רמב"ן ויקרא כ"ג:מ"ד
ורבותינו דרשו (ספרא ויקרא כ"ג:מ"ד) בוידבר משה את מועדי י"י אל בני ישראל – מלמד שהיה משה אומר להם לישראל הלכות הפסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות החג בחג, בלשון שהוא שומע בו, בלשון הקדש הוא אומר להן כל הפרשיות. ואנקלוס גם הוא מתכוין לזה, שאמר: ומליל משה ית סדר מועדיא די"י ואליפינון. והנראה כי דעתו לרמוז שלימדם סדר המועדות בתיקוני העיבור הנמסר לו על פה בסיני, ונרמז באשר תקראו אותם מקראי קדש (ויקרא כ"ג:ב') והוא לימדם על פה כל הסדר המקובל בסוד העבור.
תמוה!! מה ענין סוד העיבור ללימוד הל' חג בחג וקריאת הפרשיות?
