תחילה סיפר רבנו את הכתוב במסכת ברכות ד"ה ב' גבי רבי יוחנן שבא לבקר את רבי אלעזר שחלה ושכב בבית אפל וחשוך. משראה זאת רבי יוחנן הוא גילה את זרועו ונפל אור בבית ואז הבחין רבי יוחנן שרבי אלעזר בוכה ושאלו לפשר בכיו. וענהו רבי אלעזר שהוא בוכה על היופי של רבי יוחנן שהיה אדם מאוד יפה שיבלה בעפר לאחר מותו.
ושאל הרב עבודיה זצ"ל, שלכאורה תמוה הדבר על התורה שלא יוכל עוד רבי אלעזר ללמוד על כך אינו בוכה, על חוסר מזונותיו אינו בוכה על בנים ובנות אינו בוכה, האם על היופי צריך לבכות הרי כבר נאמר שקר החן והבל היופי. אלא אמר רבנו המפרשים מסבירים [ראה מהרש"א בברכות שם] שבמסכת בבא מציעא אמר רבי יוחנן על עצמו שהוא נשאר משפירי ירושלים הוא היה שריד מאותם השפירים ביותר שנשתיירו מירושלים כלילת יופי משוש כל הארץ ולכן משימות רבי יוחנן יעלם יופיה של ירושלים.
והמשיך: המנוח הלא הוא הגרצ"י קוק זצ"ל הרב הצדיק שעסקנו היום בכבודו הוא משיורי שפירי ירושלים שיורי כנסת הגדולה דורות קודמים של גאונים חכמים סופרים צדיקים חסידים וקדושים והוא בעצמו מר בריה דרבינא רבם של ישראל הרב הגאון רבי אברהם הכהן קוק זצ"ל לכן על דא ודאי קא בכינא. חכם שמת אין לנו חליפתו אין לנו תמורתו.
ושאל הרב עבודיה זצ"ל, שלכאורה תמוה הדבר על התורה שלא יוכל עוד רבי אלעזר ללמוד על כך אינו בוכה, על חוסר מזונותיו אינו בוכה על בנים ובנות אינו בוכה, האם על היופי צריך לבכות הרי כבר נאמר שקר החן והבל היופי. אלא אמר רבנו המפרשים מסבירים [ראה מהרש"א בברכות שם] שבמסכת בבא מציעא אמר רבי יוחנן על עצמו שהוא נשאר משפירי ירושלים הוא היה שריד מאותם השפירים ביותר שנשתיירו מירושלים כלילת יופי משוש כל הארץ ולכן משימות רבי יוחנן יעלם יופיה של ירושלים.
והמשיך: המנוח הלא הוא הגרצ"י קוק זצ"ל הרב הצדיק שעסקנו היום בכבודו הוא משיורי שפירי ירושלים שיורי כנסת הגדולה דורות קודמים של גאונים חכמים סופרים צדיקים חסידים וקדושים והוא בעצמו מר בריה דרבינא רבם של ישראל הרב הגאון רבי אברהם הכהן קוק זצ"ל לכן על דא ודאי קא בכינא. חכם שמת אין לנו חליפתו אין לנו תמורתו.
