לזכות ידיד נפשי, החברותא שלי בס' עין איה - הר"ר אהרן ישראל בן ר' משה מרדכי פייט, לברכה והצלחה הוא וכל בני ביתו וכל אשר לו!!!
The gemara derives from the pasuk קודש הילולים להשם that we must make a bracha both before and after eating. Rebbe Akiva says that even upon tasting food one must make a bracha.
1. Why two brachos?? One should be enough. And once one isn't enough then maybe 5 or ten brachos?! Keep blessin' and blessin'!!
2. Why is eating, an animalistic act, associated with kedusha?
3.Why should one make a bracha when just tasting food when it doesn't fill you up?
Eating, when done with the proper intentions, is indeed HOLY. קודש הילולים להשם. The delicious taste of food should bring one to an appreciation of the kindness of Hashem. Food doesn't HAVE to be tasty. Imagine if food on the way in tasted the same as food when it comes out after digestion. Pretty gross - no? And imagine if we had to eat that constantly in order to remain alive. Super gross. What did Hashem do [that we take for granted]? He made food sooooo tasty. He created millions of different tastes [and ten thousand taste buds just on the tip of our tongues!], each causing us a different type of pleasure. We must praise Hashem in a holy way when we eat and thereby sanctify our eating.
The bracha before we eat is based on a general recognition of Hashem's chesed in the world. The second bracha after we eat is a more personal appreciation of all of the pleasure he gives us and that we exist due to the nutrition that he provides us.
Rebbe Akiva said that we make a bracha even when we taste food to show that we are grateful not only for the SUSTENANCE that food gives us but even for the PLEASURE of eating. Tasting, as opposed to eating, doesn't give us much life, but it IS pleasurable. Even the pleasure, without the energy and vitality that eating affords, is worthy of a bracha. [But there is no bracha achrona on tasting because it is not substantial enough to mandate a second bracha. But before eating one must definitely make a bracha.]
In the words of the Holy Rav ztz"l:
"כיצד מברכין כו' מנא ה"מ דת"ר קודש הלולים לד', מלמד שטעונין ברכה לפניהם ולאחריהם, מכאן אר"ע אמור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך".
הקודש מורה שיהי' האדם מבקש ההנאה האנושית-הרוחנית גם בכל הדברים הגשמיים, ע"כ ראוי שיותר יתענג על הידיעה במעשה ד', ביצירת כל דבר שהוא נהנה ממנו לרומם את נפשו האנושית, ממה שיתענג על ההנאה החושית. וראוי שתהי' ההשקפה הרוחנית חודרת על חסדי ד' וחכמתו בעצם היצירה זולת מה שהדבר נוגע לו, וזוהי ברכה שלפניה. וברכה שלאחריה, ההכרה בחסד במה שנוגע לנפשו ועמידתו וקיומו ע"י מוצא פי ד'. ובכלל היא הכרת-טובה מפני ההנאה והעונג זולת הקיום והתועלת הנמשך מזה, שהוא כולל ג"כ ההכרה של הטובה של ההנאה הרוחנית מההשכלה אל חכמת היצירה, לדעת כפי כחו את מעשה ד' כי נורא הוא ונעשה בחכמה ורב חסד, וההכרה של טובת הקיום הנמשך מהמזון אל האדם. ע"כ אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך. כי גם הנאת הטעימה, העונג המשותף אל הקיום, ראוי לברך עליו, אם כי ראוי תמיד להכיר את ההנאה כמצורפת אל התכלית של הקיום. [עין איה ברכות פ"ו אות א]
הקודש מורה שיהי' האדם מבקש ההנאה האנושית-הרוחנית גם בכל הדברים הגשמיים, ע"כ ראוי שיותר יתענג על הידיעה במעשה ד', ביצירת כל דבר שהוא נהנה ממנו לרומם את נפשו האנושית, ממה שיתענג על ההנאה החושית. וראוי שתהי' ההשקפה הרוחנית חודרת על חסדי ד' וחכמתו בעצם היצירה זולת מה שהדבר נוגע לו, וזוהי ברכה שלפניה. וברכה שלאחריה, ההכרה בחסד במה שנוגע לנפשו ועמידתו וקיומו ע"י מוצא פי ד'. ובכלל היא הכרת-טובה מפני ההנאה והעונג זולת הקיום והתועלת הנמשך מזה, שהוא כולל ג"כ ההכרה של הטובה של ההנאה הרוחנית מההשכלה אל חכמת היצירה, לדעת כפי כחו את מעשה ד' כי נורא הוא ונעשה בחכמה ורב חסד, וההכרה של טובת הקיום הנמשך מהמזון אל האדם. ע"כ אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך. כי גם הנאת הטעימה, העונג המשותף אל הקיום, ראוי לברך עליו, אם כי ראוי תמיד להכיר את ההנאה כמצורפת אל התכלית של הקיום. [עין איה ברכות פ"ו אות א]
