Monday, May 31, 2021

Remarriage

I tried to re-marry my ex-wife.
But she figured out I was only after my money.

The Best Part



A wife goes to consult a psychiatrist about her husband: “My husband is acting so weird. He drinks his morning coffee and then he goes and eats the mug! He only leaves the handle!”
Psychiatrist: “Yes, that is weird. The handle is the best part.“

The Big Problem Of The Philosophy Of Biology

הבעיה הגדולה של הפילוסופיה של הביולוגיה היא התמדת קיומה של מערכת זו לאחר התהוותה, לא רק בתקופת חייו של אורגניזם מסוים אלא במשך קיומם של החיים בכלל. גם לאחר שהכרנו שעובדת יציבותו של מצב "לא מסתבר״ זה אינה מותרת מבחינה פורמאלית וכמותית את העיקרון התרמודינאמי השני (שהרי במערכת ״האורגניזם פלוס סביבתו״, העיקרון מתקיים), עדיין אנו עומדים לפני חידת ההתמדה של הכוונת מפל הנגאנטרופיה [הפחתת האנטרופיה] מן הסביבה אל האורגניזם כתנאי הכרחי להחזקתו במצבו ״המאורגן״ (״המסודר״ בתכלית) נגד לחץ הנטייה הטבעית ל״אי-סדר״. ואם מכירים אנו היום את מנגנוני הרגולאציות הפיסיולוגיות (העצביות,ההורמונאליות, האנזימאטיוה וכו') המייצבים את ״הסביבה הפנימית״ של החיים, וכן את המנגנונים הגנטיים שממשיכים אותה מדור לדור, מייד צצה ועולה השאלה של ייצובם של מנגנונים אלה עצמם נגד אותו לחץ – ואין לדבר סוף, וזאת בנוסף על הפארדוקס שהאורגניזם, שתפקודו התקין מותנה ביציבותה של סביבתו הפנימית, הוא המפתח מקרבו את המנגנונים לשמירת יציבות זו.

Life And Beyond

Dr. Bruce Greyson recently wrote a book based on years and years of scientific research about life after death. It is called After: A Doctor Explores What Near-Death Experiences Reveal about Life and Beyond. He had denied the existence of a soul and life after death for his whole life but his research convinced him otherwise. 

Some lessons he learned [in my words]:

1] People who died and experienced their soul and came back stopped caring about material things. Amazing. A person goes to a world that is completely spiritual and thus realizes that all the gashmiyus of this world is הבל הבלים. 

2] People felt that we are all connected and could no longer harm others because they felt that to harm others is to harm yourself. 

3] People felt that the next world was much more real than this world. This world is עלמא דשיקרא. 

4] They say that there was no time there. Even though there was a sequence of events they felt that there was no time and couldn't explain it.  

The Divorce Of The Anusa

The pasuk says that if a betrothed woman was raped, she is not punished as she is guiltless. Targum Yonason adds that her husband must divorce her. 

"לית לעלמה דין דקטול אלהן בעלה בגט פטורין יפטרנה" 

Why? Where does that come from????

Yarmulka Lessons

 A well known Jew with a massive following on social media recently explained why he always wears a Yarmulka, as follows: This is what he has done for almost as long as he can remember and - here is the kicker - if anyone doesn't like it they can ........... here he spoke words in an angry voice worthy of a drunken sailor. 

I am embarrassed. Millions of people watch this and think that this character represents Orthodox Judaism.  It is the farthest thing from it. The Yarmulke means that Hashem is above me and that means that I can't say disgusting words. So he wears the Yarmulke, not realizing the message that the Yarmulke is really supposed to convey and manages at the same time to be מחלל שם שמים בפרהסיא when he could have just as easily made a huge Kiddush Hashem. 

He could have smiled and said that he wears a Yarmulke to remind himself that G-d is always with him, requiring him to act in an ethical manner. to respect every person he meets. to spread the Light of spirituality to the world etc. etc. 

But no. He used it as an opportunity to speak like the lowest Goy. [What he really needs is therapy to deal with his anger.]  

Shameful.

Reminds me of the Gemara that a man was about to have a forbidden relationship with a woman and she asked him "Do you have a mikva nearby to be toivel in afterwards?" and he didn't so he refrained. Like - he was missing the point. The reason we go to mikva is to be pure. Sleeping with a woman forbidden to a person is the height of impurity. He was cool with forbidden arayos. It was Tvilas Ezra that bothered him.  

Mussar Haskel #1: If you are identified as a Torah Jew by your clothing, use every opportunity to be מקדש שם שמים. 

Mussar Haskel #2: Think about the meaning of your actions and make sure that there is cohesion, congruence and consistency. 

Mussar Haskel #3: Be Makpid on Tvilas Ezra - just in case....  

Not Mocking

Recently I introduced two of my lisping friends to each other.
After a short but rough fist fight they realized that neither was mocking the other one.


In The Trash

The teacher growls at Little Johnny, “Is that bubble gum in your mouth?! In the trash can! Right now!”-

Little Johnny, “The bubble gum too?”

A Dying Wish

 HERE!

Anti-Vaxxers And Confirmation Bias

It is interesting to know if there are any anti-vaxxers who changed their position. People in life generally hold on to opinions no matter what. It is called "confirmation bias" - the tendency to process information by looking for, or interpreting, information that is consistent with one's existing beliefs.

I was not sure abt. the vaccine at the beginning. Normally vaccines are tested for 10-15 years. Can this new vaccine be trusted? Netanyahu was able to get millions of vaccines b/c he promised the company to provide them with statistics. Meaning - Israel was the guinea pig. Such an unkosher animal for a Jewish country!!!

In the end we see the results: Over three and half million died from Corona [!!!!!!] and over 170 million became ill. After the vaccine - nobody who gets it twice dies or gets sick. Why would one be opposed to something that saved so many lives and enabled life to resume and the economy to come back to life???!!!

What do the anti-vaxxers do? They find a kid in Wisconsin who died from the vaccine. Another one in Utah. Six people who got sick. Then they say "LOOK- WE WERE RIGHT!!! YOU CAN'T TRUST THE VACCINE!!!"

Yes, indeed!! But what about the tens of millions who have been protected by it??

They find the two and a half doctors who are against the vaccine. Great. What about the overwhelming consensus who are strongly in favor??  

They are not changing their opinion. "You are taking away my freedom!!! I will do whatever I want!!!" Great. But when your freedom allows you to pass on an often deadly virus, you don't deserve that freedom.

Anyway, hopefully more abt. confirmation bias in the future b/c I believe that it is a YESOD GADOL in understanding life.

Vaccination

 The reason people don't get their videos vaccinated is because if they were then they couldn't go viral. 

Speaking Hebrew


וזאת תורת העולה מדברנו: מי האיש אשר ידיו ולבו אמונה, ורוחו ונפשו נתונים אמונים לעמו, לדתו ולשפתו ורוצה לבנות בית נאמן בישראל – ישתדל להרגיל את בניו ואת בנותיו עודם על שדי אמם להגות ולבטא עברית... כפי שהורונו חז"ל בעלי הנסיון, כאשר הראנו לדעת למעלה, וכל רוחם והגיונם, שעשועם ומשחקם בשכבם ובקומם בינם לבין הוריהם ובינם לבין עצמם, הן בקודש בן בחול – יביעו עברית... והיתה ביתו לברכה לחן ולכבוד ולצפירת תפארה. וקנאת האמת הטהורה תרבה בתים כאלה בישראל והיו לברכה בקרב. 

[הרב ברוך הלוי עפשטיין בעל התורה תמימה] 

Modern Hebrew Vs. Lashon Hakodesh And Lashon Chazal

Modern Hebrew is RELATED to Lashon Hakodesh but it is critical to note that there are hundreds if not THOUSANDS of words whose meaning is different than the original meaning in the Torah or Chazal. 

Examples: 

Nazir. In Modern Hebrew it means a monk - NOT what the Torah means... A female Nazir is a Nazira. Modern Hebrew - Nun.

מסואב really means Halachically Tamei. In Modern Hebrew it means dirty.

בילוי in M.H. means to "hang out" or "have a good time". In Lashon Hakodesh there is no expression for that. בילוי means .... worn out. [Rav Moshe has a Teshuva where he says that in America people are looking for a "גוד טיים"]. When one goes out for a בילוי - indeed his Neshama becomes worn out.

בידור in M.H. means entertainment. In Aramaic it means .... scattered. בידור is פיזור. Yes, when one is being entertained, his mind is often scattered. 

שוליים - M.H. - Side, as in שולי הכביש - the side of the road. In the Torah it means the BOTTOM. 

אסמכתא - M.H. - The document you get from the bank detailing your bank transactions. In Chazal - a weak proof one might not be able to rely on. [אסמכתא קניא או לא קניא??]. 

השקעה - M.H. - Investment. Lashon Hakodesh - Submerge. 

וותיק - M.H. - A person who has done something for a long time. Chazal - Humble, seeking out Mitzvos, Sharp, having good middos. Hashem is called in our Piyut on the Yomim Noraim - ותיק ועושה חסד. That means that Hashem has good middos. The Gemara talks about a תלמיד ותיק meaning a sharp student. 

חשמל - M.H. - Electricity. But really a word from Yechezkel that describes the upper worlds.  

The list goes ON AND ON. 

That being said - M.H. is still much closer to the original לשון הקודש more than any other language. Just those who know the modern language have to be careful not to mistranslate when they learn out holy texts.  

Sunday, May 30, 2021

Unkosher Humor

Q. Why do the French like to eat snails so much?-
A. They can’t stand fast food.

Missed Work

When I got to work this morning, my boss stormed up to me and said, “You missed work yesterday, didn’t you?” 

I said, “No, not particularly.”

Money

All I ask is a chance to prove that money can’t make me happy.

Err



To err is human.

To blame it on someone else shows management potential.

Rice

I like rice. Rice is great when you’re hungry and you want 2,000 of something.

Exercise

I do all the exercises every morning in front of the television – up, down, up, down, up, down. 

Then the other eyelid.

Supplements

My mother made us eat all sorts of vitamins and supplements. 
One day I nearly choked on part of The Sunday Times.

Irresponsible!

 To lose one parent is a tragedy. 

To lose both parents is downright irresponsible!!

Looking Down

“I’m sure wherever my Dad is: he’s looking down on us. He’s not dead, just very condescending.”

Trip To Switzerland

I’ve always wanted to go to Switzerland to see what the army does with those little red knives.

Chicken And Egg

I went on line and ordered a chicken and then went to another site and ordered an egg in order to finally resolve the age old question. 

Sore Eyes

Conjunctivitis.com – there’s a site for sore eyes

8 Characters

I needed a password eight characters long, so I picked Snow White and the Seven Dwarfs.

Save A Fish!

You give a man a fish and you feed him for a day. But you teach a man to fish – saved yourself a fish haven’t you?

Introspection

If you don’t know what introspection is, you need to take a long, hard look at yourself.

Don't Go There Anymore

A man walked into the doctor’s. He said, ‘I’ve hurt my arm in several places.’ 

The doctor said, ‘Well don’t go there anymore.'

Relentless

The depressing thing about tennis is that no matter how much I play, I’ll never be as good as a wall. I played a wall once. They’re relentless.

Any Time

I went to a restaurant that serves breakfast at any time. 
So I ordered French toast during the Renaissance.

NEW!!!!!!!!!!:-)!!!

 What Is The Law Of Ones And Ratzon Together ?

 Kiddushin 59a: Nisachlu Ha-maos

Kiddushin 59a: Nisachlu Ha-maos - Part 2

Bamidbar 3/1-2: The Day Of Matan Torah And Bnei Aharon

Bamidbar 3/1-2: The Day Of Matan Torah And Bnei Aharon - Part 2

 Gittin 35b Tosfos D"H Vi-tani: Neder Bi-ksav And When Kiddushin Are Annulled

Ones Bi-gittin - Part 3 

The Tzaraas Of Miriam

The Tzaraas Of Miriam - Part 2


Conversion To Satmar - Heir Apparent- Bad Shidduch

"Yamina leader Naftali Bennett told his party’s lawmakers Sunday that he intends to join with Yesh Atid leader Yair Lapid in forming a coalition, a move that, if completed in the next few days, would end more than 12 consecutive years of rule by Prime Minister Benjamin Netanyahu."

If this happens, bli neder, I am moving to Williamsburg and joining my Satmar brothers. בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים ובחוקותיהם אנו לא מתחשבים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

More seriously, how does a Jew like Bennett who sends his children to Orthodox schools, keeps kosher, wears tefillin etc. make a bris with one of the biggest שונאי תורה in politics??? [Maybe he wants to be close to someone with such an elaborate hairdo!!!] 

A wonder!!! עלמא דשיקרא! 

Rav Chaim Ozer: When Sheker made a shidduch with Chanufa, the offspring was politics. 

Hashem save us! 

Din Shomayim Of Satmar

I heard that Satmar spends 150 MILLION dollars a year on Bikkur Cholim, providing for patients and their families. 

That is REMARKABLE - to say the least. It is superfluous to say that that the beneficiaries of their chesed are not limited to Satmar Chasidim. Even HARD-CORE Religious Zionists, Modern Orthodox, Lubavitchers and the whole spectrum of Jewish people benefit. 

On the other hand, they speak disparagingly about and do things that negatively impact Eretz Yisrael. Such people aren't treated with kids gloves. Read Parshas Shelach. S-C-A-R-Y!!!!! 

So what are they? Good guys or bad guys?

Good guys DEFINITELY!!! They will be duly rewarded for all of their chesed. אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה. Even  the nefarious איזבל was rewarded for dancing in front of Kallos [פרקי דרבי אליעזר י"ז]. 

If we are right in our support of Eretz Yisrael and in not fighting it [and that is the consensus of Gedolei Yisroel] - then they will be punished severely for anything they do against it [as the מרגלים were]. 

The lesson is that a person can be both great and horrible and it is the same person. That is the nature of the human animal. 

We will do our best to be the most wonderful people we can be and LEAVE THE JUDGING UP TO HASHEM!!!! 

Hachnasas Orchim Of Yaakov Vs. Yishmael



Number of Jews in ...

Egypt: 10 (total population: 100 million)

Jordan: 0 (population 10M). 

Saudi Arabia: 0 (population 34M) 

Lebanon: 100 (pop. 7M) 

Syria: 0 (pop. 17M) 

Iraq: 4 (pop. 39M) 

Iran: 8,300 (pop. 83M) 

Number of Arabs in Israel: 1.9M (pop. 9M), with full civil rights. 

NOTE: Until not so long ago in world history, there were PLENTY of Jews who lived in Arab countries. These statististics give one a picture of what type of people Jews are and what type of people those who want to kill them are

Remember The Mekoshesh!!???!!

There is a mitzva to remember the מעשה מרים that she spoke against Moshe. Why isn't there a mitzva to remember the מעשה מקושש עצים? Wouldn't that help us keep Shabbos?

Four American Children Kidnapped : Help Find Them Today!



BARUCH HASHEM THEY WERE FOUND AND RETURNED TO THEIR FATHER!!!

If you want to help - then here is the place!!!!


Saturday, May 29, 2021

Afke-inhu

 The Shittah [Ksubos 3b] says that אפקעינהו is מכאן ולהבא. How ON EARTH can that be???????

Facts Don't Matter

 




9 Ways That Humor Heals

psychcentral.com 

Of all my tools to combat depression and negativity, humor is by far the most fun. And just like mastering the craft of writing, I’m finding that the longer I practice laughing at life—and especially its frustrations–the better I become at it, and the more situations and conversations and complications I can place into that category named “silly.”


G. K. Chesterton once wrote: “Angels can fly because they take themselves lightly.” And Proverbs 17:22 says that “a happy heart is good medicine.” I’d add that human beings can heal (at least partially!) from a host of different illnesses if they learn how to laugh. Here are just a few ways our bodies, minds, and spirits begin to mend with a dose of humor.

1. Humor combats fear.

I know this first hand, having sat in a community room of a psych ward watching a video of a comedian poke fun at depression. Like everyone else occupying a chair in that room, I was scared to death. Of many things … That I would never smile again. Or love again. Or even WANT to love again. I was fearful of life, and everything it involved.

That panic didn’t instantly transform into a hearty chuckle once the psych nurse popped in the funny video. But the climate of the room was noticeably different. Patients began to open up more, to share some of the details they had left out in the prior group therapy session.

Humor disengages fear because it changes your perspective: of the past and of the present. The traumatic childhood episode loses its tight grip on your heart if you can place it into the “ridiculous” category of other stories from the past. With a playful perspective, you can remove yourself from the marital problem that has you debilitated with anxiety. Laughter forces a few steps–some much-needed distance– between a situation and our reaction. We all would do well to follow the advice of Leo Buscaglia: “When you get to the end of your rope, tie a knot and hang on. And swing!”



2. Humor comforts.

Charlie Chaplin once said, “To truly laugh, you must be able to take your pain and play with it.” I suppose that’s why some of the funniest people out there—Stephen Colbert, Robin Williams, Ben Stiller, Art Buchwald—have journeyed through periods of torment.



There is an unspoken message hidden within a chuckle–even the slightest cackle– that says this: “I promise, you’ll get through this.” Just like the comforting hug of your mom when you were three. In fact, New York City’s Big Apple Circus has used humor to console sick children since 1986, when they started sending teams of clowns into hospital rooms with “rubber chicken soup” and other fun surprises. “It’s for the children, yes,” explains Jane Englebardt, deputy director of the circus, in an “American Fitness” article. “But it’s also for the parents who, when they hear their children laugh for the first time in days or weeks, know everything’s going to be O.K.”

3. Humor relaxes.

Like any exercise, laughing relaxes you, and works against chronic stress that most Americans wear on the shoulder. Mehmet C. Oz, M.D., a heart surgeon at New York-Presbyterian Hospital/Columbia University Medical Center in New York City, explains why this is so in a 2005 “Reader’s Digest” article:


When you push any engine, including your body, to its maximum, every once in a while it slips a gear. The ways the body manifests that are: irregular heartbeats, high blood pressure, and increased sensitivity to pain. When people use humor, the autonomic nervous system just tones down a bit to take it off high gear, and that allows the heart to relax.

4. Humor reduces pain.

Apparently the psych nurses at Laurel Regional Hospital weren’t the only ones gathering patients around the TV to watch funny flicks or videos. Dr. Elias Shaya, chief of psychiatry at Good Samaritan Hospital in Baltimore also tries to instill the importance of laughter in his patients. Says Dr. Shaya: “I advocate finding ways to laugh by watching comedy or engaging in looking up jokes and sharing them.”

“Humor rooms,” which encourage people to use humor in their recovery from any kind of illness, are now available in some hospitals. And science backs these efforts. In a study published in the Journal of Holistic Nursing, humor very definitely seemed to diminish pain. Says Dave Traynor, M.Ed, director of health education at Natchaug Hospital in Mansfield Center, Connecticut in “American Fitness”: “After surgery, patients were told one-liners prior to administration of potentially painful medication. The patients exposed to humor perceived less pain as compared to patients who didn’t receive humor stimuli.”

5. Humor boosts the immune system.

Whenever I prick myself accidentally, I tell a joke, and my finger doesn’t bleed! Well, not exactly. But if you are laid up in bed with a terrible strain of the flu that your four-year-old brought home from her play date yesterday, try to find an itsy-bitsy thread of humor in your situation, and you’ll be back to work in no time. Or, better yet, dwell in the misery and stay away from the cubicle longer.

In 2006 researchers led by Lee Berk and Stanley A. Tan at Loma Linda University in Loma Linda, Califormia, found that two hormones—beta-endorphins (which alleviate depression) and human growth hormone (HGH, which helps with immunity) increased by 27 and 87 percent respectively when volunteers anticipated watching a humorous video. Simply anticipating laughter boosted health-protecting hormones and chemicals.

In his “American Fitness” article, Dave Traynor explains a separate study at Arkansas Tech University, in which concentrations of immunoglobulin A were increased after 21 fifth graders participated in a humor program.  Laughter was once again found to increase the ability to fight viruses and foreign cells.

6. Humor reduces stress.

The same research team at Loma Linda, California, conducted a similar study recently to see if the anticipation of laughter that was shown to boost immune systems could also reduce the levels of three stress hormones: cortisol (“the stress hormone”), epinephrine (adrenaline), and dopac, a dopamine catabolite (brain chemical which helps produce epinephrine).

They studied 16 fasting males, who were assigned to either the control group or the experiment group (those anticipating a humorous event). Blood levels showed that the stress hormones were reduced 39, 70, and 38 percent respectively. Therefore, researchers suggest that anticipating a positive event can reduce detrimental stress hormones.



7. Humor spreads happiness.


I remember playing the game of “Ha” as a young girl at my third-grade slumber party. I would lay my head on my friend’s tummy, and she would lay her head on another friend’s tummy, and so on. The first person would start the chain of laughs with a simple, “Ha!” The second person, “Ha Ha!” The third, “Ha Ha Ha,” at which point everyone would break into hysterics. About absolutely nothing. The way a person’s abdomen tightens and moves when she says “ha” makes you want to giggle.

My point: laughter is contagious. That’s why there are 5,000 laughter clubs around the world—where people laugh for no reason at all. Say what? According to Dr. Shaya of Good Samaritan Hospital, “These clubs have exercises that teach how to move your face, how to laugh more intensely to involve the shoulders, then the belly.” Laughing yoga classes are also popular today.

8. Humor cultivates optimism.

Humor is like gratitude in that it nurtures optimism, and Dan Baker writes this in “What Happy People Know”:


[Appreciation] is the first and most fundamental happiness tool. … Research now shows it is physiologically impossible to be in a state of appreciation and a state of fear at the same time. Thus, appreciation is the antidote to fear.

So if humor can change a perspective on a painful memory of the past or a gnawing issue of the present into opportunities to laugh at the inherent craziness of life at times, then a person can better facilitate his own healing.

9. Humor helps communication.

This is good marriage advice for anyone. But especially for the person prone to anxiety and depression. Most of Eric’s and my fights end with one of us making a sarcastic remark that is met with a snicker, and then a yuk, and then a roar. Voila! The quarrel is magically resolved! Sort of.

Humor is a way to articulate those truths that are so difficult to express otherwise. It’s handy language for someone like myself that doesn’t like to use big words, who is still fretting about her low verbal SAT scores because the college administrators didn’t think they were funny. If only they had read this article!



The Legacy Of George "Gershon" Floyd

Divrei Chizuk and Hisorerus from President JB [with slight embellishments]:


Today, in the Oval Office, I met with George "Gershon Nimrod Ben Chava" Floyd’s family after a siyum hashas was made li-ilui nishmaso. His daughter Gianna finished Maseches Niddah and read the Hadran [a future "Matan scholar" if I have ever seen one!! She didn't even trip up on the pasuk בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ as so many others do!!]. 

Although it has been one year since their beloved brother and father was murdered, for the family – for any family experiencing a profound loss – the first year can still feel like they got the news a few seconds ago. And they’ve had to relive that pain and grief each and every time those horrific 9 minutes and 29 seconds have been replayed.

Yet the Floyd family has shown extraordinary courage, especially his young daughter Gianna, who I met again today. The day before her father’s funeral a year ago, Jill and I met the family and she told me, “Daddy changed the world.”

He has.

His murder launched a summer of protest we hadn’t seen since the Civil Rights era in the ‘60s – protests that peacefully 
[🤣🤣 - he actually said that. Too good to make up!!!!] unified people of every race [INDEED!!! The USA is truly unified!!!] and generation to collectively say enough of the senseless killings.

Last month’s conviction of the police officer who murdered George was another important step forward toward justice. But our progress can’t stop there.

To deliver real change, we must have accountability when law enforcement officers violate their oaths, and we need to build lasting trust between the vast majority of the men and women who wear the badge honorably and the communities they are sworn to serve and protect. We can and must have both accountability and trust and in our justice system.

The negotiations on the George Floyd Justice in Policing Act in Congress are ongoing. I have strongly supported the legislation that passed the House, and I appreciate the good-faith efforts from Democrats and Republicans to pass a meaningful bill out of the Senate. It’s my hope they will get a bill to my desk quickly.

We have to act. We face an inflection point. The battle for the soul of America has been a constant push and pull between the American ideal that we’re all created equal and the harsh reality that racism has long torn us apart.

At our best, the American ideal wins out.

It must again.

-----------

What about stopping all the crime????????? Criminals kill countless more people innocent people than police officers do. No. Criminals aren't the problem. Police officers are. INSANNNNEEEEEEEEEEE!!!!!!!!!!!!!!!

Just a gentle reminder from an article written after his death:

Douglas Andrews
The Patriot Post

The Associated Press captured the moment in all its regal splendor: “The funeral capped six days of mourning … in three cities. … After the service, [his] golden casket was taken by hearse to the cemetery. … A mile from the graveyard, the casket was transferred to a glass-sided carriage drawn by a pair of white horses. A brass band played as his casket was taken inside the mausoleum.”


JFK? Churchill? Ronald Reagan?


Nope. George Floyd.


The past two weeks have been nothing short of tumultuous, so perhaps it was unsurprising that such an unaccomplished man with such a violent and lawless past [he went to jail numerous times and a look at George Floyd’s profile as per court documents reads like a career criminal involved in drug abuse, theft, criminal trespassing, aggravated robbery as well as entering a PREGNANT woman’s home and pointing a gun at her stomach while his cohorts looked for drugs and money] would command such a stunning send-off. It was a funeral attended by hundreds of people at a time when, thanks to the pandemic shutdown, countless other Americans were unable to attend or even have funerals for their loved ones. But this is the country we live in. “Everybody is going to remember him around the world,” said George’s brother Rodney. “He is going to change the world.”
Indeed, he already has changed the world. But for the better?


“I do not support George Floyd and the media depiction of him as a martyr for black America,” declared Candace Owens in a viral video she shared just days after Floyd’s death. Owens, whose 18-minute missive has since been seen more than 60 million times, also made an observation that she credits to conservative thinker and Hoover Institution Senior Fellow Shelby Steele — an observation that would seem to explain the near-deification of George Floyd: “We [blacks] are unique in that we are the only people that fight and scream and demand support and justice for the people in our community that are up to no good.”


The media, for its part, is clearly complicit here. After all, were it not for the exhaustive and over-the-top coverage, we’d never have heard of Michael Brown or Eric Garner or Freddie Gray. In a July 2000 speech at the NAACP National Convention in Baltimore, then-Texas Governor George W. Bush was making a point about education when he referred to “the soft bigotry of low expectations.” But he might just as well have been making Candace Owens’s point.


Let’s be clear and unequivocal: George Floyd didn’t deserve to die. But just think: Had he not (allegedly) tried to pass counterfeit money to a local merchant, he’d still be alive today. Perhaps had he not had fentanyl and methamphetamines in his system at the time of his arrest, he’d still be alive. But beyond that, at least 17 other Americans who died during the ensuing looting and rioting would also be alive. And untold storefronts and small businesses serving inner-city communities would still be intact. And ABC, NBC, CBS, CNN, MSNBC, and Fox News could’ve aired their regularly scheduled programming yesterday afternoon.


Another funeral will be held today, but the deceased man won’t command nearly the attention afforded George Floyd. His name was David Dorn, he was 77, and he served 38 years with the St. Louis Police before retiring as a captain. During the early morning hours of June 2, he was gunned down as he tried to protect a friend’s pawn shop from looters.


“The fact that he was protecting and serving,” said Dorn’s son Brian, “this is the way, I feel in my heart of hearts, that he would have liked to leave this earth.”


David Dorn leaves behind a wife and five children, a life and legacy worth celebrating, and — forgive us — a case for martyrdom far stronger than that of George Floyd.

-----------

Or from another piece written by a black professor: 

As a final point, our university and department has made multiple statements celebrating and eulogizing George Floyd. Floyd was a multiple felon who once held a pregnant black woman at gunpoint. He broke into her home with a gang of men and pointed a gun at her pregnant stomach. He terrorized the women in his community. He sired and abandoned multiple children, playing no part in their support or upbringing, failing one of the most basic tests of decency for a human being. He was a drug-addict and sometime drug-dealer, a swindler who preyed upon his honest and hard-working neighbors.


And yet, the regents of UC and the historians of the UCB History department are celebrating this violent criminal, elevating his name to virtual sainthood. A man who hurt women. A man who hurt black women. With the full collaboration of the UCB history department, corporate America, most mainstream media outlets, and some of the wealthiest and most privileged opinion-shaping elites of the USA, he has become a culture hero, buried in a golden casket, his (recognized) family showered with gifts and praise. Americans are being socially pressured into kneeling for this violent, abusive misogynist. A generation of black men are being coerced into identifying with George Floyd, the absolute worst specimen of our race and species.

Friday, May 28, 2021

Dealing W/ People's Tzores



Parshas Beha’alosecha contains the creation of the first Sanhedrin. This august institution originated in our parsha. It came from the fact that Moshe Rabbeinu complained that the burden of leading and taking care of the people was overwhelming. In response, the Ribono shel Olam said “I am going to give you the Sanhedrin.” Moshe was told “Gather for Me seventy men from the elders of Israel whom you know to be the elders of the people and its officers…” [Bamidbar 11:16]. This group would become a functioning leadership body within the Jewish nation.

Rashi comments on the words “whom you know”: “Those of whom you are aware that had been appointed as guards over [the Israelites] in Egypt at the ‘crushing labor’. They would take pity on them and be beaten by the Egyptians because of them…”

In Egypt there existed a class of Egyptian taskmasters who made sure that the work was carried out. However, the Egyptian taskmasters did not deal with the slaves directly. They appointed what they called Jewish policemen. It was the job of the Jewish policemen to rouse the people from their beds, to get them to their work, and to make sure that the required quota of bricks was made. These policemen were the people who eventually became the members of Moshe’s Sanhedrin.

These policemen were not just your average policemen. They were tzadikim, because when the Jewish slaves did not meet the set quota of brick-making, and someone had to pay the physical price for their lack of output, it was these Shotrim who were literally whipped by the Egyptian taskmasters, rather than the people they were assigned to supervise. They were not, chas v”Shalom, in cahoots with the Egyptian taskmasters. They had mercy on their brethren and personally suffered the pain when the brick quota of the slaves fell short of Pharaoh’s demands.

Parshas BeHa’aloscha is “payback time” for these Shotrim. This is when HaKadosh Baruch Hu pays back these tzadikim for the abuse they suffered at the hands of the Egyptians in order to spare their fellow Jews from suffering a similar fate or worse.

I saw an interesting observation. These people became the members of the Sanhedrin. Now, were they tzadikim? Yes. They were great tzadikim. They were especially beloved in G-d’s Eyes. Indeed, Chazal note that the words “Gather to Me” is one of only thirteen places where Hashem uses the expression “to Me“, indicating the special beloved status of these individuals.

However, let us ask a question: Being a “nice guy” does not qualify someone for sitting on the Sanhedrin! L’Havdil (a thousand times over), when they pick a member to sit on the Supreme Court of the United States, it is not enough of a recommendation to say, “This fellow is a very nice guy. He was my college roommate.” This is not a political appointee. When appointing, for example, an Ambassador to France, it is quite common to give the assignment to someone who contributed a lot of money to the Presidential election campaign. However, a judge must know what he is talking about! Today, every person who is a Supreme Court Justice is at the top of his or her field. L’Havdil!

This is the Sanhedrin. The Rambam writes (Chapter 2 of Hilchos Sanhedrin) that we only appoint to be a member of the Sanhedrin people who are “Chachomim u’Nevonim, Muflagim b’Chochmas haTorah, ba’alei Deah meRubah…” (wise and extremely perceptive individuals, exceptional in their wisdom regarding the laws of Torah, masters of broad and extensive knowledge. The list of Rambam’s intellectual requirements continues to include mathematics, astronomy, and science.) In short a Judge on the Sanhedrin has to know virtually everything!

Granted, these people on Moshe’s Sanhedrin were tzadikim, great people. They were moser nefesh to spare their fellow Jews from being beaten up in Egypt. But how do they qualify to sit on the Sanhedrin? They don’t know enough Torah!

I saw in the name of Rav Moshe Shmuel Shapiro that we see from here that a person who suffers along with the burden of his fellow man (no’say b’ol im chaveiro), who sticks his neck out for another Jew and empathizes with him, who suffers for another Jew—he is automatically gifted with knowledge that he never knew on his own. That is what happened to the seventy people in Moshe’s Sanhedrin. Overnight, they were transformed into Gedolei Torah, Gedolei Yisroel. How? It was a Heavenly reward because they got beaten by the Egyptians. When you are willing to suffer for another Jew, the Ribono shel Olam treats you differently. You can be a simple Jew one day, and maybe know “Chumash and Rashi”, and the next day you know the entire Torah… because you helped out another Jew.

The Tolner Rebbe notes several interesting inferences Rashi makes here:

On the words “And you shall take them” (v’Lakachta osam) [Bamidbar 11:16], Rashi remarks: “Take them with words. (Cajole them, convince them.) Happy are you for having been appointed Providers for the Children of the Omnipresent.” (You are so lucky that you have become leaders of the Ribono shel Olam‘s children – what a wonderful job!)

Truth be told, Rashi uses a similar expression earlier in this parsha on the pasuk “Take the Leviim from the midst of the Children of Israel.” [Bamidbar 8:6] Rashi there explains the expression in an almost identical fashion: “Take them with words. Happy are you that you merited to be ministers before the Omnipresent.” The Leviim do the Service in the Beis HaMikdash. Moshe was told to convince them of their good fortune for meriting this responsibility.

However, if we closely examine these two Rashis, we will note a slight difference. By the Leviim, Rashi uses the future tense: “You are fortunate that you are about to become the servants of the Ribono shel Olam.” Up until this point, the Leviim had just been regular people. This is the point where they are invested with their special status. In other words, it is about to happen in the future. So Rashi appropriately uses the future grammatical tense: “SheTizku li’heyos Shamashim laMakom.”

However, by the Seventy Elders, Rashi uses the past tense: “Ashreichem she’nismanisem…” Fortunate you are that you were appointed. But here too, we can ask, it has not happened yet. It is only about to happen! Why the contrast?

Another observation: Immediately following the investiture of the Seventy Elders, the Torah describes the Heavenly punishment that would be administered to the nation for complaining about the Mann and the lack of meat, etc. “To the people you shall say, ‘Prepare yourselves for tomorrow (his’kadshu l’machar) and you shall eat meat for you have wept in the Ears of Hashem, saying ‘Who will feed us meat? For it was better for us in Egypt!'” [Bamidbar 11:18]. Rashi comments on the words his’kadshu l’machar: Prepare yourselves for punishment.

What is about to occur is a terrible plague. The pasuk testifies that many people died from this plague. Now imagine—today you became the “Parnas al ha’Tzibur” (provider for the community) and tomorrow a great tragedy occurs—hundreds, if not thousands, of people die. “Thanks. That is the job He gave me?”

It is like (l’havdil) being appointed the head of F.E.M.A. (the Federal Emergency Management Agency) the day before a major tornado that caused scores of casualties and thousands of homeless people! What bad luck! One day Moshe tells these Elders – Ashreichem – How fortunate you are! What happens the next day? They have to console thousands of people!

So we have these two questions:
What does it mean “Fortunate are you who have (in the past) been appointed – she’nismanisem“?
What is “Fortunate” about the fact that they are imminently confronted with a major national tragedy?

The Tolner Rebbe Shlita offers a beautiful insight: Rashi does not call these leaders “manhigim“, “nesiim“, “rabbonim“, “chachomim” – any of which might be appropriate and expected. Instead, he calls them “parnosim.” This word also means a leader, but it has a special connotation. The Gemara relates a story [Brochos 28]. Rabban Gamliel got into an argument with Rav Yehoshua and then went to appease him, to ask for forgiveness. He came into Rav Yehoshua’s house and the walls were black with soot. Rabban Gamliel was surprised. He asked, “Why are the walls of your house black? It must be that you are a blacksmith and you work with soot all day. Rav Yehoshua responded to Rabban Gamliel: “Woe to the generation that you are its ‘Parnes‘, for you do not know about the trials and tribulations of the Talmidei Chachomim, what they do for a living, and what it takes for them to acquire sustenance.”

In other words, Rav Yehoshua answered him very sharply. “You, Rabban Gamliel, have no idea what the problems of the Torah scholars are. You think my walls are black because I am a blacksmith. In fact, my walls are black because I am as poor as a church mouse. I am destitute. I am living in a decrepit hovel. You are oblivious to how Talmidei Chachomim live and how poor and desperate the people are. Therefore it is a Rachmanus for our generation to have you as its provider!

This is the exact expression Rashi used by the Seventy Elders – “Parnasim” (providers). The connotation of a Parnes is a person who participates with the people in their problems, in their trials and tribulations. He is the type of person who empathizes with the pain of the people.

Now we understand our Rashi. “Ashreichem” – You, Seventy Elders, have been appointed (past tense) over the congregation. Do you know when they were appointed as Parnosim for the community? Not now! They became Parnosim in Egypt! This is their track record. They suffered for the people. That is the meaning of she’nismanisem (past tense).

The Leviim were first now becoming Servants of G-d. But these Elders have already been there. They have talked the talk and walked the walk. They have been beaten for it. Therefore, “Ashreichem she’nismanisem.” You are so lucky that IN MITZRAYIM you became the Parnosim of the community. That experience will serve you well. When this upcoming plague is going to happen and people are going to die and suffer, you will be prepared to empathize with their suffering.

You are a Parnes. A Parnes has this ability and this capacity—to deal with people’s Tzores. You are not people who have been living in ivory towers, and now suddenly we dump on you and say “Deal with this!” No. You have been there and done that already. This will actually be easier than what you have already been through. In Egypt you had to suffer physical pain. Now, all you need to do is take care of the people’s feelings. It is no easy task, but you are well prepared.

Rav Frand 

Tcheiles And Pesach Sheni

There is a big debate abt. wearing Tcheiles in our times. Some wear. Others don't. אלו ואלו דברי א-להים חיים. There are big people on both sides of the question. 

But there is a point people miss. When a number of Jews in the Midbar were Tamei and were not allowed to bring the Pesach they complained למה ניגרע!!! Why should we be any less than anybody else and miss out!!!

What do you mean? You are Tamei??? What is the טענה? 

Answer: Logically - there was no room for complaint. They were disqualified and that's IT!! But EMOTIONALLY they could not come to terms with missing out on the Pesach. And in fact Hashem "had their backs" [as they say today] and created a concept called Pesach Sheni.

OK, non-Tcheiles people. We don't have Tcheiles בזמן הזה. You are off the hook. But let us see some השתוקקות to fulfill the mitzva di-oraisa of Tcheiles!!! Every day you say הכנף פתיל תכלת and you don't have Tcheiles. Shouldn't this pain you??? 

I write this b/c I saw a shiur where the Maggid Shiur was making Leitzanis from Tcheiles wearers. OK - maybe you are right and they are all wrong. But at least they have a desire to fulfill a mitzva di-oraisa. It is also QUITE expensivo!!! That counts for something - doesn't it??

השתוקקות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  

NEW!!!!!!!!!!!!

  A Pilpul On Broken Bones And Pesach Sheni

 A Pilpul On Broken Bones And Pesach Sheni - Part 2 

 A Pilpul On Broken Bones And Pesach Sheni - Part 3 

 Behaaloscha - Combating Laziness

 Is A Kohen Allowed To Enter A Place Of Safek Tumah ? - Part 3

 Bamidbar 3-4 Rashi D"H - Al Pnei Aharon: Was Aharon Alive?

Toras HaRogochover - Kavana Klalis Vs. Kavana Pratis

 Behaaloscha: Avodas Hashem With A Broken Heart 

 Menachos 45a: Sharp Pilpul On Why The Pasuk Needs To Forbid Neveilos And Treifos To Kohanim

Menachos 45a: Sharp Pilpul On Why The Pasuk Needs To Forbid Neveilos And Treifos To Kohanim - Part 2

Menachos 45a: Sharp Pilpul On Why The Pasuk Needs To Forbid Neveilos And Treifos To Kohanim - Part 3

Thursday, May 27, 2021

Pesach Sheni



בפסח התגלה אלינו הדילוג האלוקי, הפסיחה. לפי ההיגיון 'הללו והללו עובדי עבודה זרה', אבל ה' פסח על בתי ישראל, וגילה את אהבתו המדלגת מעל הקטרוגים והמכשולים.
אבל יש גם פסיחה אנושית; מתרומם האדם מעל הסדר הטבעי ומבקש, וזועק: "למה ניגרע". פוסח על הטומאה ומדלג מעל הדרך הרחוקה ומבקש את בית ה'.
פסיחה זו, השנית, היא שיוצרת בכוחה את פסח שני; אם פסח ראשון הוא מעשה ידי אלוקים, הרי שפסח שני, הקטן, הוא מעשה ידי אדם.
ומי הם האנשים שזעקו "למה ניגרע?!" - אלו אותם נושאי נדב ואביהוא המתפרצים אל הקודש. הם שנטמאו בהתפרצותם של נדב ואביהוא, והם המתקנים זאת בהתפרצותם המלאה ענווה - ומדלגים אל טהרתם.
על אם הדרך בין פסח לעצרת, על התפר שבין השעורים לחיטים - נתון פסח שני - ומלמד את החיבור והאיזון שבין מעשה אלוקים למעשה אדם.
-ע"פ כתבי הרב הדרי זצ"ל-

שורש הסכסוך במזרח התיכון

פרופסור מרדכי קידר 
מקור ראשון 

מבצע "שומר החומות" היה עוד חוליה בשרשרת ארוכה של פעולות נגד ישראל, שהחלה כבר בשנת 1834, יותר ממאה שנים לפני שהוקמה מדינת ישראל, בטבח ביהודי צפת. בהמשך נטבחו יהודים בפרעות 1920, 1921, 1929, 1936-9, וביניהן. חמשת צבאות מדינות ערב (מצרים, ירדן, סוריה, לבנון ועיראק) שפלשו למדינת ישראל יום אחרי שהכריזה על עצמאותה באמצע מאי 1948 לא התכוונו להקים מדינה פלסטינית אלא לקרוע את ישראל לגזרים, לספח חלקים ממנה ולהשמיד את 600 אלף היהודים שחיו בה. מלחמות 1956 ו-1967 נועדו "לשחרר את פלסטין" של 1948, לא את "הכיבוש" של 1967. אחרי שמדינות ערב נכשלו גם במלחמות שבאו בהמשך – מלחמת ההתשה (1969-70), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982) והשנייה (2006) – הבינו חלק ממדינות ערב שישראל חזקה מידי ולכן חתמו איתה שלום קר, בלי נורמליזציה ובלי חילופי תיירות, מדע, אמנות, וכלכלה (למעט אנרגיה), ובלי להכיר בה כמדינה יהודית שיש לה זכות קיום מלכתחילה. אפילו נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק, ששמר על הסכם השלום שירש מקודמו, אנור סאדאת, אמר למצלמה: "אלף שנים יעברו ואני לא אכיר בישראל כמדינה יהודית". עד היום, בכל האימונים והתרגילים של צבאות מצרים וירדן, אויב הייחוס הוא ישראל.

למדינת ישראל כמדינת היהודים אין שום זכות קיום בעיני האסלאם ללא קשר עם גודלה, ועצם קיומה מהווה אתגר תיאולוגי למאמינים בהיות האסלאם "הדת (היחידה) בעיני אללה". לכן ג'יהאד חייב להתקיים נגד ישראל עד להשמדתה

עם זאת, כבר ההיסטוריה האסלאמית הקדומה מספרת על מוחמד, מייסד האסלאם, שיחד עם צבאו טבח בשלושה שבטי יהודים שחיו בחיג'אז, בני קורייזה, בני נד'יר ובני קינוקאע. בני נד'יר חיו בנווה מדבר ששמו ח'יבר, ועד היום הטבח מוזכר בסיסמה המושמעת נגד ישראל והיהודים: "ח'יבר ח'יבר יא יהוד, ג'יש מחמד סיעוד" – "ח'יבר ח'יבר הו יהודים, צבא מחמד שוב ישוב".


הסכסוך בין ישראל ושכניה הקרובים והרחוקים הוא רב שכבתי: בבסיסו נמצא המרכיב הדתי, אסלאם מול יהדות, ועליו נבנו לאורך השנים רבדים נוספים כגון לאומיות, טריטוריה, כלכלה, דין בינלאומי, אינטרסים ופוליטיקה. הבסיס הדתי של הסכסוך נמצא בדרך כלל בשולי השיח הציבורי בישראל ובמערב מכיוון שמדובר בחברות מודרניסטיות, ליברליות, אתאיסטיות ו/או חילוניות, המסרבות בדרך כלל ליחס חשיבות לדת וחשות שלא בנוח להתעסק עם עניינים הקשורים בדת בכלל ובאסלאם בפרט. אירופה שכחה מתי נלחמו בה מלחמות דת, ומוסלמים וחבריהם מדביקים לכל מי שמדבר על האסלאם באופן שאינו מוצא חן בעיניהם את התואר "אסלאמופוב". במקרים קיצוניים, התגובה נגדו היא אלימה ולאחרונה ראינו מקרה של עריפת ראשו של מורה בצרפת על שהעז להציג בכיתה קריקטורה של מוחמד.

בסיס הבעיה האסטרטגית של ישראל מול שכניה היא העובדה שהמוטיבציה שלהם – כפרטים, כחברות וכמדינות – להילחם בה נובעת בראש ובראשונה מהמרכיב הדתי אסלאמי שהוא המאפיין החזק ביותר של תרבות המזרח התיכון מאז שחר האסלאם לפני 1,400 שנים ושתמונת העולם שלו מחלקת את העולם לשני חלקים: "דאר אל-אסלאם" – "בית האסלאם" – הארצות שבהן האסלאם שולט, ומנגד "דאר אל-חרב" – "בית המלחמה" – הארצות שעליהן להצטרף לאסלאם בדרכי שלום, ואם יסרבו אז באמצעות הג'יהאד, מלחמת הקודש. מצוות הג'יהאד היא חובה אולטימטיבית, מוחלטת, נצחית וטוטאלית, שכן האל בכבודו ובעצמו מכתיב אותה לבני האדם ולכן היא איננה נושא למשא ומתן, לוויתורים או להנחות. קיים ויכוח בין פוסקי האסלאם האם הג'יהאד הוא "פרץ' עין" – חובה אישית המוטלת על כל מוסלמי בכל זמן ובכל מקום, או היא "פרץ' כיפאיה" – חובה ציבורית המוטלת על עולם האסלאם בכללותו, ואם מתקיים ג'יהאד בעיראק נגד הכוח האמריקני, למשל, אז כל שאר המוסלמים האחרים פטורים מלקיים ג'יהאד בארצותיהם.חברי דאעש בעיראק, 2014. צילום: AFP

בישראל, כמו בשאר החברות המערביות, יש נטייה להתעלם מהעובדה שבטקסטים האסלאמיים הקנוניים – מהקוראן, החדית' (המסורת שבעל פה), הביוגרפיה של מוחמד ודרשות אימאמים במסגדים בימינו אלה – היהודים הם "בני קופים וחזירים" (קוראן 5:60), הם "רוצחי נביאים" (2:91), אויבי המוסלמים (5:82), זעמו של אללה רובץ עליהם (פרשנות של 1:7) ועוד כהנה וכהנה כינויי גנאי. הדת היהודית היא "דין באטל" ("דת בטלה") כי האסלאם החליף אותה (וגם את הנצרות), יהודים אינם עם אלא קהילות נפרדות השייכות לעמים שבהם חיו במשך מאות שנים ויותר ולכן אין שום היגיון לקיומה של מדינה יהודית.


הסכסוך בין ישראל ושכניה הקרובים והרחוקים הוא רב שכבתי: בבסיסו נמצא המרכיב הדתי, אסלאם מול יהדות, ועליו נבנו לאורך השנים רבדים נוספים כגון לאומיות, טריטוריה, כלכלה, דין בינלאומי, אינטרסים ופוליטיקה

על פי התפיסה המוסלמית, היהודים (וגם הנוצרים) חייבים לחיות תחת שלטון האסלאם כ"בני חסות" ("אהל ד'ימה") במסכנות ("מסכנה") כעונש על אי אמונתם בהיותו של מוחמד נביא האל. על פי התפיסה הדתית האסלאמית, ליהודים אין זכות למדינה, לצבא, למשטרה, לריבונות או לטריטוריה, ובוודאי שאסור להם לשלוט על מוסלמים או לפגוע בהם. לכן למדינת ישראל כמדינת היהודים אין שום זכות קיום בעיני האסלאם ללא קשר עם גודלה, ועצם קיומה מהווה אתגר תיאולוגי למאמינים בהיות האסלאם "הדת (היחידה) בעיני אללה" (קוראן 3:20). לכן ג'יהאד חייב להתקיים נגד ישראל עד להשמדתה.


אלא שבחיים יש מצבים שבהם האויב המאיים על המוסלמים חזק ומסוכן מידיי, והאסלאם אינו מצפה ממאמיניו שיתאבדו בקרב שאין להם סיכוי לנצח בו. על פי התקדים שהציב מוחמד, "שלום חודיבייה" משנת 628, מותר למוסלמים לחתום על הסכם שלום זמני, כלומר הפסקת אש ("הודנה") כדי להעניק ללוחמי הג'יהאד מנוחה להצטיידות, להתחמשות ולאימונים, כדי להתחזק ולהמשיך את הג'יהאד בשעת הכושר, כשהם במצב טוב יותר ועם סיכוי גדול יותר לנצח בו. שליט מצרים, מוחמד אנור אל-סאדאת, נרצח בידי האסלאמיסטים בארצו בגלל שחתם (1979) הסכם שלום עם ישראל מבלי להגביל את משכו בנוסח ההסכם למרות שהוא קיבל רשות מאל-אזהר לעשות עם ישראל שלום זמני בלבד. מלך ירדן, חוסיין, דיכא ורדף את האסלאמיסטים בארצו אחרי שחתם עם ישראל על הסכם שלום (1994) ללא הגבלת זמן, כדי שהם שלא יעשו לו את מה שעשו המצרים לסאדאת. יאסר ערפאת אפילו לא ניסה להסתיר את העובדה שהסכמי אוסלו (1993) היו בראייתו הסכם זמני בלבד, ולכן החמאס לא חיסלו אותו. בישראל העדיפו להתעלם מהאמירות הללו ולא חשפו אותן לציבור הישראלי למרות שהן היו מוכרות לקהילת המודיעין, למקבלי ההחלטות ולאנשי התקשורת.
גדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס. צילום: EPA

דוקטרינת הג'יהאד בתפיסה האסלאמית איננה כוללת רק את ההיבט המלחמתי אלא מכילה כל היבט אפשרי אחר שנועד לבסס את האסלאם ולקעקע את כל הדתות האחרות: ג'יהאד כלכלי (חרם על ישראל, הקמת מנגנון לאיסוף כספים לארגוני ג'יהאד); ג'יהאד פוליטי (הקמת מפלגות אסלאמיות, השפעה על פוליטיקאים); ג'יהאד תקשורתי (עידוד אנשים להצטרף למאבק, הקמת ערוצי תקשורת דוגמת אל-ג'זירה, אל-מנאר, אל-קודס, הקמת אמצעי תקשורת חברתית לשירות הג'יהאד); ג'יהאד חברתי (ארגוני סיוע הדדי לנזקקים); ג'יהאד אקדמי (פעילות בקמפוסים, ניצול בימות אקדמיות כדי להשמיץ את ישראל, הקמת ארגונים דוגמת Muslim Student Association, Students for Justice in Palestine, פרסום כתבי עת "מדעיים" דוגמת Islamophobia Studies Journal); ג'יהאד ההגירה (העברת אוכלוסיות מוסלמיות לארצות הכפירה כדי להשתלט עליהן) נקרא גם ג'יהאד ההתנחלות (הרחבת ההתיישבות Settlement של מוסלמים בכל מקום אפשרי בעולם); ג'יהאד השריפות (ביערות בצפון ישראל, כנסיות באירופה); ג'יהאד הרחובות – פוגרום ביהודים (בירושלים, בלוד, בחיפה, בעכו, חסימת כבישים ודרכים, ועוד); ג'יהאד התפילה ברחוב (רעיון "אנחנו כאן בשביל להישאר ולהשתלט על המרחב הציבורי" בצרפת ובעוד מדינות); ג'יהאד בניית מסגדים בכל מקום אפשרי בישראל ובעולם; ג'יהאד אסלום נוצרים ויהודים ועוד. חברת הבניה של חיזבאללה בלבנון נקראת ג'יהאד הבניה; לדברי נסראללה פיתוח התעשייה הוא ג'יהאד תעשייתי ותעשיית הסמים של חיזבאללה שנועדה כולה ליצוא לישראל, לאירופה ולארה"ב, היא ג'יהאד הסמים שנועד לסמם את הכופרים כדי להחלישם.


המנוחה וההצטיידות הן חלק בלתי נפרד מהג'יהאד, בדיוק כמו הלחימה עצמה. הפסקות האש עם חמאס היא בדיוק זה. אין בה ויתור על הג'יהאד, אין בה אפילו קצה של הסדר או הסדרה, וכל כולן נועדו לחדש כוחות ולהמשיך בג'יהאד כאשר ההזדמנות תגיע

מרכיב חשוב בג'יהאד מבוטא בחדית' המיוחס למוחמד "אלחרב ח'ודעה" – "המלחמה היא הונאה" – כלומר מותר למוסלמי, במסגרת הג'יהאד שלו נגד האחרים, להונות אותם ולהעמיד פנים כאילו שהוא שוחר שלום, כדי שהם יירדמו בשמירה, יפרקו את הצבא ויכניסו לאחסנה יבשה את אוגדות השריון, לדוגמה. זו המסגרת הרעיונית המתירה לתנועה האסלאמית, הסניף הישראלי של ארגון "האחים המוסלמים", להקים מפלגה – רע"ם – ולשבת בכנסת ישראל עם פוליטיקאים יהודים ולהעמיד פנים כאילו שהיא מקבלת על עצמה את קיום מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. ולכל מי שעדיין לא יודע: ארגון "האחים המוסלמים", שאחד ממייסדיו היה חאג' אמין אל-חוסייני, הוא החממה הרעיונית שממנה יצאו כל ארגוני הג'יהאד הסוניים המודרניים ובכללם חמאס, הג'יהאד האסלאמי, ג'בהת אל-נוצרה, אל-קאעדה ודאע"ש. ארגוני הג'יהאד השיעים נוסח חיזבאללה הם הבבואה השיעית של ארגוני הג'יהאד הסוניים.


מרכיב חשוב בג'יהאד הוא מנוחת הג'יהאדיסט. על פי דוקטרינת הג'יהאד, המוג'האד, לוחם הג'יהאד, יכול לעשות הפסקה בלחימה כדי לנוח, לאכול, לחבוש את פצעיו, לחדש את כוחותיו ואת מלאי הציוד, הנשק והתחמושת שלו, כדי להמשיך בג'יהאד אחר כך. המנוחה וההצטיידות הן חלק בלתי נפרד מהג'יהאד, בדיוק כמו הלחימה עצמה. הפסקות האש עם חמאס היא בדיוק זה. אין בה ויתור על הג'יהאד, אין בה אפילו קצה של הסדר או הסדרה, וכל כולן נועדו לחדש כוחות ולהמשיך בג'יהאד כאשר ההזדמנות תגיע. זה יכול לקחת שנה, שנתיים, עשר או עשרים, וככל שהפסקת האש תהיה ארוכה יותר כך חמאס וגרורותיו יהיו חמושים יותר, מאומנים יותר ומוכנים יותר להמשך הג'יהאד.בגין, קרטר וסאדאת בטקס חתימת הסכם השלום. צילום: יעקב סער לע"מ

היגיון זהה מנחה גם את הג'יהאדיסטים שערכו את ג'יהאד הפוגרומים ביהודים בירושלים, בלוד, בחיפה, בעכו, ביפו ובנגב. הם ייכנסו לשלב של מנוחה כדי להתכונן לסיבוב הבא שיהיה אחרי הכנות מדוקדקות והתארגנות מסודרת. השד הג'יהאדיסטי יצא מהבקבוק במאי 2021 וישראל תצטרך לטפל בו ביד מפלדה. קשה מאוד "לחנך" את אלו שהתנועה האסלאמית נטעה בהם את זרעי הג'יהאד, והשב"כ חייב לפקוח עין ולפתוח אוזן לכל מה שקורה איתם כדי להכניס אותם למגננה קבועה.


נגד מסע הג'יהאד הכולל, המגוון ורב הפנים הזה, המשימה האסטרטגית העליונה של ישראל היא לשכנע את שכניה המוסלמים – אלה שקיבלו בדיעבד את קיומה ואלה שעדיין לא – שהיא מדינה חזקה, איתנה ויציבה מכל הבחינות: הצבאית, הכלכלית, הממשלתית והחברתית, ושום כוח – פנימי או חיצוני – לא יוכל להכריע אותה. בפני משימה זו עומדים כמה אתגרים, פוליטיים (היעדר ממשלה מתפקדת), משפטיים (כבילת ידי המדינה על ידי מערכת המשפט, הפרקליטות והייעוץ המשפטי) ותרבותיים (סירוב חלק מאזרחי ישראל היהודים להבין את מהות בעיית הג'יהאד שהוצגה כאן ורצונם העז להונות את עצמם שהבעיה היא טריטוריאלית).

החברה בישראל והממשלה (כשתהיה כזו) חייבות להיות מודעות לעניין הזה, והתקשורת חייבת להזכיר את העניין הזה כל הזמן, כי מנוחת הג'יהאדיסט – החיצוני והפנימי – איננה נטישת רעיון הג'יהאד אלא אמצעי להמשכתו ולהגברתו עד הניצחון על "הצלבנים החדשים", הלא הם הציונים. הרוב היהודי בישראל רואה את בעיית הג'יהאד נגד ישראל בעיניים פקוחות ובאופן ריאליסטי, ולכן רבים הסיכויים שישראל תטפל בבעיה זו בהרבה נחישות וללא כל רגישות. אם ישראל תהיה חזקה, מסוכנת ומאיימת מתמיד, היא תזכה לשלום זמני, לתמיד.

Old Love


Freda, an 88 year old bubbeh, married Moishe, a 94 year old zaydeh had both lost their spouses and after dating for a few months decided to get married. It was a joyous occasion and they invited all of their friends and family to the chuppah.

Moishe’s son David wanted to give the happy couple some “space” so he didn’t call his father for a week after the wedding.

“So Dad, how was the honeymoon?” asked David when he called.

“Oh it was all right,” answered Moishe.

“What did you do?”

“Well, we spent most of the honeymoon struggling to get out of the car.”

Wednesday, May 26, 2021

Medical Student



Chaim Yankel from Chelm passes his exams and as is awarded a place in Medical School. And because he's the first student from his town to do so well, all his family, all his friends and all his neighbors are very proud of him.

Six months into his training, he's with some other medical students doing the rounds at the Chelm Hospital with a qualified doctor. Stopping next to the records of one of the patients, the doctor takes out the patient's X-rays and says to the group, "As you can deduce from these X-rays, this patient limps badly because both his tibias and fibulas are radically arched. So let me ask you, Chaim Yankel, what would you do in a case like this?"

After thinking about this for a short while, Chaim Yankel replies, "I suppose I'd limp too, doctor."

Disease



After David’s first year of college he comes home and visits with his 95 year old bubbe. During his visit, she asks him, "So my lovely bubbeleh, vhat are you going to be vhen you grow up?"

David replies, "I'm going to be a doctor of philosophy, bubbe."

"Oy, oy, that's vunderful, David," says his bubbe, "but vhat kind of disease is philosophy?

Old Age



Old Morty Mandelbaum went to the doctor complaining of a terrible pain in his leg.

“I am afraid it’s just old age,” replied the doctor, “there is nothing we can do about it.”

“That can’t be,” fumed old Morty, “You don’t know what you are doing.”

“How can you possibly know I am wrong?” countered the doctor.

“Well it’s quite obvious,” the old man replied, “my other leg is fine, and it’s the exact same age!”

Weekend Appearance

 The recent jokes on the blog were a preview. I will be appearing this weekend at the Homowack and doing two shows. 

PLEASE JOIN ME!!!

Depression Joke

I have a depression joke...
but ultimately it’s too long, doesn’t really go anywhere, and eventually makes you wonder if it’s even worth continuing

Social Anxiety


"Hello, welcome everyone to social anxiety anonymous"
"I see no one has come and I have to say I am very disappointed."

Work Anxiety




I've been trying to put a finger on what's causing my anxiety...
But my boss doesn't like to be touched.

Crime



Bob was sitting on the plane at Cleveland waiting to fly to Chicago, when a guy took the seat beside him. The guy was an emotional wreck…pale, hands shaking in fear. "What's the matter, afraid of flying?" Bob asked.
"No, it's not that. I've been transferred to Chicago. The people are crazy there, right? Lots of shootings, gangs, race riots, drugs, poor schools, and the highest crime rate in the USA."
Bob replied, "I've lived in Chicago all my life. It's not as bad as the media says. Find a nice home, go to work, mind your own business, and enroll your kids in a nice private school. I've worked there for 14 years and never had the slightest trouble."

The guy relaxed and stopped shaking and said, "Oh, thank you. I've been worried to death, but if you've lived and worked there all those years and say it's OK, I'll take your word for it. What do you do for a living?"

"I'm a tail gunner on a Budweiser truck..."

Anxiety And Depression




I used to suffer from depression but through hard work, persistence, and never giving up
I now suffer from anxiety and depression

Positive

 My friend was checked for Corona and was feeling anxious.

I think I said the wrong thing. 

I told him to "be positive". 

Toivel

 Why do you have to be toivel Coronavirus?

Because it was made in China. 

Pundemic




The amount of bad Coronavirus jokes are starting to reach worrying numbers.
Some scientist claim it might become a pundemic!

Small Operation

Doctor: "Don't worry Dave, it's just a small operation"
Patient: "but doc my name's not Dave!"
Doctor: "I know, it's my name"

Reincarnation

It's not the Islamic suicide bombers you need to worry about...
It's the Buddhist ones - they keep coming back!

A Bee




A man comes running to the doctor shouting and screaming in pain. "Please doctor you've got to help me. I've been stung by a bee."

"Don't worry;" says the doctor, "I'll put some cream on it."

"You will never find that bee. It must be miles away by now."

"No, you don't understand!" answers the doctor, "I'll put some cream on the place you were stung."

"Oh! It happened in the garden in back of my house."

"No, no, no!" says the doctor getting frustrated, "I mean on which part of your body did that bee sting you."

"On my finger!" screamed the man in pain. "The bee stung me on my finger and it really hurts."

"Which one?" the doctor.

"How am I supposed to know? All bees look the same to me!"

Failed Parachute




If you parachute fails, don't worry
You have the rest of your life to figure it out.

A Husband




A woman goes to her psychiatrist and starts to complain.
-"I don't want to get married. I am an educated, independent woman and I am happy by myself. I don’t need a husband, but my parents insist me to get married. What should I do?"

The psychiatrist : "You, no doubt, will achieve wonderful things in life. But at some point, some things will not occur as you expected. Some things will go wrong. Sometimes you fail. Sometimes your plans don't work. Sometimes your wishes won't come true. Who will you blame at that moment? Will you blame yourself?"

Woman: "No! Absolutely NOT!"

The psychiatrist : "YES. That's why you need a HUSBAND! "

Day Off




A man is eating at a restaurant, when he notices there's a spider in his soup. He calls over the waiter and complains.
"I'm deeply sorry, sir" the waiter replies "but the fly asked to take the day off".

BLOCKED!!

I use Twitter a lot and my wife complained that my life revolving around Twitter has destroyed the way we communicate as a family.

So I blocked her.

Drinking

A Irishman, Mick goes to the doctor complaining of stomach pain...
Doctor: ‟Well I can't find anything wrong with you , it must be the drinking”
Mick : ‟I'll come back when you are sober Doctor”

Computer Features I Wish Life Had

 "Unsubscribe" to my yetzer hara and bad habits. 

"Delete" to all the stupid things I have said. 

Speed control on the Chazan in shul.

The "mute" button for big talkers. 

"Not accept cookies" b/c they are not healthy.

The "snooze" button when I need to snooze.

"Anti Virus" for my body [and yours!!] from every virus on earth.  

 

Beha'aloscha: Why There Is So Little Comedy In Germany - Thoughts On War - Foreign Cleaning Help

From an email:

Shaaaaaaaaaaaaaaaaaaaaaaaalom sweeeeeetest friends!!!!


Good MMMMOOOOORRRRNNNIINNNNGGGGGG VIIIEEETTTNAMMMMM !!!! [Just in case Robin Williams reads this from Shomayim - I quote him. He was once interviewed on German television and was asked, “Why do you think there’s not so much comedy in Germany?” “Did you ever think,” Williams snapped, “you killed off all the funny people?”]


In this week's parsha [I am not sure what it is. I will find out when they read the Torah this Shabbos. The suspense is OVERWHELMING!!!] we read that the Jews who were not pure and thus disqualified from bringing the Korban Pesach came to Moshe and wanted an opportunity to bring the Korban Pesach. He answered that he will go ask the Boss....


The Targum Yerushalmi says that in 4 cases Moshe went to ask Hashem what to do. Here, the case of the daughters of Tzlafchod who wanted an inheritance, the מקושש who was Mechalel Shabbos [Parshas Shelach] and the מגדף who blasphemed Hashem's name. In the first two cases Moshe worked FAST whereas in the latter two cases he took his time.


For those who want to see it inside:


ואמר להון דן חד מן ארבעה דינין דקמו קדם משה בתרין מנהון הוה משה זריז ובתרין מנהון הוה משה ממתין במסאבין דלא יכלו למעבד פסחה בזמנה ובדין בנתיה דצלפחד הוה משה זריז מן בגלל דהוון דיניהון דיני ממון במקוששה דחלל שבתה בזידנו ובמחרפה דפרש שמה קדישה בגדפין הוה משה ממתין מן בגלל דהוה דהוון דיניהון דיני נפשין למלפה לדייניה דקי[י]מין בתר משה די הווין זריזין בדיני ממוניה ומתינין בדיני נפשתה דלא יהוון קטלין בפריע ית מן דחמי לה מתקטלה בדינה ולא יהוון בהתין למימר לא שמענן דמשה רבן אמר לא שמעתה ואמר להון משה קומו כען ואשמע יתכון מה דתקן מן קדם יי מעבד לכון.
Why?


The Gemara [Makkos 22b] says that the Babylonians are foolish b/c they stand for a Torah but not for Torah scholars. Torah scholars are GREATER than the Torah. The Torah says to give 40 lashes and the Sages said it means 39. So they are the interpreters of the Torah. They get to decide what the Torah means. So we should give them the respect they deserve. It is almost like they override the Torah!!


Why does the Gemara use that example and not an example earlier on in the Torah - namely, that the Torah says to count 50 days and the Sages say 49!!?


Here is a big principle. It is really nice to be smart and authoritative. But that is not what it is really about. The question is how you use your brains and authority. To lessen the number of days we count? Not the biggest deal. We'd be cool counting the whole fifty [heck, a week and a half after Shvuos and 16 times a day I ask myself - "did you count yet?" ]. But to use your brains and authority to interpret the Torah to mean that 40 lashes really means 39 - THAT is a huge deal! To diminish the pain of others is what it is all about!!! Menos dolor más amor.


When it came to those who wanted to bring the Korban Pesach and Bnos Tzlaphchad who wanted an inheritance - Moshe displayed alacrity - זריזות [in Finnish]!! But when it came to punishing [the מקושש and מגדף] Moshe took his time. No rush to punish. THAT is a leader!! Un verdadero líder !!!


When it came to helping people - Moshe was super on board. He was less eager to punish.


We live in a world with a WHHHOOOOOLLLE lot of suffering. And it is not just stories we hear. Today everything is videoed, photographed, tik toked, facebooked, twittered, blogged etc. etc. What are we to do about everything we see and hear?


We can philosophize as to why bad things happen to good people. Teología profunda!!!


We can ignore the suffering and be thankful that we are healthy, have money in the bank and food in the fridge. Comida deliciosa.


Or - we can make a difference. We can change the world. Not the whole world necessarily but the life of an individual person and every person is a whole world.We can think looooong and haaaaard how we can best use the resources and abilities Hashem gave us to diminish the pain of others.


We are at WAR. Not Hamas vs. Israel. Not China vs. the USA. Not the Marxist-Leaning-The-Government-Will-Save-The-Day-Liberal-Left vs. the Conservative-Capitalist-Right whose Rebbe is Reb Ronald Reagan who said that big government is not the solution but the problem... [I am not taking sides in this debate:-)]. Those, per se, are not our battles. Our war is GOOD vs. EVIL. Evil wants to inflict pain and suffering. Good wants to diminish suffering and increase well being. The war starts inside of us and then extends outwards. Are we going to elevate ourselves from our natural narcissism or remain focused on our personal comfort? Are we going to eradicate all of the evil that is inside us and become great and make a difference or not?


We want to be on the side of good. But that takes time, effort, it costs a lot of money and doesn't always bring recognition. But that is our mandate in this world. NO CEASE FIRES!!! We will fight until the good prevails!! La buena voluntad prevalecerá. [I think that my Spanish speaking cleaning girl is having a shtark hashpa'a on me. That is why I keep using Spanish. What is WEIRD is that I don't HAVE a Spanish speaking cleaning girl!!! ]


So let us follow the lead of Moshe Rabbeinu and use our middah of zrizus to make the world a better place!!!!!!!


A SWEET DELICIOUS SHABBOS BELOVED FRIENDS!!!!

כמתאוננים

אמרו עוד בספרי, ר״א אומר כמתאוננים כמתלהמים וכה״א דברי נרגן כמתלהמים (משלי כ״ו). נראה דמפרש כמתאוננים מגזרת אן, שאינו דוקא לשאלה על הגבול שאליו, כי תורה לפעמים גם על נקודת מקום הבלתי מוגבל, כמ״ש רש״פ, ולא תצא משם אנה ואנה (מלכים א ב׳) שאין כאן שאלה רק הודעה לתנועה בלתי מוגבלת, שיצדק לשאול עליה להיכן היא נוטה (אירגענד וואָהין) ומזאת הגזרה שם אניה המורה על הספינה (והוא לחוף אניות) ותקרא אניה ע״ש שהולכת אנה ואנה אינה הולכת ביושר כמו ביבשה כי המים יטלטלה הנה והנה וממהלכתה לא ניכר אנה תלך כי עקבותי׳ לא נודעו במים ויצדק לשאול עליה תמיד שאלת אי׳, ומזה הענין תאנתה מי ישיבנה (ירמיהו ב׳) דהיינו הליכתה שהולכת אנה ואנה (הין אונד הער לויפען). ומזה נעתק לשון אנה לענין המקרה, והאלהי׳ אנה לידו, לא תאונה אליך רעה, והוא לשון אנה ואנה דהיינו תנועה, בלי כוונה לגבול מיוחד, רק תשוטט אנה ואנה תנוח באיזה גבול שיהיה, והוא בעצמו ענין המקרה שאין שם כוונה והגבלה, ולכן יאמרו על מי שיזדמן לו דבר רע, כאלו הוא משולח ונעזב מהשגחה העליונה, שכל כוונתה לטובה, והאלהי׳ אנה לידו דהיינו שסילק השגחתו ית׳ ועזבו למקריים, והרי הוא כאלו הוא יתב׳ פועל רע, חלילה והתרעומת על המקרה הרע, כשיחשוב המקבל שהוא מסולק מן ההשגחה והדבר בא עליו במקרה יקרא מתאונן. ויהי העם כמתאוננים, שהיו חושבים שהם מסולקים מהשגחת השם ומשולחים למאורעות רעות, (אלס וואֶרען זיא דעם צופאלל איבערלאססען) והוסיף הכתוב אות כ״ף כמתאוננים, דומים למתאוננים, כי לא גילו בפירוש דעתם הרעה, רק היו דברים הנראים מבחוץ לטוב ונעים, ופנימית מחשבתם הרע טמון בתוכם, דברו עד״מ על שנמנעו מאכילת בשר קדשים כשלמים וכדומה, וזה לא היתה אמתת כוונתם, כ״א בקשת עלילה לפרוש מאחרי המקום. וזהו שאמרו בספרי כמתלהמים, דבלשון ערבי נקרא מתלהם, דבר מר ומזיק המעוטף מבחוץ בדבר המתוק לחיך (פערהיללטעס גיפט) כך תביעתם היתה נעימה מבחוץ אבל תוכה טמונה מרמה, ושפיר סיימו ע״ז בספרי, (כפי נוסחת כת״י) הם פיו כמתלהמים והסכין ירדה משמים ובקעה את כריסם, עדה״כ (משלי כ״ו) דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן, ודברי המפרש בזרע אברהם דחוקים הרבה בזה.

[כתב וקבלה]

רות ויקטוריה בת תהילה רובידה בתוך שאר חולי ישראל

Erev Shavuos, a one-and-a-half-year-old toddler was seriously injured by hot water on the way to the bomb shelter and was hospitalized with 80% burns. Her family begs, please do a mitzva, make a kabbala and pray for healing: 'Rut Victoria Bat Tehilla Rovida' for a refua shleima.



Was Moshe Rabbeinu "Woke"?

וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח

It depends how you learn pshat in the pasuk. 

Rashi says: 

האשה הכושית – מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחרוריתו של כושי.
כושית – בגימטריא יפת מראה, חשבונו של זה כחשבון של זה.

So no "Black Lives Matter" here!! But isn't it odd that Rashi who says abt. himself that his job is to explain pashut pshat, says a pshat that seems so against pashut pshat and even reverts to gematria???

The Rashbam and others:

שהיא ממשפחת חם

What we would call today a "sister"!!! And a HOOOOOOLYYYYYY ONE!!!!

BTW - 

Isn't is strange that the pasuk doesn't tell us what Miriam said abt. his wife and left it to the Meforshim??????? 

לראות מעלת חברינו




בין קבלת שבת לתפילת ערבית במניין השכונתי ברחוב שלנו, דיבר שכננו, הגרח"י שולמן שליט"א, ראש כולל סלבודקא, על ימי הספירה.
הוא עמד על המילים "שלא נהגו כבוד זה בזה" ונתן הסבר מאד מענין כיצד נוצר מצב בו בישיבתו של רבי עקיבא שהיתה גדולה כמו כל הישיבות הגדולות יחד, הגיעו למצב שכזה.
"לא נהגו כבוד זה בזה" הכוונה לכבוד התורה" אמר הגרח"י שולמן, וכאן נתן הסבר מאד מקורי ומעניין שגרם לי לכתוב את המאמר הזה.
"כאשר אדם מסיים מסכת כולם מעריכים אותו, ומהללים ומשבחים אותו. אך במקום שכולם סיימו ש"ס ומישהו מסיים מסכת, אז אולי כולם משתתפים בסיום, אך בתוך הלב ייתכן וההערכה תהיה פחותה, מאחר והם כבר סיימו את כל הש"ס.
דוגמא נוספת מכיוון אחר: אם מישהו יבוא ויאמר על פלוני ש"הוא שומר שבת בצורה מלאה בלי פשרות", כולם יסתכלו עליו במבט מוזר וכי מה הרבותא בכך? כולם שומרים שבת בצורה מלאה ובלי פשרות.
אך אם נבוא למקום נידח במקסיקו, לקהילה שרובם אינם שומרי שבת ויאמרו לנו "יש כמה רחובות מכאן יהודי שמקפיד לשמור שבת בצורה מלאה בלי פשרות" אנחנו נעריך אותו ואף נרצה לקבל ממנו ברכה.
2.
"מה אנו לומדים מכך"? הוסיף הגרח"י שולמן לומר "שהערכת הזולת עשויה להיות מושפעת מהאופן שאנו תופשים את עצמנו. ואם אנחנו נמצאים בדרגה גבוהה, אנו עלולים לשפוט את הזולת שנמצא בדרגה יותר נמוכה.
אנחנו לא יודעים להעריך אותו, כי אנחנו לא מודעים כמה אנשים בעולם חיים אחרת, וגם אם מודעים, לא מעלים על דעתנו להעמיד אותו בדרגתו הגבוהה מול אחרים, אלה בדרגתו הנמוכה מול עצמנו.
הוא סיפר על מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצוק"ל, שהיה עסוק בזמן השואה בעסקנות להצלת יהודים, ויום אחד שמעה אותו אשתו נאנח ואומר לעצמו: "אני עוד אצא עם הארץ". והיא מיהרה לומר לו: "מהמקום שאתה נמצא אתה תצטרך לעבוד הרבה כדי להיות עם הארץ".
הסיפור הזה ממחיש את התזה שנאמרה לעיל: מרן הגר"ח שמואלביץ הסתכל על הדרגות שהוא רצה להגיע ואילו רעייתו ידעה להפנות אותו אל הדרגות שכבר הגיע אליהם.
בדרך זו ניתן להבין את המושג "שלא נהגו כבוד זה בזה" דווקא משום שכולם ידעו את כל התורה כולה והיו גאוני הגאונים, הם התקשו להתפעל ולחלוק כבוד למי שנמצא בדרגתם, מכיוון שזה נראה בעיניהם מובן מאליו וקל וחומר למי שנמצא מעט פחות מדרגתם.
3.
את הרעיון שהשמיע הגרח"י שולמן, הייתי רוצה להרחיב, לא רק לכבוד בין תלמיד חכמים, אלא בין אדם לחברו בין איש לאשתו, בין הורים לילדים.
למעשה, הרעיון הזה משתלב היטב עם האמרה "חנוך לנער על פי דרכו" (משלי כ"ב ו'). הדרישה מהורים היא לשפוט את הילד שלהם על פי האישיות שלו ולא על פי האישיות שלהם. כי ציפיות מוגזמות מובילות לאכזבות גדולות ואכזבות מובילות ליאוש הדדי – הן של ההורה והן של הילד ואילו הבנה של נפש הילד והורדת הנגיעות של ההורה ("מה יגידו, מה עם השאיפות שלי") היא תנאי הכרחי למנוע פגיעה בהתפתחותו הרגשית של הילד ולקידומו בכל התחומים.
אגב, אין בדברים אלה בכדי למנוע ציפיה ודרישה מילד. דרישה היא מחמאה וויתור הוא עלבון. אך השאלה מאיזה מקום מגיעים. אם מגיעים מ"למעלה" ומשדרים לילד כמה הוא קטן, זה לא יעשה אותו גדול -זה ישאיר אותו קטן, אך אם באים אליו לגובה העיניים ותומכים בו להתקדם במילים טובות ובהרעפת ביטחון ואמון -זו הדרך היחידה לקדמו, ומשלב מסוים הוא עשוי להפתיע אותנו ולהגיע למקומות שלא ציפינו.
4.
אך הייתי רוצה להרחיב את היריעה.
כבר כתבתי בעבר על המתנה הגדולה ביותר שקבלתי אני (כמו אחיי ואחיותיי) מהורי והיא הנחלת התחושה שלא מגיע לנו כלום, ואסירות תודה תמידית על מה שנפל בחלקנו.
בעולם של פעם (עד לפני עשרים שנה), בני אדם התחנכו לקחת אחריות למען החברה שהם חיים בה, הקהילה, המשפחה, ההורים, הזקנים, הילדים והאידיאלים.
העולם של היום מקדש את האינדוודואליות. את הקידום האישי. אם פעם אנשים הקריבו עצמם למען המשפחה, כיום יש אג'נדה חזקה וברורה "שאם לא מסתדר לא צריך לסבול". גם אם הכותרת הזו נכונה, הרי שהמושג "לסבול" הפך למותאם לכל מצב.
אם פעם סבל היה סבל, היום כבר אי נוחות או אי התאמה הופך ל"סבל".
למעשה כיום, יש יותר ויותר ציבורים, שמורגלים מילדותם, ולמעשה מתחנכים שאינם צריכים להגיע ל"סבל" כדי לפרק משפחה. מספיק "אני לא מגשים את עצמי" או "מרגיש לי נכון אחרת" (מותר לכם לדמיין את המנגינה המתפנקת...)
האינדוודואליות הזו, עשויה להביא לאנוכיות ואף להפרעה נרקיסיסטית.
נהוג להבדיל בין הפרעה נרקיסיסטית לבין נרקיסיזם בריא שמגדיר את האהבה העצמית הטבעית באדם. תחושה או "ידיעה" טבעית של אדם כי הוא טוב מטבעו, אהוב ובעל ערך, מביאה לכך שהוא יראה באחרים את האנושי, הראוי להערכה להקשבה ולאמפתיה.
ברם, כאשר האדם מתרגל לחשוב *רק על עצמו* ולראות רק את צרכיו הוא עשוי להפוך לחסר אמפתיה כלפי אחרים ולפתח הפרעה נרקיסיסטית שפוגעת בסביבתו, אך בסופו של דבר -בעצמו.
5.
האינדוודואליות הזו, היא הסיבה המרכזית לכך שכמות הבעיות הרגשיות הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות עולה בעשרות אלפי אחוזים בעשרות השנים האחרונות. ככל שהאדם מתחנך שלא נברא העולם אלא בשבילו, כך גדל הסיכוי שהוא ימצא עצמו ממורמר ופגוע ונחיתי ומקופח.
אם אנו רוצים למנוע את הסבל הזה מילדינו, שלא לדבר על רצוננו לראותם מחונכים לנהוג בדרך ארץ ובכבוד כלפי סביבתם הקרובה והרחוקה, עלינו להרגיל אותם כבר מימי ילדותם *לראות את האחר*
הערכת הזולת אינה צריכה לבוא כטובה או כמעשה חסד, אלא באופן האמיתי, הטבעי. לדעת להעריך את הזולת, להיות קשוב לצרכיו, לתת, להעניק, להבין, לפרגן, להכיל ולסלוח.
ומדוע לא כמעשה חסד?
מפני שההסתכלות הזו, של ראיית האחר ושל הערכת הזולת אינה חסד עם הזולת, כי עם חסד עם עצמך. כי ככל שאדם מעריך את זולתו, הוא מבין את העולם נכון. הוא מבין שהעולם לא נברא רק בשבילו אלא בשביל כל הברואים. הוא מבין שעליו להתחלק עם הזולת. הוא מבין שלא רק הוא ראוי להערכה, ולא רק לו מגיע חפצים ומחמאות ותשומת לב אלא גם לכל מי שנמצא סביבו.
מעבר לזה שהוא נעשה "מענטש", הוא גם נעשה אדם יותר רגוע, מפני שברגע שאתה רואה את האחר אתה פחות שקוע בעצמך, וברגע שאתה מבין שאתה חלק מעולם ולא מישהו שהכל מגיע רק לו, אתה רגוע יותר לגבי דברים שיש לאחרים ואתה רגוע יותר בקשר לדברים שאין לך.
6.
לחינוך כזה יש יתרון ניכר לעין (כלומר, הוא לא רק ערכי ומוסרי אלא גם מעשי).
פסיכולוג אמריקני ידוע, ערך לפני כמה עשרות שנים מחקר שנועד לבחון את יסודות
המנהיגות אצל בני האדם.
הוא בחן את דפוסי ההתנהגות של ילדים בני 7 בכיתה ובהפסקות התלווה אליהם לטיולים והיה עד גם למריבותיהם ולמעשי הקונדס שלהם. המחקר הזה הניב מסקנות רבות, אך המעניינת ביותר היא המסקנה החד משמעית, שהילדים שהתייחסו והתחשבו בחבריהם החלשים יותר - הפכו לאנשים מצליחנים והשאירו את כל השאר מאחור.
למשל, ילד בשם רוג'ר שערך תחרות ריצה עם בני כתתו. לפתע מעד ונפל החבר שלו ויליאם. רוג'ר הפסיק את ריצתו ניגש לויליאם, עזר לו לקום, ובעודו מנחם אותו על כאביו, שם את ידו על ברכיו הוא, והעווה את פניו בכאב, כביכול גם הוא חש באותם כאבים. רוג'ר סומן על ידי הפסיכולוג כילד בעל פוטנציאל בלתי רגיל להתחבב על בני אדם ולתת להם תחושה כי הוא חש את כאבם. 25 שנה לאחר מכן היה רוג'ר למנכ"ל חברת היי טק מהמובילות בעולם.
7.
ימי הספירה באים לחזק השקעה בחינוך עצמנו ובחינוך ילדינו לראות את האחר, להרגיש את הזולת, להתחשב להכיל, לפרגן, להעניק ובעיקר לכבד.
כל מה שכתבתי, מגולם במילים הנפלאות של רבי אלימלך מליזענסק:
*"אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלות חברינו ולא חסרונם ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו חלילה..."*
חיים ולדר

Perspective




חיים ולדר 

בעקבות האסונות האחרונים, אני חש באווירה של דכדוך הפוקדת חלקים גדולים מציבור שומרי התורה והמצוות. כל אסון מוביל לצער וכאב, אך אסון שחורג מיכולת הקליטה האנושית, שנמצא בנחלתך, שאתה מכיר חלק מהנפגעים, עשוי להביא למעין חולשה ציבורית (ופרטית), ולא פחות חמור, עשוי לגרום לטרוניות וספיקות.
העובדה ששני האסונות האחרונים התרחשו באירועים שנועדו לחיזוק באמונה ובתפילה, גרמה בוודאי לרבים לחוש את תחושות אחי יוסף "וַיֵּצֵא לִבָּם וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ". (בראשית כ"ח מ"ב)

חשבתי רבות אם לעסוק בנושא השמור לרבנים גדולים ואנשי מחשבה, אך לבסוף החלטתי לבוא דווקא מהמקום של האדם הפשוט המתבונן מהמקום הנמוך שלו וכואב, ומצטער, ודעתו נחלשת עד דכדוכה של נפש.

והתשובה הציבורית – הגיעה אלי דווקא מהמקום הפרטי – האישי. לא פשוט לי להביע את הדברים אך מכיוון שאני בטוח שהם יביאו לחיזוק ציבורי נצרך, התחזקתי ורשמתי את הדברים.
2.
לפני שנתיים איבדתי את בני בכורי מאיר צבי ז"ל.
אין דרך להסביר את עומק הכאב והשבר של ילדים שמאבדים אב, אישה שמאבדת בעל הורים שקוברים בן ואחים שמאבדים אח.
אם מתבוננים באסון עצמו, נראה שאין דרך לצאת ממנו. כאב האבדן הוא כאב בלי רחמים, כי אין בו שום הקלות ושום נחמות. מי שהיה חלק ממך, שנפשו היתה קשורה בנפשך איננו עוד.
האסון במירון, החזיר לי את האבדן הפרטי שלי עשרת מונים משום שידעתי מה מחכה להורי הנערים הצעירים שקפדו את חייהם, לאחיהם ולחבריהם, ומה קורה למשפחות המבוגרים שנמחצו למוות, האישה, הילדים החברים.

נפגשתי עם כמה מתלמידיו של המחנך הרב אליעזר גפנר זצ"ל. ילדים רכים שיום לפני כן עשו "הדלקה" בחצר הת"ת עם הרבה האהוב שהצית נייר טישו ורקד איתם, וכעת צריכים להפנים שלא יראו אותו לעולם.

ושבועיים לאחר מכן, באסון קרלין לראות את פניו של בחור החמד מאיר גלויברמן, שירד מהפרנצ'ס באומרו "זה מסוכן כאן" וכמה דקות לאחר מכן כשרגליו היצבו על קרקע "בטוחה" נפלו עליו 200 איש.

אני נכנס למחשבות של בני משפחתו ושל חבריו ומרגיש את כל הסבל. וזהו סבל כבד מאד.

3.

והשבוע, ביום ד', הלכתי עם בתי טובי שתחי', לבית הקברות "סגולה" להזמין את צביקי ז"ל, לחתונתה שהתקיימה אמש.
שמנו את ההזמנה על קברו, הדלקנו נר, והתפללנו עלינו ועל כל עם ישראל.
היא האריכה בתפילתה ולי היה הרבה זמן לחשוב.
ואז ראיתי את המחזה הבלתי נתפש: הזמנת חתונה (שהיא הדבר הכי משמח שנמצא בספר השמחות) על מצבה (שהיא הדבר הכי עצוב שנמצא בספר העצבונות), ולאט לאט התחלתי לקבל תובנה חשובה, אמנם מאד פשוטה, אך אין דרך להפריז בחשיבותה.

צילמתי את המחזה הסוריאליסטי הזה, אך יותר מכך, התחלתי לפתח את התובנה הזו, לא רק לאסון הפרטי שלי אלא לאסונות של עם ישראל כולו, ולהסתכלות נכונה על אסונות וכאב ואבדן.

4.

ובדרך חזור פתחתי את פי ולא הפסקתי לדבר עד שחזרנו הביתה.

"לפני 32 שנה התקיימה חתונה באולמי "קונטיננטל" בבני ברק" סיפרתי לה "כיום עושים שם רק בר מצוות ושבע ברכות. היו שם חתן בן עשרים וחצי וכלה בת שמונה עשר וחצי, ללא עבר ולכאורה ללא עתיד. לאף אחד מהצדדים לא היה כסף לרכישת דירה, ולחתן לקח הרבה זמן עד שמצא כולל.

שלושים ושתיים שנה אחרי, הנה אנו כאן, עם שבעה ילדים ועשרה נכדים, והנה את הבת החמישית נישאת לנו.

*"קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות"*

כמה טוב שפך עלינו הקב"ה וכמה שהודנו לו בכל השנים, עדיין לא הודינו מספיק על הטובות והחסדים והניסים שעשה לנו.

האם זה מבטל את הצער הנושא על אבדנו של צביקי? ברור שלא. האם זה מספר את סיפור חיינו אחרת לגמרי – ברור שכן.

אני חושב שאם כל אחד יעשה את החשבון הזה על חייו – הוא יגיע לאותה מסקנה. שכמות הטוב בחייו עולה עשרת מונים ויותר מכמות הרע.

אגב, יש מעטים. ממש מעטים. שהחשבון אצלם שונה. ששום דבר לא הולך. "צי גייט נישט". הם בפירוש מוכי גורל וזו זכות לציבור לסייע להם ולשאת אותם על כפיים שכן במובן מסוים הם "קרבנות ציבור". מי שתומך ומסייע לאנשים אלה יש עליו שמירה מיוחדת.

5.

העולם אומר "לא עושים את החשבונות של הקב"ה",
כעת בחנו את עצמכם. האם מצאתם עצמכם אומרים זאת בשעת שמחה? או בשעה שהרווחתם משהו, או כשהופתעתם לטובה?
משום מה תמיד אומרים את זה בשעת צער, כסוג של השלמה. "אנחנו לא מבינים, לכן לא נעשה חשבון".
שימו לב שבחיים אנחנו אומרים את המשפט הזה כשאנחנו מרגישים שאנחנו נתנו יותר מהזולת "לדעתי היו לי יותר הוצאות אבל אני לא מתחשבן איתך" .

האם פעם אמרנו את זה ההפך? "אני רואה שאתה שילמת כפול ממני אבל אני לא מתחשבן" – ברור שלא. מי שצריך להתחשבן זה הנותן לא המקבל.

וראו זה פלא: מול הקב"ה אנחנו מרשים לעצמנו את המשפט הזה. והסיבה לכך פשוטה: אם היינו עושים חשבון של מה שקיבלנו, לא היינו מעלים על דעתנו לומר את המשפט הזה.

6.

אם אין עוני אין עושר אם אין עצב אין שמחה אם אין קושי אין רווחה אם אין מלחמה – אין שלום. אם אין רע -אין טוב. ואם לא היה מוות לא היו חיים.

נכון שאסור לנו לעשות חשבונות שמים, *אך מותר ואף רצוי לעשות את החשבונות של עצמנו*. את כמות הטוב שיש לנו מול הצרות, את השמחות מול הכאב, את היש מול האין ואת הצחוק מול הדמע.

וכנעשה את החשבון הזה – גם אם נעשה אותו בצורה קרה לחלוטין נגלה את הטוב שקיבלנו, ואם נעשה זאת בכוונת מכוון – לחפש את הטוב -על אחת כמה וכמה שנמצא אותו.

העניין הזה של "לחפש את הטוב" שווה מאמר בפני עצמו. כי בסופו של דבר הסיפור שאנו מספרים לעצמנו – הוא סיפור חיינו. ואם המשפט הזה נשמע מופרך למישהו אני מציע לו לבדוק כמה אחוזי דיכאון יש בקרב אנשים "שיש להם הכל", והוא יבין שהמשפט הזה הוא אמת לאמיתה.

אך גם אם אינך יודע לספר לעצמך סיפור טוב, עשה זאת בלי סיפור. פשוט קח את חייך והעמד אותם על משקל. זה תמיד יהיה לטובת הקב"ה.

7.

והדברים נכונים עוד מיותר ברמה הציבורית.

שמונים שנה של טוב עברו עלינו בס"ד. (מאז השואה האיומה). ציבור יראי השם גדל בצורה שלא ניתנת לשיעור. עולם התורה והחסידות משגשג באופן חסר תקדים. כמות מסיימי הש"ס הוא כזה שלא היה מעולם. והכל מתוך הרחבת הדעת בלי רדיפות, דורי דורות ישרים מבורכים בבנין עדי עד.
האסון במירון בא לספר לנו משהו שלא שמנו לב אליו, כפי שאין אדם יכולי להבחין בקצב גדילת שערותיו: *גדלנו*
אם לפני עשור היו במירון מאה אלף. כעת 300 אלף. זה כמובן לא הסבר ולא תירוץ לאסון, אבל זו תובנה קטנה שצריכה לגרום לנו גם להיערך אחרת כציבור ענק, אך גם להבין את הטוב שבכל הרע הזה.
האם זה מבטל את הצער הנושא על האסונות הנוראים שפקדו אותנו? ברור שלא. האם זה מספר את סיפורה של היהדות החרדית אחרת לגמרי – ברור שכן.
את הדברים הללו רשמתי ביום ד' בלילה, בלחץ גדול אך מתוך תחושת שליחות דחופה של "נחמו עמי" ביטול הייאוש וחיזוק האמונה.

ויהיו הדברים לע"נ בני מאיר צבי ולדר, שיפעל מלמעלה לטובת משפחתו ועם ישראל כולו.