Thursday, December 30, 2021

Hilchos Melachim 2-5

HERE HERE AND HERE!!!

המלך מסתפר בכל יום, ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים, שנאמר מלך ביפיו תחזינה עיניך, ויושב על כסא מלכותו בפלטרין שלו, ומשים כתר בראשו, וכל העם באין אליו בעת שירצה, ועומדין לפניו ומשתחוים ארצה, אפילו נביא עומד לפני המלך משתחוה ארצה, שנאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך, אבל כהן גדול אינו בא לפני המלך אלא אם רצה, ואינו עומד לפניו אלא המלך עומד לפני כהן גדול, שנאמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד, אעפ"כ מצוה על כהן גדול לכבד את המלך ולהושיבו ולעמוד מפניו כשיבא לו, ולא יעמוד המלך לפניו אלא כשישאל לו במשפט האורים, וכן מצוה על המלך לכבד לומדי התורה, וכשיכנסו לפניו סנהדרין וחכמי ישראל יעמוד לפניהם ויושיבם בצדו, וכן היה יהושפט מלך ישראל עושה אפילו לת"ח היה עומד מכסאו ומנשקו וקורא לו רבי ומורי, במה דברים אמורים בזמן שיהיה המלך בביתו לבדו הוא ועבדיו יעשה זה בצנעה, אבל בפרהסיא בפני העם לא יעשה, ולא יעמוד מפני אדם, ולא ידבר רכות, ולא יקרא לאדם אלא בשמו כדי שתהא יראתו בלב הכל. 


א. הנה במש"כ הרמב"ם שהמלך מסתפר בכל יום, ומקורו מברייתא שבגמ' סנהדרין דף כב:, ומייתי ע"ז קרא דמלך ביפיו תחזינה עיניך, יש לחקור אם הוא דין כבוד בעלמא וכלשון הר"ן בסנהדרין שם שהוא דרך כבוד בעלמא והוא ענין של הידור וכבוד, וקרא דמלך ביפיו אסמכתא לענין זה, או שהוא מצוה ממש וכמוש"כ רש"י בתענית דף יז. דמלך מסתפר בכל יום הוא מצוה, עיי"ש, ועיקרו מדין אימתו עליך שמתקיים עי"ז שהוא הדור ובדרך כבוד, שעי"ז, יש בו יותר קיום של אימתו עליך, ואמנם כן מבואר במאירי בסנהדרין שם, וז"ל המלך צריך לו שיהא מהודר ביופי תמיד, ושלא יראה בו שום נוול, כדי שלא יקל מוראו, ומפני זה אמרו עליו שמסתפר בכל יום, עכ"ד, ונפק"מ לנשיא שאין בו דין אימתו עליך שהרי נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, ולא ממעיט שאינו מחול מקרא דשום תשים שתהא אימתו עליך, אבל יש בו דיני מלך לכבוד וכמושנ"ת לעיל בה"א לענין שריפה על המלכים ועל הנשיא, עיי"ש, דלצד א' גם נשיא מסתפר בכל יום, משא"כ למבואר מדברי המאירי ליכא להאי דינא אצל נשיא.והנה בירושלמי בסנהדרין שם פ"ב ה"ו, רבי חנינא סלק לגבי רבי יודן נשייא, נפק לגביה לבוש אותניתיה (בפ"מ שם, שהוא בגד מלוכלך ומאוס ומעושן), אמר לי' חזור ולבוש לגין דידך משום מלך ביפיו תחזינה עיניך, רבי יוחנן סלק לגבי ר"י נשייא נפק לגביה בחלוקא דכיתנא, רמא לי' חזור ולבוש חלוקך דעמרא, משום מלך ביפיו וכו', מי נפיק א"ל אייתי אטעמה, א"ל שלח ואייתי לך מנחם טלמא דכתיב ותורת חסד על לשונה, ע"כ, ופירש הפ"מ שא"ל נשיא לר"י הבא עצה וטעם באיזה דבר אשר דברו ביניהם, והקפיד רבי יוחנן על זה ועל שאמר לו בזה הלשון, וא"ל שלח ואייתי לך מנחם טלמא שהוא איש אחד שהי' שם והיו רגילין לשאול ממנו והוא יתן לך העצה, וסיים דכתיב ותורת חסד על לשונה שצריך הת"ח לזהר בלשונו האיך לדבר ובתורת חסד ויפוי, ע"כ, וצ"ב המו"מ בין ר"י נשייא לר"י והשייכות שאמר לו נשיא בלשון זלזול ותשובת ר"י ע"ז מקרא דותורת חסד על לשונה.
ולמש"כ נראה, דמדאמר לו ר"י לבוש חלוקא דעמרא דידך משום מלך ביפיו (שזהו המקור למש"כ כאן הרמב"ם ומתקן עצמו ומתנאה במלבושין נאים ומפוארים) ונת' כנ"ל מדברי המאירי שהוא מדין אימתו עליך, בע"כ שס"ל לר"י גם בנשיא דין אימתו עליך, וכמבואר בקידושין דף לב: צד כזה, עיי"ש דיתכן שנשיא שמחל על כבודו אין כבודו מחול, במילא למש"כ כאן הרמב"ם בסוף ההלכה שמלך לא ידבר רכות וכו' וברדב"ז שם שהכל מדין שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך, ה"ה כן בנשיא, ומש"ה לר"י לשיטתו דיבר עמו ר"י נשיאה בלשון שאינה של כבוד כ"כ, שהרי זהו סגנון הדיבור המתחייב מדין אימתו עליך שאמר ר"י שישנו גם בנשיא, וע"ז אמר לו ר"י מקרא דתורת חסד על לשונה דכיון שמלכות של נשיא היא מצד מלכות של תורה וכמושנ"ת בעז"ה באריכות לעיל בפ"א ה"ג אות ג', ובתורה כתיב תורת חסד, אין דין אימתו עליך מצד תורה, שזה סתירה לתורת חסד, ומלבושים נאים שחייבו ר"י הוא רק מדין כבוד בעלמא וכמוש"כ הר"ן, ובמילא לא הי' לו לדבר בלשון זה אע"פ שהוא נשיא.
ונמצא לפי"ז שכל דברי הרמב"ם בסוף הלכה זו לענין כבוד ת"ח במלך שיהא בצנעה וכן שאר ההלכות שהובאו בסוף הלכה זו ליתנייהו בנשיא למאי דקיי"ל נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול וכמושנ"ת שזוהי דעת ר"י בירושלמי הנ"ל, וצ"ע מכתובות דף קג: שהוא המקור לדברי הרמב"ם כמוש"כ כאן הכס"מ, עיי"ש מצוואת רבי לר"ג בנו, שנכנס אליו ר"ג ומסר לו סדרי נשיאות, א"ל בני נהוג נשיאותך ברמה, זרוק מרה בתלמידים, ומק' ע"ז הגמ' מיהושפט שכתיב בי' ואת יראי ה' יכבד שכשהי' רואה ת"ח וכו', ומשני הא בצנעה הא בפרהסיה, ולמש"כ הרי אפילו אם יש דין זה במלך אינו ענין לנשיא, אכן כבר כ' בעיון יעקב שם דמדלא קאמר סתמא מסר לו סדרי נשיאות ולמה הוצרך להוסיף נהוג נשיאותך ברמה וכו', משמע שאמר לו דבר שאינו נוהג בשאר נשיאים, עיי"ש דרק לר"ג שלא הי' ממלא מקום אבותיו ציוה כן כדי שלא יזלזלו בו, וא"כ הרי אדרבה מבואר כמוש"כ שאין זה בכלל סדרי נשיאות, ומשום דליכא בנשיא להנהו דינים שהם משום שתהא אימתו עליך, וכמושנ"ת.
וזה מתאים למבואר בסוכה דף מט: ותורת חסד על לשונה וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד, אלא תורה לשמה זו היא תורה של חסד תורה שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד, איכא דאמרי תורה ללמדה זו היא תורה של חסד שלא ללמדה זו היא תורה שאינה של חסד, ע"כ, והיינו שאע"פ שכנ"ל מכתובות דף קג: זרוק מרה בתלמידים מ"מ אין זה מצד הרב שיש לו להעמיד עצמו מצד מעלתו בדרגא של זרוק מרה וכאימתו עליך של מלך, אלא הוא מצד תועלת הלימוד, וכמבואר ברמב"ם בפ"ד מת"ת ה"ה, עיי"ש שאם ניכר לרב שהם מתרשלין בדברי תורה ומתרפין עליהן ולפיכך לא הבינו, חייב לרגוז עליהן ולהכלימן בדברים כדי לחדרן, וכענין זה אמרו חכמים זרוק מרה בתלמידים, ועיי"ש שלפיכך אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש לפני התלמידים ולא לשחוק בפניהם ולא לאכול ולשתות עמהן כדי שתהא אימתו עליהן וילמדו ממנו במהרה, עכ"ד, ועיין בזה בשו"ע יור"ד סי' רמ"ו סעיף י"א, וע"ז נאמר תורת חסד שתורה ללמד שכנ"ל לא תהא באימה מצד אימתו עליך בחפצא של הרב, דזוהי תורה שלא לשמה אלא כדי להתגדל, אלא שתהא באימה בלא סתירה לתורת חסד וכנ"ל רק מצד תועלת התלמידים, וכמבואר בדברי הירושלמי הנ"ל.
ועיין בשבת דף ל: כל ת"ח שיושב לפי רבו ואין שפתותיו נוטפות מור תכוינה שנאמר שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר, אל תקרי מור עובר אלא מר עובר, ועיי"ש דמיירי בתלמיד לפני רבו, והובא בבהגר"א ביור"ד שם בס"ק ל"ז עיי"ש, והוא דין בתלמיד מצד קבלתו מרבו ולא דין של רבו, וכמבואר במגילה דף כא. דמימות משה ועד ר"ג לא היו לומדים תורה אלא מעומד, ומבואר ברמב"ם בפ"ד מת"ת ה"ב שהיינו בתלמיד היושב לפני רבו, עיי"ש, ובמש"כ בזה הצל"ח בברכות דף כז: ובס' ברכת ראש בברכות שם, והוא כדין שהובא ברא"ש מגילה שם, ובתוס' זבחים דף יט: מירושלמי, ובב"י או"ח סי' קמ"א, בקריאת התורה מעומד כבקבלת התורה, והוא כנ"ל דין בתלמיד מצד הקבלה של תורה שתהא באימה כלשון הירושלמי שם, אבל אין זה דין מצד הלכות הרב שתהא אימתו על התלמיד, שכנ"ל נפק"ל מקרא דתורת חסד שאין דין זה לגבי תורה, ואדרבה איתא בתענית דף ח. אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל, בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים הוא (והוא ממש ההיפך ממש"כ הרמב"ם לגבי מלך שלא ידבר רכות וכו' מצד אימתו עליך), ועיין בזה ברש"י יבמות דף קיז. בד"ה ל"א אם רבו וכו' עיי"ש, ובאבות פ"ד י"ב יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, ועיי"ש בר"ב ממשה שאמר ליהושע בחר לנו אנשים עשאו שוה לו *), וע"ז נאמר כנ"ל ותורת חסד על לשונו שאין בו דין אימתו עליך, והגדר כנ"ל שיש דין אימה לאשוויי בתלמיד שיהא תלמיד ומקבל, אבל אין זה מצד הרב, וע"ז נאמר ותורת חסד כנ"ל מסוכה דף מט. שיהא לשמה היינו לא ע"מ שיקראוני רב כבנדרים דף סב. והיינו שיהא הוא מרומם ומטיל אימה, שזה נגד תורת חסד שנאמר על לומד ומלמד שיהא בגדר של תורת חסד, וכמושנ"ת.

*) ואע"פ שמשה מלך הי' ויש דין מורא, אולי הי' בצנעה שכ' כאן הרמב"ם דשרי, או למשנ"ת באריכות בפ"א ה"ג אות ג' הנ"ל שהי' מלך מדין נשיא.
ונמצא לפי"ז אין דין של הטלת אימה בנשיא ורק לר"ג ברבי ציווי מיוחד כמוש"כ בע"י הנ"ל, וכן נראה שנהג ר"ג הזקן נשיאות בגדר מלכות של אימתו עליך, וזהו שכ' רש"י בסנהדרין דף יא. דמייתי הגמ' תא חזי מאי איכא בין תקיפי קמאי לענוותאי בתראי, דר"ג ששלח איגרת על עיבור השנה כתב בה דשפרא מילתא באנפאי ובאנפא חבראי ואוסיפית על שתא דא וכו', ואילו רשב"ג אמר ושפרת מילתא באנפאי ואוסיפית בלא חבראי, ודחי הגמ' דילמא בתר דעברוהו, ופירש"י לר"ג מנשיאותו נעשה עניו ע"כ, ותמוה וכי עד השתא לאו עניו הי', ועיי"ש בר"ן כ' על פירש"י שאינו מחוור, אכן להנ"ל לפני שהעבירוהו נהג כמלך באימתו עליך שאינה הנהגת ענוה אחרי שהנהגה זו היא סתירה לאימתו עליך, ורק בתר שהעבירוהו שהוא מצד הא גופא שאין דין זה נוהג בנשיא, וכמו שית' אי"ה להלן עפ"י סוגיא דברכות דף כז: וכח., ונתקבל הדין גם ע"י ר"ג, שוב נהג כפי האמת שהי' עניו, ושו"ר בע"י בכתובות דף קג. הנ"ל הביא באמת מהאי ר"ג שקרי לי' הגמ' תקיפי קמאי, שהנהיג ר"ג נשיאותו בתקיפות ולא כמוש"כ הע"י הנ"ל שם שאין דין זה בנשיא, עיי"ש, והוא כמוש"כ, אלא שכנ"ל לבתר שהעבירוהו נשתנה אצלו הדין בזה, ועיין במשך חכמה לפ' וילך בקרא ל"א ט' שביאר שר"ג הי' בדעתו לסתום כל דבר המקובל ולבלי לפרש טעמו, כאשר מצינו לו בכמה מקומות מקובל אני מאבותי, וכן למעט התלמידים וכל מי שאין תוכו כברו אל יכנס, ומשא"כ ראב"ע מצאנו לו שמיד שישב בנשיאות אמר כל הרוצה לכנוס יבוא, וכן בכ"מ תמצא שמפרש טעם כל דבר, עיי"ש במש"כ בטעם שיטתם, ולמש"כ ר"ג לא דרש ותורת חסד על לשונה בנשיא וכנ"ל עפ"י דברי רש"י, ומש"ה אין ענין להסביר פנים ע"י גילוי הטעם אלא סגי בכך מקובלני, והנהגה זו לא שייכא אלא בתלמיד שתוכו כברו שאל"כ כיון שאין רבו מסביר לו פנים ודאי לא יצליח, אבל ראב"ע לא ס"ל בנשיא אימתו עליך, וכמו שית' אי"ה להלן, ומש"ה יש להסביר פנים בטעמי התורה, ועי"ז יש מקום גם לתלמיד שאין תוכו כברו שע"י לימודו בהסברת פנים יהפך לתלמיד שתוכו כברו.
ועיין מקנה לקידושין דף לב: במש"כ שם מעשה רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של ר"ג, והי' ר"ג עומד ומשקה עליהם, נתן הכוס לר"א ולא נטלו, נתנו לר"י וקבלו, א"ל ר"א מה זה יהושע אנו יושבין ור"ג ברבי עומד ומשקה עלינו, א"ל וכו' ק"ו מהמלאכים שקיבלו מאברהם, והקשה המקנה דמ"ט לא אמר לו ר"י הראי' מהמלאכים כשראה שלא קיבל ר"א, ועיי"ש די"ל האיסור מצד המקבל שע"ז אין ראי' מהמלאכים שידעו בעצמן שהם מלאכים, אבל כששאל ר"א מצד ר"ג שעומד ומשמש עליהם, שפיר הוכיח מאברהם דשרי, עיי"ש, והן הן הדברים שנת' דמתחילה נקט מדין תלמיד שהוא כנ"ל דין של התלמיד ואין כאן קושיה מצד ר"ג עצמו, אבל כששאל ר"א מצד ר"ג שהוא דין אימתו שהוא ברב עצמו ועי"ז יש איסור לנשיא עצמו, ע"ז שפיר הוכיח ר"י מאברהם שהי' ג"כ בדין נשיא ומ"מ מחל על כבודו, ור"ג עצמו צ"ל דמיירי לאחר שהעבירוהו ששוב לא סבר דין אימתו עליך בנשיא ומש"ה הותר לשמש בסעודה.
ובזה נראה לבאר סוגיא דברכות דף כז: וכח. במעשה דסילקוהו לר"ג מנשיאותו, עיי"ש שלא פסק ר"י כר"ג וצעריה ר"ג לר"י, ואמרו עד כמה נצעריה וניזיל, בר"ה אשתקד צעריה, בבכורות במעשה דרבי צדוק צעריה, הכא נמי צעריה, תא ונעבריה, מאן נוקים לי', נוקמיה לר"י בעל מעשה הוא - ופירש"י והו"ל לר"ג צערא טפי, - נוקמיה לרבי עקיבה דילמא עניש לי' דלית לי' זכות אבות, אלא נוקמיה לרבי אליעזר בן עזרי' דהוא חכם והוא עשיר והוא עשירי לעזרא וכו', אתו ואמרו לי' ניחא לי' למר דלהוי ריש מתיבתא, אמר להו איזיל ואמליך באינשי ביתי, אזל ואימליך בדביתהו, אמרה לי' דילמא מעברין לך, אמר לה מעלין בקודש ואין מורידין (כך היא גירסת ספרים ישנים ועיי"ש במהרש"א) דילמא עניש לך אמר לה לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר, אמרה לי' לית לך חיורתא, ההוא יומא בר תמנא סרי שני הוי אתרחש לי' ניסא ואהדרו לי' תמני סרי דרי חיורתא, והיינו דקאמר ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה וכו', ע"כ סוגיית הגמ', ויש כאן כמה וכמה דברים הצ"ב, א' קושיית מהרש"א שם מה חששה מעונש דר"ג והרי ע"ז אמרו בגמ' שם דראב"ע שהוא דור עשירי לעזרא יש לו זכות אבות וליכא חשש שייענש ע"י ר"ג כדאיכא לגבי ר"ע, וכן אי מצד לשתמש אינש יומא חדא וכו' לא איכפת לו שייענש, שוב מ"ט בעי לראב"ע דווקא ולא לר"ע ובע"כ שאינו חשבון כלל שלא איכפת לו אם ימות ובלבד שישתמש חד יומא בנשיאות, וא"כ מהו טעם זה, ומש"ה לא גרס לה רש"י, עיין בס' סמיכת חכמים שם, וצ"ע גירסא דידן, ב' ק' מהרש"א מה ענה שלא יעבירוהו משום מעלין בקודש והרי כן העבירו לר"ג ולא חשו להאי טעמא, וא"כ מנ"ל שה"ה שלא יעבירו לראב"ע, וכן צ"ב סדר הטענות שמשמע שלפי תשובה על טענה קודמת איכא לטענה שאחריה ומה ענינם זל"ז עיין בזה ביערות דבש ח"ב (ע' ק"ד) באריכות.
ולמש"כ נראה, דהנהגת ר"ג שצערי' לר"י היתה משום דנקט אימתו עליך גם לגבי נשיא וכנ"ל, ומש"ה הטיל אימתו ע"י הנהגה זו, ומצאתי ב"ה במאירי בחיבור התשובה מאמר א' פ"ה (ע' 129) שביאר באמת הנהגה זו של ר"ג כדי להטיל מוראו, עיי"ש, והעבירוהו משום שנקטו דליתא להאי דינא גבי נשיא וכנ"ל, וכשאמרה לו דביתהו שמא יעבירוהו וענה לה מצד מעלין בקודש הנידון הי' שיחזרו בהם מהעברת ר"ג ויחזרו וימנו לר"ג ועי"ז יעבירוהו לראב"ע, ומשום שא"א להשאיר לתרוויהו שאין שני מלכים משתמשין בכתר אחד (עיין חולין דף ס: בכה"ג), ועיי"ש במהרש"א שג"כ כ' שהנידון שיעבירוהו הוא ע"י שיחזירו לר"ג, וע"ז אמר מעלין בקודש ואין מורידין שהוא עצמו הטעם שהוזכר בגמ' שם להלן כשדנו להחזיר את ר"ג ולהעביר לראב"ע, שא"א, משום מעלין בקודש ואין מורידין, עיי"ש, והיינו שאע"פ שאין ב' מלכים משתמשין בכתר אחד היינו דווקא מלכות שיש בה דין מוראו עליך נגד שאר העם וא"א שיהא זה נגד מלך אחר ושוב חסר במלכות, אבל נשיאות דליכא להאי דינא יתכן ב' נשיאים ושוב אין סיבה להעבירו, והדר דינא דמעלין בקודש ואין מורידין, ועיין תוס' סנהדרין דף יא: בד"ה בתר דעברוהו שמבואר בדבריהם שהיו באמת ב' נשיאים כשהחזירו לר"ג (ולא כן משמע בירושלמי תענית פ"ד ה"א, עיי"ש, ובס' ברכת ראש לברכות שם מש"כ בזה מדברי הירושלמי הנ"ל, ועיין במש"כ בזה באריכות בס' מ"ה לסנהדרין שם עיי"ש), וע"ז אמרה לו דביתהו דאמנם לא תזיק הקפידא לראב"ע כשר"ג נסתלק וראב"ע במקומו, משום זכות אבות דראב"ע, אבל אח"כ כישחזרו וימנו לר"ג ויישאר עמו ראב"ע לנשיא אז קפידתו על השתוות עם ראב"ע לא תהא קללת חנם, ובכה"ג גם זכות אבות לא תועיל, וכמבואר באמת בגמ' שם שלאחר שהחזירו לר"ג אמרו שא"א שלדרוש מר חדא שבתא ומר חדא שבתא דאתי לקנאויי, עיי"ש, ובע"כ לעשות שיהא ר"ג יותר ממנו ע"י שיוותר ראב"ע על מקומו שיהא שוה לר"ג, ושוב עדיף שלא לעלות מלעלות ולרדת, וכמוש"כ שם בס' ברכת ראש מדברי הגמ' במנחות דף קט: תניא אמר רבי יהושע בן פרחיה, בתחלה כל האומר לי עלה אני כופתו ונותנו לפני הארי, עתה כל האומר לי לירד ממנה אני מטיל עליו קומקום של חמין, שהרי שאול וכו', עיי"ש, וע"ז ענה לשתמש אינש וכו' וכמוש"כ בברכת ראש שם הכונה, שכיון שאין הסילוק ודאי, עדיף להכנס לספק של מינוי ולא להמנע מחמת ספק של סילוק, כשם שמשתמשין בכסא דמוקרא ואין חוששין שעי"ז יישבר ויאבד, עיי"ש, וע"ז אמרה לית לך חיורתא, והיינו שכל התשובות הקודמות הם שבנשיא אין דין אימתו עליך ומש"ה יישאר נשיא יחד עם ר"ג, שע"ז גם הנידון בשאלה השניה וכנ"ל באיזה אופן יהיה נשיא עם ר"ג וע"ז אמרה כיון שא"א לנהוג הנהגת מורא ואימה, בע"כ הכבוד מצד הגברא עצמו שיישמעו אליו, ואתה לית לך חיורתא ואיך תתקיים הנהגתך אחרי שלא מצד עצמך ולא מצד דין נשיא אין לך אפשרות של הנהגה של נשיא, וע"ז אתרחיש ליה ניסא וכו' כמבואר בגמ' *).

*) ועפי"ז י"ל במה שמבואר בגמ' שם סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס, שהי' ר"ג אומר כל מי שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש, ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי וכו', עיי"ש, וצ"ב מ"ש ההוא יומא דוקא לענין זה, וכבר כ' מזה לעיל עפ"י דברי המשך חכמה, וכן צ"ב לשון כמה ספסלי ומה תלו זה בריבוי הספסלים ולא בריבוי התלמידים, ולמש"כ י"ל דבאמת צ"ב וכי שומר הפתח ידע מי הוא תוכו כברו, וסילוקו של שומר הפתח בניגוד להמצאותו קודם היא שפעלה בכניסת תלמידים שאין תוכם כברם, אכן העיקר הי' מצד אימה דר"ג וכנ"ל שזו היתה הנהגתו, ושומר הפתח רק להדגיש אימה זו, ומחמת האימה נמנעו מי שאין תוכם כברם מליכנס לביהמ"ד, אבל כנ"ל הסילוק מחמת שאין דין אימה בנשיא ובתלמוד תורה, ושוב אין מקום לשומר הפתח שעיקרו כנ"ל לאשוויי להאי אימה, וכיון שבטלה האימה במילא נכנס כל מי שרצה, ולא הי' כמקודם שרק מי שתוכו כברו לא נמנע מלהכנס מחמת אימה דר"ג, וזהו הדגש בנתרבו ספסלים, שהרי כנ"ל מדברי הרמב"ם בפ"ד מת"ת ה"ב בדין עמידה בתלמיד שהוא דין קבלה באימה, כמבואר בירושלמי שברא"ש מגילה דף כא., ובתוס' זבחים דף יט:, וכאן באו להדגיש שבטלה האימה שזה הביא לידי ישיבה גם בתלמידים, ומש"ה הוצרכו לספסלים לישב עליהם, ומש"ה ביארו ריבוי התלמידים ע"י ריבוי ספסלים, לבאר בזה ביטול האימה שעי"ז נכנסו הרבה תלמידים ועי"ז הוצרכולספסלים.
ב. במש"כ באות א' עפ"י דברי הע"י בכתובות דף קג: דכל הנהו דינים שהובאו כאן ברמב"ם מצד אימתו עליך, והובאו בגמ' כתובות שם לגבי נשיא, אינם מעיקר הדין, ורק דין מיוחד אצל ר"ג שלא הי' ממלא מקום אבותיו, לא כן מבואר במאירי בכתובות שם, עיי"ש במש"כ נכנס ר"ג אצלו ואמר לו נהוג נשיאותך ברמה, וזרוק מרה בתלמידים, שכל שהוא צריך להיות פרנס ומנהיג צריך שתהא אימתו מוטלת, ושלא יקל בכבוד עצמו לכבוד שום אדם וכו', עכ"ד, ומבואר שהוא מעיקר הדין שיש דין אימתו עליך גם בנשיא, ומשה"ק בעיון יעקב הנ"ל מרבי שנהג בענוה ביאר בזה באריכות המאירי בחיבור התשובה מאמר א' פ"ה (ע' 118) ועוד שם באריכות במש"כ בביאור המין השני (ע' 129) עיי"ש, וית' אי"ה להלן בה"ו, וצ"ע וכי כל דברי הרמב"ם בפרק זה באימת מלך, הוא בכל פרנס ומנהיג, והרי ודאי אינו אלא דינים המיוחדים למלך ואינם כלל בנשיא ושאר פרנסים, ומ"ש דין אימתו עליך שהביאם הרמב"ם כאן, שהם לאו דווקא במלך למבואר מפשטות הסוגיא דכתובות הנ"ל ובדברי המאירי הנ"ל.
ונראה דב' ענינים איכא בדין אימתו עליך, והם מחולקים בסדר דברי הרמב"ם בפרק זה, שיש פעולות מסוימות שהם נגד דין אימתו עליך, והם כל הנהו דינים שהביאן הרמב"ם עד הלכה ה', כשימוש בכליו, ולראותו בבית המרחץ וכדומה, והליכתו אחר המת, שהכל מעשים נגד דין אימתו עליך, ודינים אלו ודאי אינם אלא במלך, וענין נוסף הוא בסדרי הנהגה של מי שיש עליו דיני הנהגה, והם ההלכות המבוארות בה"ה כאן, והרי זהו לשונו של רבי בכתובות שם, נהוג נשיאותך ברמה, היינו באופן ההנהגה שתהא ברמה, ודינים אלו אינם מיוחדים למלך דווקא אלא הם מיוחדים להנהגה, ושייכא גם בהנהגת נשיאות ובכל פרנס ומנהיג ביחס לאלו שהם מונהגים על ידו איך יתנהג בהנהגתו אותם, וזה נראה במש"כ תוס' בכתובות דף יז. בד"ה פרשת דרכים, ובתוס' סוטה דף מא: בד"ה מצוה שאני, במשה"ק שםבק' הגמ' בכתובות שם, באגריפס שעבר לפני הכלה, שהרי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, והרי י"ל מצוה שאני, וכמוש"כ בסוטה שם גבי אגריפס שקרא בעמידה משום דמצוה שאני, ועיי"ש תירצו, ששאני התם שיש למלך לחלוק כבוד לתורה החשובה ממנו, אבל הכא ליכא מצוה, דכבודו עדיף מכבוד הכלה, עכ"ד, ובתוס' סוטה שם הוסיפו ליישב עפי"ז גם בהא דקידושין דף לב: בר"ג ששימש במשתה בנו, שדנו שם מצד נשיא שמחל על כבודו אם כבודו מחול, והרי הוא במקום מצוה בשביל כבוד חכמים, דלהנ"ל בכה"ג במלך ליכא מצוה כלל, ובס' באר שבע בסוטה שם האריך לתמוה שהרי ודאי כבוד ת"ח עדיף מכבוד מלך כמבואר בהוריות דף יג. חכם קודם למלך ישראל, חכם שמת אין לנו כיוצא בו, מלך ישראל שמת כל ישראל ראוים למלכות, וכן דכבוד ת"ח הוא כבוד התורה עצמה כמבואר בשבועות דף ל: דכבוד ת"ח הוא עשה דכבוד תורה, והרי לגבי תורה כ' תוס' שיש מצוה במלך, ועוד שהרי כ' תוס' בסנהדרין דף יט. בד"ה ינאי, וזבחים דף טז. בד"ה מה ליושב, דכבוד ת"ח עדיף מכבוד מלך, ומה"ט מעיד ת"ח בישיבה ומשא"כ מלך, ואיך כ' תוס' דליכא כלל מצוה למלך בכבוד ת"ח, עיי"ש שהאריך, ולמש"כ נראה, דמלך שניתנה לו הנהגה מיוחדת של הנהגת אימה וזהו הנהגתו כשם שהנהגת שאר אדם היא בהנהגת ענוה והכנעה, במילא כיון שלכבד אחרים שהם תחת הנהגתו הוא סתירה למה שהוא בהנהגתו (אלא א"כ הוא בצנעה כמוש"כ הרמב"ם לגבי כבוד ת"ח ע"י מלך שהוא מצוה), הו"ל מלך לגבי כבוד אחרים כגברא פיסח שאינו יכול לעמוד אחרי שזוהי מציאותו, וכמו"כ זוהי מציאות מלך בהנהגתו, ומש"ה אין כאן כלל מצוה, אע"פ שכבוד תורה עדיף מכבוד מלך, ורק לגבי מיקרים מיוחדים כעמידה בעדות שאין הוא דבר הנכלל בסדר הנהגה תמידית של אדם, בזה כיון דת"ח עדיף מיני' מצד כבוד תורה, מעיד מלך מעומד ות"ח מיושב, ורק לגבי תורה עצמה שאינה תחת הנהגתו ורק שמעשה הזלזול של קריאה בעמידה יחסיר אימתו ביחס לאחרים בכה"ג איכא מצוה אלא שהיא נדחית מפני דין אימתו עליך, וכל שיש מצוה אם מחל על כבודו כבודו מחול, וזהו שכ' תוס' בסוטה שם שהרי מצות כבוד עצמו שהם צריכים לעשות בו למלך כבוד, גדולה ממצות כיבוד שחייב בו המלך, שהרי גם עליהם אמרה תורה שום תשים עליך מלך שתהא אימתך עליך ולא אימתך עליו, עכ"ד, והיינו שת"ח ביחס למלך הוא במצב שאין כלפיו הנהגה של כבוד כיון שהוא תחת האימתו עליך שנאמר גם עליו, ומי שהוא תחת זה אין כלפיו הנהגת כבוד שהיא סתירה להנהגת אימתו עליך שנאמרה כלפיו ומש"ה ליכא כאן מצוה כלל.
ובזה נראה לבאר מש"כ כאן הרמב"ם לענין מלך וכה"ג שאינו בא לפני המלך אלא אם רצה, ואינו עומד לפניו אלא המלך עומד לפני כה"ג שנאמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד, והנה בהוריות דף יג. מבואר דמלך קודם לכה"ג דכתיב (מלכים א' א, לג) ויאמר המלך להם קחו את עבדי אדוניכם, עיי"ש, ואיך כ' כאן הרמב"ם דכה"ג עדיף ממלך, ובבאר שבע בהוריות שם כ' דהא דכתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד היינו רק כשישאל לו במשפט האורים, עיי"ש, וכ"כ בחסדי דוד לתוספתא בפ"ב דהוריות שם, עיי"ש, אכן הרי לא כן מבואר בדברי הרמב"ם כאן שיליף מהאי קרא עמידה לפני כה"ג גם שלא בשעת שאלת או"ת, ומקורו מספרי זוטא פ' פנחס אות כ"א שפסק לו הקב"ה גדולה לאלעזר שאפילו מלך עומד מלפניו, ועיי"ש באמבואה דספרי דמשמע שבכל גווני מלך עומד מלפני כה"ג, וצ"ב האיך מתאים דין זה עם הגמ' בהוריות הנ"ל, וכק' הב"ש, וכן צ"ב כיון שכה"ג עדיף מ"ט כ' הרמב"ם שאעפ"כ מצוה על כה"ג לכבד את המלך ולהושיבו ולעמוד מפניו כשיבא לו, והרי כה"ג עדיף ומהיכ"ת מצוה זו.
ולמשנ"ת נראה, דודאי מלך עדיף מכה"ג בחשיבותו, וכדילפינן כן מקרא בהוריות שם, אלא שהנידון כאן אינו מי עדיף, אלא כשיש סתירה בדיני ההנהגה בין מלך שכנ"ל הוא הנהגה של מורא, ובין כה"ג שגם לו חיוב הנהגה מיוחד כמבואר ברמב"ם בפ"ה מכלי המקדש ה"ג שחייב כה"ג לנהוג כבוד בעצמו, עיי"ש מקרא דגדלהו משל אחיו, ואם ביחס למלך יהיה הדין שהוא קורא לו ובא, וצריך לעמוד לפניו, וככל שאר הדינים שהוזכרו כאן ברמב"ם לגבי הדיוט, יש כאן סתירה לדין הנהגת גדלות של כה"ג, וקמ"ל קרא דלפני אלעזר הכהן יעמוד, שבסתירה זו עדיף כה"ג ממלך, ובמילא אין כלפי כה"ג הנהגה זו, אכן מצד עצמו הרי מלך חשיב יותר ומדיני כבוד מכובד מלך יותר מכה"ג, ומש"ה כ' הרמב"ם מצוה על כה"ג לכבד את המלך דרק חיוב מצד הנהגת מלך הוי סתירה להנהגת גדלות דכה"ג, אבל מרצונו אינו סתירה ושוב מצד חשיבות מלך על כה"ג, יש עליו מצוה לכבד את המלך.
והנה בגמ' ברכות דף י. מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, מי כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיהו לישעיהו, חזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב, ישעיהו אמר ליתי חזקיהו גבאי דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע, מה עשה הקב"ה הביא יסורים על חזקיהו ואמר לו לישעיהו לך ובקר את החולה וכו', עיי"ש, וכעי"ז בב"ר ס' ג' גבי פנחס ויפתח, פנחס אמר הוא צריך לי ואני אלך אצלו, ויפתח אמר אני ראש קציני ישראל ואני הולך אצל פנחס, עיי"ש, ותמוה שהרי ודאי מלך קודם לנביא כמבואר בהוריות דף יג. וברמב"ם כאן שאפילו נביא עומד לפני המלך משתחוה ארצה, וודאי הי' צריך ישעיהו לבא לחזקיהו, ועיי"ש בעיון יעקב בברכות שעמד ע"ז, ובס' יערות דבש ח"א סי' ט"ו, עיי"ש.
ונראה בזה, דהנה במה שמבואר בגמ' הוריות שם דת"ח קודם למלך כיון שת"ח שמת אין לנו תמורתו ומשא"כ מלך שמת כל ישראל ראוים למלכות, יש לדון אם הוא רק לענין הצלה שע"ז מיירי שם הסוגיא, או שהוא גם לענין כבוד, ובמהרש"א בהוריות שם הקשה בילפותא דמלך קודם, ממה שאמר דוד על צדוק הכהן עבדי אדוניכם והרי צדוק ת"ח הוי וקדים למלך, ועיי"ש שגם דוד ת"ח, הרי דנקט דמיירי גם לענין כבוד דאל"כ הרי לק"מ מדוד וצדוק שלא מיירי שם כלל בהצלה, אכן מדברי התוס' בסנהדרין דף יט. הנ"ל ובזבחים דף טז. הנ"ל והר"ן בסנהדרין שם שדנו אם כבוד מלך או כבוד ת"ח עדיף ולא הביאו כלל לההיא סוגיא דהוריות, מבואר להדיא דס"ל שהסוגיא בהצלה מיירי ולא לענין עדיפות של כבוד, וכן מבואר ברמב"ם בפיה"מ שם שכ' וז"ל, דע שאמרו חז"ל ת"ח קודם למלך וכו', וזה שטעם קדימת חכם למלך אינו אלא באמונה בלבד לפי שהחכם תועלתו לאומה גדולה מאד, אבל במעשה אין להקדים על כבוד המלך שום דבר ואפילו שהוא ע"ה, שנאמר שום תשים עליך מלך וגו', עכ"ל, ועיי"ש בחסדי דוד לתוספתא פ"ב דהוריות שהאריך בכונת הרמב"ם במש"כ שאינו אלא באמונה בלבד, עיי"ש, אבל עכ"פ מפורש ברמב"ם שאינו ענין לכבוד אלא להצלה, וצ"ע דכל הנהו קראי דמייתי שם בסוגיא לענין דיני הקדימה הרי לא מיירי כלל בהצלה אלא בחשיבותו של אחד ביחס לשני, עיי"ש ממלך קודם לכה"ג ממה שאמר דוד לכה"ג קחו עמכם מעבדי אדוניכם אלמא מלך עדיף, וכן כה"ג קודם לנביא ממה שהקדים צדוק לנתן הנביא גבי משיחת שלמה, או ממש"כ שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך וכו' דרעיך מיירי בנביאים, ומ"מ הקדים להם את יהושע הכהן הגדול, וכיון שהצלה אינו ענין לכבוד וכנ"ל מת"ח הקודם למלך מה מייתי מקדימת כבוד להצלה והרי חזינן שמלך קודם בכבוד לת"ח ומ"מ אינו קודם לו בהצלה.
ונראה לבאר, דכל הנהו דיני קדימות שמיירי שם, הנידון הוא ביחס לשררה שמחזיק בה האיש, שבזה דינינן איזו שררה חשובה יותר וכיון שהצלתו היא הצלת השררה כל ששררתו עדיפא הרי הוא קודם להצלה, והמידה לחשיבות השררה הוא בחיוב הנהגת חשיבות שיש בכל שררה כמוש"כ המאירי הנ"ל, שמה שהשררה חשובה יותר, יותר מתחייב הנהגה של שררה וגדלות, ועיין בשו"ע חו"מ סי' ח' סעיף ד' דיני הנהגת חשיבות של דיין מצד שררתו, עיי"ש, ועיין מהרש"א ר"ה דף יז. על המבואר שם עונשו של פרנס המטיל אימה יתירה על הציבור שלא לשם שמים, שאע"פ שודאי יש לפרנס להטיל אימה כמו"ש וזרוק מרה בתלמידים, אבל אימה יתירה קאמר, והוא ודאי שלא לשם שמים, והוא כנ"ל דרגת הנהגת אימה לכל אחר לפי שלטונו, ואימה יתירה אסורה ועונשו חמור מאד, והרי מבואר כנ"ל מדברי המאירי דההיא דכתובות בכל שלטון הוא ולא כמוש"כ בע"י הנ"ל (אבל מש"כ מהרש"א מההיא דזרוק מרה בתלמידים לכאורה ההיא בדיני ת"ת איירי וכנ"ל מדברי הרמב"ם בפ"ד מהל' ת"ת, ויותר הי' לו להביא כמוש"כ המאירי מההיא דנהוג נשיאותך ברמה, וצ"ע) *),וזה מבואר בירושלמי סופ"ג דסנהדרין הנ"ל שלבתר דמייתי הא דר"י ור"י נשייא שאמר לו ללבוש בגדים נאים משום מלך ביפיו, מייתי שם הדין המבואר בחו"מ שם בהגה"ה שדיין שאין לו מי שישמשנו אסור לו לקבל להיות דיין, ומבואר שהוא דין בכל שררה שבזה יש גם דינים מיוחדים לשררת נשיא וכגדר שררת מלך כדמייתי עלה קרא דמלך ביפיו וכמושנ"ת באות א' מדברי המאירי שהוא משום אימתו עליך, וע"ז בדרגה אחרת גם בשררת דיין לענין מי שאין לו מי שישמשנו, והכל חד יסוד הוא, אלא שלפי השררה גדולה יותר דרגת ההנהגה של כבוד ואימה.

*) ועיין ברכ"י בחו"מ סי' ח' ס"ק ט' שכ' ממהרש"ל ביש"ש קידושין פ"ד ד' דהא דכיון שנעשה אדם פרנס על הציבור אסור במלאכה בפני ג', אין הכונה לפרנסים שלנו דהיינו מנהיגי הקהילה, אלא הכונה לת"ח שהוא דיין לרבים לדון את הציבור, עיי"ש, ולכאורה הוא שלא כמוש"כ המאירי הנ"ל בכל שלטון, והרי כן משמע דגם מדברי מהרש"א הנ"ל, אלא א"כ פרנס דר"ה דף יז. הנ"ל היינו ג"כ דיין לציבור.
ומעתה נראה, דכיון שכל הנידון בהצלה תלוי בחשיבות השררה, כל שתהא ראי' שהנהגת מוראה של שררה אחת על חברתה גדולה יותר, הרי יש מכאן ראי' לשררה עצמה שהיא חשובה יותר, וזהו דמייתי ראיות מקראי לקדימת מלך לכה"ג בזה שקרא לו עבדי אדוניכם דמוכח בשררה שמלך שורר עליו, וכן בכה"ג ונביא שהקדים כה"ג לנביא אע"פ שגם בו יש דיני מורא, עיין מאירי בחיבור התשובה מאמר ראשון פ"ה (ע' 126), ומ"מ קדים כה"ג ומשום שהוא מטיל שררתו על נביא, במילא הצלתו קודמת כיון ששררתו חשובה יותר, ומשא"כ בת"ח קדימתו אינה משום שררתו אלא משום חשיבות הגברא עצמו, וכטעם הגמ' הנ"ל שת"ח שמת אין לנו כיוצא בו, בזה אין כלל ראי' מדין שררה דמלך על ת"ח לדין הצלה, ונקטינן דכיון שמשום חשיבות הגברא ת"ח חשוב יותר, במילא הצלתו קודמת, ואין זה ענין כלל למה שכבוד מלך קודם לכבוד ת"ח, ששם הוא מצד שררתו שאינה ענין להצלת הגברא החשוב יותר.
וא"ש בזה מה שתמה בחסדי דוד לתוספתא פ"ב דסנהדרין דלמ"ל ראייה דמלך קודם לכה"ג והרי ודאי מלך עדיף מכולם שאין על גביו אלא ה' אלוקיו, והוא שליט עליון, וכן רק בו חיובי ודיני אימתו עליך, עיי"ש, ולהנ"ל כיון שמבואר מקראי כמוש"כ הרמב"ם שבסתירה בין הנהגת מורא בין מלך וכה"ג אין עדיפות למלך, ואדרבא משמע דכה"ג עדיף, ס"ד למילף מינא שמשרתו חשובה יותר אע"פ שאין הנהגתו מחמת משרה זו מחייבתו כשם שמשרת מלך מחייבת את המלך, ולזה בעי ילפותא מקרא שקראו עבדי אדוניך בלשון עבדות וזלזול שבע"כ מזה שמצד עצמו חשיבות משרתו של מלך עדיפא על כה"ג, אע"פ שגזיה"כ הוא שבסתירה בין ב' ההנהגות קדים כה"ג, ומ"מ מצד עצמו מלך עדיף, ומש"ה הצלתו מצד מלך קודמת להצלת כה"ג מצד מה שהוא כה"ג.
ונמצא לפי"ז דברי הרמב"ם כאן שכ' עדיפות מלך על נביא מקורו הוא מסוגיא הנ"ל שהנהגת מלכות יותר מחייבת מהנהגת נביא, ומש"ה בסתירה שבין שניהם אזלינן בתר המחייב של הנהגת מלכות, אבל מצד דיני כבוד של הגברא אין כלל ראי' מסוגיא הנ"ל, ובמילא בחזקיה וישעי' שלא קרא לו חזקיה ולא בא, שזה ודאי נגד המבואר כאן ברמב"ם דכל העם באין לפניו בעת שירצה, וזה מחייב גם נביא, ורק כה"ג כ' הרמב"ם שאינו בא אלא אם ירצה, אלא שחזקיה סבר שע"י שהוא מלך יש עי"ז חשיבות בגברא שמצד חשיבות זו יש לו לישעי' לבוא אליו, וישעי' סבר שכל שאינו מצד החיוב של אימתו עליך מצד שררתו, אין חשיבות לחזקי' עליו, ומש"ה לבקר שלא מחמת השררה אדרבה איהו חשיב טפי ויבוא חזקיהו אליו (וכמובן שאין להקשות אי ס"ד הגברא חשיב טפי מ"ט אין נביא קודם בהצלה מצד הגברא כת"ח לגבי מלך, דהתם הגברא מצד עצמו חשוב וכטעם הגמ' הנ"ל דאין לנו כיוצא בו, אבל כאן החשיבות מצד התואר לא עדיפא להכריע בהצלה של המשרה עצמה אם מלכות עדיפא, ופשוט), וזה מבואר מהא דמגילה דף יד: לא יאה יהירותא לנשי וכו' ותשלח ותקרא לברק ואילו איהי לא אזלא לגביה, ומבואר שהיא היתה חייבת לילך אליו, וצ"ע מ"ש מישעיהו וחזקיהו הנ"ל שלא הוכרע חיוב ישעיהו לילך אצל חזקיהו כיון שהוא נביא אע"פ שחזקיהו מלך, ועיי"ש בעיון יעקב עמד ע"ז עיי"ש, ומבואר כמושנ"ת שהנידון אינו מצד המשרה אלא בחשיבות הגברא ע"י תואר נביא או תואר מלך שעליו, ובזה כיון שהיא אשה והוא איש, ודאי שמכריע חשיבותו מצד איש ושופט על חשיבות האדם מצד נביא, ומה שלא באה אליו אינו אלא מצד יהירותא וכמבואר בגמ' הנ"ל.
ובזה י"ל בהא דמייתי בסוגיא שם קראי דכה"ג עדיף מנביא, דמתחילה מייתי מקרא דומשח אותו שם, צדוק הכהן ונתן הנביא, הקדים צדוק לנתן, ואח"כ מייתי עוד מקרא דיהושע הכהן הגדול אתה ורעיך וכו', וכבר עמד ע"ז ברא"ש שם מאי ואומר ומ"ט לא סגי לי' בקרא קמא, עיי"ש ובס' באר שבע שם, ולמש"כ מקרא קמא רק ראייה שבהנהגה קודם כה"ג לנביא שמה"ט במשיחה צדוק קדם לנתן הנביא, אבל אין ראי' שמחמת חשיבות ההנהגה חייל עי"ז חשיבות יותר בגברא, וע"ז מייתי מקרא דיהושע שמיירי על אמירת הקב"ה אליו בקדימה לנביא, ושם ל"ש דיני הנהגה אלא רק חשיבות של הגברא, ושפיר חזינן מהאי קרא שע"י חשיבות ההנהגה חייל יותר חשיבות בגברא ובמילא כה"ג קודם מחמת ההנהגה לנביא ועי"ז הוא קודם להצלה.

A Pele-dike Pele She-ain Pele Ki-pele Ha-zeh!!!

 HERE!!!

[No relation to the soccer player "Pele"] 


Hespedim For Rabbi Dulitz In Israel

 Here.

Thanks for sending!!


בעקבות סערת ולדר

הרב אלחנן קרביץ שליט"א

 א. הגוף שלנו בלבד מאחר והילדים גם נחשפו לפרשייה האחרונה, גם הם קיבלו ושמעו מידע כזה או אחר בנושא. לכן, עלינו לנצל את השמועות ולדבר בבית, או עם כל אחד לחוד, או עם כולם יחד, אבל עלינו לעורר את כל בני הבית בצורה ברורה, שהגוף שייך אך ורק לאדם עצמו, אין רשות לאנשים זרים לגעת בך. ולצערנו, ישנם מקרים של אנשים חולים שמחפשים לגעת בילדים/ות, בבחורים/ות, - ועליהם מיד לספר להורים על כל אירוע שכזה. 

ב. אירועים אלו יכולים לבוא בדוקא מאנשים קרובים עלינו גם להבהיר להם, שאירועים מסוג זה אינם יכולים לבוא רק מאנשים מפחידים המסתובבים ברחוב, לא, אדרבה, דברים כאלה יכולים לבוא גם מהאנשים הקרובים ביותר, ואפילו מהמשפחה המורחבת, כגון דודים, או אנשי החינוך, ולצערנו הדברים כוללים גם צוותים בישיבות. ועלינו להיות ערניים, שאם קורה דבר כזה – מישהו מתקרב אליך, מחבק אותך וכו' – תבוא מיד לספר להורים על כל פרטי האירוע. 

ג. איך להגיב לילד שמספר דבר כזה כמובן, כאן אנו מגיעים לצדו השני של המטבע – מה נעשה אם יבוא הילד ויספר לנו שהדוד שלו התעסק אתו, האם אנחנו נשלול את הדברים מיידית, הרי לא יתכן שאח שלי עשה לך כדברים הללו, אני מכיר אותו שנים רבות, או שאנחנו נראה לילד שאנחנו מאמינים לו, וניקח את הדברים לתשומת לב, ואנחנו נהיה יותר זהירים מכאן ולהבא לעקוב ולוודא שאכן אין הדברים הללו נעשים. כן, פעמים רבות שמעתי מנערים, שהם עברו אירועים מסוג זה מקרובי המשפחה, אך חששו לספר להורים – מפני שידעו באופן ברור, שההורים לא יאמינו לסיפור. ובעקבות כך הם גוררים את הדברים לשנים רבות, והדבר משפיע על חייהם היומיומי, כאשר במוחם מונחת הטרדה שלא נפתרה, שלא טופלה. 

ד. לא להעמיק את הפגיעה כן, בימים אלו שמעתי סיפור, שבחור סיפר לאביו, כי באחת החתונות של חברו לישיבה שהשתתף לאחרונה, כאשר הוא ניגש לעשות את צרכיו – ניגש אליו אחד והתעסק אתו. תגובת האב הייתה – תחזיקו טוב את הכיסא – שתי סטירות. לא ניתן להבין את התגובה, אך אולי עשה כן מתוך הלם, אולי מתוך מחשבה שאסור לדבר על דברים כאלה – אבל ברור לכולנו, שתגובה כזו מכפילה את הנזק ומעמיקה את הפגיעה, עלינו לזכור: הכחשת המעשה מגבירה לאין ערוך את הפגיעה הנפשית של הנפגע. ואסור שכך תהיה תגובתנו. לכן, כאשר אנו שומעים מאחד הילדים שאירע לו דבר כזה, דבר ראשון להיות עמו בכאב, להזדהות עם הטלטלה, ולומר לו שאנחנו נראה מה לעשות עם המידע. ולגשת מיד להתייעצות המתאימה. אך, כמובן, עלינו להיזהר לא לנפח את הטראומה יותר ממה שהיא, אל לנו להרבות לילד בתיאורים ופחדים, ולא לדבר על כך עמו יותר מידי פעמים – אלא אדרבה, לתת לחיים להמשיך לזרום, אבל עם התייעצות. בהזדמנות זו, נאמר לילדים שלנו, שמי שעבר בעבר מאורע כזה, זו ההזדמנות לבוא ולשתף את ההורים במה שהיה, והם יעזרו לו להשתחרר מהמעשה, וכן ידעו כיצד לטפל באותו אדם שלא ימשיך ויפגע באנשים נוספים. 

ה. להקפיד יותר על גדרי רבותינו חובה על כל הורה והורה בהזדמנות זו לומר לילדיו, שהנה, כאן אנו רואים כמה חכמינו זיכרונם לברכה, שידעו את חומרת האיסור של עריות, וכמה שנפשו של אדם בריא מחמדתן, ועמדו ועשו סייגים וגדרים, קבעו הלכות יחוד, הלכות צניעות, ואת הכל עשו בכדי שהאדם לא יפול ברשתו של השטן, הוא מלאך המוות. וכמה עלינו להישמר ולהיזהר שלא לעבור על ההלכות. הנה דברים שכותב הרמב"ם איסורי ביאה פכ"ב ה"כ: 'לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להינצל מהן, ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול, גדולי החכמים היו אומרים לתלמידיהם היזהרו בי מפני בתי הזהרו בי מפני כלתי, כדי ללמד לתלמידיהם שלא יתביישו מדבר זה ויתרחקו מן הייחוד'. יחד עם זאת, עלינו לעורר גם את עצמנו לעמוד בגדרים, לא להיכנס לאירועים שאינם תואמים את ההלכות, לא לקרוא ספרים שמריחים לא טוב, לא ללכת לצפות בהקרנות שרוח חכמים אינה נוחה מהם, לא לשבת עם א/נשים שלא על פי כללי וגדרי ההלכה. ואף בלבוש, עלינו להבין את חשיבות הגדרים שעשו רבותינו, ולהתחזק בנושא הביגוד והפאות, לבל נכשל – ולבל נכשיל. 

ו. להפסיק להעריץ אנשים רק בגלל מקומם עלינו להחזיר לעצמנו את הפרופורציות הנכונות בנושא הערכה והערצה לאישים ציבוריים. כשם שאיננו מעריצים את אותם אנשים שבורא עולם חנן אותם בקול יפה, והם מכבדים את ה' בגרונם, איננו רצים להצטלם אתם, ואיננו רואים בכל הפרסום שנעשה סביבם דברי שבח ותהילה. כך בדיוק, עלינו להפסיק להעריץ בלי פרופורציות את אנשי התקשורת [ה'חרדים'] למיניהם, מרצים בעלי שם וכיוצא בזה, כל אחד ואחד כבודו במקומו מונח, ובוודאי שהם עושים עבודת קודש עם כישרונותיהם, אבל הערצה והערכה יש רק לאותם עמלי תורה, רק ליושבי בית המדרש יומם ולילה, אותם השקועים בכל שעות היממה בלימוד התורה הקדושה, בדברי מוסר, ודבוקים וחבוקים במלך מלכי המלכים. הם, ורק הם, ראויים להערכה, כמובן, כל אחד לפי דרגתו, רמתו, צדקותו, ואישיותו. 

ז. הדשא של השני לא ירוק כמו שאתה חושב כמה א/נשים מקנאים בהצלחתו של פלוני, במקומו הגבוה של אלמוני, אך עלינו ללמד את עצמנו להיות מאושרים במה שאנו, במה שיש לנו, בבית שלנו. כן, פעמים רבות אנו מקנאים בהצלחתו של איש כזה או אחר שהגיע לפרסום גבוה בציבור, אנחנו מקנאים באיש פלוני ש'הולך לו' בחיים, באותו אחד שנראה לנו שמצליח מאוד בעסקיו, ומתעצבים על מצבנו, הן המצב הירוד מבחינה כלכלית, הן מצד שאין מי שמכיר בנו – ואף בפרשייה זו קיבלנו על כך תשובה הולמת – אל תקנא באף אחד, גם לא באחד שנראה לך שהוא חי טוב, מרוויח מאוד מאוד יפה, מפורסם, תשמח במה שיש לך, תשמח עם עצמך, ותתקדם. תעצים את חיבורך לבורא עולם, תעלה את עצמך למקום גבוה יותר בעבודת ה' – וזה הוא מקור האושר היחיד והגדול ביותר שצריך למלאות את עצמך.

NEW!!!!!!!!!!!!!!!:-) - Chinuch Bnei Cham

Worth a MILLION TRILLION BUCKS. PLEASE don't send me the money but instead send donations to the United Negro College Fund. 

KAN NIMTZA KAN HAYA.

Bava Metzia 2b - The "Yesh Makshin Hevel" Of The Rosh: Hevel??

When Does A Chazaka For A Mother Work For A Child?





Bl"n Last New Year's Joke In 2021

 No Tekiyos this year. 

ראש השנה שחל להיות בשבת!!! 


Fiftieth Gate??

 The YU Macs have reached the שער הנו"ן. 

If you know a little Kabbala that is HUGE! 

Or maybe not....... 

Is The Apocalypse Upon Us?

The global warming chevre tell us we have about 12 years and then we are DOOMED!! 

But DON'T WORRY about THAT!!!! We have more immediate problems. 

"According to data from the defense establishment, Iran has shortened the time period for producing an amount of enriched uranium that’s sufficient to produce a nuclear bomb and is now six to eight weeks away from having the amount of fissile material sufficient for the bomb."

Mussar Haskel: הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. 

Our job is to be good people and good Jews. He will do the rest. 

Getting The Get

Rabbi Eisenman 

It was a warm morning in July when I placed the call to the payphone at MTJ.
“Is Rav Dovid available?” I asked.
I heard the door of the ancient phone booth folding, listened to the receiver rising from the little seat, and finally listened to the Rosh Yeshiva’s” hello.”
I could picture Rav Dovid in the phone booth.
The two phone booths which sat side by side should be enshrined and remembered as two of the greatest facilitators of Torah in the history of the phone booth.
The phone booths appear to be the same ones that were installed when the yeshiva moved to its current location at 145 East Broadway in the 1920s!
I explained my dilemma to Rav Dovid.
A woman in the community whose husband was refusing to grant her a Get had agreed to give one if he received fifty thousand dollars by 9 PM.
As I had never dealt with extortion, I called Rav Dovid Feinstein Zt”L to ask him what to do.
He listened quietly and then succinctly replied, “What can you do? You can’t leave her an Agunah. Give him the money, and she will have her Get.”
“Can I have a Brocha from the Rosh Yeshiva?”
“Be Matzliach. The money is out there. Hashem will help you get it.”
I just had a few hours to complete this unenviable task.
I started making phone calls.
I was able to raise the first thirty thousand within the first three hours.
After that, it was tougher.
Some people said, “I refuse on principle to be a partner to an extortionist.”
Others commented, “Rabbi, if she wants the divorce, let her pay for it. Why should I?”
At seven PM, I had reached thirty-two thousand and exhausted all of my connections.
I sat down by my Shtender and said, “Ribbono Shel Olam, I don’t know what else to do. I cannot face this poor woman and tell her I couldn’t raise the money. Please help me.”
There is a small Chassidic community of Klausenberg Chassidim in Union City. It is a short drive from Union City to Passaic, and during the summer months when a good part of the community is in the mountains, the few men who stay in Union City for the week would come to daven in my Shul. As there was just a handful of men who remained, not enough for a Minyan, I became friendly with them as they arrived every day to daven with us.
As I sat with my head buried in my arms, I felt a hand on my shoulder.
It was R’ Baruch, one of the regulars from Union City.
“Is everything alright?” He asked, concerned.
I unburdened myself to R’ Baruch as I began to break down and cry.
“You don’t have anyone you can ask for $18,000? There must be someone you can ask.”
“There is one man I know who could help; however, when I asked him, he replied, “I’m unable to help you now.”
R’ Baruch sat down next to me and said, “Did you know that the Klausenberger Rebbe, Zt”l, was a Rebbe already in Europe. He once told over that when he was collecting to build the Laniado Hospital in Netanya, he approached a man for a sizable donation, and the man responded, “I’m sorry, I cannot give that amount.”
The Rebbe looked at the man and was well aware of his wealth. He said, “When I was a Rebbe in Europe, I had a Gabbai carry my Tallis and Tefillin. A carriage would be waiting for me if I had to go anywhere, and the gabbaim would carry my luggage to the wagon. When the Nazis imprisoned me at the Mühldorf concentration camp, I became a slave. I had to carry 110-pound bags of cement. At first, I could not imagine that I could do it. However, when you realize you must do something, suddenly that which you thought you could never do, becomes doable.”
I leaped to my feet, hugged R’ Baruch, and went back to the man who had said, “I can’t help you.”I told him about the Klausenberger Rebbe, and he wrote me a check for $18,000.

ובערת הרע מקרבך

 I used to think that Ruach HaKodesh was granted only to great Tzadikim. Now I see that it is much more common than I thought and is bestowed upon Internet users as well. Otherwise, how do SO MANY people commenting on websites *know* that Chaim Walder is an innocent victim of slander??? I mean - they interviewed all of his accusers [AT LEAST ABOUT TWO DOZEN!!!]?? It MUST be Ruach Hakodesh.... or maybe an inability to accept a tragic reality. In the immortal words of Ben S. "The facts don't care about your feelings". 

Some sense here

Wednesday, December 29, 2021

New Year

 I have been getting ENDLESS emails in the last few days asking for donations to various worthy [and less worthy...] causes. [And they OBVIOUSLY know who the גבירים אדירים in Klal Yisrael are!!😀😂😂]. 

Why??? 

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה!!!!

But WAIT!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! Does the Jewish New Year fall in Teves????????????????????????????😉

WHEN A FLY FALLS INTO A CUP OF COFFEE


The Italian – throws the cup, breaks it, and walks away in a fit of rage

The German – carefully washes the cup, sterilizes it and makes a new cup of coffee

The Frenchman – takes out the fly, and drinks the coffee

The Chinese – eats the fly and throws away the coffee

The Russian – Drinks the coffee with the fly, since it was extra with no charge

The Israeli – sells the coffee to the Frenchman, sells the fly to the Chinese, sells the cup to the Italian, drinks a cup of tea, and uses the extra money to invent a device that prevents flies from falling into coffee

The Palestinian – blames the Israeli for the fly falling into his coffee, protests the act of aggression to the UN, takes a loan from the European Union to buy a new cup of coffee, uses the money to purchase explosives and then blows up the coffee house where the Italian, the Frenchman, the Chinese, the German and the Russian are all trying to explain to the Israeli that he should give away his cup of tea to the Palestinian so there will be peace.

New Years Insight

One shouldn't toot one's own horn - unless he happens to be the Baal Tokeya. 

בין כסה לעשור?

 Do Goyim say slichos from Dec. 25th till Jan. 1st?

If they don't  - they should!! 

Rabbi Dulitz - Part 4: "שם שמים שגור על פיו"



Rabbi Dulitz And Michael Jordan

Michael Jordan was famously CUT FROM HIS HIGH SCHOOL BASKETBALL TEAM!!! 😲😲

!!!!!!!!!!!!!!!

Similarly [להבדיל] Rabbi Dulitz wasn't accepted to YU [either was I for the record. But I didn't apply]. In the end, one would be hard pressed to find another graduate who more exemplifies the notion of Torah Umadda than he [or "him". He would be able to correct the grammar....]. [One notable exception I can think of off hand is Rav Aharon Lichtenstein ztz"l who of course was in a class all by himself.] He had a very weak background in לימודי קודש and back then JSS didn't exist for kids like him, so they sent him packing. But he worked hard, persevered and achieved mountainfuls of success in learning and teaching Torah [and להבדיל "Madda"] for about SEVEN DECADES.   

Lesson: Don't let what others think of you or tell you about yourself stop you. You have a lot of latent abilities that nobody [including yourself] appreciates. Work hard and see where it gets you BS"D.   

Rabbi Dulitz z"l

It is debatable how successful the "Torah Umadda" enterprise is. There are very few people with great mastery over secular disciplines who are also Talmidei Chachomim. There are also very few Talmidei Chachomim who know all that much general wisdom. Today, "education" is generally just a means to make a lot of money [in other words universities are just vocational schools but not places to pursue knowledge for knowledge's sake]. That is why most people are majoring in business or something business related but very few people are getting degrees in philosophy or English Literature and the like [unless they are interested in pursuing those as a career path]. In the olden days the dream for every "good Jewish boy" was to be a doctor. Today medicine is a profession almost dominated by women. I think that the reason is that the big money is no longer in medicine but in real estate, finance etc. etc. So women become the caregivers [as their nature would incline them to be] and men go for the gold... 

But then there was Rabbi Dulitz. Surely the only person alive [until a few days ago] who knew every Rashi in Chumash by heart in addition to a lot more Torah and ALSO knew Shakespeare by heart, multiple languages [I think 6] and much much much more. How many people routinely use words like "perspicacious" in a sentence?? He was a walking Webster dictionary. 

חבל על דאבדין ולא משתכחין:(

The world is a poorer place in his absence.  

Din Mazik Bi-derech Hishtamshus

 HERE HERE AND HERE!!!!!!!!!!!!!

מה בין אחדות הבורא לאלילות?

 

Tuesday, December 28, 2021

Funeral of The Legendary Rabbi Label Dulitz, Z"L

Not A Solution?

I want to modify something I recently wrote. I asserted that suicide is not the solution to problems. That is not completely true. 

There are two major issues that are threatening the planet - Corona and the Iran nuclear program. 

One will solve the other. Iran nuking the world will solve Corona. 

Suicide is a similar type of solution. 

G-d save us.... 

"Hilchos" Chilul Hashem

Every time there is a scandal, it is the same script. Every time.

Accusations. Then denial by the accused. Always. He never admits guilt right away. [Two notable exceptions - The Biblical Yehuda and Dovid Hamelech]. His lawyer says "We will prove his innocence. All of the accusations are baseless". Lawyers NEVER say "My client is guilty. C'mon, 43 different women against him. Who are you going to believe??" 

Then a trial and very often found guilty. He will only PLEAD guilty if he thinks it will get him a lighter sentence.   

This is what SHOULD be when a religious Jew is involved רח"ל: Accusations [רח"ל]. Then an IMMEDIATE apology by the accused for the HORRIBLE חילול השם he has caused. "I am SOOOOO sorry. Hashem's Name has been disgraced through ME!!! מגלגלין חוב ע"י חייב. If I am the instrument for חילול השם then I must be guilty on SOME level. Chazal say so. I also apologize to religious Jews everywhere for giving us ALL a bad name and for making the Torah look bad" [See Yoma 86].

Then if he is guilty he should admit it, ask mechila from the victims and accept upon himself teshuva. 

This NEVER happens [unless maybe if there is incontrovertible evidence that the person is guilty]. People HAVE to be right. It is like in sports. When the ref makes a controversial call, it is ALWAYS the team who loses from the call that complains. You will never see the players or coaches from the opposing team complain and say "Ref, you goofed! You should have called that in favor of the other team." Never.

I don't know if Chaim Walder is guilty as accused. Just in case - I am removing his books from my house. Rav Shmuel Eliyahu said that he received testimony in Beis Din from 22 different women. Very suspicious. There is an audio recording of him saying things that incriminate him [which of course his supporters will say is doctored to make it sound like him]. 

One thing is for sure. He was the subject of a mammoth חילול השם for which he never apologized [ditto numerous other famous personalities embroiled in scandals]. Committing suicide as a way to deal with a problem is a DANGEROUS example for the TENS OF THOUSANDS of people who looked up to him and read his books [including countless impressionable children]. One might argue that we can't judge what a person does under distress. I argue back that we have to make it clear that a] People must feel free to report abuse and not be afraid that they will be ridiculed. B] Suicide is the WORST solution to any problem. We are not allowed to be critical of the Avos but we learn from their actions - even their mistakes. Chaim Walder is no better. We must learn from him what NOT to do [even if he is innocent as he claimed until the end].   

The bottom line his - he committed murder and the fact that he was perpetrator doesn't make it much better. We have no right to take our lives. We didn't ask to be put on earth and when we go is not up to us. We are ALLLLLLL dealing with stuff. We all have challenges. For some it is being a much older single. For others it is illness. For others it is an inability to pay the basic bills. Actually - we all have multiple things to deal with. The solution is as they say today: "Deal with it". If you can't manage alone - get help. But suicide is bad for the person himself, for his family and for society at large. 

Not just bad. It is a horrible sin. The ONLY sin for which one can NEVER do Teshuva simply b/c Teshuva can only be done while alive. There is an expression in the sefarim that one who kills himself loses his portion in the world to come [Arizal, Aruch Hashulchan and many others]. 

Mental Health

theconversation.com

The mental health crisis triggered by COVID-19 is escalating rapidly. One example: When compared to a 2018 survey, U.S. adults are now eight times more likely to meet the criteria for serious mental distress. One-third of Americans report clinically significant symptoms of anxiety or clinical depression, according to a late May 2020 release of Census Bureau data.

While all population groups are affected, this crisis is especially difficult for students, particularly those pushed off college campuses and now facing economic uncertainty; adults with children at home, struggling to juggle work and home-schooling; and front-line health care workers, risking their lives to save others.

We know the virus has a deadly impact on the human body. But its impact on our mental health may be deadly too. Some recent projections suggest that deaths stemming from mental health issues could rival deaths directly due to the virus itself. The latest study from the Well Being Trust, a nonprofit foundation, estimates that COVID-19 may lead to anywhere from 27,644 to 154,037 additional U.S. deaths of despair, as mass unemployment, social isolation, depression and anxiety drive increases in suicides and drug overdoses.

But there are ways to help flatten the rising mental health curve. Our experience as psychologists investigating the depression epidemic and the nature of positive emotions tells us we can. With a concerted effort, clinical psychology can meet this challenge.

Reimagining mental health care

Our field has accumulated long lists of evidence-based approaches to treat and prevent anxiety, depression and suicide. But these existing tools are inadequate for the task at hand. Our shining examples of successful in-person psychotherapies – such as cognitive behavioral therapy for depression, or dialectical behavioral therapy for suicidal patients – were already underserving the population before the pandemic.

Now, these therapies are largely not available to patients in person, due to physical distancing mandates and continuing anxieties about virus exposure in public places. A further complication: Physical distancing interferes with support networks of friends and family. These networks ordinarily allow people to cope with major shocks. Now they are, if not completely severed, surely diminished.

What will help patients now? Clinical scientists and mental health practitioners must reimagine our care. This includes action on four interconnected fronts.

First, the traditional model of how and where a person receives mental health care must change. Clinicians and policymakers must deliver evidence-based care that clients can access remotely. Traditional “in-person” approaches – like individual or group face-to-face sessions with a mental health professional – will never be able to meet the current need.

Telehealth therapy sessions can fill a small part of the remaining gap. Forms of nontraditional mental health care delivery must fill the rest. These alternatives do not require reinvention of the wheel; in fact, these resources are already readily accessible. Among available options: web-based courses on the science of happiness, open-source web-based tools and podcasts. There are also self-paced, web-based interventions – mindfulness-based cognitive therapy is one – which are accessible for free or at reduced rates.

Democratizing mental health

Second, mental health care must be democratized. That means abandoning the notion that the only path to treatment is through a therapist or psychiatrist who dispenses wisdom or medications. Instead, we need other kinds of collaborative and community-based partnerships.

For example, given the known benefits of social support as a buffer against mental distress, we should enhance peer-delivered or peer-supported interventions – like peer-led mental health support groups, where information is communicated between people of similar social status or with common mental health problems. Peer programs have great flexibility; after orientation and training, peer leaders are capable of helping individual clients or groups, in person, online or via the phone. Initial data shows these approaches can successfully treat severe mental illness and depression. But they are not yet widely used.
Taking a proactive approach

Third, clinical scientists must promote mental health at the population level, with initiatives that try to benefit everyone rather than focusing exclusively on those who seek treatment. Some of these promotion strategies already have clear-cut scientific support. In fact, the best-supported population interventions, such as exercise, sleep hygiene and spending time outdoors, lend themselves perfectly to the needs of the moment: stress-relieving, mental illness-blocking and cost-free.

Finally, we must track mental health on the population level, just as intensely as COVID-19 is tracked and modeled. We must collect much more mental health outcome data than we do now. This data should include evaluations from mental health professionals as well as reports from everyday citizens who share their daily experiences in real time via remote-based survey platforms.

Monitoring population-level mental health requires a team effort. Data must be collected, then analyzed; findings must be shared across disciplines – psychiatry, psychology, epidemiology, sociology and public health, to name a few. Sustained funding from key institutions, like the NIH, are essential. To those who say this is too tall an order, we ask, “What’s the alternative?” Before flattening the mental health curve, the curve must be visible.

COVID-19 has revealed the inadequacies of the old mental health order. A vaccine will not solve these problems. Changes to mental health paradigms are needed now. In fact, the revolution is overdue.

ועיין בשו"ת ... ובשו"ת .... ובשו"ת ..... ובשו"ת ......

 


Public Shaming

Chazal say that embarrassing someone is tantamount to killing the person. 

Seems extreme and exaggerated.

Upon further reflection - it isn't. 

The fact is that there have been numerous cases of suicide after people were publicly humiliated [sometimes justifiably]. In the frum community, we have two high profile personalities who attempted to kill themselves [one succeeded, one didn't] after having been humiliated [one would argue justifiably, if the allegations against them were true]. 

Mussar Haskel: People would rather be dead than embarrassed. A person's kavod is more valuable to him than his life. GIVE PEOPLE KAVOD!!! Make them feel special. From the negative [the extreme feelings engendered by being embarrassed] we can learn about the positive side. In the language of the Maharal: ידיעת ההפכים אחת היא.  Shaming is killing. Enhancing someone's sense of importance is life giving.  

Monday, December 27, 2021

Can't Recover

 


Keep Your Kids Away From TikTok

The Daily Wire 

Chinese social media app TikTok is a bastion of LGBTQ material.

TikTok — owned by Beijing-based technology company ByteDance — was the most visited website in 2021, driving more internet traffic than Google. TikTok is particularly popular among children and teenagers, who constitute the plurality of the site’s user base; among American youth, TikTok is now more popular than Instagram and Snapchat.

However, a report from The Daily Mail indicates that content posted by transgender influencers has been seen by millions of young viewers. As of Sunday, videos with the hashtag “Trans” have been watched more than 26 billion times. The outlet also noted that TikTok is locking arms with Stonewall — a LGBTQ organization in the United States — to promote the material.

The Daily Mail provided several examples:


One popular transgender TikTok influencer, Bella Fitzpatrick, raised £20,000 from followers in less than three months to fund private gender-reassignment surgery. The 19-year-old has 700,000 followers and explains the process of transitioning, including her experience of bypassing NHS waiting lists.

Another is Alex Consani, 18, who has more than 680,000 followers. She went viral five years ago when, aged 12, Cosmopolitan magazine featured her life as a trans model. One of her videos, seen 2.3 million times, tells followers they are ‘one oestrogen pill away from a glow up’. A ‘glow up’ is a mental, physical and emotional transformation for the better.

A channel featuring influencer Jaison Jowett shows the process of transitioning and carrying out reassignment surgery. One video includes the caption ‘Heal with me after top surgery!’ — a reference to a reconstructive chest operation.

Another video begins with the words ‘I used to be a good Christian kid’ before showing the transformation to a ‘trans, gay atheist who loves tattoos and chaos’.


“We are honoured that the LGBTQ+ community has embraced TikTok from our very early days, as a platform for self-expression, education, community-building and joy,” A spokesman for TikTok told The Daily Mail. A spokesman for Stonewall added: “Our content allows young LGBTQ+ people to know that they are not alone in their experiences.”

Last year, President Trump considered banning TikTok amid national security concerns. However, President Biden reversed his predecessor’s order in June.

More recently, some doctors have attributed a surge in physical tics among teenage girls to TikTok. According to medical journal articles, physicians observed that the girls had been looking at videos of influencers on TikTok who claimed to have Tourette syndrome. The Daily Wire’s Charlotte Pence Bond explained that the phenomenon “seemed to coincide with the beginning of the pandemic, and pediatric movement-disorder facilities around the United States have also stated they’ve seen a flood of teenage girls with similar symptoms.”


“There are some kids who watch social media and develop tics and some who don’t have any access to social media and develop tics,” Dr. Joseph McGuire told The Wall Street Journal. “I think there are a lot of contributing factors, including anxiety, depression and stress.”

האם מותר לחלל שבת על חיי שעה של עובר?





בס"ד

הג"ר חיים מאיר הורוביץ שליט"א 

בפרשתינו כתבה תורתינו הקדושה 'כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו' וכ' המהרש"א ז"ל בסנהדרין נ"ז ב' בח"א דפרעה גזר שיהרגו הזכרים בעודן עוברין קודם שיולדו, ע"כ נכתוב בע"ה ענין הנוגע לחילול שבת להצלת חיי עובר.

נחלקו רבנן קמאי ז"ל האם מותר לחלל שבת על הצלת חיי עובר או לא, הרמב"ן ז"ל בנדה מ"ד ב' וכ"כ הרשב"א ז"ל בשם י"מ והריטב"א ז"ל שם הביא כן בשם הבה"ג ז"ל דמחללין שבת להציל חיי עובר, ושיטה אחרת הביאו התוס' שם דאין מחללין שבת על חיי עובר דהא דפיקוח נפש דוחה כל המצוות ילפי' ביומא פ"ה ב' משום 'וחי בהם' ועובר לאו בכלל נפש הוא.

וז"ל הרמב"ן ז"ל בנדה שם "ואיכא דקשיא ליה מההיא דגרסינן התם בערכין (ז' ב') האשה שהיא יושבת על המשבר ומתה בשבת מביאין סכין וקורעין אותה ומוציאין הולד ממנה ואמאי מחללין שבת כיון שאינו קרוי נפש וכו', ולאו קושיא היא התם אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שיקיים שבתות הרבה".

ובפשוטו נראה כונת הראשונים ז"ל דנהי דביומא פ"ה ב' אסיקנא דהא דפיקוח נפש דוחה שבת היינו משום דכתיב 'וחי בהם' ומכח ילפותא זו לא הוי שרינן לחלל שבת על הצלת חיי עובר דלאו נפש הוא, מ"מ איכא התם עוד דרשא דדריש ר' שמעון בן מנסיא 'ושמרו בני ישראל את השבת' אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, ומכח דרשא זו גם על מי שאינו בכלל נפש שרינן לעבור על כל המצוות להצלת חייו. [והחת"ס ז"ל בתשו' או"ח סי' פ"ה ביאר בזה הא דכ' הרא"ש ז"ל בפ"ח דיומא סי"ד דשבת לענין פקו"נ גדרה כ'הותרה' ושאר המצוות כ'דחויה' היינו משום דבשבת איכא קרא יתירא דחלל עליו שבת אחת שישמור שבתות הרבה יעו"ש].

ומעתה לפי"ז אם נימא הכי יש להוציא בע"ה כמה הלכות מחודשות בענין הצלת חיי עובר.

א] ביומא פ"ה א' אמרי' דמחללין שבת על חיי שעה, וכ' המנח"ח ז"ל במצוה ל"ב דהיינו טעמא משום דגם חיי שעה איכא בי' צד מיתה ואע"ג דלא יוכל עי"ז לשמור שבתות הרבה יעו"ש, והמשנה ברורה ז"ל בסי' שכ"ט ס"ד בביאה"ל ד"ה אלא האריך בזה ואסיק כדעת המנח"ח ז"ל, דגם היכא דע"י הצלתו לא יזכה לשמור שבתות הרבה מ"מ מחללין עליו את השבת משום 'וחי בהם'.

והשתא כ"ז שייך בילוד שהוא בכלל נפש, אבל עובר שאינו בכלל נפש ואינו נכלל בכלל 'וחי בהם' אלא הא דמחללין עליו את השבת היינו משום שישמור שבתות הרבה, הנה לפי"ז כל היכא דידעי' שהצלתו לא תזכהו לשמור שבתות הרבה אסור לחלל עליו את השבת.

ב] ביומא שם קאמר שמואל דתינוק שנולד בעיר שרובה עכ"ם לא אזלי' בתר רוב לענין פיקוח נפש ומחללין עליו את השבת, והמנח"ח ז"ל שם הוכיח מזה דגם מי שפטור משמירת מצוות מחללין עליו את השבת משום 'וחי בהם' דהא הך תינוק אסור לו לשמור שבת דלגבי שביתה בשבת מכריעין עליו מכח הרוב דהוא גוי וגוי ששבת חייב מיתה, ועכ"ז כיון דלגבי נפשות לא אזלי' בתר רובא מחללין עליו את השבת, וכ"כ המ"ב ז"ל שם בביאה"ל.

והשתא כ"ז שייך בילוד דאית' בכלל 'וחי בהם' אבל בעובר וכגון מעוברת שנמצאת בעיר שרובה עכו"ם ולא ידעי' אם ישראלית היא או נכרית, דינא הוי דאסור לחלל שבת לצורך הצלת העובר, דהא כדי לחלל עליו את השבת בעי' לדרשא דחלל עליו שבת אחת שישמור שבתות הרבה, וכיון דגם לאחר שיולד ה"ה פטור מכל המצוות דנכריע עליו שהוא גוי, א"א לחלל עליו את השבת.

ולפי"ז נראה בע"ה המצאה נכונה לתרץ קושית הרמב"ן ז"ל בנדה הנ"ל להסוברים דגם על הצלת עובר מחללין את השבת א"כ אמאי אמרי' בשבת קנ"א א' תינוק בן יום אחד מחללין עליו את השבת והרי אפי' על עובר מחללין ותי' דגוזמא קאמר לה דעל תינוק בן יום אחד מחללין ועל דוד מלך ישראל ע"ה שמת אין מחללין עליו את השבת.

ולדברינו הנ"ל יש לתרץ באופן נפלא, דהא דנקטי' תינוק בן יום אחד היינו משום דזה הוי מילתא פסיקתא, ורבותא קמ"ל דאפי' על מי שנולד בעיר שרובה עכו"ם מחללין עליו את השבת, ודין זה היינו רק כשהוא תינוק בן יום אחד דעל עובר בכה"ג אין מחללין עליו את השבת.

ג] תו נראה חידוש דין גדול, ובהקדם הא דס"ל לר' יהודה בב"ק פ"ז א' דסומא פטור מכל המצוות, ונחלקו רבנן קמאי ז"ל אם מדרבנן חייב, דעת התוס' בר"ה ל"ג א' דחייב ודעת הרשב"א ז"ל בב"ק פ"ז א' ד"ה וכן דפטור גם מדרבנן. והנה לענין הצלתו בשבת, נראה דשפיר מחללין עליו את השבת דודאי בכלל נפש הוא ואע"ג דפטור מן המצוות.

והשתא כ"ז בילוד שהוא נפש, אבל עובר שידעי' שהוא סומא, דינא הוי דאין מחללין עליו את השבת דהא גם לאחר שיולד פטור משמירת שבת, מיהו לדעת הפמ"ג ז"ל בפתיחה כוללת ח"ג אות כ"ט והטו"א ז"ל במגילה כ"ד א' ד"ה וקצת והגרעק"א ז"ל בגליון ליור"ד סי' א', דגם לדעת ר' יהודה מ"מ סומא חייב בלאוין א"כ חייב לשמור שבתות, ואע"ג דאינו חייב במצות עשה דשבת מ"מ הא לישנא ד'לשמור שבתות' מוכח דסגי בהא דחייב לשמור שבת שלא לחללו.

אמנם אם כן קשיא לי קושיא עצומה, ובהקדם הא דס"ל להגרעק"א ז"ל בשו"ת כת"י [שי"ל ע"י הגר"נ גשטטנר ז"ל יור"ד סנ"א] דאסור לגוי להתרפאות באיסורים ד'קרא ד'וחי בהם' לא נאמר בגוי והארכנו בזה ת"ל במ"א, ומאז הקשיתי דנהי דליכא 'וחי בהם' בגוי, מ"מ תיפו"ל דיהא מותר לגוי להתרפאות באיסור משום הסברא דחלל עליו וכו' והיינו דכדי שיוכל לשמור ז' מצוות בני נח לישתרי לו להתרפאות באיסור.

ותירצתי לעצמי דכיון דז' מצוות ב"נ קיומם הוי בשב ואל תעשה י"ל דלא שייך בזה המעלה של שמירת מצוות אלא במצוות שקיומם בקום ועשה, [ואכתי צ"ע דנצטוו על הדינין ולדעת הרמב"ן ז"ל משכח"ל נמי בזה קו"ע] אמנם למאי דהוכחנו דבשמירת שבת סגי בהא דאינו מחלל את השבת וגם זה קיומו הוי בשוא"ת, א"כ הדק"ל אמאי גבי גוי לא נימא נמי הסברא דחלל עליו וכו', אלא אם נימא דכיון דהא דחלל עליו שבת אחת וכו' נלמד מדכתיב ושמרו בני ישראל את השבת וא"כ בני ישראל דוקא ולא גוי, וצ"ת.

ד] ביומא שם לבתר דאייתינן דרשא דר' שמעון בן מנסיא מ'ושמרו בני ישראל את השבת חלל עליו וכו' ודרשא דרב יהודה אמר שמואל 'וחי בהם ולא שימות בהם' קאמר רבא "לכולהו אית להו פירכא בר מדשמואל וכו' אשכחן ודאי ספק מנלן ודשמואל לית לי' פירכא", ופי' רש"י ז"ל בד"ה ואשכחן דגם דרשא דר' שמעון בן מנסיא מהניא רק להיכא דודאי ישמור שבתות הרבה אבל בספק פיקו"נ לא שמענו דמותר, אבל מדרשא דשמואל ד'וחי בהם' שפיר שמעינן דדרשי' וחי בהם שיחיה בהם ודאי ולא שיבא בעשייתן לידי ספק מיתה.

והשתא לפי"ז נמצא דבהצלת חיי עובר דלא שרינן אלא משום הסברא דחלל עליו שבת אחת וכו', הי' מן הדין דרק בודאי פיקו"נ שרי אבל בספק אסור דהא לא הוי בכלל 'וחי בהם' דלאו נפש הוא, ומשום הדרשא דחלל עליו וכו' לא שמענו אלא בודאי פיקו"נ.

והא ודאי ליתא, דלהדיא אמרי' בערכין ז' א' "אמר רב נחמן אמר שמואל האשה שישבה על המשבר ומתה בשבת מביאין סכין ומקרעים את כריסה ומוציאין את הוולד פשיטא מאי עביד מחתך בבשר הוא, אמר רבה לא נצרכה להביא סכין דרך רשות הרבים ומאי קמשמע לן דמספיקא מחללינן שבתא". וכ' רש"י ז"ל דמקרעין את כריסה דשמא העובר חי עדיין, ומבואר להדיא דמחללין שבת על הצלת חיי עובר אפי' בספק פיקו"נ.

מיהו יש לדחות, דהנה התוס' בנדה מ"ד א' ד"ה איהו, כתבו דאין מחללין שבת על הצלת חיי עובר, והא דמבואר בערכין הנ"ל דמחללין היינו משום דכשאמו מתה הוי העובר ילוד גמור וכמונח בקופסא דמי דדשא הוא דאחידא באפי' יעו"ש, ולפי"ז י"ל דהא דמבואר התם בערכין דגם על ספק פיקו"נ דעובר מחללין עליו את השבת היינו משום דהתם הוי ילוד גמור דהא מיירי התם כשאמו מתה.

אלא דזה אינו, דהא הראשונים ז"ל בנדה הנ"ל בריש המאמר דס"ל דמחללין שבת על חיי עובר ילפי לה מהך דערכין דמבואר דמחללין שבת על הצלת חיי עובר, ובהכרח דלא ס"ל לסברת התוס' דכשאמו מתה נחשב העובר כילוד, דאל"כ היאך הוכיחו מהתם דמחללין שבת על חיי עובר הא שאני התם דאמו מתה והוי כילוד. וצ"ע.

שו"ר דהנצי"ב ז"ל בהעמק שאלה בשאילתא קס"ז הביא דעת הבה"ג ז"ל הנ"ל וכ' דלפי"ז רק בודאי ולא בספק [ובזה יישב באופן נפלא הא דכ' התוס' בב"מ קי"ד ב' גבי בן השונמית דיודע הי' דבודאי יחייהו] ורמי אנפשי' מהך דערכין הנ"ל ותי' דשאני התם דכבר מתה האם, וכ' דמה"ט לא נסתייע הבה"ג ז"ל לדינו דמחללין שבת על עובר מהגמ' בערכין יעוש"ה, אלא דקשיא טובא דהרי הרמב"ן ז"ל נסתייע מהך דערכין וכ' נמי דה"ט דמחללין שבת על עובר משום חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, ולדבריו ז"ל הדק"ל א"כ אפי' בספק נמי וכדברינו הנ"ל.

אשר ע"כ נלע"ד בע"ה לבאר דברי רבותינו הראשונים ז"ל באופן אחר.

ובהקדם ל' הריטב"א ז"ל בנדה שם וז"ל "ותירצו דאע"ג דלאו נפש הוא היינו לחייב ההורגו או לדחות נפש אמו כדי שלא יגעו בו, אבל לענין הצלתו בשבת דינו כנפש דהא שייך לומר בו טעמא דאמרינן גבי בן קיימא חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה, וכו', כן כתב בעל הלכות גדולות ז"ל".

ולפו"ר צ"ע לישנא דהריטב"א ז"ל דמדכ' דטעמא הוי משום שישמור שבתות הרבה א"כ לאיזה צורך כתב מקמי הכי דלענין הצלתו בשבת דינו כנפש הא קיי"ל דעובר לאו נפש הוא דההורגו פטור, וכדי להתיר הצלתו בשבת סגי בהא דישמור שבתות הרבה.

ולפיכך נראה בע"ה דדבר גדול רמז הריטב"א ז"ל בזה, דהנה בהא דדריש ר' שמעון בן מנסיא חלל עליו שבת אחת וכו' ושמואל דריש מ'וחי בהם' יל"ע במאי פליגי, ובפשוטו נראה דרשב"מ ס"ל דיסוד ההיתר היינו משום דרצון הקב"ה שישמרו מצוותיו ומחמת חשיבות המצוות מותר לחלל שבת ואין זה משום הצלת חייו של ישראל ולא דריש כלל לדרשא ד'וחי בהם', ושמואל פליג וס"ל דיסוד ההיתר היינו משום הצלת חיים של כל איש מישראל, ולפי"ז הא דקאמר רבא אשכחן ודאי ספק מנלן, כונתו דמסברא אית לן למימר דלא הותר חילול שבת כשעומד כנגדו ספק פיקו"נ, דספק עבירה חמור מהרבה ספק קיום מצוות.

והנה אי הוי אמינא הכי, יש להוציא בע"ה חידוש דין נפלא דמשכח"ל דרשב"מ לקולא ושמואל לחומרא.

הנה היכא דליכא הצלת חיים אלא הצלת קטן משמד, אם נפרש כנ"ל נמצא דיהא מותר לחלל שבת כדי שישמור שבתות הרבה, דהא לדעת רשב"מ יסוד ההיתר אינה הצלת חיים אלא הצלתו כדי שיקיים מצוות ד' וכ"ש שלא יעבור עבירות, וא"כ כל היכא דע"י שיחלל שבת פעם אחת ישמור השני שבתות הרבה שרי. ולשמואל הוי איפכא דבכה"ג דליכא הצלת חיים אסור לחלל שבת, והא ודאי ליתא וכדכ' הרשב"א ז"ל בתשו' ח"ז סי' רס"ז דאסור לחלל שבת כדי להציל בת ישראל שתפסוה לשמד רח"ל.

תו יש להוציא לפי"ז חידוש דין שלא שמענו, בגוונא דהחולה הוי ספק ישראל ספק גוי וסכנתו ודאית, ומספק הרי חייב לשמור כל המצוות [לבד ממצות שבת דחייב להחמיר לאידך גיסא משום גוי ששבת וכבר דנו בזה רבנן בתראי ז"ל], א"כ בכה"ג לדעת רשב"מ אין מחללין עליו את השבת דהוי ספק חילול שבת וספק קיום מצוות, והא ודאי ליתא דהא רבא לא הק' אלא בספק פיקו"נ אבל ודאי פיקו"נ וספק קיום מצוות פשיטא לי' דמחללין שבת גם לדרשת רשב"מ.

ולפיכך נראה בע"ה לפרש כונת דברי רבא באופן אחר, דודאי גם לדעת רשב"מ יסוד ההיתר הוא דוקא הצלת חיים אלא דס"ל דלא הותר להציל חייו של אדם אא"כ עי"ז ישמור שבתות הרבה, ושמואל אייתי קרא דיסוד ההיתר הוי רק הצלת חיים גם אם לא ישמור מצוות, וקושית רבא אשכחן ודאי ספק מנלן היינו השגה כללית, דמסברא חיצונית לית לן מקור דהתורה חשה נמי לספק פיקו"נ, דבכל התורה כולה דיברה התורה בודאי ולא בספק וכדמקשינן בכמה דוכתי איצטריך קרא למעוטי ספיקא, וכדמוכח מהא דדנו אביי ורבא בחולין ט' ב' האם חיישינן לספק סכנה, ועלה קאתי שמואל ואייתי קרא ד'וחי בהם' דמינה ילפי' דגם לספק פיקו"נ חיישינן ורמיא עלן למיעבד כל טצדקי עד שיהי' ודאי לן שיחיה.

ומעתה לפי"ז נראה לחדש בע"ה דבר נכון, דלבתר דשמעינן מהך דשמואל דגם ספק פיקו"נ הוי בכלל ההיתר דדוחה כל המצוות, שפיר י"ל דרשב"מ נמי מודה לדרשא ד'וחי בהם' אלא דס"ל דכיון דאיכא קרא ד'ושמרו בני ישראל את השבת' ילפי' מזה דגם הצלת חיים לא הותר בשבת אא"כ ישמור שבתות הרבה, ולפיכך לבתר דשמעי' מ'וחי בהם' דגם ספק בכלל, ור' שמעון בן מנסיא נמי מודה לדרשא ד'וחי בהם' א"כ שוב אית לן מקור דמותר לחלל על ספק פקו"נ אם עי"ז ישמור שבתות הרבה, ולדעת שמואל נפש לענין חילול שבת לא תליא כלל בקיום המצוות.

ומעתה נראה דזה כונת הריטב"א ז"ל שכ' דהא דעובר לאו נפש היינו לענין הריגתו אבל לענין הצלתו בשבת דינו כנפש, ולהנ"ל ניחא מאד, דמכח דרשא דרשב"מ ידעי' דכל דנרויח ע"י הצלתו שישמור שבתות הרבה נחשב כנפש לענין הצלתו, ומעתה ממילא ידעי' מכח דרשא דשמואל מ'וחי בהם' דגם ספק נפש הוי בכלל נפש לענין הצלתו. ובזה א"ש הא דמוכח מהך דערכין דגם בספק סכנה דעובר מותר לחלל שבת.

וגדולה מזו מצינו בדברי הבית מאיר ז"ל באו"ח סי' ש"ל בנדון הצלת חייו של תינוק מן הקראים, והעלה שם דאסור לחלל שבת על הצלתו, וחידש דגם שמואל דיליף מ'וחי בהם' מודה דההיתר לחלל שבת היינו רק היכא דישמור עי"ז שבתות הרבה והאריך שם בזה, והגרעק"א ז"ל שם פליג וס"ל דלדעת שמואל מחללין שבת גם אם לא ישמור שבתות הרבה.

שו"מ ת"ל דברים מפורשים בשו"ע הרב ז"ל סוסי' ש"ו בק"א כ' וז"ל, "ומ"מ הכא צ"ע אם מחללין מספק דהא אמרי' בגמ' פרק בתרא דיומא דדוקא מוחי בהם מוכח דמחללין מספיקא אבל משום שאמרה תורה חלל עליו כו' לא ידעינן בספיקא ע"ש ומיהו בר"ן פ' יה"כ מבואר בהדיא דמחללין אפי' בעובר מה"ט, ואפשר דלבתר דגלי לן קרא דמחללין מספק גבי פקוח נפש א"כ ה"ה בשביל שישמור שבתות הרבה שהוא חשוב ג"כ כפיקוח נפש ומיהו בר"ן דוחק לומר כן וצ"ע".

והנה מש"כ הרב ז"ל דבדברי הר"ן ז"ל דוחק לומר כן היינו משום דהר"ן ז"ל לא הזכיר הא דהלענין חילול שבת עובר מיקרי נפש אלא כ' בסתמא כדברי שאר הראשונים ז"ל דמחללין שבת על עובר משום חלל עליו וכו', אבל הא קמן דברי הריטב"א ז"ל דכ' דעובר נחשב נפש לענין הצלתו, ובהכרח לומר כפי' הרב ז"ל בלי שום דוחק.

ונראה בע"ה להביא הוכחה נפלאה ליסוד שכתבנו, דהנה הרשב"א ז"ל בתשו' ח"ז סי' רס"ז בנדון בת שהוציאוה לשמד אסר לחלל שבת עליה דאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, וקשיא טובא דהרי הרשב"א ז"ל בחי' לנדה העתיק דעת הבה"ג ז"ל דמחללין שבת על עובר והיינו מטעמא דחלל עליו שבת אחת וכו' ומוכח דהצלה לצורך קיום מצוות שרי, א"כ אמאי אסור לחלל שבת כדי להציל בת ישראל משמד רח"ל, הא גם זה הוי הצלה לצורך קיום המצוות.

אבל לדברינו ניחא מאד, דגם לדרשא דר' שמעון בן מנסיא לא הותר לחלל שבת אלא לצורך חייו של ישראל, אלא דהיינו רק היכא דע"י הצלתו יזכה לשמור שבתות הרבה, ולפיכך בנדון דהרשב"א ז"ל דליכא הצלת חיים אלא הצלתו מן העבירות הדרינן לכללא דאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך.

תמצית העולה מהדברים.

א] הראשונים ז"ל כתבו דמחללין שבת על הצלת חיי העובר דנהי דלאו נפש הוא אבל שייך בי' הדרשא דחלל עליו שבת אחת שישמור שבתות הרבה.

ב] ולפי"ז יש לחדש דעל חיי שעה של עובר אין מחללין שבת דלא שייך בזה שישמור שבתות הרבה.

ג] וכן אין מחללין על עובר שהוא בעיר שרובה גוים ומכח הרוב מכריעין עליו שהוא גוי, אע"ג דעל ילוד מחללין שבת גם אם הוכרע עליו שהוא גוי.

ד] ובזה יש ליישב בע"ה הא דהק' הרמב"ן ז"ל אהא דקתני אפי' תינוק בן יום אחד מחללין עליו את השבת ומוכח דעל עובר אין מחללין, ולדברינו ניחא, די"ל דרבותא קתני דאפי' על תינוק שהוכרע עליו מכח רוב שהוא גוי מחללין את השבת ובכה"ג לא שרי אלא בתינוק ולא בעובר.

ה] וכן יש לחדש דאם העובר הוי רק בספק סכנה אין מחללין עליו את השבת דהא על דרשא דחלל שבת אחת וכו' קאמר רבא אשכחן ודאי ספק מנלן, וצ"ע דבערכין מפורש דגם על ספק סכנה של עובר מחללין עליו את השבת.

ו] מצינו בדברי הריטב"א ז"ל שכ' דהא דמחללין שבת על עובר היינו משום דכיון דישמור שבתות הרבה איקרי נפש וחלל עליו שבת אחת וכו', וצ"ע דפתח בהא דהוי נפש וסיים בהא דחלל עליו, גם צ"ע דהא עובר לא איקרי נפש.

ז] ונראה ביאור דבריו ז"ל דהנה בהא דר' שמעון בן מנסיא דריש חלל עליו וכו' ושמואל דריש מוחי בהם יל"ע במאי פליגי, י"ל דלרשב"מ הכל תלוי בקיום מצוות ומותר לעבור איסור אחד כדי שישמור השני שבתות הרבה, ולדעת שמואל הותר חילול שבת רק להצלת חיים. ורבא דפריך ספק מנלן הכונה דלא הותר חילול שבת מספק להצלת ספק מצוות.

ח] ואם נימא הכי יש למצוא אופן דרשב"מ לקולא ושמואל לחומרא והיינו בהצלת ישראל משמד, דלרשב"מ שרי דחלל עליו וכו' שייך נמי בזה, ולשמואל אסור דליכא בזה הצלת חיים.

ט] תו יצא לן חידוש דין שלא שמענו דאחד שהוא ספק ישראל ספק גוי אין מחללין שבת עליו דבזה נמי איכא ספק חילול שבת לצורך הצלה של ספק מצוות.

י] לפיכך נראה לפרש דרשב"מ דדריש חלל עליו וכו' ס"ל דלא הותר הצלת חיים אלא אם ישמור מצוות ושמואל ס"ל דגם לצורך הצלת חיים שרי, ופירכא דרבא אשכחן ספק, היינו דלית לן מקור דהתורה חשה נמי על ספק סכנה וכדמוכח מהא דדנו אביי ורבא בחולין ט' ב' האם התורה חשה לספק סכנה יעו"ש.

י"א] והשתא לפי"ז י"ל דרשב"מ נמי מודה לדרשא ד'וחי בהם' אלא דס"ל דמקרא ד'ושמרו בני ישראל את השבת ילפי' דלא הותר הצלת חיים אא"כ ישמור מצוות. והשתא לפי"ז י"ל דלבתר דשמעינן מדרשא ד'וחי בהם' דגם ספק נפש בכלל, ממילא גם בדרשא דרשב"מ הותר לחלל שבת לצורך ספק.

י"ב] יש להוכיח כן מהא דס"ל להרשב"א ז"ל דאין מחללין את השבת על בת ישראל שחטפוה לשמד רח"ל, ואע"ג דס"ל דעל עובר מחללין את השבת, ובע"כ דרק בסכנת חיים מהני סברא דחלל שבת אחת להחשיבו כנפש, אבל בשמד דליכא סכנת חיים אסור לחלל שבת.







ZCHUSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS GEDOLLLLLAAAAAAAAAA

 My next door neighbor's SUPER-DUPER Kollel!!!!!!!!!!! 


What To Do On Those Looooong Friday Nights And Shabbos Afternoons - Mishpacha In Halacha

HERE!!!!! 

EPIC!!!!

Being A Reshus HaYachid [Incredible]

 ויש להאריך....