I saw a sefer that was talking about how every Jew can achieve Kedusha unlike the גויים. To prove this the author quoted the Rambam at the end of הלכות שמיטה ויובל. I thought that odd given that it says the exact opposite...
So צ"ע. Not on the Rambam but on the contemporary author.
כפי האוטם הגופני, ככה אין אדם יכול לשאוב נחת ותנחומים מהעתיד המאושר של העולם, ולפי הפירוד הנפשי איננו יכול לחוש את אותו האושר העתיד, כי באמת הרי הוא הוה, כי האור האלהי לעולם הרי הוא במילואו וטובו, אם כן העולם ולמעלה ממנו הכל מאושר, הכל טוב. ואיך לא ישמח ויעלוז כל יש ברוב העונג, ברוב הטוב, שכל מה שהוא חוץ לו ומשולל מטובו אינו נחשב אלא לקלפת השום ולאפס ממש. וגם זה היש הדמיוני משולל הטוב אינו כי אם נושא להבלטת אור הטוב, ברוח יותר בולט, יותר חסון ויותר רענן.
The transition from Yom HaZikaron to Yom Yerushalayim is a study in curated sentimentality. By decreeing exactly when grief ends and when jubilation begins, the State attempts to automate the human spirit. This 'manufactured holiness' relies on a transition ceremony—a piece of performance art meant to bridge two human inventions. It is a strange irony of modern identity that these artificial milestones are guarded with a zealotry once reserved for the holiest nights of the year.
