NOTE: We don't need to prove that G-d exists, He is the only True, Absolute, Necessary, Existence. If anything - we need to prove that WE exist.
But alas, we live in a weak generation where Emunah falters and we need to do anything to strengthen it.
It is also important to know these things because atheists like to portray themselves as enlightened beings and believers as primitive and backwards.
The opposite is true.
If someone has decided that he doesn't WANT to believe then nothing will convince him. If someone DOES want to believe but is in crisis because belief is not scientific then he is in a relatively good place. There are many many reasons to believe.
Scientific.
Philosophical.
Historic.
Experiential.
For me - just knowing that there have been Tzadikim in all the generations who have known and experienced G-d one million percent beyond a shadow of a doubt, is enough. If I don't always experience him it is because I am a immersed in my body which serves as a barrier between me and my Divine source. It is not only Jews. There have been countless goyim over the generations who have testified that they experienced G-d with no shadow of a doubt.
This reality should send atheists into SERIOUS crises of lack of faith. But it usually doesn't because their minds are made up.
Sidney Hook was a famous Jewish philosopher. His faith in rationality emerged early in Hook's life. Even before he was a teenager he proclaimed himself to be an agnostic. It was simply irrational, he declared, to believe in the existence of a merciful and powerful God in the face of widespread human misery. Only the pleadings of his parents that he not embarrass them in front of relatives and friends convinced Hook to participate in a Bar Mitzvah ceremony on his thirteenth birthday. People frequently asked him in his later years what he would say if he discovered after death that God really existed. He answered that he would simply state, "God, you never gave me enough evidence." [In the end he regretted not having given his children a Jewish education].
That is not a fair assessment. There is PLENTY of evidence. If one has an open mind, that is. One cannot say that the existence of what we perceive as evil disproves G-d. If it did - how come the vast majority of Jews [and of course many non-Jews who also believe in a Compassionate G-d] have always been believers? Evil has always existed and is not an impediment to belief. On the contrary - the atheist has to explain why there is so much GOOD in the world? Why would a bunch of overdeveloped apes perform billions of daily kindnesses??? The fact that we are in the image of G-d would explain that. Materialism and the survival of the fittest does not.
Hook once debated Rabbi Leo Jung of the Jewish Center. He said that if there is a G-d he would like to meet Him b/c He has a lot of explaining to do. The arrogance of a flesh and blood who denies G-d but also demands an explanation....
--
1. The Contingency Argument
The Argument from Contingency (often called the Cosmological Argument from Contingency) focus not on the "internal" world of the mind but on the "external" world of existence itself.
While the Ontological Argument focuses on the definition of God, and the Consciousness arguments focus on the nature of the soul, the Contingency argument asks the ultimate "Why?" question: Why is there something rather than nothing?
1. Defining "Contingency" vs. "Necessity"
To understand this argument, you must distinguish between two types of things:
Contingent Things: Things that could have failed to exist. You, this computer, the planet Earth, and even the Big Bang are contingent. They require a cause or an explanation outside of themselves to exist.
Necessary Things: Something that must exist and cannot fail to exist. Its very nature explains its existence. (In philosophy, many argue that numbers or mathematical truths are necessary; theists argue God is the only necessary being).
2. The Logical Flow (The Leibnizian Version)
The most famous version comes from Gottfried Wilhelm Leibniz. It follows a very rigid logical structure:
The Principle of Sufficient Reason (PSR): Everything that exists must have an explanation for its existence.
The Universe Exists: The universe is the sum total of all contingent things (space, time, and matter).
The Universe is Contingent: There is no logical reason why the universe had to exist; it could have been different, or not existed at all.
The External Explanation: Therefore, the explanation for the universe must lie outside the universe.
The Necessary Being: This explanation must be a "Necessary Being"—one that contains the reason for its own existence within its own nature.
Conclusion: This Necessary Being is what we call God.
3. The "Stack of Books" Analogy
Imagine walking into a room and seeing a book sitting on a table. You ask why it's there. Someone says, "It’s resting on another book." You look down and see a stack of books. If you ask why the whole stack is there, and they say, "It just goes down forever," they haven't actually answered why there are books at all.
The argument claims that you cannot have an infinite chain of contingent things. You need a "floor"—a Necessary Being—to hold up the entire stack of "Contingent Beings."
2. The Ontological Argument
This is the Ontological Argument, most famously pioneered by St. Anselm of Canterbury in the 11th century.
It is a deductive, a priori argument—meaning it tries to prove God exists using nothing but pure logic nd the definition of words, without needing to look at the physical world for evidence.
Here is a breakdown of how the logic functions and why it still keeps philosophers up at night.
1. The Core Logic: The "Greatness" Scale
The argument hinges on the idea that existence is not just a state of being, but a feature or a "perfection."
Think of it like an upgrade:
Level 1: An ice cream cone you imagine in your mind.
Level 2: An actual ice cream cone sitting on the table in front of you.
The argument claims that the real ice cream cone is "greater" than the imaginary one because it has the attribute of actual existence. If God is defined as the "greatest possible thing," then by definition, He cannot be missing any "great-making" features. If He didn't exist, He wouldn't be the greatest—therefore, He must exist.
2. Breaking Down the Syllogism
The text you provided follows a very specific logical path:
Definition: God = The being with all perfections (The "Maximally Perfect Being").
Possibility: This concept isn't a logical contradiction (unlike a "square circle"). Therefore, God could exist.
The Pivot: Existing in reality is "better" than just existing as an idea.
The Trap: If the "Greatest Being" only existed in our heads, we could imagine an even greater being: one that actually exists.
Conclusion: To truly be the greatest, God must exist in reality.
The beauty (or frustration) of the Ontological Argument is that it stays strictly within the realm of definitions. If you accept the starting definition—that existence is a "great-making property"—the logic is almost impossible to escape. If you think existence is just a state of being and not a "quality," the whole thing collapses.
Key Takeaway: The argument suggests that the very concept of God necessitates His reality. To think of God is to think of something that cannot not exist.
3. The Argument From Consciousness
Arguments for God’s existence based on consciousness—often called The Argument from Consciousness—move away from definitions of "greatness" and instead focus on the mysterious nature of the human mind.
The core of the argument is that our subjective, inner experience is so fundamentally different from physical matter that it cannot be explained by biology alone. Therefore, it must have a non-physical source.
1. The Core Syllogism
While there are many versions, the most common logical path (often associated with philosophers like J.P. Moreland) looks like this:
Mental states (thoughts, feelings, "qualia") are fundamentally non-physical.
Physicalism (the belief that only matter exists) cannot account for the existence of non-physical mental states.
The most plausible explanation for the existence of consciousness is a conscious Mind that precedes matter.
Therefore, God (a Supreme Mind) exists.
2. The Key Concepts: Qualia and the "Hard Problem"
To understand why this argument is so persistent, we have to look at two philosophical "stumbling blocks" for science:
A. Qualia
"Qualia" refers to the subjective quality of experience. You can describe the wavelength of light that creates "red" to a blind scientist, but they still don't know what the experience of seeing red is like.
The Argument: If the world were purely material, we should be "dark" inside—complex biological machines that process data without "feeling" anything. The fact that "the lights are on" suggests a supernatural or non-physical element.
B. The Hard Problem of Consciousness
Coined by David Chalmers, the "Hard Problem" asks: Why and how do physical processes in the brain give rise to subjective experience?
The Argument: We can explain how the brain processes sound waves (the "Easy Problem"), but we cannot explain why those waves sound like a symphony to us. Proponents of the argument claim that there is an explanatory gap that science can never bridge, requiring a "Top-Down" explanation (a Creator) rather than a "Bottom-Up" one (evolution).
3. The "Mind-from-Mind" Principle
This is the intuitive heart of the argument. It suggests that you cannot get something from nothing.
If you start with "blind" matter (atoms, rocks, gases), it is hard to see how you eventually get "sight" (awareness, purpose, morality).
However, if you start with a Fundamental Mind (God), it makes perfect sense that that Mind could create lesser minds.
"If the solar system was brought about by an accidental collision, then the appearance of organic life on this planet was also an accident, and the whole evolution of Man was an accident too. If so, then all our present thoughts are mere accidents... But if so, then why should we believe them to be true?" — C.S. Lewis
4. The Argument From Psychophysical Harmony
This is often considered a "refined" or "2.0" version of the Argument from Consciousness. While the general argument asks, "Why are we conscious?", the Argument from Psychophysical Harmony asks the much weirder question: "Why does our consciousness actually match our physical behavior?"
It was popularized recently by philosophers like Dustin Crummett and Brian Cutter. It suggests that the "handshake" between your inner world and your outer actions is too perfect to be an accident.
1. The Core Puzzle: The Harmony
Imagine if every time you touched a hot stove, your physical body pulled away (to survive), but your mental experience was one of intense pleasure. Or imagine if every time you were in mortal danger, you felt the urge to sit down and do math.
From a purely evolutionary or physicalist perspective, your "feelings" don't actually have to match your "actions." Evolution only cares that your body survives. Yet, we find a perfect "harmony":
Physical Harm - Mental Pain - Avoidance Behavior
Physical Benefit - Mental Pleasure - Seeking Behavior
The Three Factors of Harmony
Hedonic Harmony: Pain feels "bad" and pleasure feels "good."
Semantic Harmony: Our thoughts actually correspond to the things we are doing (when I think "I want coffee," my hand moves toward the mug).
Epistemic Harmony: Our senses generally give us a "true" picture of the world, allowing us to think logically about our environment.
2. Why This Challenges Atheism (Physicalism)
If you believe that the universe is just "blind" matter and that consciousness is just a byproduct, you run into a massive statistical problem.There are millions of ways your "inner movie" could have been mismatched with your "outer movements." In a purely accidental universe, a "mismatched" consciousness is just as likely as a "harmonious" one.
Why don't we feel "itchy" when we should feel "angry"?
Why doesn't the color "red" feel like the sound of a "trumpet"?
The fact that our internal states are rationally and functionally aligned with our physical survival suggests that the "programming" of the universe was intended to make sense.
3. The Syllogism of Harmony
Observation: There is a deep harmony between our conscious experiences (mental) and our physical behavior.
Probability: Under a godless, purely physicalist view, this harmony is "highly improbable." There is no physical reason why "pain" must feel "bad."
Explanation: Under Theism, this harmony is highly probable because a designer would want conscious beings to function correctly and understand their environment.
Conclusion: Therefore, the existence of psychophysical harmony provides strong evidence for a designer (God).
5. The Argument From Immaterial Minds
The Argument from Immaterial Minds is the "purest" form of the consciousness-based arguments. It doesn’t just focus on the harmony between mind and body; it focuses on the nature of the mind itself.
It argues that if human beings possess minds that are truly non-physical (immaterial), then a purely physical universe (Naturalism) is false, making the existence of a "Super-Mind" (God) the most logical explanation for where our minds came from.
1. The Substance Dualism Foundation
At the heart of this argument is Substance Dualism, the idea that there are two different "stuffs" in the universe:
Res Extensa (Physical Matter): Things that have size, shape, and location.
Res Cogitans (Mental Substance): Things that think, feel, and perceive, but have no "weight" or "width."
The "Leibniz’s Gap" Thought Experiment
Imagine a machine so large that you could walk inside it like a mill. You could see the gears turning and the pulleys pulling, but you would never see a "thought." No matter how complex a physical system is, you only ever find parts moving against parts. You never find consciousness.
2. The Core Syllogism
The Identity Principle: If two things are identical, they must share all the same properties.
The Distinction: Mental states have properties that physical states do not (e.g., thoughts aren't "three inches long," and brain cells aren't "about" the French Revolution).
The Deduction: Therefore, the mind is not the brain; it is an immaterial substance.
The Source Problem: Immaterial minds cannot be produced by the blind rearrangement of physical atoms (you can't get "non-matter" from "matter").
Conclusion: The existence of immaterial minds requires an immaterial Cause—a Prime Mind (God).
3. Why Physicalism Struggles with "Aboutness"
Philosophers call this Intentionality.
A rock isn't "about" anything.
A neuron firing is just an electrical pulse.
But a thought is always about something (your dinner, your mom, a math problem).
How can a piece of gray meat (the brain) point to something outside of itself? If the mind is immaterial, "aboutness" makes sense—it’s a property of consciousness. If we are just biology, "aboutness" is a massive mystery.
4. The Transcendental Angle: The "View from Nowhere"
This argument often claims that for us to even study the physical world, we must stand "outside" of it.
If my thoughts are just chemical reactions determined by the laws of physics, I have no reason to believe my thoughts are true—they are just inevitable.
For reason and logic to be valid, the mind must be free from physical determinism. This "freedom" suggests an immaterial soul.
הערה: איננו צריכים להוכיח שאלוקים קיים; הוא המציאות האמיתית, המוחלטת והמחויבת היחידה. אם כבר – עלינו להוכיח שאנחנו קיימים.
אך אבוי, אנו חיים בדור חלש שבו האמונה רעועה מאוד, ועלינו לעשות הכל כדי לחזק אותה. חשוב גם להכיר את הדברים הללו כיוון שאתאיסטים אוהבים להציג את עצמם כיצורים נאורים ואת המאמינים כפרימיטיביים וחשוכי-דעת.
ההיפך הוא הנכון.
אם אדם החליט שהוא לא רוצה להאמין, דבר לא ישכנע אותו. אך אם אדם כן רוצה להאמין אך נמצא במשבר כיוון שהאמונה נתפסת בעיניו כלא-מדעית, הוא נמצא במקום טוב יחסית. ישנן סיבות רבות מאוד להאמין: מדעיות, פילוסופיות, היסטוריות וחווייתיות.
עבורי – די בידיעה שבכל הדורות היו צדיקים שהכירו וחוו את אלוקים במיליון אחוז, מעבר לכל צל של ספק. אם אני לא תמיד חווה אותו, זה משום שאני שקוע בגוף המשמש כמחיצה ביני לבין המקור האלוקי שלי. ולא מדובר רק ביהודים; היו אינספור חסידי אומות עולם לאורך הדורות שהעידו כי חוו את אלוקים ללא צל של ספק.
המציאות הזו אמורה הייתה להכניס את האתאיסטים למשבר אמוני עמוק, אך לרוב זה לא קורה כי דעתם כבר נעולה.
סידני הוק היה פילוסוף יהודי מפורסם. אמונתו ברציונליות הופיעה בשלב מוקדם בחייו; עוד לפני היותו נער הוא הכריז על עצמו כאגנוסטיקן. לטענתו, זה פשוט לא היה רציונלי להאמין בקיומו של אל רחום וכל-יכול אל מול הסבל האנושי הנרחב. רק תחנוני הוריו שלא יביך אותם מול קרובי משפחה וחברים שכנעו אותו להשתתף בטקס הבר-מצווה שלו. בשנותיו המאוחרות נשאל לעיתים קרובות מה יאמר אם יגלה לאחר מותו שאלוקים באמת קיים. הוא ענה שפשוט יאמר: "אלוקים, מעולם לא נתת לי מספיק ראיות". [בסופו של דבר הוא התחרט על כך שלא העניק לילדיו חינוך יהודי].
זו אינה הערכה הוגנת. יש שפע של ראיות, אם רק ניגשים בראש פתוח. אי אפשר לומר שקיומו של מה שאנו תופסים כרוע מפריך את אלוקים. אם זה היה המצב – איך ייתכן שרובם המכריע של היהודים [וכמובן לא-יהודים רבים המאמינים באל רחום] תמיד היו מאמינים? הרוע תמיד היה קיים והוא אינו מהווה מכשול לאמונה. נהפוך הוא – האתאיסט הוא זה שצריך להסביר מדוע יש כל כך הרבה טוב בעולם? מדוע שחבורת קופים מפותחים תבצע מיליארדי מעשי חסד מדי יום? העובדה שנבראנו בצלם אלוקים מסבירה זאת. חומריות ו"הישרדות הכשירים ביותר" – לא.
הוק התעמת פעם עם הרב ליאו יונג. הוא אמר שאם יש אלוקים הוא היה רוצה לפגוש אותו כי "יש לו הרבה הסברים לתת". העזות של בשר ודם שמכחיש את אלוקים אך גם דורש הסברים...
1. הטיעון הקונטינגנטי (הטיעון מתוך מקריות)
הטיעון מתוך קונטינגנטיות מתמקד בעולם ה"חיצוני" של הקיום עצמו. הוא שואל את שאלת ה"למה" האולטימטיבית: מדוע קיים משהו במקום שלא יהיה כלום?
הגדרת "מקרי" (Contingent) מול "מחויב" (Necessary)
דברים מקריים: דברים שיכלו שלא להתקיים. אתם, המחשב הזה, כדור הארץ ואפילו המפץ הגדול הם מקריים. הם זקוקים לסיבה או הסבר מחוץ לעצמם כדי להתקיים.
דבר מחויב המציאות: משהו שחייב להתקיים ולא יכול שלא להתקיים. טבעו עצמו מסביר את קיומו. (תאיסטים טוענים שאלוקים הוא הישות מחויבת המציאות היחידה).
הזרימה הלוגית (גרסת לייבניץ)
עקרון הטעם המספיק: לכל דבר שקיים חייב להיות הסבר לקיומו.
היקום קיים: היקום הוא סך כל הדברים המקריים (זמן, מרחב וחומר).
היקום הוא מקרי: אין סיבה לוגית לכך שהיקום חייב היה להתקיים; הוא יכול היה להיות שונה, או לא להיות קיים כלל.
ההסבר החיצוני: לכן, ההסבר ליקום חייב להימצא מחוץ ליקום.
הישות המחויבת: הסבר זה חייב להיות "ישות מחויבת המציאות" – כזו שסיבת קיומה נעוצה בטבעה שלה.
מסקנה: ישות מחויבת זו היא מה שאנו מכנים אלוקים.
2. הטיעון האונטולוגי
טיעון זה הובל על ידי אנסלם מקנטרברי במאה ה-11. זהו טיעון המנסה להוכיח את קיום אלוקים באמצעות לוגיקה טהורה והגדרת מילים, ללא צורך בראיות מהעולם הפיזי.
סולם ה"גדוּלה": הטיעון גורס שקיום הוא "שלמות". גלידה שקיימת במציאות גדולה/נעלה יותר מגלידה שקיימת רק בדמיון.
הלוגיקה: אם אלוקים מוגדר כ"ישות הגדולה ביותר שניתן להעלות על הדעת", והיה וחסר לו מאפיין הקיום, הרי שניתן להעלות על הדעת ישות גדולה יותר (כזו שגם קיימת). לכן, כדי להיות באמת "הגדול ביותר", אלוקים חייב להתקיים במציאות.
3. הטיעון מתוך המודעות (Consciousness)
הליבה של טיעון זה היא שהחוויה הסובייקטיבית והפנימית שלנו שונה באופן מהותי מחומר פיזי, ולכן לא ניתן להסביר אותה באמצעות ביולוגיה בלבד. חייב להיות לה מקור לא-פיזי.
מושגי מפתח: "קואליה" (Qualia) והבעיה הקשה
קואליה: האיכות הסובייקטיבית של החוויה. מדען עיוור יכול להבין את אורך הגל של הצבע האדום, אך הוא לא יודע איך זה מרגיש לראות אדום. העובדה ש"האורות דולקים" אצלנו בפנים מרמזת על מרכיב על-טבעי.
עקרון "תודעה מתודעה": אם מתחילים מחומר "עיוור" (אטומים, סלעים), קשה לראות איך מגיעים ל"ראייה" (מודעות, מוסר). אך אם מתחילים מ"תודעה ראשונית" (אלוקים), זה הגיוני שתודעה זו תיצור תודעות קטנות יותר.
4. הטיעון מתוך ההרמוניה הפסיכופיזית
טיעון זה שואל: מדוע המודעות שלנו תואמת את ההתנהגות הפיזית שלנו?
מבחינה אבולוציונית טהורה, ה"רגשות" שלכם לא חייבים להתאים ל"פעולות" שלכם. ובכל זאת, אנו מוצאים הרמוניה מושלמת:
נזק פיזי $\leftarrow$ כאב מנטלי $\leftarrow$ התנהגות של הימנעות.
תועלת פיזית $\leftarrow$ עונג מנטלי $\leftarrow$ התנהגות של חיפוש.
בעולם מקרי לחלוטין, סביר באותה מידה שהיינו מרגישים הנאה כשאנו נשרפים. העובדה שהמצבים הפנימיים שלנו מיושרים באופן רציונלי עם ההישרדות הפיזית מעידה על כך שה"תכנות" של היקום נועד להיות הגיוני.
5. הטיעון מתוך תודעות לא-חומריות
זהו הטיעון ה"טהור" ביותר. הוא טוען שאם לבני אדם יש תודעות לא-חומריות, אזי היקום הפיזיקלי אינו הכל, וקיומה של "תודעת-על" (אלוקים) הוא ההסבר הלוגי ביותר למקור התודעה שלנו.
הדואליזם: יש שני סוגי "חומר" ביקום: חומר פיזי (בעל גודל וצורה) וחומר חשיבתי (מרגיש ותופס, אך חסר משקל).
בעיית ה"אודותיות" (Intentionality): נוירון שיורה במוח הוא רק דחף חשמלי. הוא לא "על" שום דבר. אבל מחשבה היא תמיד על משהו (על ארוחת הערב, על אמא). איך בשר אפור (המוח) יכול להצביע על משהו מחוץ לעצמו? אם התודעה היא רוחנית, זה הגיוני. אם אנחנו רק ביולוגיה, זהו מסתורין עצום.
לסיכום: כדי שההיגיון והלוגיקה יהיו תקפים, התודעה חייבת להיות חופשית מדטרמיניזם פיזי. חופש זה מרמז על נשמה לא-חומרית.
