The Best Email I Have Ever Received

 "Sorry but don’t think I’ll be able to learn tomorrow. Does the Arab have any availability this Sunday ?"

 انا احب ان اتعلم

ana ahib an atiealam ["I would love to learn"].

Two New Books In The Works

 "Sir HaTorah - How An English Rabbi Achieved Torah Greatness"

And...

"From Dr. To Rabbi To Lord: When The Human Meets The Divine - The Rabbi Dr. Jonathan Sacks Story". 

החרש היה לבם

בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, מבה"ח וער"ח ניסן, ה'תשי"ד.

בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה החודש הזה לכם.

* * *

ב. השמחה הגדולה ביותר בחיי האדם היא – שמחת נישואין. ועד כדי כך, שבנוגע לשמחת נישואין ישנו ענין מיוחד שלא מצינו דוגמתו בשאר שמחות – כדאיתא בגמרא1 "כל הנהנה מסעודת חתן .. ואם משמחו .. זוכה לתורה שנתנה בחמשה קולות".

וביאור הטעם לגודל השמחה בנישואין2:

איתא בזהר3 שאיש ואשה הם נשמה אחת, אלא שבירידת הנשמה לעוה"ז, באה מחצית הנשמה בגוף של זכר, והמחצית השני' – בגוף בת-זוגו. ולכן נקרא כל אחד מהם בלשון "פלג גופא"4, כיון שבכל אחד מהם לבדו יש רק חצי נשמה. ועז"נ5 "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", כיון שהאיש והאשה הם מלכתחילה נשמה אחת, שנתחלקה לשני חלקים.

ועפ"ז יובן הטעם לגודל השמחה בנישואין – כי כאשר מצטרפים יחדיו שני חצאים של נשמה אחת, שעד עתה היו בנפרד, ויתכן שנולדו במדינות שונות, והקב"ה ש"יושב ומזווג זיווגים"6 צירפם יחד – הרי זה מביא לשמחה גדולה.

ובמכ"ש וק"ו מגודל השמחה בפגישת שני אוהבים שלא ראו זה את זה זמן רב, והיינו, שעם היותם שני אנשים נפרדים, אלא שיש ביניהם אהבה, הנה בשעה שנפגשים יחדיו שמחים הם בשמחה גדולה7 – ועאכו"כ בנישואי איש ואשה שהם נשמה אחת, אלא שעד עתה הי' כל אחד מהם באופן ד"פלג גופא", שהמחצית השני' שבו היתה חסרה, ועתה נעשו דבר שלם – הרי זה בודאי מעורר שמחה גדולה ביותר.

ג. ועוד ענין בזה:

ידוע8 שבענין הנישואין מתגלה כח הא"ס בנבראים ע"י ענין ההולדה, ובלשון חז"ל9 "ולדן וולד ולדן עד סוף כל העולם".

ופירוש הדבר ע"פ חסידות: "עולם" – הוא מלשון העלם10, ו"סוף כל העולם" פירושו – שמתבטל ההעלם דהעולם, שכן, מצד ההעלם דהעולם הרי הוא מוגבל, וע"י גילוי כח הא"ס בענין הנישואין מתבטלים ההגבלה וההעלם שבעולם.

ולכן ענין זה נעשה ע"י השמחה דוקא, כיון ששמחה מבטלת את ההגבלות11.

ד. (וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:)

כיון שנמצאים כאן כמה שנישאו לאחרונה, כמה שעומדים להינשא בשבוע זה או בשבועות הקרובים, וכמה ש"צריכים לאותו דבר",

והרי העצה לזה היא – "כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה"12,

אזי יבקשו על זה בשמחה – ע"י ניגון של שמחה, וגם כל שאר הציבור יסייע בהניגון.

* * *

ה. [כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה שהתלמידים הנוסעים לביתם לחג הפסח יאמרו "לחיים", ואח"כ אמר:]

מסתמא רבים מהנוסעים יחזרו לכאן לקראת אחרון של פסח. אמנם, אלו שיישארו בביתם – יערכו שם התוועדות באחש"פ.

ובהקדמה – שאחש"פ שייך לענין המשיח, ולכן אומרים בהפטרת אחש"פ "ויצא חוטר מגזע ישי גו'"13. וכן סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר14 שהבעש"ט נהג לאכול סעודה שלישית באחש"פ, והי' קורא לסעודה זו "סעודת משיח".

ולכן, התלמידים הנשארים בבתיהם באחש"פ יערכו שם התוועדות, ויחזרו את פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם הבעש"ט שסעודה זו היא "סעודת משיח".

ויש לערוך התוועדות זו באופן של התרחבות והתפשטות:

החילוק בין גאולת מצרים והגאולה העתידה הוא15 – שגאולת מצרים היתה "בחפזון"16, ובאופן ד"ברח העם"17, לאחרי שאמרו תחילה "נלכה נא דרך שלשת ימים וגו"18, וטעם הדבר – "מפני שהרע שבנפשות ישראל הי' עדיין בתקפו כו'"19; משא"כ בגאולה העתידה נאמר20 "לא בחפזון תצאו", כיון שאין צורך להתפעל מאף אחד כו', ודוקא גאולה זו תהי' גאולה שלימה.

ובהתאם לכך, הנה גם "סעודת משיח", שהיא הכנה לביאת המשיח, צריכה להיות באופן שלא מתפעלים מאף אחד, ולכן יש לקיימה בהתפשטות ובהתגלות, ולומר בגלוי וללא בושה שהתוועדות זו היא "סעודת משיח".

ומה שחוששים שיהיו כאלו שילעגו לזה כו' – הרי על כך מובטח לנו: "כי בשמחה תצאו"21, היינו, שכאשר פועלים בתוקף ובשמחה, מבלי לחשוב ולהתפעל כו', אזי "ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה"21, היינו, שגם "הרים וגבעות", שבדרך כלל מהווים מניעה מהליכה בדרך כו' – לא זו בלבד שלא ימנעו ויפריעו, אלא יתירה מזה, שהם עצמם יסייעו ללכת בדרך הפצת החסידות.

*

ו. בכלל, כאשר מדברים ע"ד פרשת "החודש הזה לכם"22 – מדברים ע"ד ענינים משמחים. אבל אעפ"כ, מצינו סיפור בגמרא בענין פרשה זו שהוא באופן דהיפך הטוב:

"רבי אלעזר בן ערך איקלע להתם (לפרוגיתא – מדינה שיינה משובח, ודיומסית – שם נהר), אימשך בתרייהו (אחר היין והרחיצה), איעקר תלמודי' (נעקר תלמודו ושכחו). כי הדר אתא קם למיקרי בספרא, בעא למיקרא החודש הזה לכם, אמר החרש הי' לבם"23.

והגע עצמך: ר"א בן ערך הי' מגדולי התנאים בימיו, וכמאמר המשנה24 "אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים .. ואלעזר בן ערך בכף שני' מכריע את כולם". ואעפ"כ, כאשר נמשך אחרי "חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת", פעל עליו הדבר שקרא תמורת "החודש הזה לכם" – "החרש הי' לבם".

וביאור הענין25:

"החודש הזה לכם" – הו"ע היציאה והגאולה מהמיצר. והיינו, שישנו "מיצר הגרון" שבו "ג' שרי פרעה" המעכבים את ההשפעה מהמוח אל הלב, ו"החודש הזה לכם" הו"ע היציאה ממיצר זה, שתהי' ההמשכה מהמוח אל הלב (כמבואר לעיל בהמאמר26).

וכאשר ר"א בן ערך בא לקרוא את הפסוק "החודש הזה לכם", שענינו תכלית הגאולה (כנ"ל) – קרא תמורת זה "החרש הי' לבם": חרש – אינו שומע ואינו מדבר (כמ"ש הרמב"ם27). והיינו, ש"אינו שומע" אפילו במוח, ובדרך ממילא "אינו מדבר", שהענין אינו נמשך אצלו בהתעוררות הלב, שהו"ע הדיבור. וזהו "החרש הי' לבם" – שמכיון שהוא בבחי' "חרש", אין ההשפעה נמשכת מהמוח אל הלב (היפך "החודש הזה לכם", שענינו ההמשכה מהמוח אל הלב, כנ"ל).

ז. והנה, אם "חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת" היו יכולים לפעול אפילו על ר"א בן ערך, שבזמן של תכלית הגילוי ("החודש הזה לכם") קרא "החרש הי' לבם" – הרי מובן בפשיטות עד כמה צריכים להזהר בזה אנשים כערכנו.

ולדוגמא: כאשר שולחים יהודי בשליחותו של הרבי, ובהגיעו למקום שליחותו שוכח הוא על מטרת השליחות, ומניח לעצמו להמשך אחר "חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת", ואח"כ מתרץ את עצמו על כך שלא פעל שליחותו – שפלוני או אלמוני אשמים בכך ("דער איז שולדיק און יענער איז שולדיק")!...

כששואלים אותו כמה יהודים התחילו ללמוד חסידות מאז הגיעו למקום שליחותו [בנוגע אליו בעצמו, למה לחשוד ביהודי לחינם?... – מסתמא לומד הוא חסידות. אבל בנוגע לפעולתו על אחרים] – אין לו מה לענות, כיון שהוא עסוק בענינים אחרים לגמרי; הוא צריך "סוס לרכוב עליו"28, ומתהלך בין "אנשים חשובים"... – וסבור שבכך ממלא הוא את הכוונה!...

הוא מבקש שישלחו לו "מסייעים". – צריך לשלוח לו מסייע שהוא "בטלן"... כיון שהוא עצמו שכח כבר שהוא "בטלן", ולכן יש לשלוח לו "בטלן" – כדי שיזכיר לו שגם הוא עצמו "בטלן" כמותו!... אלא שלמשך זמן העמידוהו במעמד ומצב כזה (של עושר והרחבה כו'), כדי שיוכל למלא את הכוונה של הרבי ביתר קלות.

בודאי צריך להיות אצלו עושר והרחבה בגשמיות; ואכן גם אצל ר"א בן ערך לא מצינו שעזב את אותו מקום (שבו היו "חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת"), אלא בהיותו באותו מקום, שינה את מעמדו ומצבו ("האָט ער זיך איבערגעשטעלט אין אַן אַנדער מצב"). וכמו כן צריך להיות גם בנדו"ד – שלא להיות מונח בזה, כי אם, במילוי תפקידו ושליחותו.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן "אני מאמין", באמרו, שזהו חודש הגאולה, ועדיין לא ניגנו "אני מאמין"].

* * *

ח. בחודש29 ניסן ישנם כמה סוגי ענינים: ענינים שהם מדאורייתא, מדרבנן או מנהגים. מן העיקרים שבחודש ניסן הוא – חג הפסח, וכדמוכח מפירוש הגמרא30 בדברי המשנה31 "באחד בניסן ראש השנה לרגלים", שהכוונה היא ל"רגל שבו" – הוא הפסח32, ובפסח במיוחד נמצאים סוגים הנ"ל: דאורייתא, דרבנן, מנהגים.

הי' נהוג בישראל לפנים, כי לפני הפסח שולחים הרבנים מצות שמורות אל בעלי הבתים שבקהלותיהם; מערכת מצות, דהיינו שש מצות לצורך שני הסדרים, או, לכל הפחות, שתי מצות לצורך כזית של מצת מצוה, דהיינו המצה האמצעית.

טעם המנהג בפשטות הי' – הכנסה לרב, אבל ביחד עם זה פעלו ענין עיקרי: כידוע יש רבוי דינים ודקדוקים במצת מצוה33, ולא הכל בקיאים בהם או שיש בידם לקיימם. על ידי שהרבנים היו מספקים מצת מצוה לבעלי הבתים, בטוחים היו שיצאו ידי חובת מצות מצה בהידור.

מטעמים שונים בטל המנהג במקומות רבים. לא כאן המקום לדבר על הטעמים שגרמו לבטול המנהג. מה שברצוני לומר הוא, כי הנני מבקש – ולו יישר חילי, הייתי מצוה – להנהיג את המנהג מחדש, כי ישלחו הרבנים מצות מצוה לבעלי הבתים שלהם.

ולאו דוקא ברב אמורים הדברים, אלא כל מי שהוא בעל השפעה, רב או שוחט, משרת בקודש או שמש, אם רק יש לו מישהו אשר אם ישלחו לו מצות לסדר – ישתמש הלה בעת הסדר במצות ששלח לו, יעשו נא זאת: ישלחו לו מצות, ודוקא עגולות34 ודוקא מצות מאפיית יד35 ודוקא מצה שמורה36, ועי"כ יקיימו מאות ואולי גם אלפים מבני ישראל מצות אכילת מצה כהלכתה ובהידור.

במקומות שבהם נוהגים לעשות סדרים כלליים (כגון בתי מלון וכדומה) – מובן מאליו כי על מסדרי הסדרים לעשות זאת.

וגדולה מעלת וסגולת מצות מצה, שהיא, כלשון הזהר הקדוש, "מיכלא דאסוותא" ו"מיכלא דמהימנותא"37 – אשר האמונה היא היסוד לכל המצוות ולחיים יהודיים בכלל38 – כי קיום המצוה כהלכתה ובהידור, יתן חיות בקיום התורה והמצוות לכל השנה כולה. שתהי' שנת בריאות ברוחניות, וממילא תהא שנת בריאות בגשמיות.

* * *

ט. דובר פעם39 בענין "רבי מכבד עשירים"40, שהטעם לזה הוא – דמכיון שהקב"ה מנסה אותם בנסיון העושר, שהוא נסיון קשה ביותר (שהרי אפילו לגבי ר"א בן ערך הי' זה נסיון, ומכ"ש לגבי אנשים כערכנו), הרי בוודאי נותנים להם כחות גדולים שיוכלו לעמוד בנסיון (שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו"41), וגדולה זכותם שעומדים בנסיון.

ומזה מובן גם בנוגע לענין השליחות (כנ"ל ס"ז) – איזה צעד צריכים לעשות כדי לשלוח יהודי בשליחות כזו, שהרי יודעים במה המדובר (הקשיים והנסיונות כו'); ומובן גודל מעלת הכחות שנותנים לצורך השליחות, ובמילא מובן שכאשר לא ממלאים את השליחות אזי נעשה איבוד הכוחות, ולאידך גיסא מובן גודל העושר כאשר ממלאים את השליחות כדבעי, מבלי הבט על גודל הנסיון שבדבר.

* * *

י. בנוגע לפרשה הבאה – הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר נמנע מלקרותה בשמה. בכלל, מצינו בספרים שאין קורין פרשה זו בשמה, אלא בשם "פרשת טהרה"; אבל כ"ק מו"ח אדמו"ר נהג שלא לקרוא לה בשם כלל, וע"פ רוב הי' כותב (או אומר) את היום לחודש, כדי להמנע מהזכרת פרשת השבוע42.

והנה, בפרשה זו כתיב43 "זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן".

כלומר: כאשר יש באדם מישראל איזה ענין של "נגע", אזי לכל לראש צריך להיות – "והובא אל הכהן", שהוא נשיא הדור. בכל נושא, בגשמיות או ברוחניות – יש לשאול את הרבי.

ואף שלפעמים ישנו מצב של "וטמאו הכהן"44, היינו, שלפעמים יכול הרבי לומר דברים קשים ("אַ שווערן וואָרט") – אין להתפעל מכך, אלא יש לדעת, שמכיון שכהן הוא "איש החסד"45, הרי גם הדברים הקשים ענינם חסד, דהיינו שמטרתם היא להביא לידי קירוב46.

וכפי שהי' בגשמיות בנגעי בתים – שע"י שהכהן טמא את הבית, הי' זה לתועלת, כיון שע"י נתיצת הבית (כמ"ש47 "ונתץ את הבית") היו מוצאים את הכסף וזהב שהטמינו הכנענים בכתלי הבית48.

וכך הוא בעניננו: יש לדעת שגם כאשר אומרים לפעמים ביטוי קשה – הכוונה היא שהדבר יביא לידי טהרה. ולכן ביטוי זה הוא לאמיתתו של דבר קירוב וחסד, כיון שמטרתו היא לעשות לזולת טובה, ולהביאו לידי התכלית הנעלית ביותר – מילוי שליחותו בעלמא דין.

[כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן "כי בשמחה תצאו", ורקד על מקומו משך זמן רב].

The Refugee Plight

Urgent Appeal from:

Rabbi Shalom Dov Ber Stambler and Rabbi Mayer Stambler, Warsaw

To: אחב״י ה׳ עליהם יחיו




פיקוח נפש

As you are well aware, there is a major war in Ukraine, the likes of which Europe hasn’t seen since the Second World War in terms of the scale of destruction, violence and civilian death. A large part of the tragedy is the millions of refugees and tens of thousands of Jews who are escaping the war zone – includingthousands who are streaming across the border into Poland. We don’t have the luxury of watching it from afar and offering sympathy – they are arriving literally on our doorstep. We have to respond and act. Thousands are calling daily, from both sides of the border, begging for assistance.

Current Activities – this is what our emergency operation consists of:
● Transportation from the border to Warsaw and from Warsaw to their next destinations
● Accommodations for 200 people per night in an assortment of apartments, hotels, and other facilities
● Food for 400 people, including some hot meals and other basics, served in our center and by delivery
● Additional Support consisting of medical care, psychologists, medicines, diapers and other needs

This is a massive operation that is above and beyond our normal capacity. We’re doing it because there is noone else. One example: As a temporary emergency measure, due to a shortage of beds, we rented an entirehotel in Warsaw to house 300+ refugees from Ukraine. The total bill will be $275,000 for this month alone.

Urgent Accommodation is needed for 200 refugees for the entire coming month incl. Passover Until April 30th.



Click Here To DONATE NOW Online







We need to urgently raise $1M to cover the next 30 days worth of emergency operations.
It is a matter of life and death for those who have already lost their country, their homes, their loved ones.
Please give generously.




Click Here To DONATE NOW Online









More ways to give:

US donations are tax-exempt through My Keren Hashluchim Inc., a registered 501(c)(3) organization.

US Bank Transfer
HSBCACCT # 671710052
Bank Address: 4410 13the Ave., Brooklyn, NY 11219
Routing No.: 021001088
SWIFT code: MRMDUS33
Account Holder: My Keren Hashluchim Inc.
398 Crown St., Brooklyn, NY 11225
Please note “Chabad Warsaw Poland” in the transfer message field.

Check
Chabad Warsaw Poland c/o My Keren Hashluchim Inc. 591 Montgomery St., Brooklyn, NY 11225
Please note “Chabad Warsaw Poland” in the check memo.

For more options and further assistance, email office@chabad.org.pl

Sincerely yours,

Rabbi Shalom Dov Ber Stambler

השומרון סופד למרן רבי חיים קנייבסקי זצ"ל

Rav Chaim Kanievsky ztz"l Hespedim at Shor Yoshuv

הגאון הגדול המופלא והמופלג רבי בן ציון הכהן קאהן זצ"ל

  

  

INCREDIBLE!!!!!!!!!

Pesachim 5: Ain Onshim Min HaDin, Chyshinan LiMiuta And Shiur Chometz

 

Is Chometz A Chiddush?

 

 נולד בשנת תרע"ד לאביו הגאון ר' אלי' קאהן אב"ד וואשאר-נאמעני (חתנו בזוו"ר של הגאון ר' שלמה סופר אב"ד בערעגסאז, והוא נולד לזוו"ש).
בימי בחרותו הלך ללמוד לדעברעצין אצל הגאון ר' שלמה צבי שטערן זצוק"ל, ובפרעסבורג אצל הגאון בעל דעת סופר זצוק"ל.
כשהגיע לפרקו נשא את בתו של הגאון ר' משה חיים גרינפעלד אב"ד סענט-פעטער - בעמח"ס שו"ת חיים ברצונו. אחר חתונתו ישב על התורה ועל העבודה ושימש בהוראה אצל חמיו.
אחר שנות הזעם נשא בזיוו"ש את בתו של ר' שאול יחזקאל רייך מסענט-פעטער נכד ר' שאול ליטשיקער זצ"ל. באותו תקופה נתמנה לכהן פאר בתור אב"ד סענט-פעטער עד שנסע לארה"ב.
נפטר י"ד תמוז שנת תשנ"ט

 

 רבי בנציון האט מיר אליינס געזאגט אז ער האט שוין אלס בחור "געקענט כל ספרי ר' יוסף ענגיל בעל פה" איר הערט א גאונות!!

ער פלעגט נישט פירן אן אייגן ביה"מ, ער האט געזאגט אז "ער וויל נישט זיין קיין מקוה איד" ודפ"ח! אנשטאט פלעגט ער פירן שלש סעודות און צעלימער ביה"מ אינטען בשעת די צעלימער רב האט געפירט אויבן!! און קיינעם איז נישט איינגעפאלן אז עס איז עפעס א פראבלעם, דאס איז געווען צהעלימער רב'ס מידות!

 

 דער גאסט האט זיך צוגעזעצט און אנגעהויבען מיטלערנען מיט אים, אזוי האבן די צוויי געלערנט פאר א האלבע שעה אנע דעם וואס דער סענפעטערער רב זצ"ל זאל אפי' קוקען ווער זיין חבר איז נאר איז געווען פארטיעפט אין די סוגיא. ווען זיי זענען געקומען צו אן אפשטעל הייבט דער רב אויף זיינע הייליגע אויגען און דערקענט דעם גאסט, זאגט ער 'אה איר זענט דאס' ברענגטס אריין פירות א ברכה צו מאכען.

 

 
געהערט א ענליכע מעשה (אדער אפשר איז עס גאר די זעלבע מעשה) האדמו"ר מהר"א מסאטמאר שליט"א איז איינמאל זעענדיג אין וומסב"ג רופט ער זיך אן צו זיין באגלייטער, ווילסט זען בדורינו איינער וואס ווען ער לערנט איז ער נישט דאהי, לאמיר ארויפגיין צום סענפעטער רב, דער רבי איז אריינגעקומען און דער רב איז געזעסן און געלערנט, דער רבי כאפט א בליק וואו ער האלט אין גמרא און ער פרעגט אים א קשיא און ער ענטפערט און דער רבי פרעגט עס אפ, אזוי האט זיך אנגעהויבן א משא ומתן בפלפול א שטיק צייט, דער רב האט ניטאמאל געקוקט ווער ס'רעדט צו אים, אינמיטן געבט זיך דער רב א הייב אויף דעם קאפ און ער זעט דעם רבין, רופט ער זיך אן, אה איר זענט דאס, נו זעצט אייך אראפ

 

 

 
אין איינע פון די היזיגע אשכולת האט אונזער ידיד וידיד כל בית ישראל הרב בןהרחמן ערווענט אז מ'וואלט געדארפט עפענען אן אשכול איבער דעם גרויסן גאון וצדיק רבי בנציון הכהן קאהן זצ"ל, באקאנט אלץ סענפעטער רב. בכן, אזוי ווי מ'האמיר די זכיה געהאט צו האבן קרבות משפחה מיטן רב זצ"ל, עפענען מיר אן אשכול לזכרו.

דער סענפעטער רב ז"ל איז מערסטנס באקאנט אין די וועלט מיט זיינע גאונישע חיבורים, שו"ת אבני ציון ד"ח, קרבן ציון על מס' מעילה, תורת ציון על התורה, ועוד.

ביי אונז אין וויליאמסבורג האט מען געוויסט אז סענפעטערער רב האט אן אוצר הספרים פון איבער "פערציג טויזענט ספרים" און אסאך רבנים גאונים און תלמידי חכמים פלעגן גיין צו אים אין שטוב לערנען אין זיינע ספרים וואס ער האט געלאזט בחפץ לב. ער האט געוויסט יעדע פון זיינע צענדליגע טויזענטער ספרים פונקטליך ווי זיי ליגן, און ס'איז אפשר נישט קיין גוזמא צו זאגן אז ער האט געוויסט וואס ס'שטייט דערין אויך...

אויב כ'דענק גוט פלעגט ער חול המועד זאגן א פלפול אין סאטמאר ביהמ"ד אויף ראדני סטריט און דער עולם פלעגט שפרינגן פון זיין חריפות.

דער עולם ווערט געבעטן ממשיך צו זיין.


איך געדענק ווען ער פלעגט רעדן יעדן חוה"מ א דרשה אין סאטמאר ביהמ"ד אין ראדני סטריט. עס פלעגט זיין א גרויסער עולם, ער פלעגט רעדן חידושים, פולפולים, גג על גג, מיט א שטארקע בקיאות און חריפות, דער עולם איז געשטאנען מיט אפענע מיילער, צו זעהן ווי א איד וואס כל התורה כולה מונח לפניו. יהא זכרו ברוך.


א שטארק מערקווירדיגער עפיזאד וואס צייגט אויפן מורא'דיגן באגריף פון זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים דעתן מתיישבת עליהם, האט אונז דערציילט איינער פון די מקורבים ביי כ"ק גאב"ד קרית יואל שליט"א וועלכער האט זוכה געווען אליין בייגעוואוינען דעם פאלגענדן עפיזאד.
געווען איז דאס בשנת תשנ"ט לפ"ק ווען איינער פון די גדולי וזקני הרבנים אין וויליאמסבורג איז ל"ע נישט געווען בקו הבריאות, ווען ער איז אהיימגעקומען און אנגעהויבן צוריק צו קומען צום סדר היום איז דער קרית יואל'ער רב איז אריינגעפארן אים מבקר חולה זיין און פארברענגען אין לערנען.
זיצענדיג און פארברענגענדיג האט דער קרית יואל'ער רב מעלה געווען על שולחן הדיונים פארשידענע שאלות בהלכה וואס זענען לעצטענס אויפגעקומען אין די שטאט, וואס די גדולי האחרונים זענען שטארק פארנומען דערמיט, ווילענדיג הערן דעם חוו"ד להלכה פון דעם רב, וועלכער איז אלע יארן געווען פון די גדולי הפוסקים וידיו רב לו אין הלכתא גבירתא בפרט אין אזעלכע סארט שאלות. יענער רב אבער לגודל חולשתו, אין א בחינה פון שברי לוחות מונחים בארון, האט זיך נישט געקענט מצמצם זיין צו ענטפערן, און ער האט בכלל נישט געוואוסט צו צוטירן קיין שום מראה מקום איבער דעם ענין וואס איז זייער א ברייטער שמועס אין די פוסקים.
עס איז געווען א שטארק ווייטאגליכער מאמענט זעהנדיג ווי אן עלטערער רב א גדול בתורה איז אין אזא צושטאנד, איז דער שמועס פארקירעוועט געווארן צו סיפורי צדיקים וכדומה.
נאכן באזוך האט זיך אנגעזעהן אויפן קרית יואל'ער רב א שטארקע צובראכענקייט און אויפטרייסלונג פון דעם וואס ער האט יעצט מיטגעלעבט, אזוי אויך די באגלייטער וואס זענען מיטגעגאנגען זענען געווען זייער צוטראגן זעהנדיג אזא ווייטאגליכער מצב.
זעהנדיג דעם צוגעלייגטן שטימונג רופט זיך דער קרית יואל'ער רב אן "לאמיר גיין זעהן וואס עס הייסט זקני תלמידי חכמים, לאמיר אריבערגיין צום סענפעטער רב אין שטוב".
ווען דער קרית יואל'ער רב שליט"א איז אריינגעקומען צום רב אין שטוב - ווי דערמאנט איז דאס געווען א קורצע צייט פארן הסתלקות לחה"ה ווען זיין חוש הראי' און דער חוש השמיעה איז אים שוין ל"ע געווען אזוי שוואך - איז דער רב געזעסן אינעם דיינונג רום איבערגעבויגן איבער א שו"ת הרשב"א, ווען דער לעקטער מיטן פארגרעסערונג גלאז העלפן אים ליינען די קליינע אותיות. זייענדיג פארזינקען אין די סוגיא פון "טבח ומכר ביום הכיפורים", נישט מערקענדיג אפילו אז מענטשן זענען אריינגעקומען אין שטוב.
נאך עטליכע מינוט ווען זיי זענען דארט געשטאנען הארט נעבן אים, האט ער זיך אויפגעכאפט פון זיין פארטיפטקייט, און ער האט באמערקט אז מענטשן שטייען נעבן אים, דער קרית יואל'ער האט באלד אנגעהויבן דעם שמועס אויף דעם תשו' הרשב"א אין די סוגיא, און נאך איידער זיי האבן בכלל געטוישט עטליכע ווערטער איז א פייערדיגער פלפול של תורה געלאזט געווארן אין גאנג, ווען דער רב וועלכער איז אזוי קראנק און שוואך קעמפט ווי א לייב און עס גיסט זיך פון אים ממעינה של תורה.
נאך א לענגערע צייט זיך מפלפל זיין האקט דער רב איבער דעם שמועס "איר זענט אפשר רבי אהרן?!...". עס האט זיך ארויסגעשטעלט אז ער האט ביז איצט ניטאמאל געכאפט מיט וועמען ער רעדט אין לערנען, נישט זעהנדיג געהעריג אויף די אויגן, און עס האט אים ניטאמאל אינטערעסירט מיט וועמען ער רעדט, ווייל אויב איז דאס א משא ומתן בהלכה אדער בפלפולא דאורייתא, וואס איז דאס אייגענטליך א נפקא מינה צו עס איז א רב מפורסם אדער א יונגער בחור'ל, דער עיקר אז מען רעדט אין לערנען.
דערציילט דער באגלייטער "איבער צוויי שעה נאכאנאנד האט געדויערט דער פלפול בתורה, ווען דער סענפעטער רב זעהט אויס ווי א יונגערמאן, זיין מויל שפרודעלט, עס גיסט זיך מראה מקומות, מימרות, א מעיין המתגבר ונהר שאינו פוסק, עס שפרונגט זיך פון איין סוגיא צו די צווייטע, און עס זעהט אויס ווי כל התורה כולה, איבער אלע סוגיות, אלע מקצועות גיסט זיך דא אויפן טיש, ווען תוך כדי דיבור איז ער מחדש חידושים נפלאים, און נאר ווען עס איז געווארן דער זמן מנחה האט זיך דער שמועס געמוזט איבערהאקן".
ארויסגייענדיג פון שטוב רופט זיך דער רב אן צו די באגלייטער "דאס הייסט א תלמיד חכם!...".

בעיקר דארף פארצייכנט ווערן זיין סבר פנים יפות פאר יעדן צורבא מרבנן וועלכער איז געקומען צו אים בארגן א ספר, מיט וואס פארא תשואות חן ער האט יעדן פראבירט ציפרידן צישטעלן, סיי אן עלטערן און סיי או יונגערמאנטשיקל, גענוי ווי די גמרא זאגט אין כתובות וצדקתו עומדת לעד זה הכותב ספרים ומשאילן לאחרים
יהא זכרו ברוך.

 

 

Yeridas HaDoros

The House is poised to pass legislation this week that would legalize marijuana, just the latest example of the swiftly changing attitudes on drug laws that marks a near reversal from the Reagan-era war on drugs that also reverberated through the 1990s.

Working On A Future Bestseller

 "So, What's The *Deal* - The Inside Story Of Syrian Jewry".

Including great tips on how to be really successful in business. 

Crossing A Red Line

I receive an email and the sender calls me "Linda". 

You can call me a lot of things. 

I draw the line at "Linda". 

Reading People

Eric Barker 

Would you like to be able to read the minds of others? To know what those around you think and feel? Of course you would. We’re not crazy for wanting this ability. Research shows even a slight edge here is quite powerful. “Accurate person perception” has a conga line of personal and interpersonal benefits. Studies show that those who possess it are happier, less shy, better with people, have closer relationships, get bigger raises, and receive better performance reviews. When we look more specifically at those who are better interpreters of body language and nonverbal communication, we see similar positive effects.

Wow. Sign me up. Right? Only one problem: on average, the vast majority of us are absolutely horrible at these skills. I mean, comically bad. University of Chicago professor Nicholas Epley has found that when you’re dealing with strangers, you correctly detect their thoughts and feelings only 20 percent of the time. (Random chance accuracy is 5 percent.) Now, of course, you’re better when dealing with people you know… but not by much. With close friends you hit 30 percent, and married couples peak at 35 percent. In school that’s an F. Actually, it’s probably closer to a G. Whatever you think is going on in your spouse’s head, two-thirds of the time, you’re wrong.

Yet here’s the truly funny part: we think we’re awesome at reading others. Ask people to rate their partner’s self-esteem, and they get it right 44 percent of the time. But they’re confident about their guesses 82 percent of the time. And the longer you’ve been together, the more your confidence goes up. Accuracy? No, that doesn’t improve. But you sure do get more confident.

How can we be so off base? And yet so confident in our inaccuracy? The technical term is egocentric anchoring. Epley says we’re too caught in our own perspective: “Survey after survey finds that most people tend to exaggerate the extent to which others think, believe, and feel as they do.” We’re too trapped inside our own heads. Even when we try to take the perspective of others, studies show our accuracy doesn’t improve. Yeah, it reduces egocentric bias, but what we replace it with isn’t any better. When we ask others questions, our accuracy goes up, but we don’t do that enough. Usually, we just play in our own heads with our own stories about what’s going on and replace bad assumptions with different bad assumptions.

So who is notably better at passively reading the thoughts and feelings of others? If I was forced to give an answer in one word, I’d say nobody. That’s not true, strictly speaking. Obviously, some folks eke out an edge. But there seems to be a hard ceiling—and a rather low one at that. Mental health issues can confer superpowers in one area but are often balanced out by deficiencies in another. We’re all just pretty bad at this—while remaining blissfully unaware of our poor showing.

I know what some people are thinking: “Whoa, whoa, whoa. Aren’t women more accurate people readers than men?” Oh boy. Time to play hopscotch on the third rail. Political agendas and gender debates aside, in your heart of hearts, do you think there’s a difference between males and females when it comes to reading people? And what do you think a dump truck full of scientific studies says? (Drum roll, please.)

Yes, women are better. Female superiority in detecting nonverbal communication is well documented. It’s only about a 2 percent edge, but it’s very consistent across ages, testing methods, and cultures. That said, it’s not uniform. Women are no better at lie detection than men. The advantages are more pronounced in detecting facial expressions and in emotion recognition.

So why do you think women are better at this than men? Turns out it’s not the direct result of biology. It’s actually due to one of the things that can make all of us better mind readers: motivation.

When studies dig deep to look for the underlying cause, what many find is that women, on average, are more motivated to read people accurately than men are. They are simply more interested and try harder. A 2008 study by Geoff Thomas and Gregory Maio really drives the point home. What happens when researchers inform guys that being empathic will make women more interested in them? Bingo. Male motivation increased as did men’s ability to accurately perceive thoughts and feelings. Of course, there’s a flip side to this: when motivation drops, so does accuracy. Husbands in unhappy marriages can read random women’s nonverbals better than those of their wives. Oof.

To neuroscientists, all of this is totally unsurprising. They know just how lazy our brains are most of the time. Motivation is almost a neuroscientific panacea. Giving a hoot makes our brains better at almost everything because our default is barely paying attention to anything. Michael Esterman, a professor at Boston University and cofounder of its Attention and Learning Lab, says, “The science shows that when people are motivated, either intrinsically, i.e., they love it; or extrinsically, i.e., they will get a prize, they are better able to maintain consistent brain activity, and maintain readiness for the unexpected.”

When people are judging romantic partners, accuracy goes up. And by the same token, when a study had anxiously attached women eavesdrop on their boyfriends talking to attractive female researchers, guess what happened? Yup, their ability to correctly predict his answers to questions increased. But when there’s no loss or gain, our brains just idle along.

In this kind of book I’m supposed to coin catchy names for core principles, aren’t I? You know, like “The Five Second Rule” and all that. Wouldn’t want the genre police coming after me. I hereby dub this The Lazy Brain Axiom™.

So the first step to being better at reading people is to be curious. Even better is to provide yourself with some sort of external gain or loss that motivates you.

Problem is, even when sufficiently motivated, we can improve our skills only so much. We’re just naturally not that good at reading people. Motivation improves accuracy, but only with people who are sufficiently expressive and readable. If you’re dealing with someone who has a Botox-level poker face, motivation won’t help much. This leads to our second big insight: readability is more important than reading skills. People-reading skills aren’t that variable, but how readable people are ranges widely. Most of the reason we’re able to read people isn’t that we’re skilled; it’s that they’re expressive.

So as far as reading people’s thoughts and feelings goes, if “judging a book by its cover” means only passively evaluating people, then the myth is already pretty close to busted. We’ll give the maxim a fighting chance and assume that’s not what it means. But it still seems like we’re stuck. Should we just accept that we’re going to routinely misinterpret others and there’s not much we can do about it? Nope. To graduate first in my class, I can either improve my grades or make everyone else do worse. We’re going to focus on the latter, just like I did in school. So we’ll call this The Eric in High School Theorem™.

Since we can’t improve our people-reading skills that much, we have to focus our efforts on making others more readable.

Instead of passively analyzing them like Sherlock Holmes does on TV, we need to actively elicit stronger signals to get more telling reactions. The first and easiest method is to manipulate context. Would you learn more about someone over a cup of tea or by playing football with them? The first might get you more information (if you can trust what they say), but the latter would organically show you how they make decisions and strategize, and whether they bend the rules. The wider the variety of stimuli you expose them to, the more facets of who they are will become clear.

Bringing other people into the mix is powerful too. Having third parties present can show different sides of someone. (If you only dealt with someone in the presence of their boss, would you think you were seeing the full them?) And don’t talk about the weather. Emotional reactions are more honest, and “safe” conversation topics turn people into politicians, conveying little of substance. When researchers had people on first dates talk about abortion and other taboo topics, they not only learned more about the other person, they reported enjoying the conversation more.

And as we’ve established, our own brains are often the problem here. We have a tendency to pay attention to the wrong signals. Which brings us to the issue of body language. And everybody just loves body language. But the literature is consistent—the value of consciously analyzing body language is grossly overrated. There’s a reason nobody has ever created a “Body Language Rosetta Stone.” Nonverbal cues are complex, context dependent, and idiosyncratic. We can never be certain what is causing what. Yes, they’re shivering, but you can’t be sure if that’s because they’re nervous or because they’re cold. And this point is critical: body language is utterly useless without a baseline. Some people always fidget, and it means nothing. Other people rarely fidget, and it’s very telling. But if you don’t know their default, you’re just letting your brain spin fanciful stories again.

Truth be told, if you wanted to focus on something, skip body language and laser focus on their speech. When we can hear someone but not see them, empathic ability declines only about 4 percent. When we can see someone but not hear them, the drop-off is a whopping 54 percent. Pay less attention to whether they cross their legs and more attention to when their voice changes...

What *Everybody* Is Talking About

 Why does the Rambam need a special pasuk to forbid a חצי שיעור חמץ when ANYWAY חצי שיעור is אסור מן התורה??????!!!!!!!!!!

3 Channels

 ודמן טעון הזיה, על בין הבדים, ועל הפרכת, ועל מזבח הזהב. ההארה הקדושה, הבאה ממקור הרחמים העליונים, שמשם כל כפרה מופיעה, צריכה היא לפתוח את הצנורות העליונים, של שפעת הקדש בעולם, שבכללות הם נחלקים לשלשת הסוגים: הסוג העליון הוא מקור ההארה, שאורה של תורה בשרשה יוצא משם, בתור אספקלריא המאירה, דבר ד' היוצא מארון ד' מעל הכפרת, המתנוצץ בצמצומה של שכינה בין בדי הארון. הסוג השני הוא כח התפשטותה של תורה, ע"פ חכמתה המאירה בישראל, בסגולת המנורה והשייך לה, שמקומה מחוץ לפרכת, והפרכת המבדילה בין הקדש ובין קדש הקדשים, היא מצינת את מהותה של ההתפשטות הזאת, של אור עולם זה. הסוג השלישי, תכן רוח הקדש, הבא מתוכיותה של הנשמה, שעבודת הקטרת, דבר שבחשאי, מתיחשת אליה, ולעומת אלה צריכה ההזיה המכפרת, אותה הכפרה השרשית, המהפכת רגז לרחמים, וכל חסרון למלוי, וכל מר למתוק, להיות על בין הבדים, ועל הפרכת, ועל מזבח הזהב.

Why did God command us to construct a Temple?

When introducing the Temple and its vessels, the Torah states the purpose for this holy structure:

“וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם”

“Make for Me a Sanctuary - and I will dwell in their midst” (Exod. 25:8).

The goal of the Temple was to enable God’s Presence to dwell in the world. The Mikdash was meant to “open up” channels of communication with God: enlightenment, prophetic inspiration (ruach hakodesh), and prophecy (nevu'ah).

 

Three Channels

Rav Kook distinguished between three different channels of Divine communication. Each of these channels corresponds to a particular vessel in the Temple.

1. The first conduit relates to the holiest vessel in the Temple: the Holy Ark in the Holy of Holies, which housed the luchot from Mount Sinai. From the Ark emanated the highest level of prophetic vision, the crystal-clear prophecy that only Moses was privileged to receive. As God told Moses:

“I will commune with you there, speaking to you from above the ark-cover, from between the two cherubs that are on the Ark of Testimony” (Exod. 25:22).

This unique level of prophecy is the source of the Torah’s revelation to the world.

2. The second conduit corresponds to the vessels outside the Holy of Holies, especially the Menorah, a symbol of enlightenment and wisdom. This conduit for disseminating the wisdom of Israel extended beyond the inner sanctum and encompassed the Kodesh area of the Temple.

3. The final conduit relates to the Altar of Incense. This is the channel of ruach hakodesh. The phenomenon of prophetic inspiration - which originates in the innermost depths of the soul - parallels the inner service of incense, which was performed in secret within the Sanctuary (דָּבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי - see Yoma 44a).
 

The Atonement of Yom Kippur

The special Temple service performed on Yom Kippur seeks to attain complete atonement. It aspires to cleanse and purify all three levels of communication between man and God.

For this reason, the High Priest would sprinkle blood from the Yom Kippur offerings on precisely these three locations in the Temple:

• Between the poles of the Holy Ark;
• On the parochet-curtain that separated the Kodesh - including the Menorah - from the Holy of Holies;
• On the Incense Altar.

  
  (Adapted from Olat Re’iyah vol. I, pp. 167-168)

Transforming Mindset

 פודה ד' נפש עבדיו, ולא יאשמו כל החוסים בו. האדם יש לו מגרעות דבקות עמו בטבע ברייתו, החמרית והמוגבלת, ועל ידן הוא אסור בשבי ביד התכונות, הבאות מתוך אלה המאסרים החומריים, אבל אור ד' הזורח עליו, כשהוא הולך ומתקרב לדעת ד', והופעת אורו, והרי האורה האלהית מרימה אותו מכל השפלותיו. וכפי אותה המדה שקרבת ד' פועלת בקרבו להיות מתמלא הסכמה תדירית, שחייו יהיו חיי עבודת ד' לפי מדה זו, הרי הוא משתחרר ממאסרן של תכונותיו החמריות וכל החסרונות הכרוכים עמהן, והרי הוא נפדה ממצוקותיהן. ואמנם כשיש איזה מדה נוטה אל הירידה המוסרית באדם, והוא בוטח בלבבו כי תמיד ילך בדרך ישרה, יוכל הוא ע"י זה להיות בא לידי אשמה, כי רק אם יירא ויפחד תמיד מאפשריות מכשוליו יתן דעתו להשמר מתכונה הרעה שבקרבו ותוצאותיה המעשיות. אבל אם החסיון בד' הוא יהיה המכונן את לבבו, והמבטיח את רוחו, אז בטוח הוא שלא יבא לידי תקלה, כי עצם החסיון בד' כבר הוא מעלה את הנפש מכל שפלות, ומרומם אותה לתכונה יקרה מלאה הוד קודש, ומאחר שנעשה בן חורין ופדוי, ע"י אור ד' המאיר עליו, כל דרכיו מתישרים. כי מגדל עז שם ד' בו ירוץ צדיק ונשגב, וככפיר יבטח. פודה ד' נפש עבדיו, ולא יאשמו כל החוסים בו.

After recounting God’s assistance to the righteous -and those struggling with impulsive behavior -the psalmist offers guidance how to grow spiritually and free oneself from bad habits.

פּוֹדֶה ה’ נֶפֶשׁ עֲבָדָיו וְלֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל הַחֹסִים בּוֹ.

“God redeems the life of His servants;all who trust in Him will not be condemned.” (Psalms 34:23)

This advice, Rav Kook explains, relates to one’s self-image. Everyone suffers from character flaws. We can easily become trapped by our weaknesses,captive to our desires.

The psalmist suggests that we gain positive change by a resolute decision: We resolve to live a life of serving God, a life dedicated to holy aspirations, a life infused with acts of kindness and generosity.We identify ourselves as an eved Hashem, as “a servant of God.”¹

With this transformation of mindset, we free ourselves from the tyranny of negative desires and impulses. When we commit to live the life of Divine service,we are liberated from enslavement to our vices.“God redeems the life of His servants.”

The psalmist, however, adds a caveat.

We tend to trust our natural inclinations,even though we know we are attracted to certain negative habits.If we fail to question our motives, we may stumble into the pitfall of undesirable conduct.

We should be circumspect of our impulses, guarding against destructive tendencies.We must place our faith, not in our own virtue,but in God. If we trust that God will direct our hearts, we can be assured of not stumbling.

By placing our trust in God and His Torah, we raise our lives from undisciplined habits and poor choices to ther are quality of holy splendor. Redeemed by the Divine light shining over us, our actions will be straight and true.“All who trust in Him will not be condemned.”

(Adapted from Olat Re’iyah vol II, pp. 68-69)

---

¹ James Clear called this building “identity-based habits.”He explained that “The key to building lasting habits is focusing on creating a new identity first.Your current behaviors are simply a reflection of your current identity...To change your behavior for good, you need to start believing new things about yourself.”(Atomic Habits, Avery 2018).

Li-faresh

Huge! The Rebbe ztz"l quotes an Oxford manuscript of the Rambam where it says לפרש דת instead of לחדש דת. 

Wow!

על משואות החורבות של הכפירה

כשחושבים על דבר אלהים בלא השכלה ובלא תורה, מתהוה ברעיון ציור אפל מלא תוהו ובוהו, ואח"כ, כשבאים להשתעבד לעבודת אלהים ע"פ המושג הריקן הקדום, האדם הולך ומאבד את זוהר עולמו ע"י מה שהוא מקשר את עצמו לדברי תוהו והבל נידף. וכשהדבר הזה נמשך משך של איזה דורות, מוכרחת הכפירה לצאת בצורה תרבותית לעקור את זכר אלהים. ואת כל המוסדים של עבודת אלהים. אבל מה היא עוקרת - רק הבלים ודברי בואש, שהם רק חוצצים בין האדם ובין אור אלהי אמת. ועל משואות החורבות שהכפירה מחרבת, בונה דעת אלהים הנשגבה את היכלה.

סבוכי הדעות

 כל סבוכי הדעות שבבני אדם וכל הסתירות הפנימיות שכל יחיד סובל בדעותיו באים רק מפני הערפלים המצויים במחשבה על דבר המושג האלהי, שהוא ים שאין לו סוף וכל המחשבות כולן, בין המעשיות ובין העיוניות, ממנו הן נובעות ואליו הן שבות.

תמיד צריך לזכך את המחשבה, שתהיה ברורה בלא סיגים של דמיונות כוזבים, של פחדי שוא, של תכונות רעות, של העדרים וחסרונות. אמונת אלהים מאשרת את בני האדם רק כפי אותה המדה שהגדולה האלהית נחקרת ונלמדת מאותו החלק החשוב שלהם, שהוא ראוי לכך. אז מאירה הנשמה מאור העליון על ידי הדבקה באהבה ודעה שלמה לחיי החיים, וכל ההרגשות, הדעות והמעשים מתעדנים. כפי גדל הזכוך של יסוד היסודות הזה בתוכיות הנפש, כן תגדל ביותר הפעולה שתפעל גם הדבקות האלהית שברגש ושבהתפעלות הלב לנהל את כל מהלך החיים באורח ישרה.

Is There A Heter For A Kohen To Carry The Mittah Of A Meis?

HERE!!!!

RECENT!!!:-))

  What Defines "Day" And "Night"?/ Can Shabbos Theoretically Last For Months? [Fifty million bucks!!!]

Gevuros Hashem 24: Is The Choice Of Am Yisrael Conditional? 

 Gevuros Hashem 24: "Moshe Moshe!!!"

  Tshuvos R' Akiva Eiger 85: The Case Of The Pregnant Single Girl Who Claims That A Certain Kohen Is The Father

  Tshuvos R' Akiva Eiger 85: The Case Of The Pregnant Single Girl Who Claims That A Certain Kohen Is The Father - Part 2

Tshuvos R' Akiva Eiger 85: The Case Of The Pregnant Single Girl Who Claims That A Certain Kohen Is The Father - Part 3

Tshuvos R' Akiva Eiger 85: The Case Of The Pregnant Single Girl Who Claims That A Certain Kohen Is The Father - Part 4

Adventures In Sfeik Sfeika And Hefsek Tahara After Shkiya

Hefsek Tahara After Shkiya - The Finale 

  Divrei Yatziv 5-1: Why We Marry/ The Issur Hirhur Bi-nashim 

  Why Is Purim Not A Yom Tov?

  How Is One Metakein The Sin Of Wasted Seed?

  Is A Hefsek Tahara Done Bein Hashmashos Valid?

  Eretz Tzvi 105 - The Child Born Late Shabbos Afternoon/ When Is Shkiya?

  Tshuvos R' Akiva Eiger 37: Is Kavanas Kinyan Required? - Part 2

 Tshuvos R' Akiva Eiger 37: Is Kavanas Kinyan Required?

  Tshuvos R' Akiva Eiger 37: Is Kavanas Kinyan Required? - Part 3

מאיפה האור?

 קריה רחמנא לנהורא כו' - האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו: פסחים ב'. 

מה רוצה רש"י?

A Glimpse into The Life and Times of Rav Chaim Kanievsky ztz"l

Suicide??

 בדבר המקרה הטראגי באברך אחד שהפליג בחסידות ונהג בתעניות וסיגופים באופן קיצוני כדי לכפר עון ולהתעלות במעלות הטהרה, ושוב חלה במחלה קשה ועל אף שרופאיו בטוחים היו שעל ידי טיפול אפשר היה לרפאותו או למזער להאריך את חייו בכמה שנים, סירב אברך זה לקבל טיפול באמרו שמחלתו נגזרה עליו מן השמים כדי לזככו ולטהרו מפשע ועון. רב הקהילה גער בו שאם יסרב לטיפול וימות מתוך מחלתו דינו כמאבד עצמו לדעת. אדהכי והכי גברה עליו המחלה ול"ע שבק חיים לכל חי. אחד הרבנים טען שאכן דינו כמאבד עצמו לדעת, ובפרט שהתרו בו ולא שעה. לאחר שנקבר ונספד כהלכה שואל מע"כ כיצד היה ראוי לנהוג במקרה מצער זה. 

הנה ברור הדבר, שעל אף שאיש זה נהג באופן חמור ביותר ויצא לתקן ונמצא מקלקל מ"מ ברור ופשוט שאין לו דין מאבד עצמו לדעת משלשה טעמים: א. הנה יש לעיין בכל עיקר גדר זה האם כל מי שמכניס עצמו לסכנה ואכן מת בפשיעתו אם דינו כמאבד עצמו לדעת, או שמא אין עבירה זו אלא בהורג את עצמו בקום ועשה או שגרם למותו בכונה. וראיתי בשואל ומשיב (מהדורא ב' ח"ג סי' קכ"ב) שכתב בתוך דבריו דכל העושה דבר שיש בו סכנה גמורה הוי כמאבד עצמו לדעת. אך לכאורה אין בזה אלא אזהרה ד"השמך לך ושמור נפשך מאוד", וכמבואר בברכות (ל"ב ע"ב). "תנו רבנן מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך, בא הגמון אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום, המתין לו עד שסיים תפלתו. לאחר שסיים תפלתו אמר לו ריקא, והלא כתוב בתורתכם רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב ונשמרתם מאד לנפשתיכם, כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום, אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי. אמר לו המתן לי עד שאפייסך בדברים. אמר לו אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית מחזיר לו, אמר לו לאו. ואם היית מחזיר לו, מה היו עושים לך, אמר לו היו חותכים את ראשי בסייף. אמר לו והלא דברים קל וחומר, ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר כך, אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה. מיד נתפייס אותו הגמון, ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום". ואף שכתב המהרש"א דאין הדברים אלא דברי השר הנכרי אבל באמת אין כונת הפסוק אלא לשמירת הנפש והנשמה מן העבירה, באמת מפורש הדבר ברמב"ם (פי"א מהל' רוצח ה"ד) דמפסוק זה למדנו את חובת האדם בשמירת נפשו ובריאותה. ואף עובר בל"ת דלא תשים דמים בבתיך, כמבואר שם. ומ"מ נראה דחובת האדם להמנע מן הסכנה אינו משום מאבד עצמו לדעת אלא משום מצוה דשמירת הנפש. אך באמת יש ראיה לדברי השואל ומשיב בספר חסידים (אות תרע"ה). "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש (בראשית ט' ה') אם מת אדם בפשעו כגון שמתקוטט עד שהורגים אותו עתיד ליתן את הדין שגרם לעצמו מיתה. או אם הולך למקום סכנה כגון על קרח בימות החורף אם נפל במים ונטבע. או בחורבה ישנה הלך ונפלה עליו. וכן המתקוטט עם אדם אלם ורוצח ומגזם לו וזה מחרפו ומכעיסו כל אלה עתידין ליתן את הדין שגרמו מיתה לעצמן להתקוטט עם מי שהשעה משחקת לו, או שמתקוטט עם מכשפים ומכשפות ועם מענישים ונענשים על ידם. או בני אדם שהם מועט ונלחמים גבורים ומרובים. יכול אף כמו שציוה רב ושמואל ע"ד רב אדא בר אהבה שאותו שהיה בעל ז' ראשים שנפלו לו ת"ל אך את דמכם לנפשותיכם אך חלק כיון שידעו רב ושמואל שזכותו של רב אדא בר אהבה מרובה לא קבלו אותו אמר מוטב שיכנס ולא יפול החורבה אעפ"כ הוא כעוס". הרי לן מדבריו דכל המסתכן בדרך כלשהי הוי בכלל מאבד עצמו לדעת. אך ידוע שכל דברי ספר קדוש זה דברי קבלה וחסידות ולא הלכתא פסקתא, והרי דורש הוא דרשה מחודשת דממעטינן ממה דכתיב אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש "יכול אף כמו שציוה רב ושמואל ע"ד רב אדא בר אהבה שאותו שהיה בעל ז' ראשים שנפלו לו ת"ל אך את דמכם לנפשותיכם אך חלק". וחז"ל במדרש פירשו מיעוט זה לענין אחר למעט הא דשאול והדומה לו. ומשו"כ נראה דאין ללמוד הלכה מדברי הספר חסידים במקום שאין הפוסקים מביאין אותו והדברים נכתבו בדרך הפלגה ולא מדינא. ומ"מ נראה עיקר לדינא דכל שלא שלח יד בנפשו, אף שפשע בסירוב לקבל טיפול אינו בכלל מאבד עצמו לדעת. ב. יש מן הפוסקים שכתבו דמותר לאדם לשלוח יד בנפשו לתשובה ולכפרת עון. כך כתב תלמידו הגדול של המהרי"ל המהר"י וייל (סימן קי"ד), וכ"כ בשו"ת שבות יעקב (ח"ב סימן קי"א) וכ"ה בשו"ת שאילת יעבץ (ח"א סימן מ"ג), ולמדו זאת ממה שמסופר במדרש על יקום איש צרורות. 

ובאמת נראה עיקר דאף מי שעבר עבירה שחיובה מיתת בי"ד אין לו כל היתר לשלוח יד בנפשו ואף הוא בכלל מאבד עצמו לדעת, אלא דמ"מ חידשו האחרונים דכיון דלפי השקפתו המשובשת ודעתו המוטעית עושה הוא כהוגן אין דנים בו דין מאבד עצמו לדעת, כ"כ בשו"ת זרע אמת (ח"א סימן פ"ט) ובשו"ת חיים שאל (ח"א סימן מ"ו), ועיין עוד בשו"ת מהרש"ם (ח"ו סימן קכ"ג). ועיין בשו"ת בית אפרים (יו"ד סימן ע"ו) שהקיל מאוד בהלכות אלה. אך באמת אין ללמוד מסיפור דיקום איש צרורות אלא דמי שחייב ד' מיתות בי"ד רשאי לשלוח יד בנפשו ובהכי מיירי בשאילת יעבץ הנ"ל, ולא במי שהמית עצמו מתוך דמיונות לכפר עוונות שאין בהם כל ענין למשפט מות. ובזרע אמת שם כתב דאף שאמר ר' יוסי בן יועזר על בן אחותו יקום איש צרורות "בשעה קלה קדמני זה לגן עדן" אין ללמוד מזה היתר למעשה, דאפשר דאף שנהג יקום שלא כדין מ"מ הבוחן כליות ולב ידע את לבבו שמתוך כונה זכה עשה מה שעשה ולפיכך זכה לחיי עולם הבא. וכיוצא בדבר צריך לומר במה שמסופר באשכבתיה דרבי (כתובות ק"ג ע"ב) שאותו הכובס נפל מן הגג ויצאה בת קול והכריזה שהוא מזומן לחיי עוה"ב, וכך אמרו בגיטין (נ"ז ע"ב) באשה ששיכלה את שבעת בניה על קידוש השם ועלתה לגג והפילה עצמה, ובת קול הכריזה שאף היא מזומנת לחיי עוה"ב, וכך בקלצטונירי שזרק עצמו לתוך האש לאחר שזירז את מותו של רבי חנינא בן תרדיון (עבו"ז י"ח ע"א), והלא בודאי לא היה בכל אלה שום צד היתר, אך מכיון שעשו כן מתוך צער יגון ואנחה וכוונתם היתה רצויה זימנם הקב"ה במדת הרחמים לחיי עוה"ב, עי"ש במתק דבריו של הזרע אמת. ומעשה שהיה ביהודי שרצח ונכלא ונמצא בתאו ללא רוח חיים וברור היה ששלח יד בנפשו. הגאון בעל ברוך טעם פסק לקולא לכבדו במותו כבחייו, ורב אחד חלק עליו. והגר"מ בנעט בשו"ת פרשת מרדכי (יו"ד סימן כ"ה – כ"ו) פסק כדעת בעל ברוך טעם, וטעמו ונימוקו, משום שתלינן שמעין טירוף דעת אחזה בו ונשתבשה עליו דעתו. ועוד דאפשר שאיבד עצמו לדעת מפחד היסורים והמות בידי הגויים, וכל כה"ג מותר להרוג את עצמו. ואף אם אין היתר בדבר מ"מ אין דינו כמאבד עצמו לדעת כנ"ל. וגם החיד"א עסק בשאלה זו בתשובותיו (חיים שאל שם) וכתב כעין דברי הפרשת מרדכי, עי"ש. ותמצית דבריו דכל ששלח יד בנפשו מתוך מצוקה ויגון יש להקל בדינו, עי"ש. ומ"מ יש בכל הנ"ל שני טעמים להכריע שאיש מסכן זה אינו בכלל מאבד עצמו לדעת, שהרי מתוך תשובה עשה מה שעשה ונמנע ממה שנמנע, וי"א דיש היתר בדבר, ואף שם אין בזה היתר מ"מ אין בזה דין מאבד עצמו לדעת כמבואר. ועוד דאף שאיש זה היה תלמיד חכם ובר דעת מ"מ בענין מסויים זה נשתבשה עליו דעתו, וכבר מצינו בדברי חז"ל גדר משוגע לדבר אחד, וכבר כתבו גדולי האחרונים דכל שעשה האדם מתוך דעה משובשת אין להחמיר בו, ויש לכבדו במותו כשאר כשרים מישראל. ויהי רצון שלא ישמע שוד ושבר ברחובתנו, ואך טוב וחסד ירדפונו כל הימים. 

הרב אשר וייס שליט"א

ברוך בן יגאל, אביו של הלוחם עמית ז"ל על המפגש הבלתי נשכח בביתו של הרב קנייבסקי זצ"ל

Charedim Are People Too

העידן הנוכחי לקח מאיתנו את אחד התענוגות הטהורים ביותר שיש לחיים להציע - שנאה. אסור כבר לשנוא. במיוחד אסור לשנוא את אלו המשתייכים לקבוצות מיעוטים נבחרות. יכול להיות שהמנהל שלכם הוא אפס ביחסי אנוש ואתם ממש צריכים לפרוק איזה מירמור קטן עליו בעודכם מעשנים בפינה - אם הוא שייך לאיזו קבוצת מיעוט מיוחסת שנהנית מההגנה האוטומטית של ההגמוניה, אסור לכם להתמרמר עליו. תחנקו עם הסיגריה שלכם.

חוץ מחרדים. את החרדים מותר לשנוא באופן מאגי וטהור. אלו הרי לא בני אדם. כמה קל לשנוא אותם, עם הלבוש השחור שלהם והפאות המסתלסלות והיידיש. אוי, כמה נהנינו בסגר הראשון, כמה עצוב שהקואליציה השפויה הזו לקחה מאיתנו את העונג הזה. איזה מזל שהמנהיג הרוחני שלהם הלך לעולמו והכבישים היו פקוקים היום כי מאות אלפים השתתפו בלוויה שלו. אפשר לחזור לשנוא, אבל נוסיף "יהי זכרו ברוך" קטן כדי לצאת ידי חובה. נכון שגם אנחנו חוסמים כבישים בשביל מצעדים/מחאות/מיצגים אמנותיים/הופעות של הכוכב הבינלאומי התורן/מרתונים/כל התשובות נכונות, אבל המטרות שלנו הרי קדושות וטהורות.

הפרסומים של היפים והנכונים מטעם עצמם, יושבי הספסל האחורי באוטובוס, דוגמת אורי משגב, שקרא להכריז על יום ההלוויה של הרב קנייבסקי כיום זעם חילוני, או רענן שקד, שטען שבשל ההלוויה מדינת ישראל למעשה בוטלה, ובעקבותיהם רבים אחרים אנונימיים, לא היו מופע מחאה על שיבוש החיים - שאין לזלזל בו. אם זה היה נגמר בזה, אפשר היה לעבור בשקט לסערה הבאה. אלא שמה שהיה כאן היה פשוט מופע מרהיב של שנאה כלפי הציבור החרדי כולו. הם כמובן יטענו שמה פתאום והם הרי מלאי אהבה ונופת צופים. אבירי זכויות האדם לא שונאים. הם בכלל יגידו שהשנאה מופנית כלפיהם. הם לכל היותר מתעבים קלות.

והרי החדשות - החרדים הם אנשים בשר ודם והם לא הולכים לשום מקום. כמו כל מגזר, גם הם לא חפים מטעויות, פגמים וחוסר שלמות. בהחלט אפשר למתוח עליהם ביקורת. לא מעט ממנה הם הרוויחו ביושר, אבל הם כאן כדי להישאר. אולי כדאי שתפגינו את אותה חמלה ודאגה שאתם מפגינים בימים אלו כלפי הפליטים מהתופת באוקראינה כלפי השכנים שלהם מהצד השני של הירקון, ואם זה גדול עליכם, לפחות תנו לאצבעות שלכם לנוח ביום שבו המנהיג הרוחני שלהם מובל למנוחת עולמים.

What Is a Woman????????

All people with a brain were shocked and outraged Wednesday after Judge Ketanji Brown Jackson, the first black woman nominated to the Supreme Court, refused to define the word “woman” on the grounds that, as she put it, “I’m not a biologist.”

Jackson made the comment during a Tuesday exchange with Sen. Marsha Blackburn (R-Tenn.) in which the lawmaker asked the DC Circuit Court of Appeals judge point-blank: “Can you provide a definition for the word ’woman’?

After a short back-and-forth, Jackson ultimately said: “No, I can’t.”

“You can’t?” Blackburn asked.

“Not in this context. I’m not a biologist,” Jackson said.

Clips of the exchange spread like wildfire online, with critics noting Jackson’s reluctance to state the biological fact of sex.

“I’m not a brain surgeon but I know what a brain is. This is where ‘progressive’ thinking leads – to a terror of stating basic unarguable facts lest it offend the woke brigade,” tweeted one person.

“This shouldn’t have to be said,” tweeted former Trump adviser Stephen Miller, “but if you don’t know what a women is, you shouldn’t be in any position of responsibility — let alone decide the fate of the Republic from our nation’s highest court.”

“Certainly ironic to have a full day of encomia to Jackson being the first black woman nominated for the job, capped by Jackson saying she doesn’t know what a woman is,” tweeted National Review writer Dan McLaughlin, who added in a subsequent post: “The 19th Amendment lists ‘sex’ as a prohibited basis for discrimination against voting rights, & abortion advocates sometimes argue that the propensity of women to get pregnant means that gender equity requires a right to abortion, so defining what a woman is? Not irrelevant.”

“The last thing Americans need is their judicial line of defense to be even more corrupted by someone who refuses to acknowledge what a woman is,” Jordan Boyd editorialized at The Federalist. “Democrats, the corrupt corporate media, and even some of the GOP establishment are fighting tooth and nail and even lying to push for Jackson’s confirmation, but the nominee’s lenience on child porn offenders, ties to and endorsements from the abortion industry, and inability to answer the simplest of questions should disqualify her from assuming the bench.”

Though Jackson claimed to be unable to define the word “woman,” she used it at several points while answering questions Tuesday — including when she insisted that the Supreme Court’s decisions in Roe v. Wade and Planned Parenthood v. Casey “are the settled law … concerning the right to terminate a woman’s pregnancy.”

However, she returned to the “I’m not a biologist” excuse Wednesday during questioning by Sen. John Cornyn (R-Texas), who was grilling her over whether Roe v. Wade could be overturned and when a fetus was viable.Sen. Marsha Blackburn asked Supreme Court nominee Ketanji Brown Jackson to define the word “woman” in relation to the Equal Protection Clause.

“What does viability mean when it comes to an unborn child in your understanding?” Cornyn asked.

“Senator, I hesitate to speculate. I know that it is a point in time that the court has identified in terms of when — the standards that apply to regulation of the right,” she said.

“No one suggests that a 20-week-old fetus can live independently outside the mother’s womb, do they?” the Texas senator asked.

“I don’t know,” she said.

“The child will need to be fed, sheltered, and all of the other essentials to sustain human life. So there is no suggestion that after 20 weeks a child can live independently, correct?” Cornyn asked.

“Senator, I’m not a biologist. I haven’t studied this. I don’t know.” she replied.

Later in the day, Jackson attempted to clean up her misstep from Tuesday night in response to a question from Sen. Ted Cruz (R-Texas).

“Yesterday, under questioning from Senator Blackburn, you told her that you cannot define what a woman is … I think you are the only Supreme Court nominee in history who has been unable to answer the question, ‘What is a woman,'” Cruz said. “How would you determine if a plaintiff had Article III standing to challenge a gender-based rule, regulation, policy without being able to determine what a woman was?”

“Senator,” Jackson responded. “I know I am a woman, I know Senator Blackburn is a woman, and the woman I admire most in the world is in the room today, my mother.”

Tehillim 24: Climbing and Standing

 

מִי יַעֲלֶה בְהַר-ה', וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? (תהילים כ"ד:ג)

“Who may climb God’s mountain? Who may stand in His holy place?” (Psalms 24:3)

What is the significance of these two activities - climbing and standing - on God’s mountain?

Ascending in Knowledge

We use our legs to advance forward, to walk and climb. We also use them to stand in one place. Each of these two functions, climbing and standing, is a metaphor for a specific form of Divine service.

“Climbing God’s mountain” suggests a spiritual ascent, as we strive to gain greater enlightenment and refinement of character. Torah study in particular is associated with spiritual advance, by acquiring wisdom and ethical insight.

Therefore, the Sages called Torah study a derech. It is a path upon which we progress and advance. As Hillel taught, it is a never-ending journey of spiritual ascent: “One who does not add [to his Torah knowledge], ceases” (Avot 1:13).

Standing in Prayer

And which Divine service corresponds to “standing in His holy place”?

When we walk or climb, our legs are apart. We make progress, but our position is less secure and less stable.

When we stand, on the other hand, our legs are joined together. Standing indicates a state of stability and balance.

Spiritually, “to stand” is to absorb that which we have learned and grasped. This is a critical part of Divine service, when we reinforce our spiritual acquisitions. By ingraining these attainments in the soul, we ensure that we will retain them, despite life’s trials and vicissitudes.

If Torah study is the way we climb God’s mountain, then prayer is the way we stand in that holy place. In fact, the central prayer is called the Amidah - “the standing prayer.” The function of prayer is to internalize our spiritual accomplishments, as we examine ourselves and reflect on our true goals and desires.

For this reason, the Sages taught that we should pray standing, with our legs together. When praying, we are like angels, who are described as having a single, straight leg: “their leg was a straight leg” (Ezekiel 1:7). Angels do not progress in holiness. Their very essence is one of maintaining their level of spiritual perfection. When we pray, we emulate the angel’s stance of unity and harmony, of being at one with our spiritual state.

In Torah study, we aspire to attain higher levels, to ascend God’s mountain. This requires exertion and effort, like a climber scaling a high mountain. Standing, on the other hand, indicates a more relaxed, natural position. This is the state of the angels, effortless in their inherent holiness. Through prayer, we seek to internalize our spiritual attainments, until they become natural and ingrained traits in the soul.

[R' Channan Morrison based on עין איה]

Rebbes And Hospitals