שאלה על נוראות השואה:
מדוע, אחרי שהנאצים ימ"ש, בעקבות פלישתם לבריה"מ, רצחו כמיליון ושלוש מאות אלף יהודים בירייה, החל משנת 1942 הם עברו בעיקר להמתה בגז?
התשובה המקובלת היא שזה היה עניין של חיסכון ויעילות.
אך בסרט דוקומנטארי בו צפיתי ואשר כולל ראיונות עם כמה מגדולי היסטוריוני השואה, מסתבר שהתשובה שונה לגמרי.
הרצח ההמוני בסביבות מקומות מגורי היהודים ('בבי יאר' שליד קייב הוא אחת הדוגמאות המפורסמות) היה הרבה יותר פשוט וחסכוני.
אבל מה היתה הבעיה?
המחיר הפסיכולוגי אותו שילמו חיילי האס-אס...
מסופר שהיינריך הימלר בעצמו ימ"ש (אדריכלה הראשי של השמדת יהודי אירופה) בא לצפות ברציחתם של כמאה יהודים, והוא הרגיש לא טוב (בחילות וכו'), המסכן...
ואז הוא הבין שרציחתם הישירה של גברים נשים וטף על ידי חייליו גובה מהם מחיר פסיכולוגי כבד ביותר. הם זקוקים לכמויות עצומות של אלכוהול על מנת להקהות את חושיהם וזיכרונותיהם, והם גם זקוקים כל הזמן ל'נאומי חיזוק' על ידי קציניהם.
זאת הסיבה העיקרית למעבר ל'השמדה תעשייתית' בו החייל הגרמני אינו רוצח באופן ישיר וגלוי, 'אחד על אחד'.
כשיהודים הוכנסו לתאי הגזים הדלת נסגרה אחריהם, סיבוב קטן של המאניוולה על מנת לשחרר את ה'ציקלון בי', והשאר כבר נעשה מעצמו, בלי שהנאצים הסתכלו פנימה.
גם פינוי הגופות לא נעשה על ידיהם, אלא על ידי אסירים ('זונדר קומנדו')...
תפסתם?
הנאצים ימ"ש העדיפו לבצע המתת בני עמנו בעינויים נוראיים, ובלבד שהם 'לא ירגישו כרוצחים'...
אתם מבינים?
יש מוסר אמיתי, הנובע ממצפון ומערכים המוטמעים בעומק הלב פנימה.
ויש מוסר חיצוני, 'אסטטי', 'שיריים' של מוסר.
כל כך חשוב להבין את זה, כי התרבות שלנו מלאה ממוסריות חיצונית, אסטטית.
אנחנו רגילים לחשוב, למשל, שרוצח בסכין 'אכזרי יותר' מרוצח באקדח.
כי... 'איך הוא מסוגל'?
לא זוהי אבן הבוחן האמיתית לרמה מוסרית.
מקור המוסר הוא אלוקי, שכלי. המוסר הוא החלק מחכמתו ית' שהלב שלנו מסוגל להכיל ולהרגיש. כך מבאר הראי"ה קוק זצ"ל.
התקשורת, המנסה להשפיע עלינו על ידי תמונות, היא כל כולה מוסר חיצוני, אסטטי, שקרי.
