"תמליל של משא ומתן עם הגר"ש אלתר שליט"א, שהתגלגל לידי:
השואל: "היום היה סעודת הודיה ובה סיפר בעל המעשה שהזכיר אצל רבינו את נכדתו החולה, ואמר לו רבינו שלא ימצאו שום דבר וכך היה. האם אכן מדובר ברוח הקודש?"
הרב: "אמרתי להרגיעו, והיה ס"ד שהתקיים ע"י רופא כל בשר. גם בדורנו יש צדיקים שגם אם אין להם רוה"ק שמים בפיהם מן השמים תשובות. אבל לדאבוני אני איני נמנה עמהם, אף שלפעמים נותנים מהשמים תשובות, זה מכח אמונת השואל שכאן צריך לשאול, אבל לא מכח אישיותי אלא מכח השואל".
השואל: "האם עלי לשאול כל דבר את רבינו?" הרב: "לא".
השואל: "האם תשובה שאני מקבל זה רוח הקודש או עצה טובה?" הרב: "עצה טובה".
השואל: "האם לומר שיש לרבינו רוח הקודש?" הרב: "לא לומר כך".
"האם לחנך שרבינו יודע מה יהיה?" הרב: "לא".
אין ספק שבעוד כמה שנים יוצג מכתב זה כהוכחה ל"ענוונתנותו הנוראה של כ"ק מרן", אבל בינתיים יש לנו הזדמנות לטעום קצת ממבט אמיתי, מפוכח וריאלי, שהגיע הזמן לחזור אליו בהקדם האפשרי."
