"Emmanuel Levinas says about his Master Shushani: “As human beings we are not worth a lot, but next to this man we worth nothing”.
עמנואל לוינס אומר על מורו ורבו שושני
"כבני אדם אנחנו לא שווים הרבה
אבל ליד שושני לא שווים כלום”
Who was he? What was his real name? He was known to Harav Kook and known to R' Yoel Teitelbaum who mentions him in a letter that was recently auctioned, he calls him "Hillel Perlman"? Why was he so mysterious? He knew the entire Torah including the Talmud and the Zohar by heart.
The National Library of Israel (NLI) has received and has now opened public access to singularly significant archival materials from "Mr. Shushani" (also known as "Monsieur Chouchani"), a mysterious and brilliant man who served as the personal and perhaps most influential teacher to a number of significant 20th century Jewish cultural and intellectual figures, including Elie Wiesel.
Shushani had an extraordinary photographic memory, and was reportedly able to recall and cite the entire Hebrew Bible, Talmud and many other Jewish texts from memory, while also mastering various fields of mathematics, physics, modern philosophy and different languages. The disheveled figure attracted students who were captivated by his unexpected charisma. Many of them saw him as one of the most influential figures in their intellectual development.
The notebooks are full of thoughts and musings, concrete ideas in the realms of Jewish thought and other fields, memory exercises, mathematical formulas and more. Extremely difficult to decipher, a handful of scholars have been given access to some of the writings in recent years and they will now be open to the general public for the first time. Scholars believe that the notebooks will reveal some potentially groundbreaking ideas and teachings related to Jewish thought and texts.
Shushani zealously guarded his true identity and few details about his personal life are known today, more than fifty years after his death. Born in the Russian Empire at the turn of the twentieth century, throughout his life he traveled as a vagabond around the world: in Europe, Mandatory Palestine and later Israel, the United States, Uruguay and other countries. During his travels he left a tremendous impression on his numerous students.
Though his real name remains a mystery, a number of modern scholars believe it was probably Hillel Perlman. Among his students were Nobel laureate Eli Wiesel; philosopher Emmanuel Levinas; and Prof. Shalom Rosenberg, former chair of Jewish Thought at the Hebrew University of Jerusalem, who donated Shushani's materials to NLI.
As a teacher, Shushani provoked unrest in his students, attacked them with difficult questions and sometimes even verbally assaulted them for their lack of understanding. However, he encouraged them to improve and progress, and especially to think in unexpected ways. Legendary spiritual and intellectual figure Rabbi Abraham Isaac Kook, who knew him in his youth, described Shushani as "one of the most excellent young people... sharp, knowledgeable, complete and multi-minded."
One of Shushani's greatest admirers was the writer Eli Wiesel, who wrote of him: "He had mastered some thirty ancient and modern languages, including Hindi and Hungarian. His French was pure, his English perfect, and his Yiddish harmonized with the accent of whatever person he was speaking with. The Vedas and the Zohar he could recite by heart. A wandering Jew, he felt at home in every culture."
Mr. Shushani died on January 26, 1968 in Uruguay. Prof. Shalom Rosenberg, one of Israel's leading intellectuals, was his student at the time of his death. According to Prof. Rosenberg, "the world is divided into those who knew him, and those who did not."
According to Dr. Yoel Finkelman, curator of the NLI's Haim and Hanna Salomon Judaica Collection, "There is no more suitable place for Mr. Shushani's archive than at the National Library, whose role is to preserve and make available to the public the intellectual and cultural treasures of the Jewish people and the State of Israel. We consider it of paramount importance to bring to the public's attention the story of one of the most mysterious and influential figures in twentieth-century Jewish thought.""
1. היה זה סבו התלמיד חכם של שר החוץ יאיר לפיד, שחשף לראשונה בפני הציבור בישראל, לפני כמעט 70 שנה, את חידת המיסתורין שטרם פוענחה עד ימינו, ושמה – מר שושני. בשבוע הבא, כ"ה בטבת, ימלאו 54 שנה לפטירתו בניכר, בגיל 73, והוא גלמוד ואביון ועדיין בלתי מפוענח.
הסב דוד גלעדי, יהודי אורתודוקסי יליד טרנסילבניה, בוגר ישיבות ומוסמך לרבנות, פגש באקראי בשנת 1952, על סיפון האניה שהחזירה אותו מצרפת ארצה, יהודי מוזר להדהים, שהיתה בו תערובת אקסטרימית של תלמיד חכם עצום, מצד אחד, בקיא בתנ"ך, בש"ס ופוסקים, בכל מקצועות היהדות ובחוכמות חיצוניות, ואין דבר נסתר מעיניו; ומצד שני נווד לבוש קרעים, שמח בחלקו, בעל חזות היפסטרית. הניגוד בין חוכמתו הבלתי נדלית למראהו החיצוני הזרוק היה מבהיל ומַפְעִים.
גלעדי, אביה של שולמית לפיד וסבו של יאיר, אז שליח מעריב בצרפת, פירסם בעיתונו רשימה קצרה תחת הכותרת 'פרצופים באניה', על הדמות החידתית שפגש על הסיפון: "איש מוזנח בחיצוניותו, לבוש קרעים, וממבט ראשון לא היית נותן בעדו פרוטה. אך אין תוכו כברו ותהייה קלה על קנקנו יעמידך על היותו תלמיד חכם שלא רבים דוגמתו, שוחה כשחיין אלוף בים התלמוד, המדרשים, מפרשים ראשונים ואחרונים ובקיא במדעים חיצוניים. אין לך שאלה שלא יתרץ בק"ן טעמים ואין לך מימרה שלא יידע כלשונה לפי הדף והעניין – הלכה ואגדה. ידיעותיו שופעות כמעיין המתגבר, ומדרשי הפליאה שלו מפליאים את אוזני ולב שומעיו, ודיבורו שוטף בריבוי לשונות. ואם על ידען אומרים שהוא עילוי, הרי על כגון זה אומרים שהוא גאון".
2. כל כך מוזר ופלאי היה האיש, שאפילו שמו לא נודע. כל מה שהתרחש סביבו היה מסתורי, לוט בערפל סמיך. היו שכינוהו בן-שושן, וטענו כי הוא נולד בצפון אפריקה; אחרים טענו ששמו המקורי רוזנבאום, ומקום היוולדו אחת העיירות בליטא. אפילו סיפרו שזכרונו הפנומנלי הוליך את הוריו לערוך עימו מופעי רחוב קרקסיים, שבהם הוכיח את כוחו תמורת פרוטות אחדות שהטילו העוברים ושבים ושימשו לפרנסת המשפחה. פעם גילה בסודי סודות לאלי ויזל ששמו הפרטי מרדכי, ולא יסף.
אבל השם שבאמת דבק בו היה - מר שושני. היו שהקפידו לכנותו הרב שושני והיו שכינוהו פרופסור שושני. גם הכינוי חכם שושני דבק בו לעיתים.
הדעה הרווחת כיום היא, ששמו המקורי היה בכלל הלל פרלמן, מתלמידי הראי"ה קוק, בישיבתו ביפו. זאת מפני שבגנזי הראי"ה נמצא העתק מכתב חם ששיגר ל'החתן מר הלל פרלמן'. והואיל והפרלמן ההוא לא נחשף מעולם, הוצמד שמו לנווד החכם. אלא שהוא כל כך התעקש להסתיר את זהותו, עד כדי סירוב לעלות לתורה בבתי הכנסת שאליהם נקלע, לבל ייוודע שמו האמיתי.
3. מר שושני היה פנומן מהלך. גאון בלתי מצוי. אילו חי בימי התנאים, היה כאחד מהם. לא רק בכל מיכמני היהדות שלט האיש ללא מצרים, אלא גם בחוכמות הפילוסופיה, המתימטיקה, הפיזיקה, הזיאולוגיה, הספרות, התיאולוגיה והבלשנות, לרבות שליטה על אנושית בכ-30 שפות עתיקות ובנות זמננו. הכל היה מונח בצורה מסודרת במוחו הקודח. תלמידו אלי ויזל העיד: "הוא שלט בכשלושים שפות עתיקות ומודרניות, כולל הינדית והונגרית. הצרפתית שלו הייתה טהורה, האנגלית שלו מושלמת, והיידיש שבפיו הותאמה למבטא של בן-שיחו. הוא היה מדקלם בעל-פה פרקים שלימים מתוך הוֶודות ההודיות ומסֵפר הזוהר".
אמרו עליו שהיה לו זיכרון צילומי בלתי אנושי. כשהיה מלמד, לא היה מונח שום טקסט לנגד עיניו. הכל בראש. סיפר פרופ' עמנואל לוינס: "כשהייתי מפענח מולו בקושי את האותיות הקטנות בתוספות [פירוש מקובל לטקסט הגמרא], הוא היה מפסיק אותי: 'אתה שם, בסוף השורה דילגת על מילה'".
4. מיסתוריותו הצמיחה סביבו אגדות לא יאומנו. אוהדיו מספרים שבעת הכיבוש הנאצי על צרפת, נלכד ע"י קצין גסטאפו שזיהה אותו כיהודי, אך גם מידיו הצליח לחמוק, הודות לחוכמתו. לסיפור הצלתו שתי גירסאות ניסיות. האחת: שושני טען כי הוא בכלל פרופסור למתימטיקה מגרמניה, שברח בשל התנגדותו למלחמה. השיב הקצין: "הפעם נפלת גרוע, יהודון. אני עצמי פרופסור למתימטיקה באוניברסיטה בברלין". שושני: "נעשה עיסקה: אציג לך בעיה מתימטית. אם לא תצליח לפצח, ואני אעשה זאת לעיניך, תשחרר אותי לנפשי". והסוף ידוע: הפרופסור המתמטיקאי נדהם מיכולותיו ולא היסס לשחררו. שושני נמלט לשווייץ וממנה הגיע ב-1952 לקיבוץ בארות יצחק, שם חי מספר שנים וחלק מחוכמתו לחברי הקיבוץ. כשנמאס לו, חזר לנוד ולנוע בעולם, וכך זה נמשך עד יום מותו.
הגירסה השניה מספרת ששושני ניצל ממוות לאחר שטען שהוא בכלל חכם מוסלמי. לבדיקת גירסתו הוזמן לתאו קאדי מוסלמי. השניים שוחחו שעות, עד שהקאדי הכריז בתדהמה: "האיש הזה הוא קדוש מוסלמי. אסור לגעת בו".
5. המדהים הוא, ששומעי לקחו הפכו לגדולי עולם, ואילו הוא העדיף להישאר בנוודותו ובאלמוניותו. ביניהם היו הראי"ה קוק שבישיבתו למד, הרמ"מ מלובאוויטש בתקופת שהותו בפריס, וכן רבי יחיאל ויינברג בעל ה'שרידי אש' והאדמו"ר מסאטמר רבי יואליש, הרב יהודה אשכנזי (מניטו) שהיה ממורי דרכה של יהדות צרפת והפילוסוף התלמודיסט היהודי-צרפתי עמנואל לוינס, אלי ויזל חתן פרס נובל ופרופ' אנדרה נהר, ויבדל"א פרופ' שלום רוזנברג מירושלים. כולם התפעלו עד בלי די מן הפנומן הנדיר הזה.
אף שיכול היה לזכות בתהילת עולם אילו התמקם באקדמיה יוקרתית כלשהי, הוא העדיף את חיי הנדודים. הוא נהג להבזיק לזמן קצר במקום כלשהו, הקהיל סביבו תלמידים מהופנטים, ונעלם לפתע. כך הגיע בנדודיו בינואר 1968 להרצות במחנה בני עקיבא במוטווידיאו, אורגוואי, ושם מת בחטף - אלמוני, גלמוד ואביון.
6. רק באחרונה החלה דמותו להיחשף קמעא, עם גילוי כמה עשרות ממחברותיו האישיות. אלא שבשל היותן כתובות בלשון סתרים, קשה לפצח את סודותיהן. באחרונה יזמו שוחרי דמותו אתר אינטרנט שיתופי, המזמין את הציבור לעיין בדפים המקוריים של מחברות שושני, ולפענח בסיוע 'חוכמת ההמון', מקצת מסודותיו של החכם המסתורי. הקושי הוא שכשם שניהל את חייו כך ניהל את רישומיו: כתבי סתרים, סיסמאות, ראשי תיבות, גימטריאות, רמזי רמזים, מילות לעז ונוסחאות מתימטיות. 54 שנים אחר הסתלקותו הפתאומית של חכם שושני/ הרב שושני/ פרופסור שושני/ הלל פרלמן/ חכם בן שושן, לא פתרו את חידתו של האיש שאפילו במותו נותר חידה, ולפיכף ניסח אלי ויזל, שמימן את הקמת מצבה על קברו, את מילותיה הקצרות והקולעות: "פ"נ הרב והחכם שושני ז"ל, לידתו וחייו סתומים בחידה". ינוח בשלום על משכבו.
