"ומשה היה רועה את צאן יתרו חותנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבוא אל הר האלוקים חורבה. וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל. ויאמר משה אסורה נא מראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה? וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלוקים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני" וגו'. חז"ל והפרשנים הציעו דרכים שונות להבנת המשמעות של מראה הסנה עצמו, האם הוא מסמל את עם ישראל שהמצרים וכל שאר שונאי ישראל לעולם לא יוכלו לכלותו, או שמא הוא מייצג את שעבוד מצרים עצמו וכן על זה הדרך. ראיתי שחנן פורת הציע הצעה לכאורה מקורית משלו, אך נסמכת על ירמיהו הנביא עצמו. לטענתו, הסנה מסמל את דמותו של משה עצמו והאש היא השכינה או דבר ה' – השליחות הבוערת בתוכו. כפי שירמיהו הנביא מדמה את דבר ה' (ירמיה כ') "והיה בליבי כאש בוערת בעצמותי ונלאיתי כלכל לו אוכל"