The Torah of Rebbe Tzadok is simply INTOXICATING!!!
Here is a piece about Dovid Hemelech: The Medrash on the words אם בחקותי תלכו - If you "go" in my statutes, that Dovid said חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך - that wherever he thought to "go" every day - he ended up in the Beis Medrash! How does the medrash know that this happened every day when there is no such indication in the pasuk??
There is another pasuk in tehillim, אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי - Only good and chesed should pursue me all the days of my life. Good is Torah and chesed is Torah - all the days of his life. ירדפוני - They pursue me. Involuntary, I am drawn to Torah. Wherever I go - I end up in the Beis Medrash. אם בחקותי תלכו!
That is the abridged version. Read it inside and capture the magic!:-)
ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא פרשת בחקותי
[ג] במדרש רבה (ריש פרשה זו ל"ה, א') אם בחוקותי תלכו הדא הוא דכתיב (תהלים קי"ט, נ"ט) חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד רבונו של עולם בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני וכו' אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וכו' וצריך להבין מנא ליה למדרש שהיה כן בכל יום ויום שמא אירע לו כן באיזה פעם, אך נראה שדייקו מפסוק זה דכתיב (שם כ"ג, ו') אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי דייקא, והיינו תורה, דאין טוב אלא תורה (ברכות ה' א) וחסד גם כן דברי תורה דכשהיו רגליו מוליכות אותו לבית המדרש היה מלמד תורה לרבים כמו שנאמר (שמואל - ב כ"ג, ח') יושב בשבת תחכמוני וכמו שאמרו במועד קטן (ט"ז ב) ותורה ללמדה זו היא תורה של חסד (סוכה מ"ט ב), ואמר ירדפוני כל ימי חיי משמע שלא מדעת והיינו שרגלי מוליכות אותי לבית המדרש בכל יום, והוא על דרך מה שאמרו (שם נ"ג א) למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי ובמכילתא (יתרו בחודש י"א) ובאבות דרבי נתן (פרק י"ב, י') הגירסא למקום שלבי אוהב שם רגלי מוליכות אותי והוא ראיה שלבי קשור בדברי תורה. שהיה שורש תורה שבעל פה כמו שאמרו (ויקרא רבה כ', א') כל הרואהו נזכר לתלמודו, ותלמוד היינו תורה שבעל פה, ואמר זה בלשון תפילה אמר דוד רבונו של עולם וכו' שהיה זה אחר שנכתב עליו פגם זה אמר שלבו קשור בה' יתברך והראיה שהרי חשבתי דרכי, דרך שלי על דרך שנדרש (ברכות י"א א) בלכתך בלכת דידך הוא דמחייבת ואף על פי כן ואשיבה רגלי אל עדותיך עדות התורה כמו שנאמר לוחות העדות ארון העדות. ומה שנכתב הפגם היא שבטך ומשענתך שעל ידי זה זכה לדברי תורה שנקרא משענת כמו שנדרש (חגיגה י"ד א) כל לשון משען ומשענה.
וכן אם בחוקותי תלכו, שנכתב סתם תלכו ולא נזכר לכת דמצוה כמו אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה', וסתם לכת דידך מיירי. אך הפירוש אם בחוקותי שיחקקו הדברי תורה בלב תלכו אף לכת דידך יהיה לדברי תורה לבית המדרש. ולמעלה כתיב (תהלים קי"ט, נ"ח) חליתי פניך בכל לב, היינו תפילה, חנני כאמרתך, אמרתך היינו אמירה בחשאי כמו שמובא (זוהר ח"א רל"ד ב) כמה דאת אמר ואמרת בלבבך והיא תורה שבעל פה שהיא תזל כטל אמרתי. ואחר כך חשבתי דרכי וגו' כאמור אם בחוקותי תלכו. ואחר כך כתיב חשתי ולא התמהמתי לשמור מצוותיך, כמו שנאמר אחר כך ואת מצוותי תשמורו שיהיה הלימוד על מנת לעשות, שבהיפוך חס ושלום גרוע שלא למד וכמו שחשב במדרש רבה נוח וכו', ושבת שהיא יום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך וגו' שהיא עצב ורוגז היצר הרע, דשבת זמן תורה שיוחקקו הדברי תורה בלב שיהיה תלכו, ואומרים מזמור זה בשבת:
