לרפואת חיים דב בן ריסה שושנה
Rav Shternbuch was asked about a baby who was born with brain damage and an operation would either heal the baby or kill him רח"ל. Is performing the operation a possible act of murder?
He answered that you can't call it murder [even if the baby dies] because by definition an operation is an act designed to save the person and not to kill him.
He doesn't say this but it can be compared to the following case. A man is driving a Mack truck and loses control to the point that he can't stop it. If he keeps going straight he sees that he will hit 5 people. If he turns the steering wheel he will hit one person [not one of the original 5]. On one hand - turn the wheel and save four lives!! One the other hand - right now he will passively kill five people but if he turns the wheel he will perform an act of murder on the one person!! This can also apply to a case where terrorists are going to ram a plane into a building where there are a thousand people and someone in the plane can jump them and direct the plane to a building with 100 people. If he does nothing then he didn't harm anybody but 1000 people die. If he does something then he committed an act of killing the 100 people. What to do? The Chazon Ish famously ruled [in a similar case about averting the forward motion of an arrow that is going towards more people in the direction of fewer people] that doing an act to save lives cannot be called murder even if it causes death. If one is trying to save the larger number of people it is called saving and not killing.
The same logic can be used about performing this dangerous operation. Trying to save a person's life is not murder even if it kills him. Chemotherapy kills plenty of people but we do it anyway לא עלינו because the goal is to save them.
Bottom line he suggests that the operation be performed if there is more than a 50 percent rate of success. If there isn't he remains unsure....
תשובות והנהגות כרך ג סימן שנה
שאלה: ניתוח לתינוק שעומד להיות מפגר ועלול למות בו
נשאלתי בתינוק כבן חודש ונפגע מוחו, ובלי ניתוח יישאר פגוע במוח, ולדברי הרופאים בניתוח עכשיו אפשר להצילו במה שנפגע במוחו, אבל הזהירו שמצוי שמת התינוק בניתוח כזה, ושאלתי האחוזים של ההצלה ושעלול למות ולא יכלו לקבוע במדוייק, אבל לדעתם רובם חיים בניתוח זה, ומקובל לעשות ניתוח זה, והאב שומר מצוות, ורצה לשמוע דין תורה.
ולע"ד לענין האיסור רציחה, כיון שע"פ רוב אין בזה רציחה לא נקרא רוצח אלא אדרבה עושה פעולת הצלה, ואף שאין הולכין בפיקוח נפש אחרי הרוב, היינו להיפך במקום שתולין ע"פ רוב שימות ובזה אמרינן שחייבין להציל, אף משום המיעוט שיחיה, ולא לתלות ברוב שבלאו הכי ימות או מת, שלזה אין הולכין אחר רוב, רק חוששין למיעוט לפעול להצילו, ואפילו לחלל שבת, אבל כאן אדרבה בחשש למיעוט מיקילין אנו להכניסו כל ימי חייו למצב של דעת שאינה צלולה, שזהו גופא עלול שיהא בכלל פיקוח נפש כידוע בפוסקים דשיגעון הוא בכלל פיקו"נ, וע"כ כה"ג עיקר מצות וחי בהם הוא להצילו שיהא בדעת צלולה ולא נקרא רוצח כשכוונתו להצלה, וכה"ג לא שמענו שחייב להשאירו שוטה כל ימיו ובלבד שלא ניכנס לחשש פגיעה בחייו.
ולע"ד לענין האיסור רציחה, כיון שע"פ רוב אין בזה רציחה לא נקרא רוצח אלא אדרבה עושה פעולת הצלה, ואף שאין הולכין בפיקוח נפש אחרי הרוב, היינו להיפך במקום שתולין ע"פ רוב שימות ובזה אמרינן שחייבין להציל, אף משום המיעוט שיחיה, ולא לתלות ברוב שבלאו הכי ימות או מת, שלזה אין הולכין אחר רוב, רק חוששין למיעוט לפעול להצילו, ואפילו לחלל שבת, אבל כאן אדרבה בחשש למיעוט מיקילין אנו להכניסו כל ימי חייו למצב של דעת שאינה צלולה, שזהו גופא עלול שיהא בכלל פיקוח נפש כידוע בפוסקים דשיגעון הוא בכלל פיקו"נ, וע"כ כה"ג עיקר מצות וחי בהם הוא להצילו שיהא בדעת צלולה ולא נקרא רוצח כשכוונתו להצלה, וכה"ג לא שמענו שחייב להשאירו שוטה כל ימיו ובלבד שלא ניכנס לחשש פגיעה בחייו.
ולע"ד כה"ג הפעולה יסודה הצלה, ולא נקרא רציחה, והואיל ונקבע שמצליח ברוב המקרים, חשיב הצלה. וכמו בזמנם שכל ניתוח היה בסכנה גדולה ומ"מ עשו ניתוחים אף במקרים שאין חייו בלי זה בסכנה, שזהו דרך רפואה במחלה כזאת שמחוייבין לנתח ולהסתכן וע"פ רוב מועיל, ובפרט לדידן שמצרפין תפילה לאלקינו ית"ש כי רבים רחמיו, מותר לסמוך עליו ית' כשע"פ דרך הטבע גם כן רובם חיים, ואין זה כעובר תחת קיר נטוי שמסכן עצמו, שזהו דרכו של עולם, ונקרא שפיר הצלה ולא רצח.
ומיהו כשאין רוב שיחיה יל"ע בזה, דכיון דמדובר דיהא כשוטה כל ימיו ובלא תורה ומצוות, וע"י הניתוח יש סיכויים במיעוט המצוי שיגיע לדעת ויבוא לתורה ומצוות, והכוונה להציל "דעתו" אולי יכול לסמוך גם על המיעוט, בכדי שיהא לאדם חיים בדעת כמו לפיקוח נפש, ושמעתי בשם גדול אחד שהורה בזה לאיסור ולע"ד הדבר צריך עוד עיון ובירור, ואם יכולים להמתין עד שהוא גדול, בודאי יש להמתין, אבל אם רק עכשיו יכולים לנתח והוא תינוק, צ"ע טובא אם האב הוא בעלים לסכן חיי הבן כשהרוב למיתה, כשאין לו דעת, על סמך אומדנא שזהו טובתו ורצונו, ומיהו כשרובם לחיים ויש הצלת נפשות, נראה להתיר כמ"ש לעיל שלא נקרא בזה מעשה רצח.
