לזכות אבי מורי ואמי מורתי שיחיו
The gemara says [Shabbos 104a]:
אמרי ליה רבנן לרבי יהושע בן לוי אתו דרדקי האידנא לבי מדרשא ואמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נון לא איתמר כוותייהו אלף בית אלף בינה גימל דלת גמול דלים מאי טעמא פשוטה כרעיה דגימל לגבי דלת שכן דרכו של גומל חסדים לרוץ אחר דלים ומאי טעמא פשוטה כרעיה דדלת לגבי גימל דלימציה ליה נפשיה ומאי טעמא מהדר אפיה דדלת מגימל דליתן ליה בצינעה כי היכי דלא ליכסיף מיניה
הו זה שמו של הקדוש ברוך הוא זח טי כל ואם אתה עושה כן הקדוש ברוך הוא זן אותך וחן אותך ומטיב לך ונותן לך ירושה וקושר לך כתר לעולם הבא מם פתוחה מם סתומה מאמר פתוח מאמר סתום נון כפופה נון פשוטה נאמן כפוף נאמן פשוט
הו זה שמו של הקדוש ברוך הוא זח טי כל ואם אתה עושה כן הקדוש ברוך הוא זן אותך וחן אותך ומטיב לך ונותן לך ירושה וקושר לך כתר לעולם הבא מם פתוחה מם סתומה מאמר פתוח מאמר סתום נון כפופה נון פשוטה נאמן כפוף נאמן פשוט
The Sages said to Rabbi Yehoshua ben Levi: Young students came today to the study hall and said things the likes of which were not said even in the days of Yehoshua bin Nun. These children who only knew the Hebrew alphabet interpreted the letters homiletically.
Alef beit means learn [elaf] the wisdom [bina] of the Torah.
Gimmel dalet means give to the poor [gemol dalim]. Why is the leg of the gimmel extended toward the dalet? Because it is the manner of one who bestows loving-kindness to pursue the poor. And why is the leg of the dalet extended toward the gimmel? It is so that a poor person will make himself available to him who wants to give him charity. And why does the dalet face away from the gimmel? It is to teach that one should give charity discreetly so that the poor person will not be embarrassed by him.
The children continued to interpret the letters.
Heh vav: That is the principal name of the Holy One, Blessed be He.
Zayin ḥet, tet yod, kaf lamed: And if you do so, the Holy One, Blessed be He, feeds [zan] you, and shows you favor [ḥan], and bestows goodness [meitiv] upon you, and gives you an inheritance [yerusha], and ties a crown [keter] for you in the World to Come [la’olam haba].
The open mem and closed mem indicate that the Torah contains an open statement, understood by all, and an esoteric statement.
The bent nun and the straight nun at the end of a word refer to a faithful person who is bent [ne’eman kafuf] and is modest now, who will ultimately become a well-known faithful person [ne’eman pashut].
Why does the Gemara say that the students "said things the likes of which were not said even in the days of Yehoshua bin Nun". Why not MOSHE RABBEINU??! He preceded Yehoshua, did he not?
The answer may be as follows:
The gemara in Sanhedrin [21a] says:
אמר מר זוטרא ואיתימא מר עוקבא בתחלה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי
Mar Zutra says, and some say that it is Mar Ukva who says: Initially, the Torah was given to the Jewish people in Ivrit script, the original form of the written language, and the sacred tongue, Hebrew. It was given to them again in the days of Ezra in Ashurit script and the Aramaic tongue. The Jewish people selected Ashurit script and the sacred tongue for the Torah scroll and left Ivrit script and the Aramaic tongue for the commoners.
Asked the Ritva [Megilla 2a] that it can't be that our Hebrew script which contains countless mystical secrets is only the script of the Assyrians and that the luchos were written in a different script called כתב עברי. Also, in כתב עברי there would be no miracle for the מ"ם and סמ"ך to stand in the luchos [and the gemara says that there was a miracle]. Only the way we write our מ"ם and סמ"ך in כתב אשורי was such a miracle necessary.
So he concludes that the script on the luchos was actually כתב אשורי. But this script was only on the luchos not to be seen again for quite a while and instead כתב עברי was used. Then they arrived in the galus of Teaneck אשור and they learned כתב אשורי once again and that become their script. In the time of Ezra that became the official script of Sifrei Torah.
"תימה גדולה שיהיה הכתב הזה המאושר, שיש בכל קוץ וקוץ ממנו תלי תלים של הלכות וסודות התורה, כתב של בני אשור, ויהו הלוחות מכתב עברי, ועוד בכתב עברי מה נס היה במ"ם וסמ"ך שבלוחות, אלא ודאי אין ספק שכתב אשורית הוא כתב הקודש שבלוחות, אלא שמעולם לא נראה הכתב ההוא אלא בלוחות, שמתוך קדושת הכתב ההוא באותן הימים לא היו כותבין אותו אפילו בספרים שכותב המלך או כל אחד ואחד לעצמו, אלא כותבין בכתב עברי, וכשגלו לאשור וידעו בני אשור כתב זה שנודע להם מספר הקודש, ובני ישראל הורגלו בו עמהם משם ואילך, וזהו שעלה עמהם מאשור, ובימי עזרא ניתן להם לכתוב ספר תורה ושאר כתובים בכתב אשורית".
The Yaavetz wrote similarly:
"הלוחות והס"ת ששם משה בארון היו כתובים בכתב אשורית, אלא ששכחוהו משום שאותו כתב לרוב קדושתו לא נמסר לישראל לכתוב בו כלל, ואף לא ס"ת שלהם שמצוה על כל אחד לכתוב ואפילו של בתי כנסיות שקורין בעשרה לא ניתן לכותבו, כי מפני רוב קדושתו הסתירוהו והעלימוהו מעין כל אדם בתחלה כשנתנה תורה, והעתיקו את התורה בכתב עברי שהוא הכתב ההמוני לעברים, עד שבא עזרא ותיקן לכתוב ספרי תורה בכתב אשורית".
Based on the foregoing Rav Nosson Geshtetner explains the gemara in Shabbos. The reason it says from the time of Yehoshua and not Moshe is because in the time of Moshe they knew כתב אשורי and maybe they expounded the letters as the children did. But from the time of Yehoshua they were using כתב עברי because they didn't know כתב אשורי. All of the allusions of the letters referred to by the children was specifically in כתב אשורי. So from the time of YEHOSHUA BIN NUN when they had כתב עברי only, nobody expounded as did these children!!
שו"ת להורות נתן חלק ב סימן ח
ומעתה יוצא כי רק דורו של משה בלבד הכירו בכתב אשורית, כי הם ראו את לוחות הברית בשעת מתן תורה, ומיד אחר מתן תורה נגנז הכתב ההוא ואף הס"ת שכתב משה נגנז בארון, עד שהדור שנכנס לארץ ישראל בימי יהושע, שלא היו בשעת מתן תורה שהרי דור המדבר מתו, לא הכירו בכתב אשורית כלל. והנה כל מה שאמרו הני דרדקי בענין צורות האותיות דמאי טעמא פשוטה כרעא דגימ"ל וכו', אינן שייכין אלא בכתב אשורית, ולא בכתב עברית שצורת אותיותיה שונות לגמרי ואין הרמזים הללו שייכין בהן כלל. [ועיין ס' מגדל עוז הנ"ל אשר שם הובאו צורות הכתב העברי, ובדפוסים המאוחרים השמיטוהו שלא כדת]. ומעתה שפיר אמרו רבנן דהני דרדקי אמרו מילי דאפילו בימי יהושע בן נון לא איתמר כוותייהו, ולא אמרו דאפילו בימי משה רבינו לא איתמר כוותייהו, דהרי בימי משה הלא ראו את כתב האשורית בשעת מתן תורה, וא"כ יתכן שכבר אז אמרו דרדקי רמזים אלו - אלא שנשתכחו כשם שנשתכחו צורות האותיות האשוריות - אבל בימי יהושע בן נון שלא הכירו אלא בכתב עברי בלבד ולא בכתב אשורית, הנה אז בודאי לא איתמר כוותייהו, שהרי לא יכלו לדרוש רמזים אלו מכיון שלא הכירו כתב אשורית כלל וא"ש.
