הבעש"ט והארי

 על הבעש"ט:

"שמעתי מחותני, הגאון רבי אהרן ברנשטיין זצ"ל (בעמח"ס "פרי אהרן", חבר מועצת גדולי התורה וראש ישיבת "חיי עולם"), ששמע מכ"ק אדמו"ר מסדיגורה - בעל ה"כנסת מרדכי זצ"ל, כי הרה"ק ר' משה מדולינא זי"ע (בעמח"ס "דברי משה"), תלמיד הבעש"ט הק' זיע"א, סיפר על הבעש"ט הק', שפעם פגע בארי, ובפחד ה' שיסע את הארי לגזרים. 

[ולהעיר מ"מאמרי אדמו"ר הזקן - עניינים", ע' קפ"ז: "הרב הבעש"ט זלה"ה, סבבו אותו מכל פינה ולא פחד כלל מפני יראת הרוממות כו', וכמ"ש בח"ה ארי' כו'. ומה מאד גדולה זאת העבודה, אשר בבוא הארי' לא יפחד ולא יזוע מפני יראתו כו' והבן זה כו' וד"ל"].

על המגיד ממעזריטש:

"אילו לדוב היו רגליים". שמעתי מפי הרה"ק רבי מאיר אבוחצירא זצ"ל ("בבא מאיר"): אמרו: "ווען דער בער וואלט גיהאט פיס, וואלט הער די גאנצע וועלט איבער גידרייט (= אילו לדוב - הוא רבינו המגיד הגדול שכידוע הלך עם קביים - היו רגליים בריאות, היה הופך את כל העולם).." ואמר זאת באידיש..

על אדה"ז:

סיפר לי הגאון רבי יצחק מאיר קנובלוביץ שליט"א (ז"ל) ראש ישיבת "בית ישראל" אשדוד ומח"ס "ביאורים והערות" על מסכתות הש"ס, שכ"ק אדמו"ר ה"בית ישראל" מגור זצ"ל הורה לו ללמוד בדוקא שו"ע הרב, שבו יש טעם לכל הלכה, ועל התניא אמר לו שאינו יודע כיצד אפשר להיות אברך חסידי בלי התניא.

אף הוא זצ"ל העיד על עצמו שלמד את התניא מאתים פעם!

ועוד כתוב שם:

"ימים שאין אומרים בהם תחנון" - דודי הגה"ח רבי חנני' יוסף הלפרין זצ"ל היה מדייק בלשון סידור אדמו"ר הזקן: "שבכל יום שאין אומרים בו תחנון ונפילת אפים אין אומרים למנצח יענך ולא תפלה לדוד, דהיינו כל חודש ניסן כו'" ומונה והולך את כל הימים בשנה.

ושאל אם כן מה צריך לכתוב "שבכל יום שאין אומרים בו תחנון", יפרט את הימים, ומשמע שיש ימים שלא נמנו כאן, והם י"ט-כ' כסלו וכיו"ב.

בשער אדמו"ר האמצעי ישנם כמה סיפורים על בתו הצדקנית מנוחה רחל ע"ה.

הסיפורים עליה נשמעו מפי הסבתא שלנו מרת רעכיל אייזנבך ששמעה מפי אמה הרבנית פעשה הדסה שהיתה לנה עם הסבתא שלה מנוחה רחל עד ליל פטירתה. טרם פטירתה ביקשה הרבנית מנוחה רחל מנכדתה פעשה הדסה בת ה-12 שהלילה הזו תלון במקום אחר ובאותו הלילה הכינה את עצמה והשיבה את נשמתה ליוצרה. עיין שם.

על הצמח צדק:

פעם באו להרה"ק רבי ישראל מרוזין שיסכים לחתום על פסק דין להיתר עגונה ואמר שאם הגאון הקדוש הצמח צדק יחתום על זה אף הוא יצטרף כי כמו שפוסק הצמח צדק כך פוסקים בשמים..

על אדמו"ר מהר"ש:

הרב ששונקין שאל את הרבי ביחידות איזה מאמרים יחזור ברבים מתוך כל ספרי החסידות והרבי הורה לו לחזור את מאמרי המהר"ש.

בשער המהר"ש ישנם גם סיפורים על בן המהר"ש רבי אברהם סנדר וביניהם הסיפור שאמר שלאחר הסתלקות הרבי הצמח הצדק הוא ראה אותו לומד עם אביו המהר"ש.

בשער אדמו"ר הרש"ב:

שמעתי מפי מו"ר הגרמ"ל שפירא ז"ל: לאחר הסתלקות הרבי מהר"ש ביקש הרה"ק הרד"צ מבנו אדמונ"ע לקבל את הנשיאות, אמר לו הרבי: "קבלו אתם עליכם את הנשיאות", 

אמר לו הרד"ץ: "אנו אין ביכולתנו לעכל את הכבוד זהו רק ביכולת הנשיאים".

יצויין כי רבים מהאמרות המובאות בספר זה הם ממורו ורבו של הדור הוא הגאון הנ"ל משה לייב שפירא ז"ל שהדוד ספג ממנו בריבוי גדול ולא איבד ממנו טיפה.

על הרבי הריי"ץ:

סיפר הגאון רבי שלמה יוסף זוין זצ"ל כי באחת הפעמים שבא לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זי"ע, בתקופות הקשות של העבודה במחתרת, כדי לקבל כסף עבור הרבנים, פנה אליו הרבי לפתע ושאל אותו באיזה כיס הוא מחזיק את הכסף, וכשאמר לו, אמר כדאי להחליף פעם, ואכן כשהגיע לביתו נתברר לו שהכיס שהחזיק בו תמיד הכסף נחתך כולו על ידי כייס..

ומשער של נשיא דורנו:

בכשביקר הגאון המפורסם רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, גאב"ד בוסטון, בהתוועדות של יום ההילולא יו"ד שבט תש"מ, לא פסק אחר כך מלהביע התפעלותו. בין השאר ציין את התופעה הבלתי מצויה, שהרבי משוחח שעות ארוכות ומצטט עשרות ומאות מובאות כאשר אין כל ספר מונח לפניו. 

ובאותן שעות ספורות שנכח הגאון ז"ל, הבחין הוא בתופעה מעניינת, כי יש אשר הרבי מצטט לשון בחז"ל ולא במדוייק כל כך, אלא שלמרבה הפלא תוך רגעים הוא חוזר ומזכיר את אותה מובאה "ומתקנה".

תלמידו של הגרי"ד, הרה"ג רבי צבי שכטר שליט"א, מספר על אותו אירוע: "אני זוכר, שבמכונית, בדרך חזרה, הרב דיבר הרבה בהתלהבות גדולה על הרושם שההתוועדות עשתה עליו, ובין השאר התבטא: "מבעל התניא עד לרבי לא היה מנהיג כזה בליובאוויטש".

והסביר כי "בנוסף לגאונותו הפלאית של הרבי, הרי מנהיג תנועה עם השפעה על כלל ישראל בהיקף שכזה לא היה מאז בעל התניא"..

ראו עוד כאן.