 |
| ?Rav Hutner - Chasidishe Rebbe or Litvishe Rosh Yeshiva |
In fact - those who learned in Chaim Berlin would tell you that he was a combination of the two. The awe, reverence and respect of the close talmidim resembled that of Chasidim to a Rebbe. He conducted tishin and dressed like a Rebbe. On the other hand - he was very deeply rooted in Toras HaGra, talks about the Chazon Ish as THE Gadol Hadol [can't get more Litvish than the Chazon Ish...], taught Gemara in the classical Brisk style, and in his formative years was a Slabodka talmid.
So what was he and who was he? I can't answer that and nobody can fully answer that because that would require one to plumb the depths of his neshama. But I CAN say that he was multi-facted and broad [also a master of much secular wisdom, languages etc.] beyond just about anything we see today.
חבל על דאבדין ולא משתכחין!!
Rav Hutner [his yahrtzeit is coming up - 20th of Kislev] and the Lubavitcher Rebbe [does he have a yahrtzeit?? YECHI YECHI:-)] both lived in Brooklyn for many years and had a close relationship. According to R' Hillel Goldberg, Rav Hutner's biographer, he had a falling out and was upset about the Mishichism of the movement. But his appreciation and respect for the Rebbe and Toras Chabad remained strong. Please see my sefer Nagilah Vinismicha where I recorded their debate about the Chabad custom of putting Tefillin on secular Jews, where they debate the finer points of mitzvos tzrichos kavana. Fascinating.
[As an aside: The Satmar Rebbe in his על הגאולה ועל התמורה expresses opposition to the practice because he felt that you can't trust someone not frum to refrain from hirhurim, even for two minutes, and therefore it is assur to let them lay tefillin. That was not Rav Hutner's point of contention and it seems to be - לעניות דעתי העניה מאד - a tenuos argument [this being said without being sure what "tenuous" means but trusting that my readers know:-)].
Here are two letters. In the first the Rebbe sends him a sefer with a note that he knows that Rav Hutner is "interested" in Chasidus Chabad.
Rav Hutner answers that "interested" is NOT the correct word. In fact, much of my internal world is built upon Chabad Chasidus.
[עי' היכל הבעש"ט חוברת ל"ה שם מובאים הדברים]
Interesting note: Never once in his published writings does he quote a Chasidic source [at least not that I am aware of]. Yet he says that a large portion of his pnimiyus comes from that very world. One student once told him that a certain Torah that he had said was already written in the Sfas Emes. Rav Hutner answered "What is NOT written in the Sfas Emes." [This story is in the sefer Reshimos Lev]. Many of his ideas have parallels in sifrei Chasidus and it is clear that he learned them.
Isn't that interesting.....
Another interesting pont - How many Slobadka talmidim, that bastion of Mussar, later became talmidei HaRav Kook and Toras HaChasidus??
Another example of this phenomenon is Rav Dessler who was a Kelmer mussar talmid and later delved into the works of Chabad and all the gedolei hachasidus - including Rebbe Nachman decades before he became popular - while remaining firmly entrenched in Ponovitch and the non-chasidic world. The Mashgiach in Ponovitch who preceded him was an extreme misnaged to Chasidus, despite the fact that he was born into a Chasidic family.
Lesson - Be broad and go with your neshama and not necessarily your upbringing. You don't have to REJECT what you were taught but you should certainly EXPAND upon it.
--------
Very interesting - from shturem:
הוא נולד בוורשה שבפולין בחודש אדר ה'תרס"ו, ונפטר בכ' כסלו ה'תשמ"א. בנעוריו התחנך בישיבת סלבודקא בליטא, או אז עלה ללמוד תורה בסניף הישיבה בעיה"ק חברון. חודשים ספורים לפני פרעות תרפ"ט חזר לפולין, ומשם נסע ללימודים כלליים באוניברסיטה בברלין, שם פגש לראשונה את כ"ק אדמו"ר זי"ע. [שם גם פגש את הגאון הרב יוסף דוב סולובייצ'יק. לימים פעלו והתגוררו שלושתם בעיר ניו יורק, ושמרו על קשרי הידידות החמים, כידוע].
בברלין התגורר הרבי לתקופות זמן, החל מחורף ה'תרפ"ח ועד לחורף ה'תרצ"ג. כאשר לאחר החתונה בי"ד כסלו ה'תרפ"ט הצטרפה אליו הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה.
בשנת ה'תרצ"ב הוציא את ספרו על מסכת נזיר בשם 'תורת הנזיר', עם הסכמות גדולי אותו דור, וכמה שנים אחר כך עבר להתגורר בברוקלין שבניו יורק. כשמונה בשנת ה'תרצ"ט לעמוד בראש הישיבה הליטאית המובהקת 'רבינו חיים ברלין', שילב בה מוטיבים חסידיים רבים, כולל 'טיש' או 'התוועדויות' בשבתות ובחגים, בהם הרבה באמירת דברי תורה וניגונים.
●
גם לאחר עלות הרבי על כס נשיאות חב"ד, אנו מוצאים קשר מיוחד הנפרס לאורך כל שנות נשיאותו של הרבי. הקשר כלל שליחה של מכתבים רבים מאחד לשני בסוגיות תלמודיות, סוגיות בקבלה בחקירה ובהשקפה, ובתורת חסידות חב"ד. היה גם קשר של פגישות אישיות, בהם שהה הרב הוטנר משך זמן רב בחדרו הק' של הרבי.
בשנת ה'תשכ"ה, כאשר הרבי ישב 'שבעה' לאחר פטירת אמו הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, הוא היה בין המנחמים הרבים, גדולי התורה והחסידות שזרמו למקום. כפי שמצוין ב'תורת מנחם – התוועדויות' כרך מ"א עמוד 43.
הצצה חטופה לחלק קטן מאגרות הקודש של הרבי אליו, שנדפסו בסדרת 'אגרות קודש':
י"ג תשרי ה'תשי"ג – במענה להערותיו בנוסח הברכות שכתב הרבי לשנה החדשה, אחריה באים עוד שלושה אגרות, שמתפתחים מאותו נושא. בכ"ח מרחשוון אותה שנה. בט"ו אדר, ושוב ביום ההולדת של הרבי, יום הבהיר י"א ניסן אותה שנה, בו מעודד אותו הרבי ומעוררו לערוך סדר ציבורי.
י"ט תשרי ה'תשט"ז – ביאור בתאריך שמציין הרבי באגרותיו 'ימי הסליחות' ללא ציון התאריך המדויק. [מעניין להעיר, ששנים אחר כך, במכתב שכתב לו הרבי לאחר הצלתו מהחטיפה, היה התאריך 'ימי הסליחות'. ופלא הוא].
י' כסלו ה'תשי"ז – מילואים למאמרי דא"ח בתורה אור, והערות שהרבי ציין על ביאור הצ"צ.
ט"ו תמוז ה'תשי"ט – בדבר קישוה"ת של בתו מרת ברוריא, וביאור בקושייתו בפשט דברי אדה"ז בשולחנו.
י"ב מרחשון ה'תשכ"ח – מכתב בעניני קבלה, ביאורי הזוהר וכתבי האריז"ל.
התכתבות עניפה ומרתקת במיוחד התקיימה בינו לבין הרבי, בעקבות 'מבצע תפילין' אותו יזם הרבי בעקבות 'מלחמת ששת הימים'. במהלך השיחות וההתוועדויות שאמר הרבי בנושא, במענה לטענות ומענות שונות שעלו, עלו נושאים שנידונו במכתבים בין הרבי והרב הוטנר. הסדרה כולה נדפסה מצילומי המקור, בספר 'מבית הגנזים' מדור 'עניני רבותינו אדמו"רי חב"ד'.
●
בחודש אלול לפני 43 שנה, בא' הפעמים בהם טס לאה"ק, נחטף המטוס בו נסע והונחת על ידי המחבלים מארגון 'ספטמבר השחור' בזרקא שבירדן.
בשיחת קודש מיוחדת שנשא הרבי, בעת התוועדות ש"פ פרשת תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל, דיבר הרבי על כך שמלבד ציון יום הולדתם של שני המאורות הגדולים, רבינו הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן, זהו גם יום הסתלקותו של המהר"ל מפראג.
וכאן אמר הרבי, שבוודאי המהר"ל פועל שמי שיש לו 'קאך' מיוחד בתורת המהר"ל, תעמוד לו הזכות להינצל, ויהיה לו נס, נס גלוי, נס למעלה מדרך הטבע.
דברים מיוחדים ומרגשים נשא הרבי, כאשר הוא מכוין אותם כמובן לגאון הרב הוטנר שהיה בשבי המחבלים, מרחק אלפי קילומטרים משם, יחד עם אשתו בתו וחתנו.
לאחר ששוחררו הניצולים, כתב לו הרבי אגרת מיוחדת:
ב"ה. ימי הסליחות, ה'תש"ל
ברוקלין, נ.י.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים כו' כו'
מוה"ר יצחק שי'
שלום וברכה!
לתשובתו הרמתה – ישיבה דד"א של הלכה – ולהתל' עם ביתו שי', ויה"ר שיקוים בזה הודו לה' גו', ולדידן דמברכין גם על נסיעה באוירון ע"ג הים – הרי כל ד' הענינים היו בזה,
לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לכת"ר ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
בכבוד ובברכה,
ז"ע הגיעני המכ' ות"ח – אבל גדול זכות הרבים ו"ברבים היו עמדו".
ומענין המאורע (ובנוגע ל"בכן" ולמעשה):
אמחז"ל (ב"ר פ"ל, ח) דישנם מאורעות אשר לאחריהם "ראה עולם חדש". ומדכליל (שם) נח עם השאר ועד לאיוב – מסתבר לומר דאינו לצדיקים אלא דגם נח עצמו הי' חדש ולמעליותא (ע"ד דאיוב) ואיוב ראה את העולם – עולם חדש (ע"ד דנח).
ואף שצ"ל מאורע גדול כהנ"ל, שלכן אמרו שם שרק חמשה הן (ובזה מובן שבנוגע לאיוב אינו מביא קראי דתחלת הספר המפורטים, כ"אישפוך לארץ גו', דרק זהו מעשה נסים (חולין מג, א ובתוד"ה יפלח)) – הרי בכו"כ ענינים מצינו א' מששים בהם (ובפעולתם).
וכיון שבנדו"ד השתתפות רבים היתה בזה – ה"ז לכאורה מעורר הסברא דהחידוש יהי' בנוגע לאמירה לרבים כו' – וכפי הנדבר בזה בעת פגישתנו האחרונה.
ולהעיר דגם יומא קא גרים כי בר"ה מתחדש כל העולם (גדול וקטן) כולו (ודברים נפלאים בזה באגה"ק לאדמו"ר הזקן סי"ד).
