מעשה באשה אחת שהיתה באה לחזו"א על דין תורה שהיה לה עם פלוני. רבינו היה סבור שהצדק עם הצד השני ולא עם זו והאשה לא פסקה מלשפוך מר לבה לפני רבינו הציקה לו ולא עזבתו. לאחר זמן עלה ברעיונו של רבינו כיצד להצדיק את האשה בדין ושח לפני אחד מתלמידיו שברצונו להגיד לפניו את נימוקו כדי לבדוק אם הסברא נכונה היא, והוסיף שלכן מציע בפניו את מה שעלה ברעיונו כי לו עצמו יש נגיעה אישית בעניין. ומה היתה הנגיעה? האשה ציערה אותו כל כך הרבה וברצונו לגמול לה טובה
מהג"ר מאיר גריינימן שליט"א
מהג"ר מאיר גריינימן שליט"א
