לזכות רפואת הרב רחמים עצמון בן מרסל
ר' יצחק חיים יחיאל בן אסתר
הרב אלכסנדר ישראל בן חיה מרתא
A] Says the gemara [Ksubos 33a]:
רבי אליעזר אומר עדים זוממין ממונא משלמי ומילקא לא לקי משום דלאו בני התראה נינהו אמר רבא תדע ניתרי בהו אימת ניתרי בהו מעיקרא אמרי אישתלין ניתרי בהו בשעת מעשה פרשי ולא מסהדי ניתרי בהו לבסוף מאי דהוה הוה
Rabbi Eliezer says: The reason that conspiring witnesses pay money but are not flogged is due to the fact that they are not subject to forewarning,and without forewarning there are no lashes. Rava said: Know that this is true, since there is no practical manner to forewarn them, as when would we forewarn them? Perhaps let us forewarn them initially, before they come to testify; in that case, the forewarning would be ineffective because they could say: We forgot the forewarning. Then let us forewarn them at the moment of the action, just before they testify; in that case they will leave and not testify at all, as concern for potential repercussions will intimidate them into silence. Or, let us forewarn them at the end after their testimony; in that case that which was, was, and forewarning at that point is pointless.
מתקיף לה אביי וניתרי בהו בתוך כדי דבור מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא וניתרי בהו מעיקרא ונרמז בהו רמוזי
Abaye strongly objects to this: And let us warn them within an interval equivalent to the time of speaking, during the brief period after they completed their statements, at which time the testimony is not yet considered to have concluded. Since they can still retract or amend their testimony during that period, a warning delivered at that point would be timely and effective. Rav Acha, son of Rav Ika, also strongly objects to this: And let us forewarn them initially, before they testify, and gesture to them during the actual testimony, reminding them of the forewarning so they will be unable to claim that they forgot it.
הדר אמר אביי לאו מילתא היא דאמרי אי סלקא דעתך עדים זוממין צריכין התראה כי לא מתרינן בהו לא קטלינן להו מי איכא מידי דאינהו בעו קטיל בלא התראה ואינהו בעו התראה הא בעינן ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו וליכא
Abaye then said: That which I stated is not a significant matter. Instead, if it enters your mind that conspiring witnesses require forewarning, when we do not forewarn them we do not kill them. However, is there a matter in which they sought to kill the defendant without forewarning him, as their testimony was false, and in order to punish them they require forewarning? Don’t we require that their punishment reflect the verse “And you shall do unto him as he conspired to do unto his brother” (Deuteronomy 19:19)? And if they require forewarning that is not the case.
מתקיף לה רב סמא בריה דרב ירמיה אלא מעתה בן גרושה ובן חלוצה דלא מכאשר זמם קא מיתרבי ליבעי התראה אמר קרא (ויקרא כד, כב) משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם
Rav Samma, son of Rav Yirmeya, strongly objects to this: However, if what you say is so, when witnesses falsely accuse a kohen of being the son of a divorcée or the son of a chalutza, as their punishment is not amplified from the verse “As he conspired” but rather they are punished for violating the prohibition “You shall not bear false witness against your neighbor,” let them require forewarning. The Gemara answers that the verse states: “You shall have one manner of law” (Leviticus 24:22), meaning that there must be a law equal for all of you. Since in standard cases of conspiring witnesses no forewarning is required, even in exceptional cases like testimony that a priest is the son of a divorcée or a chalutza, forewarning is not required.
The Shittah Mekubetzes explains Abaye:
"וכתוב בשטה ישנה הדר אמר אביי לאו מילתא היא דאמרי, דודאי עדים זוממים אינם צריכים התראה, דהא בדיני נפשות ודאי לא בעו התראה, דהא אינהו קטול בלא התראה, הלכך בן גרושה ובן חלוצה נמי בלא התראה לקו. וכשמעידים על איש פלוני שחייב מאתים זוז אי הוה אמרי דלקו, בלא התראה הוו לקו, כדמסיק. ומפרש דמשפט השוה לכלכם אמר רחמנא, הלכך כשמעידים על חיוב ממון והוזמו דאיכא ממון ומלקות עדיף לן לחיובי ממון ולא מלקות בלא התראה ע"כ.
Abaye is saying that since the witnesses do not require התראה in order to receive מלקות, it must be that these are not classical מלקות that one receives for sinning, because normally מלקות require התראה. Rather it is a anomalous type of punishment derived from the pasuk והצדיקו [in the 1st perek of Makkos] and this novel type of מלקות requires no התראה.
So that is what R' Eliezer meant when he said that עדים זוממין pay and don't receive מלקות because they are not בני התראה which is an indication that this is an atypical punishment and thus doesn't exempt from ממון. Therefore we turn the tables and obligate the עדים to pay the ממון which then exempts them from מלקות.
B] The Rema ['חו"מ סי' א] writes:
עדים שהעידו עדות שקר והוזמו, והוציאו ממון על פיהם ואי אפשר למיהדר, דנין אותם ומחייבין אותם לשלם.
If the witnesses testified falsely and money was extracted based on their words and it cannot be returned, they are judged and must pay.
The Nesivos asks:
הא בני מלקות נינהו, ומלקות פוטר מתשלומין, והא דאמרינן בכתובות ריש פרק אלו נערות [ל"ב ע"ב], בפירוש ריבתה תורה עדים זוממין לתשלומין, דזה הוא דוקא בממון שחייבים מכח כאשר זמם, אבל ממון דהכא [ד]לאו מכאשר זמם הוא אלא מכח דינא דגרמי, המלקות פוטרן.
They should be receiving מלקות and the מלקות should exempt them from payment. The gemara that says that the Torah explicitly required the עדים זוממים to pay [instead of מלקות] refers only to when they are חייב because of כאשר זמם but here where the obligation is because of דינא דגרמי [the עדים were responsible for the person having to pay], the מלקות should absolve them of this obligation.
The Shulchan Aruch ruled [38-1] that if the witnesses admit that they lied, their first testimony remains in force because once you testify you can't retract - "כיון שהגיד שוב אינו חוזר וממגיד". But they are believed vis a vis themselves to obligate them to pay what they made the person to unjustifiably lose.
Asked the Ktzos [סק"א], why should they have to pay money because of דינא דגרמי, they are in principle מחוייבים מלקות because of their false testimony and that should exempt them from payment?
Based on what we learned both the question of the Nesivos and Ktzos are answered. מלקות only exempts one from ממון payment when it is classical type of מלקות [that would therefore require התראה]. But the מלקות of עדים זוממין is in a different class and thus doesn't require התראה nor does it exempt ממון. So we turn the tables and instead the ממון [which is considered a "רשעה"] exempts the מלקות.
In the previous post we showed how the מלקות of the בן סורר ומורה is also an anomaly - see there!!
[עפ"י תורת הגאון ר' חיים שמואלביץ זצ"ל]
