לזכות הרב משולם דוד בן אלטע הנדל
The Gemara [Avoda Zara 8a-b] says:
תניא רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אע"פ שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים שנאמר (שמות לד, טו) וקרא לך ואכלת מזבחו
It is taught in a baraita that Rabbi Yishmael says: Jews who are outside of Eretz Yisrael are considered to engage in idol worship in purity, i.e., unwittingly. How does this occur? In the case of a gentile who prepared a feast for the marriage of his son, and invited all of the Jews in his town, even though they eat of their own kosher food and drink of their own kosher beverages, and their own attendant stands before them, the verse ascribes guilt to them as though they ate of the offerings to the dead, i.e., idols, as it is stated: “And sacrifice to their gods, and they call you, and you eat of their sacrifice” (Exodus 34:15). Since Jews participate in a feast in which the gentile sacrifices offerings to his idol, it is as though they partook of the offering themselves.
ואימא עד דאכיל אמר רבא אם כן נימא קרא ואכלת מזבחו מאי וקרא לך משעת קריאה הלכך
The Gemara asks: But why not say that the verse is criticizing the Jews only once they eat from the sacrifice? Rava said: If that is what is meant, let the verse say only: And you eat of their sacrifice. What is meant by the additional phrase: “And they call you”? This indicates that the prohibition occurs from the time of the call. Therefore,
כל תלתין יומין בין א"ל מחמת הלולא ובין לא א"ל מחמת הלולא אסור מכאן ואילך אי א"ל מחמת הלולא אסור ואי לא אמר ליה מחמת הלולא שרי
during all the thirty days that follow the wedding celebration, if the gentile invites a Jew to a feast, whether he said to the Jew that the feast is due to the wedding celebration or whether he did not say to him that the feast is due to the wedding celebration, it is prohibited to attend, as it is assumed the festivity is part of the wedding celebration. From this point forward, if he said to him that the feast is due to the wedding celebration, it is prohibited to participate, but if he did not say to him that the feast is due to the wedding celebration, it is permitted to do so.
וכי א"ל מחמת הלולא עד אימת אמר רב פפא עד תריסר ירחי שתא ומעיקרא מאימת אסור אמר רב פפא משמיה דרבא מכי רמו שערי באסינתי
The Gemara asks: And in a case where he said to him that the feast is due to the wedding celebration, until when is the feast assumed to be connected to idol worship? Rav Pappa said: Until twelve months of the year have passed since the wedding. The Gemara asks: And initially, before the wedding, from when is it prohibited? Rav Pappa said in the name of Rava: From the time when they cast barley into the mortars [ba’asintei] to prepare beer for the wedding.
ולבתר תריסר ירחי שתא שרי והא רב יצחק בריה דרב משרשיא איקלע לבי ההוא עובד כוכבים לבתר תריסר ירחי שתא ושמעיה דאודי ופירש ולא אכל שאני רב יצחק בריה דרב משרשיא דאדם חשוב הוא:
The Gemara asks: And after the twelve months of the year have passed since the wedding, is it always permitted to participate in a feast? But Rav Yitzḥak, son of Rav Mesharshiyya, happened to come to the house of a certain gentile after twelve months of the year had passed since his son’s wedding, and he heard the gentile giving thanks to his idol for the marriage of his son, and he withdrew from the feast and did not eat there. The Gemara answers: Rav Yitzḥak, son of Rav Mesharshiyya, is different, as he is an important person and therefore his presence caused the gentile to rejoice.
The Rambam writes [Avoda Zara 9-15]:
עובד כוכבים שעשה לבנו או לבתו משתה אסור ליהנות מסעודתו ואפילו לאכול ולשתות הישראל משלו שם אסור הואיל ובמסיבת עובדי כוכבים אכלו ומאימתי אסור לאכול אצלו משיתחיל לעסוק ולהכין צרכי סעודה וכל ימי המשתה ולאחר ימי המשתה שלשים יום ואם עשה סעודה אחרת מחמת הנישואין אפילו לאחר שלשים יום אסור עד שנים עשר חדש וכל ההרחקה הזאת מפני עבודה של כוכבים הוא שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך וזנו וגו':
When an idolater makes a [wedding] party for his son or daughter, it is forbidden to benefit from the feast. It is even forbidden for a Jew to eat and drink his own food there, since it is being consumed at a celebration of idolaters.
When is it forbidden to eat such an idolater's food? From when he began to prepare for the wedding feast, the entire duration of the wedding feast, and for thirty days afterwards. [Furthermore,] if he makes another celebration because of the wedding even after thirty days have passed, it is forbidden [to participate] until twelve months [have passed].
This stringency was imposed because of idol worship, as [implied by Exodus 34:15-16]: "And he shall call to you and you shall eat from his slaughter, and you shall choose from his daughters for your sons. His daughters will stray after their gods, and they will lead your sons astray after these gods."
1] Many Acharonim note that the Rambam omitted the אוקימתא of the Gemara that an אדם חשוב is forbidden even after 12 months.
2] But what is much more important is that the Rambam quotes something that the Gemara doesn't. The Gemara quotes the pasuk "וקרא לך ואכלת מזבחו" which is an Avoda Zara problem. The Rambam adds "ולקחת מבנותיך לבניך" - And you shall choose from his daughters for your sons. This is an intermarriage problem.
So if we are dealing with people who aren't idolaters then their is still a problem to party with them because we will be attracted to their daughters and the next thing you know the Sunday New York Times features a picture of the happy couple with the names of the "rabbi" and priest who will be performing the ceremony together....
What about office Christmas parties??? New Years parties?? Any type of parties???
Rav Menashe Klein ztz"l has a teshuva about this and for the sake of our beloved readers, I will copy it in full. There is also a very important teshuva in the 10th volume of the Yabia Omer but I can't copy it because I lost my Bar Ilan disc on key on a journey to Ramat Beit Shemesh a few months ago השם ימלא חסרוני. See there!!
חלק שביעי
סימן קיח
אי מותר לאכול במסיבה של עכו"ם מאכלי היתר
א' וישלח התשל"ו בנ"י יצו"א
מע"כ ידידי ורב חביבי הרה"ג המפורסם וו"ח נו"נ וכו' כש"ת מוה"ר שמואל אלימלך טוירק שליט"א, בעמ"ח כרם צבי, בראנקס נ"י.
אחדשכ"ת בידידות נאמנה,
ועל דבר שאלתו אי מותר לאכול ולשתות מאכלים כשרים במסיבה של עכו"ם, ומעכ"ת הביא הגמרא ע"ז דף ח' ע"א תניא ר' ישמעאל אומר ישראל שבחו"ל עובדי עו"כ בטהרה הן כיצד עו"כ שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו אע"פ שאוכלין משלהן ושותין משלהם ושמש שלהן עומד לפניהן מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים שנא' וקרא לך ואכלת מזבחו ואימא עד דאכיל אמר רבא א"כ נימא קרא ואכלת מזבחו מאי וקרא לך משעת קריאה עכ"ל, והכי איפסק בש"ע יו"ד סי' קנ"ב אלא שבדרישה מספקא ליה בדין זה אם נאמר גם בהאי מותר משום איבה לשמוח עמו כמ"ש לעיל סוס"י קמ"ח בשם תוס' דבמכיר מותר לשמוח עמהם משום דהוי כמחניף אע"פ שיש שם איסור גדול דהוי כיום אידם א"ד שאני הכא דנילף מקרא עכ"ל ותמה עליו הט"ז סק"א שהרי למדוהו מקרא דוקרא לך ואכלת מזבחו ומפורש בריש אותו פסוק פן תכרות ברית ליושב הארץ וזנו אחרי בנותיהן ולא התירו משום איבה אלא היכא שאסור משום ע"ז או סרך ע"ז אבל היכא שנאסר משום חתנות לא התירו כמו פת ובישולי עו"כ שלא יהיה לנו קירוב עמהם ע"ש. והש"ך בנקה"כ תמה עליו דהמעיין בש"ס שם גבי הא דפריך והא רב יצחק בריה דרב משרשיא איקלע וכו' יראה טעם האיסור הוא משום דאזיל ומודה ובאזיל ומודה שרינן משום איבה וקרא אסמכתא בעלמא הוא ע"ש.
ולפענ"ד נראה לישב דברי רבינו הט"ז ז"ל מקושיא זו, דהרמב"ם פ"ט מהעו"כ הט"ו כתב וז"ל, עו"כ שעשה לבנו או לבתו משתה אסור ליהנות מסעודתו ואפילו לאכול ולשתות הישראל משלו שם אסור הואיל ובמסיבת עו"כ אכלו וכו' וכל הרחקה הזאת מפני עבודה של כוכבים הוא שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבנך וזנו וגו' ויש לדייק בלשון הרמב"ם ז"ל דבגמרא שם לא זכר כלום מקרא דולקחת מבנותיו לבניך וזנו וגו' אלא אמרו מעלה עליו הכתוב כאלו אכלו מזבחי מתים שנאמר (שמות ל"ד) וקרא לך ואכלת מזבחו ופריך ואימא עד דאכיל ומשני אמר רבא א"כ נימא קרא ואכלת מזבחו וגו' ולא זכר כלל קרא דולקחת וגו' ולמה הוסיף הרמב"ם מקרא זה ולקחת מבנותיו לבנך וזנו בנותיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן. אמנם נראה פשוט דהרמב"ם ס"ל דיש בזה האכילה תרי אופנים שיזנו אחר אלוהיהן או שיקראוהו לאכול מזבחו ויעבוד עמו אז את גליליו להפיק רצונו או שיעשה זה לאהבת הנשים שיתחתן בם כשיבא לשמחת משתה ויחשוק בה כמו שהיה הענין בפעור ועי' ספורנו עה"ת עה"פ פן תכרות ברית והטעם שאמרתי שלא תכרות ברית ליושב הארץ הוא שאם תהיה עמו בברית תטעה בגלולים על א' משני פנים וכו' ע"ש.
מבואר מיהו דמקרא זה דפן תכרות הוא לשני ענינים וזה שסיים הרמב"ם ז"ל ולקחת מבנותיו לבנך וזנו וגו' כלומר דגם זה בכלל הטעם הזה של פן תכרות ברית וא"כ עכ"פ מפורש ברמב"ם כפי' הט"ז בגמרא שם ופלא על הש"ך שלא זכר מזה ועכ"פ כתב הרמב"ם מפורש דאף דטעם ההרקחה הוא משום עבודה של כוכבים ואפ"ה כתב ולקחת מבנותיו וכו' וכדעת הט"ז ולכן נלפענ"ד אין לדחות דברי הט"ז בזה בקל גם כי הפרישה מסתפק בדבר והש"ך שם בס"ק א' הביא ג"כ ספיקת הפרישה והניח בצ"ע רק בנקה"כ חלק על הט"ז מכח ראייתו מן הגמרא ולא על עצם הדין. והנה בעזה"י ישבנו ראית הט"ז מגמרא הנ"ל לפי שיטת הרמב"ם גם תמיהת הצבי לצדיק על הט"ז שהקשה שם מדברי רש"י לפמ"ש אינו דחי' כלל דבאמת תרוייהו איכא וגם כי רש"י עה"ת פי' כסבור אתה שאין עונש באכילתו ואני מעלה עליך כמודה בעבודתו שמתוך כך אתה בא ולוקח מבנותיו לבניך עכ"ל והגם דבגמרא לא פי' כן וז"ל, להלולא מכוין ואסור דכל ימי הלולא מקריב לעבודת כוכבים עכ"ל מ"מ אין זה סתירה אלא דהתם פירש על הגמרא שלא הביאו בגמרא סיום הקרא אבל לעצם ב' טעמי אמת הם וגם להמאירי יש לומר דמודה בזה ובפרט לפמ"ש מעכ"ת מדברי הריטב"א ע"ז הנ"ל דס"ל דהוא איסור דאור'.
ומה שתמה הצ"ל מה לי מחמת הלולא או משתה אחרת הנה באמת יש לחלק דבמקום שמחה אסרה תורה דבמקום שמחה יותר שכיח שכרות וחתנות, ועי' סוכה נ"ב ע"א שעסוקין בשמחה ויצה"ר שולט ופרש"י כאן שעסוקין בשמחה וקרובה לקלות ראש ועוד שיצה"ר שולט עכשיו לא כ"ש מבואר דבמקום שמחה היצה"ר שולט יותר וקלות ראש מצויה שם יותר.
ומ"ש הרמב"ם פי"ז מהמ"א ה"ט וז"ל, אסרו לשתות עמהם אפילו במקום שאין לחוש ליי"נ וכו' (ה"י) כיצד לא ישתה אדם במסיבה של עכו"ם ואע"פ שהוא יין מבושל שאינו נאסר או שהיה שותה מכליו לבדו ואם היה רוב המסיבה ישראל מותר וכתב הב"י יו"ד סימן קי"ב שאפשר שהוא ברייתא או תוספתא ועי' לח"מ שם ומעכ"ת הביא מש"כ בערוך השלחן יו"ד סי' קי"ד סק"ז דחכמים אסרו שכר עכו"ם דוקא בבית עכו"ם מפני שחתנות באה בשתייה עם מסיבת עכו"ם וכו'.
ולפענ"ד דברי הרמב"ם מפורשים בגמ' סנהדרין ובתדב"א באליהו רבה פ"ח וז"ל, ישמור אדם דברים בלבו שלא יאכל עם עכו"ם על השלחן שכן מצינו בחזקיהו מלך יהודה שאכל עם עכו"ם על השלחן ולבסוף נענש עליו עונש גדול מנין תדע לך וכו' ושינה לו הקב"ה מעשה שמים וכששנה לו מעשה שמים גבה דעתו עליו ואכל עם העכו"ם ובשביל שאכל עם העכו"ם והראה להם את הארון נתן לו מנשה וכו' מכאן אמרו כל האוכל עם עכו"ם על השלחן כאלו עובד ע"ז ואוכל מזבחי מתים ואם ת"ח הוא מזלזל את תורתו ומחלל שם אביו שבשמים ומבזבז את ממונו ומאבד את בניו ומפיל אותם בחרב ומגלה אותם מארצם עכ"ל ע"ש.
מבואר דאסור לאכול עם עכו"ם על שלחן אחד ואפילו בביתו ולאו דוקא בבית עכו"ם ואולי ראיה ממה שאמר יוסף כי לא יאכלו מצרים את העברים לחם כי לא רצה יוסף לאכול על שלחן אחד עם המצרים ובחזקיה בביתו היה שהרי העכו"ם בא לחזקיהו ובאמת קשה מנ"ל לחלק בין רוב מסובים ישראל או לא כי כנראה דבחזקיה היו רוב ישראל כי העכו"ם בא בחלקו וגם בביתו ואפילו הכי נענש ועי' לח"מ מה שתמה אב"י ואולי חזקיה אכל עם העכו"ם לבדו.
ודע דלכאורה יש להביא ראיה לדברי הב"י סימן קנ"ב דלא אסרו רק כשאכלו במסיבת עכו"ם אבל אם אכלו אלו בפני עצמן ואלו בפנ"ע לא וראיה מדכתב בתדבא"ר שלא יאכל עם עכו"ם על השלחן משמע דוקא על השלחן לא אכלו אבל בפני עצמן מותר וי"ל וצ"ע.
וראיתי לבעל הלבושים בלבוש עטרת זהב סימן קנ"ב שכתב גוי העושה משתה לחופת בנו או בתו אסור לישראל לאכול וסתם קריאה משמע כשיקרא אותו לסעודת משתה שלו כגון חתונת בנו ובתו אבל שאר סעודות של דרכי שלום מותר וצ"ע מה שכתב סתם דשאר סעודות מותר והא בתד"א כתב דסתם אסור לאכול עם עכו"ם וצ"ל דהתדב"א מיירי דליכא מפני דרכי שלום ושלש חלוקות בדבר לחתונת בנו ובתו אפילו מפני דרכי שלום אסור, בסתם לאכול בלי חתונת בנו מותר מפני דרכי שלום, ושלא מפני דרכי שלום אסור והתדב"א מיירי בדליכא מפני דרכי שלום וי"ל. עכ"פ עלה לן דעת הלבוש דבמשתה עכו"ם לחופה של בנו או בתו אפילו יש בו מפני דרכי שלום אסור כדעת הט"ז הנ"ל.
ומכאן נמי נראה פשוט דמה שכתב הרמב"ם בהמ"א הנ"ל כיצד לא ישתה אדם במסיבה של עכו"ם וכתב כמ"ע לפרש דהרמב"ם לא מיירי אלא כשעושים קביעות לשתות עם עכו"ם אבל לסעוד במסיבת גוי אינו אסור ולכן בחופת בנו נמי כשאוכל ג"כ אינו שייך לאיסור חתנות אבל אסור משום קרא לך אלא שהפר"ח ושאר אחרונים ס"ל דהרמב"ם במאכלות אסורות אכילה אסר ולא שתיה לחוד ולפמ"ש א"א לפרש דברי הרמב"ם בענין אחר וודאי כונת הרמב"ם על כל סעודה עם העכו"ם וכמבואר בתדב"א הנ"ל ובחופת בנו ודאי שייך משום חתנות וכנ"ל.
והנה באמת שהי' להאריך בכל פרט, ומעכ"ת שם נגע הרבה נקודות חשובות אשר יש לפלפל עליהם כדרכה של תורה, אבל אין הז"ג ולא אעיר רק בחדא. מה שכתב כת"ר אבל השאלה האיך נוהגים בסעודת מרעים במסיבת גוים כשהולך שם ברצונו ולא משום איבה המחבר ביו"ד השמיט בכלל דין דאסור לשתות במסיבת מרעים רק הביא דין של חופת בן עו"כ בסי' קנ"ב ובסי' קי"ד כל שכר של כותים וכו' ומדלא הביא סעודת מרעים משמע דלא ס"ל לאיסור ודלא כרמב"ם, ואני תמה בזה דאדרבה הרי ס"ל דכל שכר אסור משום חתנות אלא שמותר להביאו לביתו אבל לשתותו בין העו"כ אסור שלא משום איבה וז"פ. ומש"כ שכן פסק גם הלבוש, הנה באמת שהלבוש כתב שאר סעודות של דרכי שלום מותר הרי דייק דוקא של דרכי שלום ומשום איבה אבל כל שאין בו משום דרכי שלום אסור וכשהולך ברצונו הרי אין בו משום דרכי שלום ואיבה. גם מה שכתב דלענין סעודה אינו מבואר כלל בש"ע ואני אומר אדרבה הרי מבואר בסימן קי"ב דאפילו פיתם אסור ומאכלם אסור משום בישול עכו"ם וא"כ הכל אסור ולא מבעיא בביתם אלא להביאו הביתה אסרו פת ובישולם והטעם שזה דבר חשוב ומביא לידי קירוב הדעת עי' ט"ז ובפת החמירו טפי כי על הפת יחיה האדם ובעי ריחוק טפי לפי שעושה קרוב טפי, והר"ן נתן טעם לפי שהפת מעשה נשים אלים חתנות דידי' טפי ע"כ א"כ פשוט דבסעודה לא בעי לומר ולאסור דגזרו אפילו לאכול מאכליהם שלא עמהם וכ"ש עמהם אלא בשכר וכיוצא בהם שמותרים מדין פת ובישול צריך להשמיענו דאפ"ה לא ישתה עמהם ביחד אלא בביתו.
העולה לדידן בבית חתנות של עכו"ם לפענ"ד יש לנהוג כהט"ז שלא לאכול כלל ולא ליחוש משום איבה ואם אפשר שלא לילך כלל יותר טוב ובפרט שמי שאינו אוכל יש לו תרוצים הרבה שאינו יכול לאכול אם רוצה בתירוצים שלא לגרום איבה ואם העכו"ם מבין שהישראל צריך מאכלים כשרים יבין ג"כ מה שאינו אוכל כלל.
לאכול על שלחן אחד עם עכו"ם לעולם אסור אפילו בבית ישראל בדליכא איבה ועל שתי שלחנות יהודי אוכל את שלו ועכו"ם שלו. ובבית אוכל של רבים נמי אסור דכ"ש הוא מביתו של ישראל על שלחן אחד ועל שתי שלחנות יש להחמיר כל שיש שם רוב גוים עכ"פ. ולילך ולאכול במסיבות של גוים ולשמוח עמהם ברצונו הטוב ודאי אסור אל תשמח גיל כעמים כתיב.
ובאמת כי כבר כתבתי כי רע המעשה אשר עושים סעודות בבתי חרושת פעקטארי או כיוצא בזה באפיסעס ביום חגותיהם וכיוצא בזה "טוירקי" ושותים משקאות ומשתתפים שם יהודים ועכו"ם ואין לך גרם גדול לחתנות מזה בפרט קודם יום אידם שעושים סעודות פארטי בלע"ז ואין לישראל להשתתף בשמחות אלו כלל וכלל לא, והרבה חללים הפילה במדינה זו. והשומע ינעם ותבא עליו ברכת טוב ויזכה לחתנים לומדי תורה מובדלים מהם ובנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות לשמה.
דושה"ט וש"ת בלב ונפש
מנשה הקטן
