How would you feel about a person who violated your mother or daughter, three times a day? And before even eating breakfast?! Now, otherwise - he is a great guy. Does good things. Is friendly, articulate, well dressed, intelligent, contributes to society etc. etc. Of course you would despise such a person and denounce him at every turn - and stop him if you could. You CERTAINLY would not honor him at a dinner.
Now let's say you honest to G-d believe in G-d. For real and not just by rote. You would agree that violating G-d is far worse than doing so to a family member. I mean - G-d Almighty. No joking around. There is nothing worse. Well, violating the Torah is a violation of G-d. He and His Torah are [as per the Sifrei Kabbala] One.
So take PM Bibi for example. He doesn't violate the Torah three times before he even eats breakfast? He hasn't been מחלל שבת tens of thousands of times for which the Torah says [if there are two witnesses, Hasra'ah and a Sanhedrin] that he loses his right to live. Stoned but not in the alcohlic sense. In the ki-pshuto sense. Should one honor such a person?? I mean, he has done some great things [in addition to questionable things and bad things] as PM. Of course one shouldn't. He violates Hashem's word wantonly on a consistent basis. Over 70 Yemei Kippur in his lifetime haven't changed that. Witnessing the many miracles of our existence and the great Divine Providence on His country and people haven't changed that. So why do Torah observant people give him honor? Why does a prominent Yeshiva invite him yearly on Yom Yerushalyim to *darshen* and sing to him as if he were Gadol Ha-dor?? If he were a talmid in the Yeshiva he would be thrown out in a day b/c this Yeshiva doesn't accept students who don't daven....
It pains me when Torah committed institutions honor people who trample the Torah. It is OK to purposely eat treif and be a bo-el niddah if you were/are a good soldier or politician???
There is one and only one value in this world. Hashem Yisborach. A person is deserving of honor to the extent that he reveres and serves Him. If one denies His existence ח"ו or lives as if He doesn't exist then through Torah eyes such a person is beneath any possible contempt. One well known MO Rabbi liked to say that Richard Dawkins שר"י is a good friend. Like - WHHHHAAATTT? He is the picture of evil on earth. He has dedicated his life to erasing Shem Hashem in the world. And he is a friend of yours?? We would die in a second for the value that he denies the existence of.
Mussar Haskel: All men were not created equal nor do all men live equally and make equal choices. It is those who make the right choices who deserve our greatest respect and those on the other side of the fence deserve nothing but derision and scorn [which one must be prudent in expressing and provided that they know better]. Of course, the best way to bring people to the faith is with cords of love [see Hoshea 11-4]. But by according honor to people who trample Torah and Tradition we send a very bad mesaage to those around us.
----
"עלינו לכרוך אהבת אמונת ישראל ואהבת עם ישראל ביחד. והאהבה הזאת, שהיא שתים שהן אחת, חייבת שתהיה אהבה מעשית. כל זמן שלא נשתדל להיות שוים כל בני עמנו במעשה קיום התורה והמצות שכלם יכולים למצא בהן את תעודתם ולפחות גם בתור דברים המחזיקים ומעמידים את כחנו הלאומי א״א כלל שיחדור בנו הרוח הלאומי אל נכון. כל זמן שהעומדים בראש הציונות אינם מתקרבים במעשיהם לשמור את התורה והמצוות ולהראות גלוי לכל שהרוח הלאומי שהביאם עד כה להתימר בכבוד עמם ולבקש תקנתו מלב דגש, הוא שמביאם ג״כ לשוב למעשה המצוות ושמירת דת יהודית בפועל להתפאר באמונת ישראל ולהתיחס לשם ד׳ אלקי ישראל - התנועה הזאת גורמת רעות מוסריות רבות אלא שאנו מצפים שישובו הדברים לידי תיקון. אבל אל לנו לשכוח כי רוח ישראל איננו מתעורר כלל למעשה והוא נרדם מתון בשפל. הכל יודעים שהדברים צריכים תיקון אבל כשמתעורר רוח העם לתחיה ואין זכר לשוב לשמור את התורה ולהוקיר את האמונה הרי כאן מחאה גלויה שאין רוח ישראל נזקק כלל לתורה ואמונה. ודבר זה יוכל חלילה לגרום נפילה נוראה לרוח האמונה והרגש הדתי. ובזה הלא יודעים אנו שאז ממלא יפול חלילה רוח העם עד עפר ולא ישאר בהמשך הזמן שום מעמד לרוח הלאומי על מה לחול...לזאת, אחד הוא היתד שהכל תלוי בו. להכניס את האהבה הלאומית באהבת התורה והמצות כמו שהם באמת דבר אחד. רוח האהבה לאמונת ישראל ותורתו ושם אלהי ישראל לא יוכל לבא בלב הכלל, כ״א ע״י שמירת המצוות המעשיות וההליכה בדרכי התורה.
We must intertwine the love of the faith of Israel and the love of the people of Israel. And this love, which is two that are one, must be practical love. As long as we don't strive to make all our people equal in the observance of the Torah and commandments, in which they can all find their purpose and at least maintain and strengthen our national power, it is absolutely impossible for the national spirit to truly penetrate us. As long as those at the head of Zionism do not come closer in their actions to keeping the Torah and commandments and openly show to all that the national spirit that has brought them thus far to boast of their people's honor and seek its salvation from the heart of the matter, is also what brings them to return to the practical observance of the commandments and the keeping of Jewish law in practice to glorify in the faith of Israel and to be related to the name of the Lord, the God of Israel - this movement causes many moral evils, but we hope that things will return and be fixed. But we must not forget that the spirit of Israel is not awakening at all in practice, and it is slumbering in the depths. Everyone knows things need fixing, but when the spirit of the people is revived and there is no sign of returning to observe the Torah and cherish the faith, then there is an open protest that the spirit of Israel does not need the Torah and faith at all. And this could, God forbid, cause a terrible fall for the spirit of faith and religious feeling. And by this, we know that then, God forbid, the spirit of the people will fall to dust, and in the future, there will be no basis for the national spirit to rest upon... To this, one is the peg upon which everything depends. To incorporate national love into the love of Torah and commandments, as they are truly one and the same. The spirit of love for the faith and Torah of Israel and the name of the God of Israel cannot enter the hearts of the general public except through the observance of practical commandments and walking in the ways of the Torah.
אין אנו יכולים בשום אופן לאהוב איש מישראל שעובר בשאט נפש על חוקי תורתנו הקדושה, שהיא חותם לבבנו ואשר רק בה מכירים אנחנו את כל מבועי החיים של לאומיותנו. כל זמן שאנו יודעים, שפלוני שהוא אחינו ובן בתתנו אוכל את שהוא פגול לנו, או מחלל שבתות ד׳ ומועדיו; אשר כל אלה גורמים עפ״י הרגש הדתי שלא נוכל להיות כראוי לאחים בני עם אחד, להשתתף באכילה ובשתיה ובכל דרכי ההתחברות הלאומית שמוסיפים אהבה ואחוה - המחץ גדול עד מאד, נוגע עד הנפש ולא מכל להרפאו . . .
We cannot, under any circumstances, love any person from Israel who contemptuously disregards the laws of our holy Torah, which is the seal of our hearts and in which alone we recognize all the sources of life of our nationhood. As long as we know that so-and-so, who is our brother and the son of our daughter, is eating what is forbidden to us, or desecrating the Sabbaths of the Lord and His festivals; all of which, according to religious sentiment, prevent us from being proper brothers of one people, from participating in eating, drinking, and all forms of national connection that increase love and brotherhood - the blow is very great, touching the soul and not easily healed...
אמנם אחים יקרים, נמצאו אחדים גם מגדולי ישראל היראים וחרדים על דבר ד', שבקושי התירו לעצמם מדת הסבלנות, להיות נוחים ועלובים ומרוצים גם לאותם שפרקו מעליהם עול התורה. אבל דעו נא, אחי, האמת המרה כי לא מלבם היה הדבר הזה; הם העמידו פנים צהובות מפני דרכי שלום. קיוו, אולי בזה להמשיך הלבבות מעט מעט לדרך התורה והמצוה, אבל לבם היה מלא מתרווח ושנאה פנימית עזה ועצומה היתה עצורה בעצמותם לאלה שחללו בזדון דת קדשנו וירמסו ברגל דגל עמנו, שלמענו באנו באש ובמים ושפכנו דמנו כמים! ואף גם זאת כי רק יחידים, שחוננו בסבלנות יתרה, יכלו עכ"פ להמשיך עליהם את הנעימות החיצוני, שאחרים החזיקוהו ג"כ לרושם של מעין חנופה; אבל הרבים אינם יכולים בשום אופן להבליג על גועל נפשם, ועוד כמות איבת עולם השמורה לכל עברין ומחלל קדש ביד רמה. כי ההכרה הפנימית גדולה מאד בקרב עמנו בכלל, שההעברה על התורה ומצוותיה, הוא הגורם הגדול לייבש את לשד תחנו הלאומי, אשר ממנו לחיינו הפרטיים והכלליים תוצאות.
Although dear brothers, some of the great, God-fearing individuals of Israel were found to have barely allowed themselves to be tolerant, being kind, humble and pleasant even with those who had cast off the yoke of the Torah. But know this, my brothers, the bitter truth is that this matter was not from their hearts; they put on shining faces for the sake of peace. They hoped, perhaps by this, to gradually lead hearts toward the path of Torah and mitzvot, but their hearts were full of resentment and intense, powerful inner hatred was suppressed within them toward those who deliberately desecrated our holy religion and trampled underfoot the flag of our people, for whom we came through fire and water and shed our blood like water! And even this, that only individuals, who were blessed with extraordinary patience, could at least continue to maintain the external pleasantness over them, which others also considered to be a kind of flattery; but the masses cannot in any way suppress their disgust, and even more so the amount of eternal hatred reserved for every transgressor and desecrator of holiness with a high hand. Because there is a very strong internal awareness among our people in general that transgression of the Torah and its commandments is the major cause of drying up the marrow of our national supplications, from which our private and public lives derive.
אפס, כל זה, כל הטרגדיה המעציבה הזאת, איננו נמצאת, כי אם כל זמן שאתם מפשיטים את לאומיותנו את הודה, זיוה והדרה. כל זמן שהגזירה הקונגרסית "שהדת אין לה דבר עם הציונות" הקשה יותר מגזירותיהם של פרעה ושל המן - פורשת את כנפי המות השחורות והאיומות שלה על הרגש הלאומי היונק הרך והנחמד שלנו, בהפרידכם אותו ממקור חייו ואור תפארתו, היא זאת התורה שבה אנו מצויינים. ושעל זה היינו והננו עומדים להיות "עליון על כל גויי הארץ"
All this sad tragedy only exists as long as you strip our nation of its glory, radiance, and splendor. As long as the [Zionist] congressional decree "that religion has nothing to do with Zionism" is more difficult than the decrees of Pharaoh and Haman – spreading its black and terrifying wings of death over our tender and lovely suckling national feeling, separating him from the source of his life and the light of his glory – this is the Torah by which we are distinguished. And that for this we were and are to be "highest of all the nations of the earth."
