האם תורתו של הראי"ה קוק זצ"ל עוד רלוונטית בשבילנו? גדלתי בישיבות מרכז הרב ובנותיה, אבל תמיד מסביבנו אמרו שהרב קוק כבר לא רלוונטי. אמרו שהדור הצעיר צריך תורה המתעסקת בעבודת ה' הפרטית. אמרו שהדור הצעיר צריך תורה המתעסקת בחוויות, שהדור הצעיר רוצה תשובות על שאלות אישיות.
האמת, גם אני הרגשתי כך. במשך שנים נמשכתי ללימודי חסידות מחד, ותורת המוסר מאידך. עסקתי בתורות העוסקות בתיקונו נפשו של האדם הפרטי. תורות העוסקות בקישורו של האדם הפרטי לקב"ה.
והנה לאחר שנים, נראה שהתחיל משהו חדש. הדבר התחיל בסנונית הראשונה מתלמידי רמת גן, כשהרב רן שריד הוציא את הספר חדריו. ואחר כך כשהוציאו את שמונה קבצים וכדומה. פתאום לאחר שנים בהם הרגשנו שתורת הרב לא רלוונטית, התברר שאפשר לעסוק בתורת הרב בצורה קצת שונה. התגלה שהרב קוק גם ידע לעסוק בתיקון צדדיו הפרטיים של האדם.
התברר שתורת הרב כוללת בתוכה לא רק אורות התחיה אלא גם מידות הראיה. שתורת הרב היא לא רק אורות ישראל אלא גם מוסר הקודש. תורת הרב היא לא רק הספר זרעונים אלא גם אורות התשובה. לא רק אורות התורה אלא גם הספר חדריו. מתברר שהרב הוא לא רק מקים הרבנות הראשית, אלא הוא גם מי שכותב פסקאות על נפשו המתלבטת. מתברר שהרב הוא לא רק רומם את נשמת כלל ישראל, את סגולת ישראל, אלא הרב הכיר כיצד נשמתו הפרטית היא שייכת לסגולה הכללית. בעצם התברר שהרוצים למצוא הוראות של תיקון מידות בתורת הרב ימצאו גם ימצאו. פתאום התחילו לומדי תורת הרב להביא את הגוון המיוחד, הגוון הפרטי בתורת הרב.
התחלתי לשאול את עצמי עד מתי אמשיך להישען על האישה האדירה הזו
התברר שישנם שני שבילים בתורת הרב. שבילים שבחלוקה גסה ניתן לחלק בין הספרים שערך הרב צבי יהודה המתעסקים בתורת הכלל. לעומת ספר אורות הקודש שערך הרב הנזיר, בספרים אלה יש עיסוק נרחב בתיקון מידותיו של האדם. בשנים האחרונות גבר העיסוק באורות הקודש, בשנות גידולי בישיבות היה אסור לעסוק באורות הקודש בגיל צעיר, והנה כעת ישנם ישיבות שכמעט ומתחילים את העיסוק בתורת הרב מאורות הקודש חלק ג'.
ועדיין, כנראה שני החלקים לא הגיעו לתיקונם המושלם, עד שהגיע מלחמת שמחת תורה. בזמן המלחמה אותו דור צעיר, דור שהתעסק רבות בפיתוח חוויותיו ותחביבם הפרטיים, התגלה כגיבור המוסר נפשו בשדה הקרב. גיבור המוכן למסור את חייו הפרטיים למען הכלל.
מה עומד בעומק נשמתם של אותם צעירים? מה שעומד זאת תורת החיים שהרב הנחיל לנו. הדור הצעיר הוכיח שהוא דור כזה, דור של הרמוניה בין הנפש הפרטית לנפש הלאומית. הדור הצעיר רוצה עבודת ה' פרטית, אבל עבודה שנובעת מתוך חיבור לכלל. מתברר שאצל הרב עבודת המידות האישית נובעת מתוך הרמוניה כללית. כשרואים את הדברים בהרמוניה כללית הכל משתנה.
התורות שקדמו לתורת הרב, תורת החסידות, תורת המוסר, עסקו בתיקון מידותיו של האדם. כשהתיקון מתחיל ונגמר באדם הפרטי אז כוחותיו של האדם הם כוחות פרטיים, כוחות מוגבלים. הרב קוק לוקח אותנו למסע אחד. הרב קוק נותן לעבדותנו משמעות כללית. כשמחוברים לכלל עבודתו הפרטית של האדם מקבלת את העוז של הכלל. כשחוברים לכלל הכוחות הם אינסופיים.
במלחמת שמחת תורה גילינו כיצד הנוער הצעיר, דור שחשבנו שמתעסק בטיק- טוק, דור שגדל עם אינטרנט, דור ה-z, דור שמתעסק בחוויות אישיות מתגלה כדור הנצחון. דור של גיבורים אינסופיים. אין ספק, תורת הרב נצחה. תורת הרב ניצחה, שברגע האמת הפרט מסר עצמו למען הכלל. הפרט מתוך נשמתו שואג אחריות על הכלל. תורת הרב נצחה בזה שהפכה להיות תורת חיים. גם בלי לצטט פסקאות מסוימות. בתי המדרש שלמדו את תורת הרב גילו במלחמה מסירות אינסופית למען הכלל. תורת הרב נצחה בזה שלא רק אלו שלמדו את תורת הרב, גם נשות אנשי המילואים, גם ילדי המגויסים, בלי לדעת פסקאות הראו מה הם חיים של פרט המחובר לכלל.
ונסיים בדברי הרב על הגבורה והחסד של מי שגדל מתוך חיבור לכלל: "'וכלביא יקום וכארי יתנשא להמתיק גבורות ולהרבות חסדים טובים".
הרב נריה פופר שליט"א
