רמב"ן דברים כ"ג:ה'
"והנראה אלי כי הכתוב ירחיק שני האחים האלה [עמון ומואב] שהיו גמולי חסד מאברהם, שהציל אביהם ואמם מן החרב והשבי, ובזכותו שלחם השם מתוך ההפכה (בראשית י"ט:כ"ט), והיו חייבים לעשות טובה עם ישראל, והם עשו עמהם רעה."
It appears to me that Scripture banned these two brothers [Ammon and Moav, sons of Lot — from the congregation of Israel] because they were the beneficiaries of the lovingkindness of Abraham who saved their father and mother from the sword and captivity and, by virtue of Abraham's merit, G-d sent them out of the midst of the overthrow [of Sodom] — hence they were obligated to do good to Israel and instead they did them evil.
מרן רה"י זצוק"ל:
"מי שזכה לשמש חכמים אמיתיים יודע עד כמה חמורה היתה הקפדתם בענין הכרת טובה. אדם שהרגישו בטבעו כפיית טובה כמעט שנעשה בעיניהם למופרך בכלל."
"תסתכל - העדר הכרת הטוה הוא מפסולי הקהל".
"וַיֵּ֣רֶד יְהֹוָ֔ה לִרְאֹ֥ת אֶת־הָעִ֖יר וְאֶת־הַמִּגְדָּ֑ל אֲשֶׁ֥ר בָּנ֖וּ בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃" [י"א ה']
רש"י בראשית י"א:ה'
אשר בנו בני האדם – למה נאמר, אלא בני מי, שמא בני חזירים וגמלים? אלא מה תלמוד לומר: בני האדם – בני אדם הראשון שכפה בטובה ואמר: האשה אשר נתתה עמדי (בראשית ג':י"ב), אף אילו כפו טובה במי שהשפיעם טובה והמליטם מן המבול.
THE CHILDREN OF MAN (ADAM) – But whose children could they have been (except the children of man, i.e. human beings) – perhaps the children of donkeys or camels? But it means the children of Adam HaRishon who proved himself ungrateful when he said, "The woman whom You gave to be with me, [she gave me of the tree etc.]" (Bereshit 3:12). These people, also, were ungrateful, rebelling against the One who had showered kindness upon them and had rescued them from the Flood (Bereshit Rabbah 38:9).
---
2 of the [many many] reasons to be a Torah observant Jew:
1] It is the absolute Emes.
2] Otherwise, you will almost definitely lack basic mentschlichkeit.
Caveat: Most people who consider themselves Torah observant are often derelict in their duties, particularly if they don't have a serious practice of learning mussar.
Don't judge Judaism by Jews.
Mussar Haskel: Learn and live Mussar.
הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ!!!
"החזק במוסר אל תרף", אמנם אחר שיצרי הלב הם מתנגדים לחקי החכמה, כי ציורי לבו נוטים לרעה והם הפוכים מדרך החכמה, צריך הוא למוסר שבו יאסור כחות נפשו בל יליזו מדרכי החכמה, וכבר בארתי בתחלת הספר שמוסר הזה הוא יראת ה', כמ"ש יראת ה' מוסר חכמה, שע"י יראת ה' יירא מלעבור על חוקי החכמה אשר מאתו נתנו, אולם גם המוסר הזה ויראת ה' אינו מתעורר מעצמו בנפש האדם, וצריך להחזיק בו בכל עז בל תסור יראת ה' מזכרונו רגע, ולכן אמר "החזק במוסר", שהוא המחזיק הדבר בעל כרחו "ואל תרף", שאם תרפנו רגע יסור מזכרונך, ועי"ז "נצרה" תצור את החכמה, שע"י החזקת המוסר ישמרו חקי החכמה בלבו, "כי הוא חייך" כי החכמה היא חיי הנפש (כנ"ל ג' כ"ב ויהיו חיים לנפשך), שהחכמה היא חיי הנפש וזולתה לא תחיה חיים נפשיים רק חיים בהמיים שאינם חייך, ר"ל חיי האדם: [מלבי"ם]
