.... דהנה כתיב [קהלת ח'] "חכמת אדם תאיר פניו", והיינו שתחילת בריאתו של אדה"ר היתה כתנות אור ותפוח עקבו הי' מכהה גלגל חמה ואח"כ מפאת החטא נמשך להם כתנות עור. ומ"מ לפי ערך הזדככות החומר כן יתראה בו כח האור שבפנימיותו שפולש ובוקע דרך החומר וכמו אור הנראה מעבר לזכוכית, וע"כ מרע"ה קרן עור פניו והיו יראים להסתכל בו באשר נזדכך חומרו תכלית הזיכוך.
[שם משמואל האזינו תרע"ב]
The Pasuk says "The wisdom of a person makes his face shine". The explanation is that Adam at the time of his creation was filled with divine light. After he sinned he lost it and the כתנות אור - garments of light, turned into כתנות עור - garments of skin. [The medrash teaches that in the sefer Torah of Rebbi Meir it said כתנות אור.]
To the extent that we purify our physicality, we merit this light. That is why Moshe Rabbeinu's face shone [to the point that people were afraid to look]. כי קרן אור פניו.
לרפואת נעמי בת טובה
