"סיפר לי רב קהילה בחו"ל את שראו עיניו. באחת ההזדמנויות שהיה בביתו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, היה מרן צריך לתת לנכדו סכום כסף עבור סיבה מסוימת. לאחר שנתן לו, שאלו הנכד: סבא, מהיכן השטרות האלה?! ראה מרן את פליאתו ולא הבין, עד שנענה הנכד ואמר: "אלו לא שטרות כסף, אלא של משחק מונופול!"...
ואז השיבו מרן: "ראיתי על הרצפה שטרות אלו ולא הבנתי מי זרקם, לכן אספתים ושמרתים"... ולא ידע כי הם רק שטרות של משחק.
ולא פלא שלאחר פטירתו נמצאו בין דפי ספריו סכומי כסף גדולים שתוקפם פג בהחלפת השטרות, או צ'קים בסכומים גדולים מלפני שנים רבות שלא נפדו. ללמדנו שמרן זי"ע לא ייחס כלל חשיבות לעניני הממון ולעניני עוה"ז שהיו בעיניו למאומה, ואך ורק התורה היתה מנת חלקו".
('בית הלל', ספר הזיכרון למרן הגר"ע יוסף זצ"ל)
