לכבוד החתן יחי', נאמר איזה דבר הדרכה,
איתא בגמרא (קידושין ה :) ' נתן הוא ואמרה היא
אינה מקודשת'. ובטעם הדבר אמרו (שם ד:) ד כתיב
גבי קידושין (דברים כד, א) 'כי יקח איש אשה', ולא
שתקח האשה, אלא כל מעשה הקידושין צריך
שיהיה על ידי הבעל לבדו, וידועים דברי הר"ן
שכתב (נדרים ל. ד"ה ואשה) ' התורה אמרה כי יקח
איש אשה ולא אמרה כי תלקח אשה לאיש , לא
כל הימנה שתכניס עצמה לרשות הבעל וכו',
ומכיון שהיא מסכמת לקדושי האיש, היא
מבטלת דעתה ורצונה ומשוי נפשה אצל הבעל
כדבר של הפקר והבעל מכניסה לרשותו '.
והנה על דבר זה, אומות העולם והפוקרים מבני
ישראל משיבים וטוענים כנגד יראי ה', היאך
אפשר שתיתן התוה"ק את כל הסמכות והשלטון
לאנשים, ואילו הנשים אינם אלא בבחינת שב
ואל תעשה, והיאך מקפחים כך את זכויות
הנשים, שאין להם דעה וסמכות כלל, ומה
הסברא בזה, ובאמת שכלפי אומות העולם
ועוכרי ישראל אין צורך להשיב כלל, ולאפיקורס
ישראל אין בו ענין של ודע מה שתשיב
לאפיקורס, דכ"ש שפקר טפי, (סנהדרין לח:) ואין אנו
צריכים לבאר את חוקי התוה"ק לכל שוטה, אך
מכל מקום פעמים שגם בקרב מחננו ישנם
השואלים כן בתמימות ומבקשים להבין הדבר.
ובדרך הפשט הביאור בזה, ע"פ מה שאמרו
חז"ל (קידושין פ:) 'נשים דעתן קלות עליהן'. וכך טבע
הקב"ה את טבע הבריאה, שהאשה דעתה קלה
עליה ונפשה רכה, ויותר בניקל היא יכולה
להתפתות ולהתיר לעצמה איזה קולא בחוקים
דינים וקנינים, וראיתי זה מכבר מאמר שכתב
מלומד אחד, שחוקר נכרי בדק וחקר בכל העולם
כולו את אופן נתינת השוחד לשופטים,
במשפטים בל ידעום מחוקות הגויים, והעלה ענין
מבהיל על הרעיון, שבכל מדינות העולם שנהוגים
שם בתי דין ומשפט,
הנשים המשמשות כשופטות קיבלו שוחד יותר
ויותר מן האנשים השופטים, ונחלקה נתינת
השוחד בעולם כולו ששני שליש ניתן לנשים
ושליש לאנשים, וניכר בזה בהדיא עומק דברי
חז"ל שהנשים דעתן קלות, והן נוחות להתפתות,
ונוחות יותר לילך אחר הרגשת לבן .
ועל כן אף שהפליגו חז"ל במעלת האשה ובציווי
כבודה, עד שאמרו (יבמות ):סב ' אוהב את אשתו
כגופו ומכבדה יותר מגופו'. והוא דבר חידוש
גדול, שהלוא קיי"ל בכל מקום (ב"מ סב.) 'חייך
קודמין לחיי חברך'. מכל מקום לגבי אשתו צריך
אדם לכבד את אשתו עוד יותר מגופו, ואעפ"כ
לגבי דינים חוקים ומשפטי קנינים, נתנה התוה"ק
את הכוח והשלטון רק בידי האיש ולא ביד
האשה, מתוך שדעתה קלה עליה, ובענין זה
צריכה האשה להיות בבחינת שב ואל תעשה.
וענין זה היא הדרכה ברורה לכל המקים בית
נאמן בישראל, שאף שצריך להיות אוהב את
אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו, ולעולם יהיה
זהיר באונאת אשתו, וכל אחד מתחייב בכתובה
התחייבויות רבות לאשתו, 'ואנא אפלח ואוקיר
ואיזון ואפרנס יתיכי כהלכות גוברין יהודאין
דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון
בקושטא'. ובשטר התנאים מתחייב כל אחד 'ואל
יבריחו ואל יעלימו לא הז וזמ ולא זו מזה רק
ישלטו בנכסיהון שוה בשוה וידורו באהבה
ואחוה בשל םו וריעות'. עם כל זה ציותה התוה"ק
(בראשית ג, טז) 'והוא ימשול בך'. וצריך כל אחד
להיות שורר בביתו, ואמרו חז"ל (ביצה ):לב ' מי
שאשתו מושלת עליו וחיי אינם חיים'. ובעניני
חוקי התורה והנהגת הבית, צריך האדם למשול
בביתו, כפי הוראות והדרכת רבותיו ומוריו.
וצריך שיהיה שלטון הבית באהבה וחיבה,
בהתחשבות וכבוד, ואל יעשה האדם דבר בלא
שיוועץ באשתו, וכבר אמרו חז"ל (ברכות ):כז
במעשה דרבי אלעזר בן עזריה, שביקשו למנותו
לנשיא, ואמר ראש לכל 'איזיל ואימליך באינשי
ביתי '. אך עם כל זה צריך שיהיה בבחינת נתן
הוא ואמר הוא, ולא בבחינת נתנה היא ואמרה
היא, וכאשר נתחזק בענין נכבד זה, להנהיג בתי
ישראל בדרך ישראל סבא, נזכה בעזר הש"ית
שהקב"ה שהוא כ'חתן היוצא לקראת הכלה '
יקיים בנו בחינת נתן הוא אמר הוא, ויתן ויחזור
ויתן, ובמהרה יבוא ויאמר ענוים הגיע זמן
גאולתכם אכי"ר.
אדמו"ר שליט"א
