משה כתב ספרו ופרשת בלעם (ב"ב יד:).
פי' כי הנה יש ב' ענינים בכל ספרי הנביאים , א' גוף הנבואה.
ב' כתיבתן ברוה"ק להיות מכתבי הקדש, וכגון מש"ש אנכה"ג
כתבו יחזקאל, הנה מימות יחזקאל עד אנכה"ג היתה שם נבואת
יחזקאל נבואה בע"פ ולא נעשתה לחלק מכה"ק עד אנכה"ג. והנה
ירמיה שכתב ספרו נמצא שעשה ב' דברים נפרדים א' שהוא היה
הנביא שנתנבא הנבואה, וב' שכתב נבואה זו בכה"ק כדרך
שאנכה"ג כתבו יחזקאל. וא"כ ה"נ משה כתב ספרו היינו שהוא גם
התנבא אותן נבואות וגם כתבן בכה"ק.
והנה פרשת בלעם היתה נבואתו של בלעם ומי כתבה? משה.
היינו דודאי פרשת בלעם היא חלק מכלל התורה שהיא נבואתו של
משה כדרך שאר פרשיות וכספר בראשית כולו וכיו"ב. אבל עכ"פ
הרי היתה ג"כ נבואת בלעם ונכתבה בכה"ק, ומשה הוא שעשאה
לפרשת בלעם חלק מכה"ק. ונמצא לפי"ז שפרשת בלעם תרתי
איכללו בה שהיא נבואת בלעם ומשה כתבה, כדרך שיחזקאל היא
נבואת יחזקאל ואנכה"ג כתבוה, ונוסף לזה הרי פרשת בלעם היא
חלק מכלל התורה כשאר פרשיות, והבן.
והקשני מרן הגרי"ז שהרי מצינו עוד נבואות בתורה וא"כ
נימא גם בהן שמשה עשאן כתבי הקודש. ולא קשיא מידי דאי"ז
מוכרח דכל נבואה צריכה להיות נכתבת ונעשית כתבי הקודש,
אולם כאן קיי"ל לחז"ל שהיתה פ' בלעם צריכה להיות נכתבת
בכה"ק ומי כתבה משה. (מלבד דין כתיבה של פרשה זו).
והנה מ"ש שם מי כתבן, אין הכונה שלא היו הדברים כתובין
כלל עד אותה שעה ונמסרו רק בע"פ , אלא הפירוש שלא היה ע"ז
דין כתיבה ברוה"ק של כתבי הקודש עד אז ולפני כן היו כתובין
סתם. [וכענין מגלת סתרים שהזכירו רז"ל בכ"מ וביארתיו (שמות
לד, כז) ע"ש]. וז"ש בשמו"ר (פ"ה י"ח) ואל ישעו בדברי שקר מלמד
שהיו בידם מגילות וכו' ופי' המפ' מגילות של תורה. ושם עה"פ
וישב משה אל ה' ויאמר ה' למה הרעותה וגו' אמר לפני הקב"ה
נטלתי ספר בראשית וקראתי בו וכו'. ואתיא לפ"ז אפילו למ"ד
תורה חתומה ניתנה [ע' גיטין ס. וברש"י שם שהזכיר מגילת
בראשית ומגילת נח ואברהם] דלא פליג אמ"ד מגילה מגילה ניתנה
אלא בכתיבה של רוה"ק להיות ע"ז דין כה"ק וכנ"ל , אבל שפיר
אפשר שהיו שם דברים כתובים כבר קודם לכן ומשה העתיקן
ברוה"ק. ויעוין היטב בזה ויתורץ לך בזה הרבה דברים. [הגרש"פ זצ"ל]
