הוּא הָיָה אוֹמֵר: אוֹרֵחַ טוֹב מַהוּ אוֹמֵר? – כַּמָּה טְרָחוֹת טָרַח בַּעַל הַבַּיִת בִּשְׁבִילִי, כַּמָּה בָּשָׂר הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה יַיִן הֵבִיא לְפָנַי, כַּמָּה גְּלוּסְקָאוֹת הֵבִיא לְפָנַי, וְכׇל מַה שֶּׁטָּרַח – לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִילִי. אֲבָל אוֹרֵחַ רַע מַהוּ אוֹמֵר? – מַה טּוֹרַח טָרַח בַּעַל הַבַּיִת זֶה? פַּת אַחַת אָכַלְתִּי, חֲתִיכָה אַחַת אָכַלְתִּי, כּוֹס אֶחָד שָׁתִיתִי, כׇּל טוֹרַח שֶׁטָּרַח בַּעַל הַבַּיִת זֶה – לֹא טָרַח אֶלָּא בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.
Ben Zoma would say: A good guest, what does he say? How much effort did the host expend on my behalf, how much meat did the host bring before me. How much wine did he bring before me. How many loaves [gluskaos] did he bring before me. All the effort that he expended, he expended only for me. However, a bad guest, what does he say? What effort did the host expend? I ate only one piece of bread, I ate only one piece of meat and I drank only one cup of wine. All the effort that the home owner expended he only expended on behalf of his wife and children.
עַל אוֹרֵחַ טוֹב מַהוּ אוֹמֵר? ״זְכוֹר כִּי תַשְׂגִּיא פׇעֳלוֹ אֲשֶׁר שׁוֹרְרוּ אֲנָשִׁים״ (איוב ל״ו:כ״ד). עַל אוֹרֵחַ רַע כְּתִיב: ״לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים״ וְגוֹ׳ (איוב ל״ז:כ״ד).
With regard to a good guest, what does he say? “Remember that you magnify his work, whereof men have sung” (Job 36:24); he praises and acknowledges those who helped him. With regard to a bad guest it is written: “Men do therefore fear him; he regards not any who are wise of heart” (Job 37:24).
מפני שישנם בעולם אנשים בעלי יאוש וספק המדברים תועה על ההשגחה העליונה ומוצאים בעולם רעות רבות, ועל פי דבריהם ישפל רוח האדם ויאבד את ישרו וטוהר לבבו ויראת ד' תלך תמס מקרבו. ע"כ למען לא יתפתה האדם לטענותיהם הכוזבות, יצייר כי באמת היאוש וההשקפה בעין רעה על המציאות והבטחון וההשקפה בעין טובה, שניהם אינם באים לאדם ע"פ חילוקים בשכל החיצוני המופשט כ"א הדבר תלוי בתכונת הנפש הטובה היא אם רעה. כי כמו שאנו רואים במקרים הקטנים, שהאורח הטוב יצייר את טובו של בעה"ב ואין בזה מן השקר כלל, כי המסתכל בעין טובה ימצא באמת את הצדדים הטובים שמחייבים אותו להכיר טובה ולקנות אהבה וקורת רוח מבעה"ב. וכיון שנפשו טובה הרי הוא מוצא לפניו נכון לדון לכף זכות וכף צדק, שיודע בעצמו מדת טובו שאלמלא הי' הוא בעה"ב מכניס אורחים, אם יהי' בידו היו מקבלם בסבר פנים יפות בשמחה ובעין יפה. א"כ גם בעה"ב זה ודאי טרח ג"כ הכל בשבילי, מפני שהתכונה הטובה של אהבת רעים הי' כדאי להכריעו לכל אלו המעשים. אבל האורח הרע, שאינו מצייר בנפשו עושה טוב באמת, לא יוכל לצייר ציור הגון וטוב ומחפש צדדים להקטין את הרושם הטוב, ואם ימצא צדדים ליחש לרע מיחשם.
Because there are people in the world who are filled with despair and doubt, who speak falsely about Divine Providence and find much evil in the world, and according to their words, the human spirit will be debased, its righteousness and purity of heart will be lost, and the fear of God will melt away from within them. Therefore, so that a person is not tempted by their false claims, he should imagine that despair and looking at reality with an evil eye [negativity], and confidence and looking at it with a good eye [positive attitude], both do not come to a person based on differences in abstract external intellect, but rather the matter depends on the quality of the soul, whether it is good or bad. Because just as we see in the micro, that the good guest will highlight the goodness of the host, and there is no falsehood in this at all, because the one who looks with a good eye will truly find the good aspects that obligate him to show gratitude and gain love and satisfaction from the host. And since his soul is good, he finds himself ready to judge favorably and justly, knowing his own measure of goodness. If he were the master of the house and an innkeeper, he would welcome them with a pleasant face, joy, and a good eye. Therefore, this master also certainly exerted himself for me in all these matters, because the good quality of loving one's fellow was enough to influence him to do all these deeds. But the evil guest, who does not truly imagine good in his mind, will not be able to paint a decent and good picture and will seek ways to diminish the good impression, and if he finds ways to relate them to evil, he will relate them.
כן נפש צדיק הזכה המוכנת לעשות טוב, תשקיף על ההשגחה האלהית בעין טובה, כי מנפשו יחזה שרצונו רק להיטיב. ומנין נמצא בנפשו הכשרון הזה, אם לא מאור העליון הטוב והמטיב. ע"כ יהי' בטוח כי הכל נעשה לטוב, והרעות המתרגשות בעולם יש להם אחרית טובה, וממילא ישמח בחייו ויהי' עובד ד' באמת ולבו טוב על הבריות. והנפש הרעה שלא תוכל לצייר כ"א רק רע, תשקף ג"כ על העולם בעין רעה, ותתיאש מכל צדדי החיים שתוכל לדון אותם לרעות ולהקטין את הטובות בקטנות ערך.
Yes, the pure, righteous soul, ready to do good, will look upon Divine Providence with a good eye, for from its own soul it will see that His will is only to do good. And from where did this talent come to be in his soul, if not from the light of the good and benevolent Supreme Being? Therefore, he will be assured that everything is done for the good, that the evils occurring in the world have a good purpose, and consequently, you will rejoice in your life and be a true servant of God with a good heart toward all creatures. And the evil soul, which can only see evil, will also reflect on the world with an evil eye, and will despair of all aspects of life, which it can judge as evil and diminish the good things to insignificance
ונתנה הבחירה הזאת ביד האדם, כדי שתהי' מקושרת בעקב הנפש הטובה ג"כ עריבות החיים ושקיטת הלבבות בעוה"ז. ומטובת העין לגבי ההשגחה העליונה תבא ג"כ טובת עין אל הבריות באהבה ושלום. ואמר שבעל העין טובה יגדיל כל פעל, לפי התכונה האנושית המתיחשת לשירה מתוך עונג והרחבת הדעת על מחזה מעשה ד' הנהדרים "מה גדלו מעשיך ה', במעשי ידיך ארנן" . והשירה הרי היא ג"כ יצירה נפשית הנכונה לענג את האדם בעונג רוחני, להרבות ששונו וטובו. והמביט בעין יפה יראה טוב גם בחלק השירי, גם במה שהדמיון יוכל להיות נהנה ממנו ג"כ יודה ע"ז לד' חסדו שיצר את העולם באופן הגון כזה, שיש ג"כ מקום להנאות עדינות ונעלות ע"י כח השירה, "זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים".
And this choice was given into the hand of man, so that the sweetness of life and the tranquility of hearts in this world would also be connected to the heel of the good soul. And from a good eye toward Divine Providence, a good eye will also come to creatures in love and peace. And he said that the one with a good eye will magnify every deed, according to the human characteristic that relates to song/poetry out of pleasure and expansion of the mind upon the sight of God's wonderful deeds, as it is written, "How great are your works, O Lord! In the works of your hands I sing." And song/poetry is also a spiritual creation that is meant to delight a person with spiritual pleasure, to increase their joy and goodness. And he who looks with a good eye will see good both in the poetic part, and in that which the imagination can also enjoy, and will give thanks to God for His kindness in creating the world in such a worthy manner, that there is also room for delicate and sublime pleasures thru the power of poetry, "Remember that you magnify His work, which men sing about."
אמנם בעל עין הרע, לא די שלא תהי' נפשו ישרה בו להתענג מחלק השירי שבמציאות, כ"א גם מה שראוי מצד החכמה לאהוב ולכבד ג"כ לא יראה, ויראה תמיד באנשים רעות וחשדות. והצדדים הטובים יסתיר. ע"כ יטיל אימה על הבריות, "יראוהו אנשים ולא יראה כל חכמי לב", כי את הכל יבקר מצד עינו הרעה, וירומם את צדדי השלילה המגלים הקלון ומכסים את הזוהר וההוד שבמעלות הנפשות הקרובות אל חוגו.
Although he has an evil eye, not only will his soul not be upright within him to delight in the poetic part of existence, but he will also not see what is worthy of love and respect from the perspective of wisdom, and he will always see evil and suspicion in people. And the good sides will hide. Therefore, He will strike fear into the creatures, "Men will see Him, but not all the wise of heart," for He will examine everything from the perspective of His evil eye, and He will exalt the negative aspects that reveal disgrace and conceal the radiance and glory in the virtues of souls close to His circle.
ומתוך התוצאות שבאלו שתי הנטיות, נבין שהדרך האמתית שעליה ובגללה נוצר האדם הוא להיות בעל עין טובה נגד המקום ונגד הבריות, ולקנות בנפשו מושגי יושר של הכרת טובה לאדון כל ב"ה, "והתענג על ד' ויתן לך משאלות לבך" . ומתוך העין הטובה תבא כל טוב, וממנה יוצאת ואליה שבה מדת הסבלנות המשובחת, אותה שהיא משכללת את העולם ומביאה אותו לשכלולו. לא הסבלנות המביאה לעקירת כל טוב מן העולם בשביל הפזיזות שבה, כי הסבלנות הרעה באה מתוך ההחלטה הריקניות שהכל שמם והכל ריק ואין יתרון לתכונה על תכונה, מתוך שכל הנטיות האנושיות וכל המציאות בכלל הכל הבל, זאת הסבלנות היא מבלה עולם ובאה מעין רעה. כ"א סבלנות טהורה מפני ההכרה האמתית איך יד ד' אוחזת בכל ההפכים לתקנם לקשרם ולאחדם ע"י תיקוני כל חסרונותיהם, למען יצא לפעלו אדם מתוקן ומשוכלל המוצא את נפשו ישרה וכל חפציו הגשמיים והרוחניים עומדים לפניו ברב הוד והדר ושלימות מרובה, סבלנות המוסיפה יראת שמים ויראת חטא עם אהבת ד' ואהבת הבריות היותר שלמה ומפוארה, זה כל האדם.
And from the results of these two inclinations, we will understand that the true path upon which and for which man was created is to have a good eye toward the place and toward creatures, and to acquire in his soul concepts of righteousness, of gratitude toward the Master of all, blessed be He, "and delight yourself in the Lord, and He will grant you the desires of your heart." And from the good eye comes all good, and from it emanates and to it returns the excellent quality of tolerance, which perfects the world and brings it to its completion. Not the tolerance that uproots all good from the world due to its recklessness, because bad tolerance comes from the empty decision that everything is desolate and empty, and there is no advantage of one trait over another, because all human inclinations and all reality in general are vanity. This tolerance destroys the world and comes from an evil source. Rather we are talking of true tolerance born of true understanding of how God's hand holds all opposites to rectify, connect, and unite them by correcting all their shortcomings, so that a perfected and complete person emerges, finding their soul upright and all their physical and spiritual desires standing before them in great glory, splendor, and abundant perfection. This tolerance adds fear of God and fear of sin with the most complete and glorious love of God and love of fellow human beings; this is the whole person.
---
Mussar Haskels:
1] There is no *objective* way to view the world. Whether we have a positive, optimistic view of life or the opposite is a choice. How we will choose depends a lot on the nature, quality and level of our psyche and soul.
2] Our view of G-d and His governing of the world and our view of people are intertwined. If we have a positive view of one it will impact the other and so too if we have a negative view of one it will impact the other. We see this in the gemara b/c it starts talking about the way we relate to human beings [the בעל בית] and marshals proof texts that relate to our relationship to Hashem.
