מדברי הרב זצ"ל בראש השנה תרצ'"ד בחורבת רבי יהודה החסיד, נערך ונרשם ע"י מאיר מדן.
(ישעיהו כז יג): "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים".
"אלהינו ואלהי אבותינו תקע בשופר גדול לחירותנו..." (תפלת שופרות. מוסף של ר"ה).
על שופר גדול של גאולה נבא הנביא, ולתקיעת שופר גדול אנו מתפללים, גדול דוקא.
כי מדרגות שונות יש בשופר של גאולה:
יש שופר גדול,
שופר בינוני רגיל,
ויש שופר קטן.
ושופרו של משיח נמשל אל השופר כפשוטו, אל השופר של ראש השנה.
ההלכה קובעת בשופר של ראש השנה שלש דרגות:
א) שופר של ר"ה מצוותו בשל איל (שולחן ערוך ארוח חיים תקפ"ו א).
ב) בדיעבד כל השופרות כשרים (שם).
ג) שופר מבהמה טמאה וכן שופר מבהמות עבודה זרה של גוי פסול, אבל אם תקע בו יצא ידי חובתו. ומותר לתקוע בכל שופר שהוא אם אין שופר כשר, ובלבד שלא יברך עליו (עיין משנ"ב שם).
ודרגות אלה המנויות בהלכה בשופר של ראש השנה מקבילות הן לדרגות בשופר של גאולה.
מהו לאמיתו של דבר שופר של גאולה? בשם "שופר של משיח" אנו מתכוונים להתעוררות ולדחיפה הגורמת לתחיתו ולגאולתו של עם ישראל. התעוררות זו היא התקיעה המקבצת את האובדים והנדחים והמביאתם להר הקודש בירושלים.
היה היתה בישראל בזמנים שונים וישנה גם כיום בחלקים וביחידים מישראל התעוררות ורצון שמקורם בקדושה באמונה החזקה בה' ובתורה, בקדושת ישראל ותעודתו, וברצון לקיים את רצון ה' שהיא גאולת ישראל השלמה. זהו השופר הגדול והמעולה, רצון עם להגאל מתוך הרצון הנעלה למלא את תעודתו הגדולה שאינה נתנת להתמלא בהיותו גולה ועלוב.
ויש שהרצון הקדוש נחלש, אין ההתלהבות הגדולה לרעיונות עליונים שבקדושה. אבל נשאר לפחות הטבע האנושי הבריא, שגם הוא מקורו בקדושה. וטבע אנושי בריא זה מחולל רצון טבעי פשוט באומה להקים את שלטונה בארצה, לקום ולהשתחרר, לחיות חיי חופש פשוטים ככל העמים. רצון טבעי זה מתוך הרגשה לאומית טבעית, זהו השופר הבינוני הרגיל, המצוי בכל מקום. אף הוא שופר כשר, אעפ"י שמצוה בראשון יותר מאשר בו. "בדיעבד כל השופרות כשרים".
אולם יש גם דרגה שלישית בשופר של משיח ואף היא מקבילה לשופר של ראש השנה: שופר קטן, פסול, שתוקעים בו בהכרח, אם אין שופר כשר בנמצא. אם אפסה התלהבות הקודש ורצון הגאולה הנעלה הנובע ממנה, ואם גם הרגשה אנושית לאומית וטבעית ורצון של חיי לאום בכבוד גם הם אפסו, אם אי אפשר לתקוע בשופר כשר לגאולה באים אויבי ישראל ותוקעים באזנינו לגאולה. הם מכריחים אותנו לשמוע קול שופר, הם מתריעים ומרעישים באזנינו ואינם נותנים לנו מנוח בגולה. שופר של חיה טמאה נהפך לשופרו של משיח. עמלק, פיטלורה[1], היטלר, וכו', מעוררים לגאולה. ומי שלא שמע קול השופר הראשון, ואף לקול השופר השני הרגיל לא רצה לשמוע כי אזניו נאטמו הוא ישמע לקול השופר הטמא, הפסול, בעל כרחו ישמע. ואף הוא יוצא ידי חובה, גם לאומיות זו של השוט, של "צרת היהודים", גם בה יש מן הגאולה. אולם, על שופר זה אין לברך, (משנה ברכות ו ד): "כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו".
אנו מתפללים, שלא יביאנו הקב"ה עוד לידי שמיעת השופר הפסול והטמא בעל כרחנו. ואף לשופר הפשוט, הבינוני, החילוני כמעט, אין אנו מתגעגעים ביותר.
אנו תפלה: "תקע בשופר גדול לחירותינו", שופר שבא מתוך עומק קדושתה של נשמת ישראל, מתוך קדש קדשינו, ואז תהא הגאולה שלמה.
הערות שוליים
סימון פטליורה, מדינאי אוקראיני מתחילת המאה ה-20 שחייליו טבחו עשרות אלפי יהודים.
From the words of the Rabbi, of blessed memory, on Rosh Hashanah 1934 in the ruins of Rabbi Yehuda HaChassid, compiled and recorded by Meir Madan.
(Isaiah 27:13): "And it shall come to pass in that day, that a great trumpet shall be blown, and they that were lost in the land of Assyria, and they that were driven out in the land of Egypt, shall come and worship the Lord in the holy mountain at Jerusalem."
Our God and the God of our fathers, sound the great shofar - שופר גדול - for our freedom... (Shofar prayer Rosh Hashana).
The prophet prophecied about a great shofar of redemption, and we pray for a great shofar blast, specifically a great one.
Because there are different levels in the shofar of redemption:
There is a great shofar,
A regular medium shofar,
And there is a small shofar.
And the shofar of the Moshiach is compared to the shofar in its literal sense, to the shofar of Rosh Hashanah.
Halacha states that there are three degrees for the Shofar of Rosh Hashanah:
a) The shofar for Rosh Hashanah is commanded to be made from a ram's horn (Shulchan Aruch, Orach Chaim 586:1).
b) After the fact, bi-dieved, all shofars are kosher (ibid.).
c) A shofar made from an unclean animal, as well as a shofar made from the idolatrous animals of a gentile, is invalid, but if one blows it, they have fulfilled their obligation. And it is permitted to blow any shofar if there is no kosher shofar, as long as one does not recite a blessing over it (see Mishnah Berurah there).
And these degrees mentioned in the Halacha regarding the Shofar of Rosh Hashanah are equivalent to the degrees in the Shofar of Redemption.
What is truly a shofar of redemption? By the name "Shofar of the Moshiach," we mean the awakening and impetus that leads to the resurrection and redemption of the people of Israel. This awakening is the trumpet call that gathers the lost and the outcast and brings them to the Holy Mountain in Jerusalem.
There has been an awakening and desire in Israel at different times, and it still exists today in parts and among individuals in Israel. This awakening and desire stem from holiness, strong faith in God and the Torah, the holiness and destiny of Israel, and the desire to fulfill God's will, which is the complete redemption of Israel. This is the great and excellent shofar, a will to be redeemed from the sublime will to fulfilll its great destiny, which cannot be fulfilled while it is exiled and wretched.
And sometimes the holy will weakens, and there is no great enthusiasm for the lofty ideas of holiness. But at least healthy human nature remains, which also originates in holiness. And this healthy human nature generates a simple natural desire of a nation to establish its rule in its land, to rise up and liberate itself, to live simple lives of freedom like all other peoples. This natural desire stems from a natural national feeling; it is the ordinary, common, middle-of-the-road trumpet found everyplace. It is also a kosher shofar, although the commandment is more fulfilled in the first one than in it. After the fact, bi-dieved, all trumpets are kosher.
However, there is also a third level in the Moshiach's shofar, and it is also equivalent to the shofar of Rosh Hashanah: a small, defective shofar that must be blown if no kosher shofar is available. If the enthusiasm of holiness and the desire for the sublime redemption that stems from it have vanished, and if even national and natural human feeling and the desire for a life of dignity for the nation have also vanished, if it is impossible to sound a kosher shofar for redemption, and the enemies of Israel come and sound in our ears for redemption. They force us to hear the sound of the shofar, they warn and thunder in our ears and give us no rest in the diaspora. The horn of an unclean animal becomes the horn of the Moshiach. Amalek, Petliura 1], Hitler, [the Rav ztz"l already smelled in 1934 who Hitler ימ"ש was] etc., inspire redemption. And whoever did not hear the sound of the first shofar, and even to the sound of the usual second shofar did not want to listen because his ears were blocked, he will hear the sound of the impure, invalid shofar, he will hear against his will. And even this fulfills an obligation, even this nationalism of the whip, of "the trouble of the Jews," even in this there is an element of redemption. However, one should not make a bracha on this shofar (Mishnah Berachot 6:4): "Anything that is a kind of curse, one does not bless it."
We pray that the Holy One, blessed be He, will not bring us again to hear the defective and impure shofar against our will. And even the simple, average, medium grade, almost secular shofar [the second category], we don't yearn for it very much.
We pray: "Blow the great shofar for our freedom," a shofar that comes from the depths of the holiness of the soul of Israel, from our Holy of Holies, and then the redemption will be complete.
Footnotes
1] Symon Petliura, a Ukrainian statesman from the early 20th century whose soldiers massacred tens of thousands of Jews.
---
Are Mamdani, Carlson and the general anti-semitism in the US and worldwide sounding the Shofar of redemption? I hooooooope so.
