בעניני הדעות והאמונות, שיסודתם הם בדברים רוחניים ומופשטים, מזדמן הדבר יותר מבכל מחלוקת, ששני בעלי ריב שהם כפי המבט החיצוני רחוקים מאד זה מזה, הם באמת אומרים שניהם דבר אחד. וכל עיקר המחלוקת שלפעמים נראה אותה בוערת עד לב השמים, אינה כי אם ריב שפתים, מפני שלא יבין איש שפת רעהו.
They Are Really Saying the Same Thing
Regarding matters of concepts and beliefs, which are matters founded on spiritual, abstract matters, it is a more common occurrence than in any other dispute that two disputants who, viewed externally, are very far from each other, are both really saying the same thing. And the entire essence of the dispute, which sometimes appears to flame up to the heart of heaven, is only a dispute of language, because neither person understands the other’s language.
א׳:י״א
בבסיס האמונות תלוי הכל באיכות השילוב של המחשבה, איך חלקיה תלויים הם זה בזה, שבהם רב מאד השינוי בין אדם לחבירו, ויותר מזה בין דור לדור.
Differerent Strokes For Different Folks
Regarding the basis of beliefs, everything depends on the quality of the blending of a person’s thought: how its parts depend on each other. In this, there is a great difference between one person and another—and, even more, between one generation and another.
לפעמים נמצא, שע"י איזה הגיון ביסוד רעיוני אחד, לאדם אחד נופל אצלו בנין שלם של מוסר ורגשי קודש, ולחבירו אין הדבר נוגע כלל לבנינו הרוחני שנשמתו מתקיימת בו.
Sometimes we find that due to some logic at the foundation of a single idea, a whole structure of morality and holy feelings collapses for one person, while for their freind it doesn't affect at all his spiritual building that sustains his soul.
ולפעמים גם ע"י הרעיון הזה עצמו, שהאחד שוקע ויורד על ידו, חבירו הרי הוא מתעלה ומתרומם.
And sometimes, the self-same idea causes one person to sink and descend, and another person to rise and ascend.
א׳:י״ב
המשכיל משכלל בקרבו את המושגים שיהיו מסודרים לו בצורה נאותה.
Improving One’s Concepts
The wise person improves his concepts so that they will be properly organized.
והמושגים הרוחניים שהם ממלאים את הנפש, כל מה שהאדם הוא יותר מואר במחשבתו, כך צורתם הכללית היא יותר נכונה, ויותר מתקרבת אל האמת ואל התכונה שהיא מרוממת את הנפש.
Regarding spiritual concepts that fill a person’s spirit, to the degree that his thoughts are illuminated, their general form is correct and close to the truth and to the attribute that elevates the spirit.
א׳:י״ג
שמח היה הרמב"ם, כשצורת ההשגחה קבלה אצלו צביון של הדרגה שכלית.
Faith with Intellect
Maimonides was happy when, in his teachings, the form of God’s providence took on the character of a construct in which it correlates to a person’s sapience [intellect].
וראוי הדבר לשמח על זה, מפני שכל זמן שהאמונה הזאת, שהיא מבססת את חיי העולם, היא מונחת בלא תואר שכלי, איננה מתערבת עם כל גלי החיים של הנפש החכמה, השואפת להשכיל.
And it is fitting to be happy about this, because as long as this faith, which provides the basis for life in the world, exists without an intellectual framework, it does not blend with all of the waves of life of the wise spirit, which yearns to comprehend.
אבל אחר שקבלה לתוכה צורתה השכלית, הרי היא משתרשת במעמקי הנשמה בכל חדריה ומעמקיה, והאדם מוצא את עצמו מאושר, כשצורתו הרוחנית מתאחדת לחטיבה אחת.
But after faith receives its intellectual form, it is rooted in the depths of the soul in all of its chambers and depths, and a person finds himself content, as his spiritual form coalesces into a single unit.
