Sunday, August 6, 2017

No Olam Haba

לישועת אלחנן בן מרת הענא מרים

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ג'

המספר לשון הרע עובר ב"לא תלך רכיל בעמך", אם במקרה סיפור בגנות חבירו. אבל אם חס ושלום הורגל לעבור על עוון זה בקביעות, כמו אלו שרגילים לשבת ולספר דברי גנאי על אנשים, אנשים כאלה נקראים בפי חז"ל בעלי לשון הרע. ועונשן גדול בהרבה, כיון שהם עוברים על תורת ה' מתוך זלזול, ונעשה אצלם כהפקר. ועליהם נאמר בתהילים (י"ב ד') "יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות".

הלכות לשון הרע, כלל א, סעיף ד'

אמרו חז"ל על שלוש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא.. ואלו הן: עבודה זרה, וגילוי עריות ושפיכות דמים. ולשון הרע כנגד כולם. ופרשו הראשונים, שחז"ל מדברים על אלו שמורגלים בעוון זה של לשון הרע בתמידות, מפני שהדבר נעשה להם כהיתר מרוב הרגל.

Laws of Lashon Hara, chapter 1, section 3

The person who speaks lashon hara transgresses, "Do not go as a talebearer in your nation," if he speaks negatively of his fellow on occasion. But if, heaven forefend, he habitually transgresses this sin on a permanent basis, such as those who sit and speak negatively about people, they are called "baalei lashon hara" (habitual speakers of lashon hara) by Chazal and their punishment is far greater, since they transgress the Torah of Hashem out of denigration [of the Torah] and disregard the prohibition. Regarding them it says in Tehillim (12:4), "Hashem will cut off all flattering lips, a tongue that speaks proud things."

Laws of Lashon Hara, chapter 1, section 4

Chazal say that for three sins one is punished in this world and does not have a portion in the next world. These are: idolatry, immorality, and bloodshed, while lashon hara is equal to them all [combined]. The Rishonim explain that Chazal refer to someone who is habituated to speak lashon hara constantly, due to it becoming as if permitted to him through much habit.