וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי, לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּֽירָה:
He is One, and there is no second to compare to Him, to associate [with Him].
Even after Hashem כביכול lowered and contracted Himself in order to accommodate us and our world, He is still sui generis - in a class allllll by Himself. There is nothing like Him and can be nothing like Him. He is above all description and all connection.
[Sophisticated people understand that we toe the line between understanding that Hashem is faaaaar beyond anything we can ever imagine and at the same time relates to us and our world w/ incredible love and care. He sent His Prophets to reprimand His people and watches over and guides everything 24/7.
So don't make the mistake of thinking that Hashem is your friend. There is no משל for Him and one CANNOT connect to Him - להחבירה is impossible. ON THE OTHER HAND [a very chashuve hand], He descended, created us, loves us, cares about us, guides us and is with us every second of every day. He IS our friend [במדרש - וישמע יתרו, הה"ד רעך ורע אביך אל תעזוב, רעך זה הקב"ה כמד"א למען אחי ורעי - ועי' רש"י שבת ל"א ד"ה דעליך סני]. He is aware of every מחשבה דיבור and מעשה - thought, speech and act. He judges us every year and makes sure that the world at large will fulfill its purpose and that we as individuals will have the chance to fulfill our purpose. He is both very much part of our world (as we perceive Him) and very much beyond this world. כך נלע"ד בהבנת ובניסוח הדברים].
INCREDIBLE how a "song" [אדון עולם] we sang in kindergarten has so much depth and profundity!!!
והוא אחד ואין שני להמשיל לו להחבירה. אע"פ שאמרנו ע"ד אחודן העליון של ההויות כולן בשרשן המיוחד במקור האחדות המוחלטה, ברז היכולת העליון, שהוא תמיד בפועל בכל שלמותו התמימה, ועל דבר ירידתן והתגבלותן של הנמצאות כולן, מראש ועד סוף, ועל דבר חזרתן האחרונה למקורן העליון, מקור האחדות השלמה, לא יעלה על דעת שום אדם לחשוב, חלילה, שיש איזה מין דוגמא וערך לעצמותן של ההויות, אפילו בכללותן ומקוריותן היותר מזוככת, בתור ענין מופרד או מחובר, נמשל או נערך, לגבי אדון כל ב"ה. כי כל אלה הירידות והעליות, ההמשכות והחזרות, תופשות מקום וענין רק לגבי דידן, לגבי הגבלתם של העולמים, של היצור אשר עשה בעוצם גבורתו חסדו וחכמתו העליונה, המתעלה מכל תואר של גבורה וחסד, ומכל הגדרה של חכמה, ומכל תיאור של איזה משל ודוגמא בעולם. ואין לנו כ"א להיות מלאים עז הדממה מהדרת קודש אור אחדותו המוחלטה המתעלה מעל כל. והוא אחד, ואין שני, בכל האופן של ההויות מצד ערכן העצמי. ושלילת השניות הזאת היא שוללת גם אפשריות של המשלה ואיזה צד של חבור בין יציר ליוצרו, כי אין כאן שום חבור ושום משל, כי הוא לבדו הוא עדי עד, ולגבי דידיה הכל כלא ולא נחשב, וכל מחשבותינו הן משוטטות לפאר ולעלה תפארת עזו, מעל כל חבור, מעל כל משל ודמיון.
לזכות אבי מורי ואמי מורתי ולע"נ יהודה בן פרנטיצ'עק
