לע"נ אסתר בת שמואל
Let us say that a Jew is presented with the following scenario. If he does what is right in the eyes of Hashem, then he will suffer forever [ח"ו], while if he does what is wrong in the eyes of Hashem he will be eternally rewarded. Whoa!! What a dilemma.
The rationalists said that it doesn't matter how much a person loves Hashem, his desire for his pleasure and well being will overrride any feelings of love for Hashem and he will do what will ultimately give him pleasure.
But they were wrong. A person who is intoxicated with his love of Hashem will do what Hashem wants, even if he will suffer as a result.
There are such people around. I hope one day to be one of them....
Writes the Rav ztz"l:
המחשבה ע"ד אהבת אלהים השגורה היא, שאם בעד הטוב בעיני ד' יצוייר שיסבול האדם עונש נצחי, ובעד הרע יגיע לעונג נצחי, יבחר בראשון ויברח מן האחרון. הרציונלים חלקו ע"ז, ואמרו שלא יתכן הדבר, כי סוף הנקודה היא הסבת העונג ומניעת הצער מעצמו. אבל הם לא ראו כ"א את ההגיון, ולא את המציאות. המחשבה אומרת רק שאהבת ד' כשהיא מתגברת, מביאה היא את האדם עד לידי מצב כזה ששום חשבון שבעולם לא יוכל לנצחה, כי אין החשבון וההגיון מנצח את ההויה, כ"א ההויה מנצחתם, שהם בעצמם אינם כ"א איזה גילויים קלושים מעצם ההויה המלאה, שהם נחשבים לעומתה כדמות אבק דק.
