I was asked today about buying presents during sefira. In general, one should make a she-hechiyanu when buying new items that give one simcha [a suit, a car etc.] and also on a new fruit, so maybe during this time of mourning it should be forbidden. Here are permissive teshuvos from Rav Valdenberg and Rav Ovadiah. Rav Valdenberg also says that one may shower during sefira [THANK G-D!!] and do house renovations. Rav Ovadiah says that one may be machmir not to wear a new garment [and wear it and make שהחיינו for Shabbos].
Read it inside as a zchus for the refuah of Chaim Dov ben Risa Shoshana, a young father who was in tremendous pain due to a rare disease that compelled the doctors to induce a coma רח"ל.
שו"ת ציץ אליעזר חלק יח סימן מא
א. אודות ברכת שהחיינו ולבישת בגד חדש בימי הספירה וחוהמ"פ.
ב. להתרחץ בנהר או לצאת לדרך בימי הספירה.
ג. אם מותר בימי הספירה להתקין את הבית להרחיבו ולהכניס בו שיכלולים.
לח"א
לח"א
א) ע"ד אם מותר לברך שהחיינו בימי הספירה או ללבוש בגד חדש. הנה אין לזה מקור בשו"ע ונו"כ, ומעיקרא דדינא מותר. אולם זה תלוי במנהג מקומות, וכבר כתב מזה ידידי הבלתי נשכח הגה"צ הר"י וועלץ זצ"ל בשו"ת דברי ישראל ח"ב בליקו"ת סימן כ"ז, וציין ממה שראה בספר יוסף אומץ, ועיקרי הד"ט חאו"ח סי' כ"א וארחות חיים החדש סי' תצ"ג סק"ב ושו"ת פני מבין חאו"ח סי' קל"ג יעו"ש, ולפלא שלא ציין גם לדברי שו"ת לבושי מרדכי (תרצ"ז) סימן קנ"ג שכותב ג"כ שלא נמצא מזה בשום פוסק רו"א, אך כותב שיודע "כי בגליל העליון (באונגרין) מחמירין בזה, אך בגלילות אלו יש מחמירין ויש מקילין" ומעיקרא דדינא אין לאסור יעו"ש, ולשו"ת קרן לדוד (סאטמאר) סימן קי"ט שמסכים להעיקרי הד"ט דלא מצינו לאסור ברכת שהחיינו בימי הספירה וכו', ומה"ט ס"ל שם שאין בית מיחוש למסור ס"ת לביהכ"נ בתופים ומחולות לא רק בל"ג בעומר אלא אפילו בשאר ימי הספירה עיין שם. וכן לשו"ת אפרקסתא דעניא סימן קע"ו, ונו"נ שם גם דדברי התוספות חיים על החיי אדם ס"ק י"ב כדיעו"ש. וכתב מזה גם בספר גנזי יוסף (שווארטץ) סימן ס"ט ובהשמטות ותיקונים אות י' כדיעו"ש. כן ראיתי אריכות דברים שכותב בזה בספר שו"ת תורת יקותיאל סימן מ"ח ע"ש.
והנה בהספרים הנזכרים מצטטים מספר יפה ללב ח"ב סי' תצ"ג אות ז', מ"ש בשם אביו הגרח"פ ז"ל במועד לכל חי אות י"ב דמנהג טוב שלא לחנך מלבוש חדש שראוי לומר עליו שהחיינו, ומה שמוסיף עלה דמי שיש לו נשואין בל"ג בעומר ליכא ביה שום פקפוק ללבוש את הבגדים החדשים בשבת של כניסה לבית הכלה וכו'.
ואני אוסיף מה שראיתי שמוסיף עוד לכתוב בזה היפה ללב בח"ג סי' תצ"ג, והוא, דלאחר שראה מה שכותבים עוד בזה, מסיק וכותב. שאין שום חשש כלל, וכיון שהמנהג לברך שהחיינו בימים האלה על פרי חדש הוא הדין על מלבוש שדין א' להם ע"ש, ועוד לו בח"ה סי' תצ"ג אות ה' שמביא מ"ש משם ספר אורחות יושר פי"א שכותב דמה שאומרים העולם שלא לעשות בגדים חדשים בימי העומר הוא שיחת נשים שלא מצינו חומרא זו בשום פוסק ע"ש.
והנה בהספרים הנזכרים מצטטים מספר יפה ללב ח"ב סי' תצ"ג אות ז', מ"ש בשם אביו הגרח"פ ז"ל במועד לכל חי אות י"ב דמנהג טוב שלא לחנך מלבוש חדש שראוי לומר עליו שהחיינו, ומה שמוסיף עלה דמי שיש לו נשואין בל"ג בעומר ליכא ביה שום פקפוק ללבוש את הבגדים החדשים בשבת של כניסה לבית הכלה וכו'.
ואני אוסיף מה שראיתי שמוסיף עוד לכתוב בזה היפה ללב בח"ג סי' תצ"ג, והוא, דלאחר שראה מה שכותבים עוד בזה, מסיק וכותב. שאין שום חשש כלל, וכיון שהמנהג לברך שהחיינו בימים האלה על פרי חדש הוא הדין על מלבוש שדין א' להם ע"ש, ועוד לו בח"ה סי' תצ"ג אות ה' שמביא מ"ש משם ספר אורחות יושר פי"א שכותב דמה שאומרים העולם שלא לעשות בגדים חדשים בימי העומר הוא שיחת נשים שלא מצינו חומרא זו בשום פוסק ע"ש.
ועיינתי בגוף ספר אורחות יושר סוף פרק י"א, וז"ל המלא: מה שאומרים העולם שאין לעשות בגדים חדשים בימי העומר, הוא שיחת נשים, שלא מצינו חומרא זו בשום פוסק ואם משום שמחה הבו דלא להוסיף, שלא אמרו אלא שלא לעשות שמחות יתירות בריקודים ומחולות עכ"ל.
כן חזיתי בקודש כעת בספר אורח חיים על הגש"פ (הנמ"ח) מהגה"צ בעל הבן איש חי ז"ל בהלכות ספירת העומר אות כ"ח, שמדבר אודות המקומות שנהגו שלא לחנך מלבוש חדש דראוי לומר שהחיינו בין פסח לל"ד בעומר, וכותב שכן המנהג גם בעירו, ושאבל שהחיינו על הפירות נהגו לברך בעירו, ואחרי שמציין לדברי המאמר מרדכי בזה, והפחד יצחק באות ע', והעקרי הד"ט בסימן כ"א אות י"ז, מוסיף וכותב, דודאי במקום שלא נהגו איסור אין לאסור להם, אך במקום שנהגו לאסור צריכין ליזהר בזה, אך הבו דלא להוסיף עלה, כי לא נהגו בעירו כי אם במלבוש, אבל לברך שהחיינו על הפירות מברכין, וגם במלבוש לא נהגו כי אם לחנך ללבוש, אבל לקנות ולתקן אין חוששים יעו"ש.
[ואגב, זה מזמן שנשאלתי להנוהגין שלא ללבוש בגד חדש, בימי העומר, אם מותר אבל ללבוש בגד חדש בחוהמ"פ הגם שזה כבר בימי העומר, והשבתי להיתר דכיבוד ימי המועד עדיפי, וכעת ראיתי שהגרי"ח ז"ל שם נגע בזה, וכותב וז"ל: ונ"ל בס"ד דבתוך המועד אף על גב שהתחילו לספור העומר מותר לחנך בגד חדש גם פה עירנו (שנהגו לחנך מלבוש חדש בימי העומר), ורק צריכין ליזהר מאסרו חג עד ל"ג בעומר, כי בתוך הפסח שהוא יום טוב אין שום טעם למנהג עכ"ל].
ב) מהאמור נבין לאל מה ששאלני אם מותר להתרחץ בים בימי הספירה, כי אין כל יסוד לאסור זאת, וגם לא ידוע על מנהג קבוע בזה במקומות קבועים בכאן.
וכך מצאתי בשו"ת דברי מלכיאל ח"ג סימן י"ג שנשאל אודות מה שנהגו שלא לרחוץ בימי הספירה בנהר, וכן שלא ללבוש בגד חדש, ובדברי תשובתו הביא מהכתוב בזה בפחד יצחק ועקרי הד"ט לענין בגד חדש שאין לחוש לזה כלל, ומתוך זה הסיק וכתב דממילא דה"ה לענין רחיצה בנהר דאין לחוש, ובפרט כי אצלינו לא נתפשט מנהג זה, רק קצתן חוששין לזה וכו' ולזאת אין להורות איסור בזה יעו"ש.
ב) מהאמור נבין לאל מה ששאלני אם מותר להתרחץ בים בימי הספירה, כי אין כל יסוד לאסור זאת, וגם לא ידוע על מנהג קבוע בזה במקומות קבועים בכאן.
וכך מצאתי בשו"ת דברי מלכיאל ח"ג סימן י"ג שנשאל אודות מה שנהגו שלא לרחוץ בימי הספירה בנהר, וכן שלא ללבוש בגד חדש, ובדברי תשובתו הביא מהכתוב בזה בפחד יצחק ועקרי הד"ט לענין בגד חדש שאין לחוש לזה כלל, ומתוך זה הסיק וכתב דממילא דה"ה לענין רחיצה בנהר דאין לחוש, ובפרט כי אצלינו לא נתפשט מנהג זה, רק קצתן חוששין לזה וכו' ולזאת אין להורות איסור בזה יעו"ש.
עכ"פ אין לכנות דבר זה שלא להתרחץ בים בימי העומר כמנהג העולם, כפי שראיתי שמכנה זאת בספר ילקוט אברהם (ליפשיטץ) או"ח סי' תצ"ג וכותב בלשון "מה שנוהגין העולם שלא ללבוש בגד חדש בימי הספירה וגם שלא לרחוץ א"ע בימים הללו". ואם על ללבוש בגד חדש מיהת שמענו ממנהג ונו"נ בספרי הפוסקים מקדמת דנא. וגם דחוהו עקרונית מהלכה כנז"ל, הרי על דבר זה שלא להתרחץ שלא שמענו ולא ראינו וממילא גם לא דנו בזה. ולכן במקום שאין מנהג קבוע בזה שלא להתרחץ אין להורות כל איסור בזה [ולמעשה כותב גם בספר ילקוט אברהם שם שלא יודע מאין מצאו מקור לדינים אלו, ורק חושש משום קיבלוהו עליהם, ומטעם אל תטוש תורת אמך יעו"ש, ולדעתי אין כל מקום לחששות כאלה לכגון נידוננו שרק מיעוטא דמיעוטא חוששין לכך אי פה ואי שם].
ג) ומה ששאלני עוד אם מותר לנסוע בדרכים בימי הספירה, לדעתי אין כל מקום למניעה, וכבר נשאל על כך בשו"ת מנחת אליעזר חלק ד' סימן מ"ג, ובירר והשיב בפשיטות להיתר עיין שם. וכן בספר דרכי חיים ושלום סי' תרכ"ז.
ד) עוד נשאלתי למעשה אם מותר בימי הספירה להתקין את הבית, להרחיבו, ולהכניס בו שיכלולים נחוצים, ועל יסוד המתברר בספרן של צדיקים כפי שציינתי עליונים למעלה, והעיון בגופן של דברים וצדדיהם השבתי להתיר בפשיטות, ובפרט שלא נשמע על מנהג מסוים וקבוע בזה.
לאחר מיכן מצאתי בספר ויאמר מאיר (וואקנין) ח"א סימן ב' שנשאל בדבריו גם על כגון דא, אם רשאים לבנות בנינים חדשים בימי הספירה, ולאחר שציטט מהמאמר מרדכי, ופחד יצחק, ועיקרי הד"ט, מעיקר חלישות המנהג בזה שלא לברך שהחיינו על פרי"ח ובגדים חדשים, ושבדברים קלי הערך לתפור ולקנות חדשים יכולים להקל, וכן לכל כל צורך קל שהוא, סיים וכתב וז"ל: ומענין בית חדש זה לא יעלה על הדעת, שאפי' בשבוע שחל בו ת"ב לא אסר מרן כ"א בנין של שמוחה כגון בית חתנות וכו' אבל בסתם בנין שרי, וא"כ כ"ש בימי הספירה שאין לא איסור ולא מנהג, ואפי' לשיטת הר"ן דהביא מרן הב"י ז"ל דסבר דכל בנין שאין צריך לו כי אם להרווחה בעלמא אסור, אפ"ה אינו ענין לימי הספירה וכו', ואם לכל המאורעות שאירעו לישראל מאחר החורבן ולהלאה יעשו בהם חומרות ואיסורים כמו בהמ"ק אזי ח"ו צריכים לישב כל השנה כולה לתנות על שבר בת עמי על מה שקרה להם יום יום כמעט אין לך יום בשנה שלא תמצא שאירע בו צרה כמבכירה מאחר החורבן, וזה דבר שאין הציבור יכול לעמוד בו וכו' ודי במה שנוהגים, ואין להוסיף באיסורים, ומותר גמור לבנות ולנטוע עיין שם. ותו לא מידי.
שו"ת יחוה דעת חלק א סימן כד
שאלה: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר על פרי חדש או על בגד חדש?
תשובה: לכאורה יש ללמוד דין זה ממה שכתב מרן השלחן ערוך /א"ח/ (סימן תקנ"א סעיף י"ז), שטוב להזהר שלא לומר ברכת שהחיינו על פרי חדש או על מלבוש חדש בימים שבין י"ז בתמוז ליום תשעה באב, והטעם לזה מפני שהם ימי אבל וצער לישראל, ואין ראוי לברך אז שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, בשעה שהזמן אינו מתאים לשמחה, מפני שימים אלו ימי פורענות לישראל. וכן מבואר בספר חסידים. וכן כתב בשו"ת בנימין זאב (סי' קס"ג). ואם כן גם בימי הספירה שמנהג ישראל שלא להסתפר לאות אבל על עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא שכולם נספו בשנה אחת מפסח ועד פרוס עצרת, כמבואר בגמרא דיבמות (דף ס"ב ע"ב). וכ"כ רבינו האי גאון בתשובת הגאונים (שערי תשובה סי' רע"ח), בטעם המנהג שלא להסתפר מערב פסח עד יום ל"ד לעומר. וכ"כ רבינו יצחק אבן גיאת בספר מאה שערים (עמוד ק"ט). וכ"כ בספר הפרדס (סי' קמ"ד) ועוד. וכן פסק בשלחן ערוך /א"ח/ (סי' תצ"ג). לפיכך יש לומר שאין לברך שהחיינו בימים אלה מפני שהם ימי פורענות ומדת הדין מתוחה בהם. וראה במסכת עדיות (פרק ב' משנה י'). וכ"כ הגאון רבי אפרים לונטשיץ, רבו של בעל התוספות יום טוב, בספרו עוללות אפרים (חלק ב' מאמר ק"ז) שהמנהג שלא לברך שהחיינו בימי הספירה.
אולם לאחר התבוננות נראה שיש חילוק גדול בין ימי בין - המצרים לימי הספירה, כי ימי בין המצרים שאירעו בהם חורבן בית המקדש ושאר פורעניות, המבוארים במשנה תענית (דף כו ע"א), הם ימי אסון כללי לעם ישראל בכללו, וממילא אין מקום לברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, בזמן שנועד לפורענות לכל האומה, שנקבע להם בכיה לדורות, ומגלגלים חובה ליום חייב. אבל ימי הספירה אינם נחשבים לימי פורענות לעם ישראל, ואדרבה, כתב הרמב"ן (בפרשת אמור) שקדושת ימי הספירה כימי חול המועד. וראה בזוהר הקדוש (פרשת שמות דף י"ב ע"א, ופרשת שלח לך דף קע"ד ע"א). ובספר מגיד מישרים (פרשת אמור) ע"ש. וכן העלה להלכה הגאון רבי מרדכי כרמי בספר מאמר מרדכי (סי' תצ"ג סק"ב), להתיר לברך שהחיינו בימי הספירה, ושכן המנהג. וכן פסק הגאון רבי יצחק למפרונטי בספר פחד יצחק, והסכים עמו הגאון רבי דניאל טירני בספר עיקרי הד"ט (סי' כ"א אות י"ז), והעיד שכן המנהג בגלילותיו להקל בברכת שהחיינו בימי הספירה ע"ש. וכ"כ בשו"ת קרן לדוד (סוף סימן קי"ט). וכן העלה בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג' (סי' י"ג). וכן העיד הגאון רבי יצחק פלאג'י בספר יפה ללב ח"ב (סי' תצ"ג סק"ג), שכן פשט המנהג להקל לברך שהחיינו על פרי חדש בימי הספירה. ע"ש. וכן כתב בשו"ת לבושי מרדכי (מהדורא בתרא סי' קנ"ג). וכ"כ הרה"ג רבי אליהו חמוי אב"ד ארם צובא, בירחון המאסף (סי' ל"ד). וכ"כ הרה"ג רבי מאיר וואעקנין זצ"ל אב"ד טבריה, בשו"ת ויאמר מאיר (סי' ב') ע"ש.
לפיכך נראה שאף מי שנהג להחמיר שלא לברך שהחיינו בימי הספירה על פרי חדש, בחושבו שכן צריך להיות על פי הדין, יוכל לבטל מנהגו אף בלי התרה, הואיל והוא מנהג בטעות שאינו צריך התרה לבטלו, כמ"ש התוספות (פסחים נא ע"א). ובשלחן ערוך יורה דעה (סי' רי"ד). ובפרי חדש או"ח (סי' תצ"ו) ועוד. וגדולה מזו נראה לומר שאפילו אם היה יודע שמעיקר ההלכה מותר לברך שהחיינו בימי הספירה, אלא שרצה להחמיר על עצמו להמנע מזה, יכול לבטל מנהגו בלי התרה, מפני שאין בזה משום גדר וסייג, אלא רק מילתא יתרה בעלמא. וכעין מה שכתב הפרי חדש או"ח (סי' תצ"ו). והובא להלכה בשו"ת תורת חסד מלובלין (חאו"ח סי' ל"ח). ובשו"ת שואל ומשיב קמא (ח"ב סי' ק'). ומבואר בירושלמי (סוף קידושין), שעתיד אדם ליתן דין וחשבון על מה שראתה עינו ולא אכל, והוא מפני שצריך לתת שבח והודאה להבורא יתברך בברכת שהחיינו על כל פרי חדש שרואה וטועם ממנו, שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא, לא בראו אלא לכבודו. ואף על פי שבשו"ת מהר"י שטייף (סי' רמ"ט) לא כתב כן, נראה שהעיקר להלכה כמו שכתבנו.
אך בנוגע לענין לבישת בגד חדש בימי הספירה, טוב לחוש ממדת חסידות למה שכתב הגאון רבי יוסף יוזפא בספר יוסף אומץ (סי' תתמ"ה), שמיום ראש חודש אייר ואילך נוהגים להחמיר שלא ללבוש בגד חדש. וכ"כ הגאון מהר"ח פלאג'י בספר מועד לכל חי (סי' ו' אות י"ב), ובנו הגאון רבי יצחק פלאג'י בספר יפה ללב ח"ב (סי' תצ"ג), שאין ראוי לברך שהחיינו על בגדים חדשים בימי הספירה. וכ"כ בשו"ת תורת יקותיאל (סי' מ"ח) ע"ש. אבל בשו"ת לבושי מרדכי (מהדורא בתרא סי' קנ"ג) כתב, שאף שבגליל העליון (באשכנז) נוהגים להחמיר שלא ללבוש בגד חדש בימי הספירה, בגלילות אלו יש נוהגים להקל בזה, הואיל ולא נמצא בשום פוסק שיש להחמיר בזה ע"ש. וכ"כ להקל בשו"ת פני מבין (חאו"ח סי' קל"ג אות ב') ע"ש. ולכן כשיש צורך, יש להדר ללבוש הבגד החדש בשבת שבתוך ימי הספירה, ויברך עליו שהחיינו. (שהרי אף בשבת שבימי בין המצרים לפני ר"ח אב יש מתירים לברך שהחיינו על בגד חדש), וכן במקום שמחת בר מצוה או ברית מילה בימי הספירה, יש להקל בזה בפשיטות. וכן כתב בספר ארחות יושר (פרק י"א). ובספר קמח סולת ועוד אחרונים וכן עיקר.
שאלה: האם מותר לברך שהחיינו בימי ספירת העומר על פרי חדש או על בגד חדש?
תשובה: לכאורה יש ללמוד דין זה ממה שכתב מרן השלחן ערוך /א"ח/ (סימן תקנ"א סעיף י"ז), שטוב להזהר שלא לומר ברכת שהחיינו על פרי חדש או על מלבוש חדש בימים שבין י"ז בתמוז ליום תשעה באב, והטעם לזה מפני שהם ימי אבל וצער לישראל, ואין ראוי לברך אז שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, בשעה שהזמן אינו מתאים לשמחה, מפני שימים אלו ימי פורענות לישראל. וכן מבואר בספר חסידים. וכן כתב בשו"ת בנימין זאב (סי' קס"ג). ואם כן גם בימי הספירה שמנהג ישראל שלא להסתפר לאות אבל על עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא שכולם נספו בשנה אחת מפסח ועד פרוס עצרת, כמבואר בגמרא דיבמות (דף ס"ב ע"ב). וכ"כ רבינו האי גאון בתשובת הגאונים (שערי תשובה סי' רע"ח), בטעם המנהג שלא להסתפר מערב פסח עד יום ל"ד לעומר. וכ"כ רבינו יצחק אבן גיאת בספר מאה שערים (עמוד ק"ט). וכ"כ בספר הפרדס (סי' קמ"ד) ועוד. וכן פסק בשלחן ערוך /א"ח/ (סי' תצ"ג). לפיכך יש לומר שאין לברך שהחיינו בימים אלה מפני שהם ימי פורענות ומדת הדין מתוחה בהם. וראה במסכת עדיות (פרק ב' משנה י'). וכ"כ הגאון רבי אפרים לונטשיץ, רבו של בעל התוספות יום טוב, בספרו עוללות אפרים (חלק ב' מאמר ק"ז) שהמנהג שלא לברך שהחיינו בימי הספירה.
אולם לאחר התבוננות נראה שיש חילוק גדול בין ימי בין - המצרים לימי הספירה, כי ימי בין המצרים שאירעו בהם חורבן בית המקדש ושאר פורעניות, המבוארים במשנה תענית (דף כו ע"א), הם ימי אסון כללי לעם ישראל בכללו, וממילא אין מקום לברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, בזמן שנועד לפורענות לכל האומה, שנקבע להם בכיה לדורות, ומגלגלים חובה ליום חייב. אבל ימי הספירה אינם נחשבים לימי פורענות לעם ישראל, ואדרבה, כתב הרמב"ן (בפרשת אמור) שקדושת ימי הספירה כימי חול המועד. וראה בזוהר הקדוש (פרשת שמות דף י"ב ע"א, ופרשת שלח לך דף קע"ד ע"א). ובספר מגיד מישרים (פרשת אמור) ע"ש. וכן העלה להלכה הגאון רבי מרדכי כרמי בספר מאמר מרדכי (סי' תצ"ג סק"ב), להתיר לברך שהחיינו בימי הספירה, ושכן המנהג. וכן פסק הגאון רבי יצחק למפרונטי בספר פחד יצחק, והסכים עמו הגאון רבי דניאל טירני בספר עיקרי הד"ט (סי' כ"א אות י"ז), והעיד שכן המנהג בגלילותיו להקל בברכת שהחיינו בימי הספירה ע"ש. וכ"כ בשו"ת קרן לדוד (סוף סימן קי"ט). וכן העלה בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג' (סי' י"ג). וכן העיד הגאון רבי יצחק פלאג'י בספר יפה ללב ח"ב (סי' תצ"ג סק"ג), שכן פשט המנהג להקל לברך שהחיינו על פרי חדש בימי הספירה. ע"ש. וכן כתב בשו"ת לבושי מרדכי (מהדורא בתרא סי' קנ"ג). וכ"כ הרה"ג רבי אליהו חמוי אב"ד ארם צובא, בירחון המאסף (סי' ל"ד). וכ"כ הרה"ג רבי מאיר וואעקנין זצ"ל אב"ד טבריה, בשו"ת ויאמר מאיר (סי' ב') ע"ש.
לפיכך נראה שאף מי שנהג להחמיר שלא לברך שהחיינו בימי הספירה על פרי חדש, בחושבו שכן צריך להיות על פי הדין, יוכל לבטל מנהגו אף בלי התרה, הואיל והוא מנהג בטעות שאינו צריך התרה לבטלו, כמ"ש התוספות (פסחים נא ע"א). ובשלחן ערוך יורה דעה (סי' רי"ד). ובפרי חדש או"ח (סי' תצ"ו) ועוד. וגדולה מזו נראה לומר שאפילו אם היה יודע שמעיקר ההלכה מותר לברך שהחיינו בימי הספירה, אלא שרצה להחמיר על עצמו להמנע מזה, יכול לבטל מנהגו בלי התרה, מפני שאין בזה משום גדר וסייג, אלא רק מילתא יתרה בעלמא. וכעין מה שכתב הפרי חדש או"ח (סי' תצ"ו). והובא להלכה בשו"ת תורת חסד מלובלין (חאו"ח סי' ל"ח). ובשו"ת שואל ומשיב קמא (ח"ב סי' ק'). ומבואר בירושלמי (סוף קידושין), שעתיד אדם ליתן דין וחשבון על מה שראתה עינו ולא אכל, והוא מפני שצריך לתת שבח והודאה להבורא יתברך בברכת שהחיינו על כל פרי חדש שרואה וטועם ממנו, שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא, לא בראו אלא לכבודו. ואף על פי שבשו"ת מהר"י שטייף (סי' רמ"ט) לא כתב כן, נראה שהעיקר להלכה כמו שכתבנו.
אך בנוגע לענין לבישת בגד חדש בימי הספירה, טוב לחוש ממדת חסידות למה שכתב הגאון רבי יוסף יוזפא בספר יוסף אומץ (סי' תתמ"ה), שמיום ראש חודש אייר ואילך נוהגים להחמיר שלא ללבוש בגד חדש. וכ"כ הגאון מהר"ח פלאג'י בספר מועד לכל חי (סי' ו' אות י"ב), ובנו הגאון רבי יצחק פלאג'י בספר יפה ללב ח"ב (סי' תצ"ג), שאין ראוי לברך שהחיינו על בגדים חדשים בימי הספירה. וכ"כ בשו"ת תורת יקותיאל (סי' מ"ח) ע"ש. אבל בשו"ת לבושי מרדכי (מהדורא בתרא סי' קנ"ג) כתב, שאף שבגליל העליון (באשכנז) נוהגים להחמיר שלא ללבוש בגד חדש בימי הספירה, בגלילות אלו יש נוהגים להקל בזה, הואיל ולא נמצא בשום פוסק שיש להחמיר בזה ע"ש. וכ"כ להקל בשו"ת פני מבין (חאו"ח סי' קל"ג אות ב') ע"ש. ולכן כשיש צורך, יש להדר ללבוש הבגד החדש בשבת שבתוך ימי הספירה, ויברך עליו שהחיינו. (שהרי אף בשבת שבימי בין המצרים לפני ר"ח אב יש מתירים לברך שהחיינו על בגד חדש), וכן במקום שמחת בר מצוה או ברית מילה בימי הספירה, יש להקל בזה בפשיטות. וכן כתב בספר ארחות יושר (פרק י"א). ובספר קמח סולת ועוד אחרונים וכן עיקר.
