Friday, October 3, 2025
Nation Erupts In Celebration As Government Finally Shuts Down
U.S. — Celebrations have erupted all across America today as the federal government has actually shut down.
Tears poured forth from overjoyed citizens as the government finally closed its doors after years of devastating close calls.
"I thought I would never see this day," said local man Chris Henning. "We've come so close so many times, I started to think it might never happen. To be able to look my kids in the eye and say 'Yes, sweetheart, the federal government has really shut down' — it's an incredible feeling. What a beautiful moment."
It was no less than President Ronald Reagan who famously said that the government is not the solution - it is the problem.
Fireworks could be seen dotting the skies as exuberant revelers took to the streets. "This could be the thing that finally brings the country back together," said local woman Denise Perkins. "There's not much we agree on anymore, but we can all rejoice together knowing the federal government is no longer functioning. It's healing."
At publishing time, the nation had become anxious as Congress threatened to reopen the government.
Pope Condemns G-d For Instituting The Death Penalty
VATICAN CITY — The supreme pontiff of the Catholic Church issued a sharp criticism of the Almighty Creator of the universe this week, as Pope Leo XIV publicly condemned God for instituting the death penalty.
When asked by the media to comment on critics of the death penalty, the pope singled out the Lord, offering a stinging critique of the Almighty for instituting capital punishment and questioning whether or not God was actually pro-life.
"I question God's moral standing here," Pope Leo told reporters. "Someone who says, ‘I'm against abortion,' but says, ‘I'm in favor of the death penalty,' is not really pro-life. So, when I read the Bible and see God instituting the death penalty and reiterating it multiple times, I wonder just how ‘pro-life' the Lord can really claim to be. I wish God had asked me what my thoughts were on the topic before he unilaterally decided on it."
The pope said that he hoped to persuade God to see his side and perhaps change His mind on the subject. "It's important for God to see this from all sides," Leo explained. "While it's important to be kind and loving to the unborn, we should also be kind and loving to unrepentant, violent murderers who continually prey on society and disregard fundamental laws of civilization to commit horrific atrocities."
Pope Leo went on to say that he would pray for God to have a softer heart toward murderers and reconsider His hardline stance on the death penalty.
At publishing time, Pope Leo had also questioned God's command to bring innocent cute animals as sacrifices.
UK Prosecutes Synagogue For Provoking Attacker By Being Openly Jewish
MANCHESTER — The Crown Prosecution Service announced that charges had been filed against a Jewish synagogue on Thursday for provoking a violent terrorist attack against themselves by being openly Jewish.
A synagogue located in Manchester was the site of a deadly attack last week in which two people were killed and three others were injured. Authorities were acting quickly to punish those involved, including the synagogue and its members, for being openly Jewish.
"We have a zero tolerance policy for violent stabbing offenses," said Crown Prosecutor Henry Thomas. "That's why we have to punish these Jews for being so Jewish and even praying. It just incites more stabbings."
Authorities officially charged Heaton Park Hebrew Congregation Synagogue with incitement of violence and advanced displays of Jewry. If convicted, the synagogue will have to pay a hefty fine of £5,000 or 453,285 afghanis. In addition, Jews who refuse to sign an official apology could face up to five years in prison.
A defense barrister speaking on behalf of the synagogue was unable to get the charges dismissed because his clients are, in fact, quite Jewish.
"I don't know how we're going to win this one," Barrister Clyde Wrinkles said. "My clients are definitely Jews, and we have the Muslim stabber on video saying, 'I am stabbing you because you are Jews.'"
Prime Minister Keir Starmer said he hoped this case would prove a lesson to other Jews out there. "Think of all the stabbings that could be avoided if there were fewer Jews being Jewish," he said in a statement. "We could be living in a socialist utopia if it weren't for these Jews doing Jew things."
At publishing time, all Manchester Jews had been detained pending trial for their own safety.
צור ישראל - הרב יצחק זאגא - פרשת האזינו תשפ"א
Thursday, October 2, 2025
הצור
שמותיו של הקב"ה וסדר הופעתם במקרא, הינם נושא לתורה שלמה "תורת התארים", ואשרי הזוכה להעמיק בה בנגלה ובנסתר.
והנה בפרשת האזינו, ממש לקראת חתימת התורה, נחשף לראשונה שם חדש לריבונו של עולם: "צור".
"הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט" (ל"ב, ד').
"וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ" (ל"ב, ט"ו).
"צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ" (ל"ב, י"ח).
וכך חוזר שם זה ונשנה בפרשה – כנחל איתן המפכה מן הצור – לא פחות משבע פעמים(!)
מה פשר שם זה ומה בא לחדש ב"תורת התארים"?
האונקלוס עומד על דמיונו של הצור – לסלע איתן, ומתרגם:
"'הצור' – תקיפא".
ובעקבותיו פירש גם רש"י:
"'הצור' – חזק".
האבן עזרא הולך אף הוא בדרך זו, ומדגיש לצד העוצמה של הצור גם את יציבותו:
"וטעם 'הצור' - שהוא עומד תמיד כצור".
וכן הספורנו:
אך הנה בא 'הנשר הגדול', הרמב"ם, והוסיף ממד חדש ועמוק לשם צור, ב'מילון' המופלא שערך בתחילת 'מורה נבוכים' לתאריו של ה' יתברך. וכך כתב שם בחלק א' פרק ט"ז (בתרגומו של הגר"י קאפח):
"'צור' - שם משותף (היינו מילה בעלת כמה משמעויות).
הוא שם ההר – 'והכית בצור' (שמות י"ז, ו'),
והוא שם אבן קשה כגון החלמיש 'חרבות צורים' (יהושע ה', ב'),
והוא שם המחצב אשר ממנו חוצבים את אבני המתכות 'הביטו אל צור חוצבתם' (ישעיה נ"א, א').
ומן העניין האחרון הזה (היינו צור = מחצבה) הושאל שם זה - ליסוד כל דבר ומוצאו. ולפיכך אמר הכתוב אחר אומרו: 'הביטו אל צור חוצבתם... הביטו אל אברהם אביכם וכו'' כאילו פירש כי הצור אשר חוצבתם ממנו - הוא אברהם אביכם, ולכן לכו בעקבותיו ויהי דתכם - דתו, והתנהגו במידותיו, כי טבע המתכת הכרחי שיהא מצוי בדבר שנחצב ממנו (היינו היוצא מן המקור - טבעו דומה למקור).
ועל פי העניין הזה האחרון, נקרא ה' יתעלה - צור. כי הוא המוצא והסיבה לכל מה שזולתו.
ונאמר 'הצור תמים פעלו', 'צור ילדך תשי' 'ואין צור כאלוהינו' (שמואל א' ב', ב'), 'צור עולמים' (ישעיה כ"ו, ב)".
[...וכאן מחולל הרמב"ם תפנית מפתיעה ומרתקת, ומסיים במעין "דרשה חסידית" על מעמד משה על הצור בהר סיני:]
הרמב"ם מפרש אפוא את השם צור במשמעות - מקור. ודבריו הולמים עד מאוד את פשוטו של מקרא. הבה נתבונן בשתי דוגמאות להוכחת דבריו.
א. הכתוב מדגיש: "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ", ומשמעותו מובנת היטב דווקא לאור דברי הרמב"ם. משה מוכיח את העם וזועק לעברם: הן ה' יתברך הוא צורך ומקורך, הוא אביך מולידך וכיצד זה שכחת אותו ונטשתו?
ב. ישעיה הנביא אומר: "כִּי בְּיָ-הּ ה' צוּר עוֹלָמִים" הבי"ת של בי-ה סתומה ומוזרה לכאורה, אלא אם כן נפרש את הכתוב ונאמר: כי בי-ה - המהווה את ההוויה כולה, מצוי מקור המציאות - מקור העולמים בבחינת "הוא מקומו של עולם ואין עולם מקומו".
***
דברי הרמב"ם מאירים באור חדש את כל שירת האזינו, ומבהירים את פשר הדגשת המילה "צור" מאז הופעתה בפעם הראשונה: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ... צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא". השירה זועקת: הן ה' יתברך - צדיק וישר הוא, וראוי היה שאתם בניו, הבאים ממקורו, תהיו ישרים כמותו. כיצד אפוא הפכתם לעקומים "דור עיקש ופתלתול"? כיצד יכולתם להפנות עורף ולבגוד בו? הן בכך פגעתם בעצמכם, ושיחתתם את צלם אלוהים שבכם.
"מתוך ביטחון בצור ישראל..."
ומן השירה אל המדינה:
ב- ה' באייר תש"ח בעיצומם של קרבות מלחמת השחרור, התכנסו מנהיגי האומה ובראשם דוד בן גוריון - להכריז על תקומת המדינה.
באסיפה מכוננת זו, גובשה מגילת העצמאות המתווה את עקרונות היסוד של המדינה, אך כשהכול היה מוכן לחתימה, נתגלעה בין המנהיגים מחלוקת קשה, אשר איימה לפוצץ את כל ההסכמות שהושגו בעמל רב.
וזה היה דבר המחלוקת: האם ניתן לסיים את מגילת העצמאות בלי להזכיר שם שמים, ומבלי לציין כי בעזרת ה' הוקמה המדינה?
עמד אז הרב מיימון מראשי המזרחי והתריס כלפי חבריו: כיצד נהין להשמיט את שם ה' מן המגילה, ולא להודות לו על כל המפעל הגדול אשר הוקם בחסדו יתברך?
ולעומתו התייצב גרינבוים מראשי מפ"ם וטען בלהט: אנו במו ידינו הקמנו את המפעל הציוני, ואתם אל תכפו עלינו שם שמים בעל כורחנו.
לבסוף נמצאה הנוסחה הגואלת, ובחתימת המגילה נאמר:
לכאורה היתה זו עוד פשרה "פושרת", המלווה את הציונות מראשית דרכה, וכדרכה של פשרה נשארה הסוגיה עמומה והמחלוקת נותרה בעינה - אלה פירשו: "צור ישראל" הלא הוא "אבינו שבשמים צור ישראל וגואלו" ונוסח זה אף קבעו בתפילה לשלום המדינה. ואלה פירשו: "צור ישראל" – זהו הכוח הפנימי של האומה הטמון בשורשיה ובמעמקי נשמתה.
אבל לאמיתו של דבר, לא פשרה היתה כאן אלא קריאת כיוון היורדת ונוקבת עד תהום, ואנו עומדים לעומתה בפרספקטיבה של דור ושפתינו דובבות: "מה גדלו מעשיך ה', מאוד עמקו מחשבותיך". כי באמת אין שם שמים ההולם יותר את מגילת העצמאות מאשר שם זה "צור ישראל", והוא מבשר ואומר, כי גם אם אין האומה בשלה עדיין "להכיר את עומק הישות העליונה שהיא יסוד תקומתה, ושם שמים עדיין לא שגור על פיה" (הראי"ה קוק, אורות התחייה ל"ב). הרי עצם הכרזת האומה על ביטחונה בצור ישראל ועל רצונה לבקש את שורשיה וצור לבבה, סופו שיביא אותה לגלות את מקור חייה ולהתוודע לאלוהיה השוכן בקרבה.
אכן זהו מהלך ארוך ומורכב שלא ניתן היה למצותו בהכרזה פורמלית ופשטנית, אבל במגילת העצמאות הונח היסוד והותוותה הדרך הלאומית לבקש את צור ישראל. כדוד המלך האומר ברוח קודשו: "לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב' כ"ג, ג'). וכך מתוך חיפוש מתמיד אחר מקור חיינו וטעם חיינו בארץ הזאת עוד יתברר כי צור ישראל הוא אבינו גואלנו, הדופק ללא הרף על דלתות לבנו.
בנקרת הצור
סוד זה מתגלה למשה ביום הכיפורים, ולפיכך מצטווה משה ביום זה לבוא בנקרת הצור - כעובר במעי אמו - כדי להתוודע בדרך ההמחשה לרז הגדול אותו לימדנו הרמב"ם:
במעמד זה מתוודע משה לשלוש עשרה המידות, שאינן מידות זרות לאדם, אלא אידיאלים אלוהיים - אנושיים, אשר מכוחם דבק האדם בבוראו, וזו אכן הסיבה שביום הכיפורים אנו כה מדגישים מידות אלה שניתנו למשה ביום כיפור - בנקרת הצור.
ובבואנו אל נקרת הצור – ביום כיפור, הומה בלבנו תפילה לשלום האומה העושה דרכה במעלות ובמורדות, לגלות את מהותה ולחשוף את צור לבבה:
"אנא אל נא רפא נא לה, בהראות לה נועם זיוך".
כי אמנם נתבעת היא - ובצדק - לסול את דרכה בעצמה "ולעבד את חייה בכוחותיה הנמצאים בשורשי נשמתה" (אורות התחיה, שם). אך אתה, ריבונו של עולם, ברחמיך הרבים אנא אחוז בידה לנחותה הדרך בעלותה בשביל המתפתל אל מעון ביתך, לבל תיפול לתהומות הייאוש והייסורים.
שמע קולה בשוועה אליך באלם קול: ענני ה' ענני! הבט משמים וראה כי ב'צור ישראל' היא בוטחת ואליך היא נושאת את עיניה, וגם אם "אין שם שמים שגור בפיה" ובניה המבקשים את נפשם, עוד יקראו אליך בעטוף לבבם:
"צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם" (תהלים ע"ג, כ"ו).