כאשר שאל פעם אחד ממקורביו את רבנו [כ"ק מרן אדמו"ר מריבניץ זי"ע], כיצד אינו מתיירא מלסכן נפשו לרדת לטבול במימי הנהר הקפואים, השיבו רבנו בתמיהה: "וכי זה ענין של סכנה, אדרבה, המים הללו הצילונו!" והמשיך לספר לו את הסיפור הבא:
אירע שבאמצע עסקו במלאכת השחיטה עבור אחינו בית ישראל ברוסיה, תפסוהו סוכני הנ.ק.וו.ד. [המשטרה החשאית הסובייטית הידועה לשמצה ברדיפות הנוראיות אחר כל ענין יהודי] והוליכוהו עמהם לבית האסורים, והמעשה היה באמצע ימי החורף הקשים ביותר. בדרך שהוליכוהו, עברו השוטרים ליד נהר. ביקש מהם רבנו שירשוהו לירד ולרחוץ, כשהוא מבטיח להם שלא ישהה ברחיצתו כי אם כמה דקות בודדות.
לתמיהת השוטרים היכן הוא רוצה לרחוץ, החווה רבנו אל עבר הנהר הקפוא. התחילו הללו צוחקים עליו בבוז וקלון כי יצא מדעתו לרחוץ בנהר שכולו קרח, אך רבנו בשלו והתעקש להתרחץ דווקא שם. ביקשו הרשעים לראות את מעשהו בכדי שיוכלו להתעלל ולהתל בו, והניחוהו לרדת לשם. כאשר ראו את מעשהו, כי אכן שובר הוא את הקרח ויורד וטובל, לא האמינו למראה עיניהם וחשבוהו לאיש מטורף, וצעקו אחריו בלשון רוסית, "דוראק" – מטורף. בהמשך, פנו הרשעים והלכו לדרכם, בהשאירם שם את רבנו בנהר, בחושבם שדעתו נטרפה עליו ואין להם עוד חפץ בו, ואילו רבנו יצא משם וחזר לעסוק בעבודת הקודש כאילו לא אירע דבר…
אירע שבאמצע עסקו במלאכת השחיטה עבור אחינו בית ישראל ברוסיה, תפסוהו סוכני הנ.ק.וו.ד. [המשטרה החשאית הסובייטית הידועה לשמצה ברדיפות הנוראיות אחר כל ענין יהודי] והוליכוהו עמהם לבית האסורים, והמעשה היה באמצע ימי החורף הקשים ביותר. בדרך שהוליכוהו, עברו השוטרים ליד נהר. ביקש מהם רבנו שירשוהו לירד ולרחוץ, כשהוא מבטיח להם שלא ישהה ברחיצתו כי אם כמה דקות בודדות.
לתמיהת השוטרים היכן הוא רוצה לרחוץ, החווה רבנו אל עבר הנהר הקפוא. התחילו הללו צוחקים עליו בבוז וקלון כי יצא מדעתו לרחוץ בנהר שכולו קרח, אך רבנו בשלו והתעקש להתרחץ דווקא שם. ביקשו הרשעים לראות את מעשהו בכדי שיוכלו להתעלל ולהתל בו, והניחוהו לרדת לשם. כאשר ראו את מעשהו, כי אכן שובר הוא את הקרח ויורד וטובל, לא האמינו למראה עיניהם וחשבוהו לאיש מטורף, וצעקו אחריו בלשון רוסית, "דוראק" – מטורף. בהמשך, פנו הרשעים והלכו לדרכם, בהשאירם שם את רבנו בנהר, בחושבם שדעתו נטרפה עליו ואין להם עוד חפץ בו, ואילו רבנו יצא משם וחזר לעסוק בעבודת הקודש כאילו לא אירע דבר…
