מאמרי החג בחג

א. באנו כאן להשיב לאלו שהעלו את השאלה למה אנו רואים לנכון להרבות בדיבורי מאמרים בהלכות דעות וחובת הלבבות בימות החג דוקא הלוא היה יותר רצוי ומועיל אם היו מחלקים את ריבוי דיבורים אלו למשך כל השנה ולא לרכזם בתקופה כה קצרה. ובאמת מצד אחד יש קצת צדק בטענתם אולם מכל מקום לא ראינו להתנהג כך ועומד להתבאר לפנינו. 

ב. "מי בז ליום קטנות" מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא? קטנות שהיתה בהם שלא האמינו בהקב"ה. ופירש רש"י קטנות אמנה. שגרת המחשבה המצויה תופסת במושג "קטן" ו"גדול" ענין של דעה, ואילו גרויס און קליין בבעל בטחון הוא מימד שונה מתואר קטן וגדול בדעה ו"גדול" בדעה לא מתיחס דוקא לגרעסערע בעל בטחון [בעל בטחון יותר גדול]. אולם מדברי חז"ל הנ"ל חזינן ששגרה זו טעות בידה והרי תואר קטנות מתיחס לקטני אמנה מי בז ליום קטנות שיתבזה שלחנם לעתיד לבוא קטנות והוא ענין דשייך לבטחון. 

ג. ונבוא להסביר את הצפון וגנוז ביסוד זה יש כאלה שמאויי החיים שלהם עומדים בסוד הגדלות ויש בסוד הקטנות כלומר יש כאלו שכל התייחסותם לחיים אינו אלא על דרך תפיסה של חשיבות של גדלות בין ביחס למעשיהם הם בין למעשי הזולת ולמאורעות חולפים ולכל ילדי הזמן בכלל ויש שמתיחסים לכל הסביב להם ולעצמם בהערכה של קלות ושל זלזול של מה בכך. 

ונקודת מבט של חשיבות או של זלזול היא שקובעת את רמת החיים של בן אדם ועל המימד בו הוא פועל ונקבע בזה עכשיו מטרת כל דיבורינו הוא לקראת אור התפיסה של גדלות ורוממות בחיים ולשם כך באות התביעות המתמידות על פרספקטיבה של כבוד ו"חשיבות" ובפרט בתקופה שקולות הזלזול והקלות עולים בראש חוצות וקריות. ועבודה קשה היא בזמננו. יותר קל הוא צו פועל'ן התמדה, תפילה בכוונה וכו' אבל קצת רוממות היא הקשה בכולם. הקשה והמרומם והיא שאיפתנו. 

ד. ולכך אין זה פלא אלא אדרבא המכוון כנ"ל שקטנות מתפרשת אף על קטני אמנה ולא רק על דעתו ולימודו של אדם מפני שבסופו של דבר תפיסת ה"גדלות" היא המשתרעת על פני כל שטחי החיים והפעולות של האדם ואין היא מוגבלת רק לכוח הבנה ולימוד אדרבא היא מתכוונת לתפיסה מקיפה וכוללת. 

ה. והרי חגים הם זמנים של רוממות הנפש ורצוננו ותקותנו הוא שדיבורים החובקים זרועות עולם והבוקעים רקיעים יקלטו בשעת רוממות ויכנסו ללב ומוח מתוך תפיסה ושליטת אור של נדלות ואף אם מבחינה מעשית יש תועלת לפזר את הדיבורים על פני כל השנה הנה התקוה והרצון לקליטת הדברים במזל של גדלות הוא המכריע. 

 סיכום תוכן

המאמר עוסק בחשיבות דיבורי מאמרים בהלכות דעות וחובת הלבבות בימות החג, ובפרט בתקופה שבה קולות הזלזול והקלות גוברים.

   מענה לטענה: המאמר פותח במענה לטענה מדוע מרבים בדיבורים אלו דווקא בחגים ולא לאורך השנה.

   קטנות ובטחון: המאמר מבאר את המושג "קטנות" כפי שהוא מופיע בדברי חז"ל, ומקשר אותו לקטנות אמונה וחוסר בטחון, ולא רק לחוסר דעה.

   גדלות וקטנות כהשקפת חיים: המאמר מסביר כי קיימות שתי גישות יסודיות לחיים: גישה של גדלות, המייחסת חשיבות לכל דבר, וגישה של קטנות, המזלזלת בכל דבר. נקודת המבט הזו משפיעה על רמת החיים של האדם.

   חשיבות הגדלות: מטרת הדיבורים היא לעורר תפיסה של גדלות ורוממות בחיים, במיוחד בתקופה של זלזול.

   חגים כזמן של רוממות: החגים הם זמן מתאים לקליטת דיבורים אלו, מכיוון שהם זמנים של רוממות הנפש, והתקווה היא שהדברים ייקלטו מתוך תפיסה של גדלות. גם אם יש תועלת בפיזור הדיבורים על פני השנה, הרצון לקליטה מיטבית בזמן של גדלות הוא המכריע.

A. We have come here to answer those who have raised the question of why we see fit to increase the discussions of opinions and the duties of the heart during the holidays specifically. Wouldn't it have been more desirable and beneficial if these increased discussions were distributed throughout the year and not concentrated in such a short period? And indeed, on the one hand, there is some truth to their claim, but nevertheless, we did not see fit to behave this way, and it is about to be explained to us.

B. "Who despises the day of small things?" Who caused the righteous to have their table despised in the future? The smallness that was in them, that they did not believe in the Holy One, blessed be He. And Rashi explained: smallness of faith. The common thought pattern grasps in the concept of "small" and "large" a matter of understanding, while "grois un klein" (Yiddish for big and small) in a "Baal Bitachon" (person of faith) is a different dimension than the description of small and large in understanding, and "large" in understanding does not necessarily refer to a "gressere Baal Bitachon" (a person of bigger faith). However, from the words of the Sages mentioned above, we see that this perception is mistaken, and the description of smallness refers to those of little faith. "Who despises the day of small things?" that their table will be despised in the future, smallness, which is a matter related to trust.

C. And we will come to explain what is hidden and concealed in this foundation. There are those whose desires in life stand in the secret of greatness, and there are those in the secret of smallness. That is, there are those whose entire attitude to life is only through a perception of the importance of greatness, whether in relation to their own actions, the actions of others, fleeting events, or all current events in general. And there are those who relate to everything around them and to themselves with an assessment of lightness and contempt, of "what's the big deal."

And the point of view of importance or contempt is what determines the standard of living of a person and the dimension in which he operates. And it is determined now that the purpose of all our discussions is towards the light of the perception of greatness and exaltation in life, and for this purpose come the constant demands for a perspective of honor and "importance," especially in a period when the voices of contempt and lightness rise in the streets and towns. And it is hard work in our time. It is easier to activate perseverance, prayer with intention, etc., but a little exaltation [רוממות] is the hardest of all. The hardest and the most exalted is our aspiration.

D. And therefore it is no wonder, but on the contrary, it is intended as mentioned above, that smallness is interpreted even as those of little faith and not only on a person's understanding and learning, because in the end, the perception of "greatness" extends over all areas of a person's life and actions and is not limited only to the power of understanding and learning. On the contrary, it is intended for a comprehensive and inclusive perception. And behold, holidays are times of elevation of the soul, and our desire and hope is that words that embrace the world and break through the heavens will be absorbed in a time of elevation and enter the heart and mind from a perception and control of the light of greatness, and even if from a practical point of view there is benefit in spreading the words throughout the year, the hope and desire for the reception of the words in the "mazal" (astrological sign/good fortune) of greatness is what decides.

The Rosh Yeshiva ztz"l addresses the question of why ethical and moral discussions are concentrated during holidays, arguing that while spreading them throughout the year might seem more practical, the heightened spiritual state during holidays allows for deeper and more impactful reception of these ideas. The core argument centers on the importance of cultivating a sense of "greatness" (גדלות) in one's life, especially during times when triviality and cynicism prevail, and holidays provide a conducive atmosphere for this cultivation.

The RY addresses the rationale behind focusing discussions on ethics and morality during holidays, acknowledging the argument that spreading these discussions throughout the year might be more beneficial. However, the RY defends the practice, asserting that holidays offer a unique opportunity for spiritual elevation and deeper understanding. The RY connects the concept of "smallness" (קטנות) to a lack of faith and trust in God, contrasting it with the desired state of "greatness" (גדלות). "מי בז ליום קטנות" is interpreted as referring to those who lack faith and will therefore have their table "despised" in the future. The RY clarifies that "greatness" and "smallness" are not merely intellectual concepts but relate to one's level of trust and faith. The RY explains that individuals approach life with either a sense of "greatness" or "smallness," influencing their perspective and actions. "ונקודת מבט של חשיבות או של זלזול היא שקובעת את רמת החיים של בן אדם." The RY emphasizes the importance of cultivating a perspective of "greatness" and reverence, particularly in an era characterized by triviality and cynicism. "מטרת כל דיבורינו הוא לקראת אור התפיסה של גדלות ורוממות בחיים." While practical considerations might suggest distributing these discussions throughout the year, the hope for a more profound reception during the spiritually elevated state of holidays is the deciding factor. "התקוה והרצון לקליטת הדברים במזל של גדלות הוא המכריע." The author argues that holidays are times of spiritual elevation, making them ideal for absorbing profound ideas. "חגים הם זמנים של רוממות הנפש." The ultimate goal is for these discussions to penetrate the heart and mind during this time of heightened awareness. "ורצוננו ותקותנו הוא שדיבורים החובקים זרועות עולם והבוקעים רקיעים יקלטו בשעת רוממות ויכנסו ללב ומוח מתוך תפיסה ושליטת אור של נדלות." The RY clarifies that the concept of "greatness" extends beyond intellectual understanding to encompass all aspects of life. "תפיסת ה"גדלות" היא המשתרעת על פני כל שטחי החיים והפעולות של האדם."

   Ethical and moral discussions are concentrated during holidays.

   Spreading these discussions throughout the year might seem more practical.

   Holidays offer a unique opportunity for spiritual elevation.

   "Smallness" (קטנות) is connected to a lack of faith.

   "Greatness" (גדלות) is the desired state.

   Perspective of "greatness" or "smallness" influences one's life.

   Cultivating "greatness" is crucial in an era of triviality.

   Holidays are ideal for absorbing profound ideas.

   "Greatness" extends beyond intellectual understanding.

   The hope for a more profound reception during holidays is the deciding factor.