לזכות ידיד נפשי הר"ר אליעזר זאב בן דבורה וכל ב"ב לברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם
The Rogochover investigated the status of an עבד כנעני. Does he have personal hashgacha or is he included more generally in the hashgacha of his אדון?
The Rogochover כדרכו cites many many sources to clarify the issue [he says in one paragraph what it takes others pages upon pages בבחינת מיעוט המחזיק את המרובה]. Here are a few:
1] The gemara [Brachos 16b] says about an עבד who dies that unlike a Jew אין עומדים עליו בשורה - normally we make two lines on either side of the mourner and he walks through and everybody comforts him but this doesn't apply to an עבד or שפחה. The gemara continues that we say to him the same thing we say to someone who lost his שור or חמור - Hamakom yemalei chesronach [Hashem should repay your loss]. This sounds like he is under the general rubric of השגחה כללית.
2] The gemara in Kiddushin [62b] says that one may not give a perutah to a שפחה in order to marry her after her release because מעיקרא בהמה השתא דעת אחרת - meaning that before her release she has no independent status.
3] According to the gemara [Sotah 38a] עבדים are not included individually in ברכת כהנים while according to the Sifre they are included.
4] In Chullin [131b] we need a special pasuk to include עבדים in the כפרה of יום כיפור.
5] Nazir [61-62]: An עבד of a כהן doesn't eat Terumah on his own merit but because he is בטל to his אדון.
6] When we say וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך we include עבדים while when we say עמך בית ישראל they are excluded.
7] When one is מודר הנאה [forbidden to receive benefit] from זרע אברהם or מישראל they are not included.
8] In Megillas Esther it says that the Jews and כל הנלוה עליהם [those who accompany them] accepted upon themselves the mitzvos of Purim. כל הנלוה עליהם can't mean converts because they are already included in the Jewish people. So it may well be that it is a reference to the עבדים.
9] The way the Rambam defines עבדים is instructive -
העבדים
שהטבילו אותם לשם עבדות וקבלו עליהם מצוות שהעבדים חייבים בהם יצאו מכלל הגוים
ולכלל ישראל לא באו.
An interesting comment by Rav Schachter [Eretz Tzvi 12/12] on the name of his Rebbi:
הרב צבי שכטר שליט"א
הביא בשם רבו הגרי"ד סולובייצ' יק
זצ"ל שביאר שיש חילוק בין נשים לעבדים בפטור של מ"ע שהזמן גרמן. נשים
נפטרו ממ"ע שהזמן גרמן. אך, לדעת הרמב"ם אין הדבר כן בעבד כנעני. עבד
כנעני יש לו רק מקצת קדושת ישראל, ולגבי מ"ע שהזמן גרמא שהוא פטור מהם, הוא
כנכרי ממש. הרב צבי שכטר הביא בהערה שם, שדברים אלה הם מחלוקת בין הרמב"ם
לתוס' . הגר"ח
ביאר שיש מחלוקת בין הרמב"ם לתוס'
אם הטבילה השניה של עבד כנעני כשיוצא לחירות היא טבילה שחיובה מדאורייתא או
מדרבנן. לדעת התוס', חיובה רק מדרבנן, אך לדעת הרמב"ם, חיובה מדאורייתא. לכן,
לדעת התוס', אי אפשר לומר שעבד כנעני חסר לו בקדושת ישראל, בניגוד לדעת
הרמב"ם.
