לרפואת ר' יהושע מאיר בן רחל שרה
נעמי בת טובה
On the pasuk in Parshas Bo "'ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה" Rashi writes:
"פסח הוא לה' – הקרבן קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי, וישראל אמצעי נמלט, ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח, גם פשק"א [שמו של הפסח בלועזית] לשון פסיעה".
it is a Passover sacrifice to the Lord: Heb. פֶּסַח. The sacrifice is called פֶּסַח because of the skipping and the jumping over, which the Holy One, blessed be He, skipped over the Jews’ houses that were between the Egyptians houses. He jumped from one Egyptian to another Egyptian, and the Jew in between was saved. [“To the Lord” thus implies] you shall perform all the components of its service in the name of Heaven in the manner of skipping and jumping, [i.e., in haste] in commemoration of its name, which is called Passover (פֶּסַח), and also [in old French] pasca, an expression of striding over.
This Rashi raised considerable difficulties for the commentators.
What is the connection between performing the sevice for the sake of Heaven and doing it while skipping and jumping? What does it mean to perform the service while skipping and jumping? The Mechilta, which is the source of Rashi, only mentions that the avoda should be לשם שמים and Rashi throws in the idea that it must be done while skipping and jumping. Why would Rashi diverge from the Chazal he is ostensibly quoting??
Here is an article from the newspaper in Israel called Hamevaser which presents various manuscripts and attempts to verify the correct text:
פסח הוא לה'.
על הפסוק "ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה" (יב,יא) כותב רש"י כך: "פסח הוא לה' – הקרבן קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי, וישראל אמצעי נמלט, ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח, גם פשק"א [שמו של הפסח בלועזית] לשון פסיעה". זה הנוסח בחומשים הנפוצים.
המשפט "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה" נראה תמוה: מה עניין ה'לשם שמים' כאן? הלא העניין הוא לעשותו דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח.
עיון ב"שפתי חכמים" יבהיר לנו שבמהדורות קודמות היה כתוב "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים, דבר אחר – דרך דילוג וקפיצה" אלא שמהרש"ל מחק מילים אלו. ואכן, במהדורות ישנות כמו דפוס ונציה (רפ"ה) מופיעות המלים "דבר אחר", במהדורות מאוחרות יותר. כמו "רב פנינים", כבר הסגירו מלים אלו בסוגריים, ובמהדורות מאוחרות עוד יותר, כגון "לוין אפשטיין" או המהדורה הנפוצה של בלום, כבר מחקו מלים אלו לגמר. [יש לציין שבמהדורת "המאור" החזירו את ה"דבר אחר" בסוגריים מרובעות. וכן בחומש "כליל תפארת" של ר' יוסף שלום וינפלד].
מדוע מחק מהרש"ל מלים אלו? מובן למדי. שכן אם נאמר שיש כאן פירוש נוסף, יווצר כאן קושי: רש"י כותב בתחילת דבריו "הקרבן קרוי פסח על שם הדלוג והפסיחה", מה נוסף כאן אפוא ב"דבר אחר דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח, הלא זהו לכאורה מה שכתב רש"י לעיל? לכן לכאורה העדיף מהרש"ל למחוק את המילים "דבר אחר" ולגרוס "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים דרך דילוג וקפיצה", אמנם הלשון הזה גם כן מוקשה מאוד וטעון ביאור.
אם נטפס אחורה במעלה המהדורות וכתבי היד, נגלה שדיבור רש"י הזה מופיע בשני נוסחאות, האחד מהם, כפי שמפיע למשל בדפוס ספרדי מן העיר אישאר בשנת ר"ן.
"פסח הוא לה' – הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה או על שם הדילוג. ועשו כל עבודתו דלר דילוג וקפיצה, זכר לשמו הקרוי פסח. וגם פאשקוואה לשון פציעא הוא".
בכתב יד של רש"י הנמצא באוניברסיטת פרנקפורט יש נוסח מאוד דומה:
"פסח הוא לה'. – הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה או על שם הדילוג. ועשו כל עבודתו דרך דילוג וקפיצה, זכר לשמו הקרוי פסח, וגם פאשקואה לשון פציעא הוא".
בכתב יד של רש"י הנמצא באוניברסיטת פרנקפורט יש נוסח מאוד דומה:
"פסח הוא לה' – הקרבן קרוי פסח על שם הפסיחה או על הדילוג. ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג ופסיחה, זכר לשמו שקרוי פסח, וגם פשק"א לשון פסיע"ה.
נוסח אחר נמצא במהד' רג'יו דה קלבריאה משנת רל"ה, הדפוס הראשון אי פעם של רש"י על התורה [וכמעט הספר העברי המודפס הראשון בעולם], ובדומה לזה כתב יד מינכן 5:.
פסח הוא לה' – הקבן קרוי פסח על שם הדילוג והפסיחה [שהקב"ה היה מדלג בתי בני ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי וישראל אמצאי נמלט], "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים".
בין שני הנוסחים יש כמה הבדלים, לענייננו החשוב שהם הוא שכתב היד גורס "דרך דילוג ופסיחה" ואינו מזכיר כלל "לשם שמים", ואילו דפוס רג'יו דה קלבריאה גורס "עשו כל עבודותיו לשם שמים" ואינו מזכיר דילוג ופסיחה/ קפיצה כלל.
מבדיקת כתבי יד ודפוסים קדומים נוספים עולה שנוסח רובם ככולם הוא כנוסח כתב היד שהבאנו, כלומר "דרך דילוג וקפיצה", מאימתי מופיע הנוסח המשלב גם את "לשם שמים" כמו בדפוסי ימינו? וכן: מצאתיו לראשונה ב"מקראות גדולות" דפוס ונציה משנת רע"ח.
כעת ניתן לשער כך: לפני המדפיס של דפוס ונציה היו שני הנוסחאות ברש"י שפותחים במלים "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים", והשני הוא "ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג וקפיצה". כתב אפוא הדפיס כך: "ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים, דבר אחר [כלומר: נוסח אחר) – דרך דילוג וקפיצה".
כוונתו של המדפיס היתה שנבין שיש כאן שני נוסחאות: 1. ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים: 2. ואתם עשו כל עבודותיו דרך דילוג וקפיצה. אך המילים "דבר אחר" התפרשו, כמקובל, בשני פירושים שרש"י עצמו בא לפרש, וכאילו לשונו של רש"י עצמו לפנינו, מהרש"ל שעינו הבהירה הבחינה בכך, מחק את ה"דבר אחר" שאינו מדברי רש"י כלל, כאמור. אך הנוסח שלפנינו נשאר עמום כי בעצם מעורבים בו שני מקורות.
מנהגם זה של מעתיקים ומדפיסים לכתוב "דבר אחר" במשמע "נוסח אחר" הוא מנהג ידוע, והוא גרם לשיבושים רבים במקומות שונים, מכיון שלשונות אלו התבארו ללומדים כשני פירושים שהביא המחבר בעצו.
וראה בספרי "משונצינו ועד וילנא" פרק א' על "לישנא אחרינא" במסכת בבא בתרא, שאינו אלא "נוסחה אחרינא".
