All too often, men bring their little children, even babies, to shul. The result is that the father doesn't daven properly because he is busy putting his babies pacifier back in his mouth or getting him a cookie or trying to get him to stop crying [ha-levai WE should cry when we daven...] etc. etc. The other people in shul are also not able to properly concentrate. So let us follow the words of the Mishna Brura and in such instances - STAY HOME:-).
כתב המשנה ברורה (סימן צ"ח), כך: "בשל"ה קורא תגר על המביאים ילדים לבהכ"נ והיינו קטנים שעדיין לא הגיעו לחינוך מטעם כי הילדים משחקים ומרקדים בבהכ"נ ומחללים קדושת בהכ"נ וגם מבלבלים דעת המתפללים ועוד גם כי יזקינו לא יסורו ממנהגם הרע אשר נתחנכו בילדותם להשתגע ולבזות קדושת בהכ"נ אבל כשהגיעו לחינוך אדרבה יביאנו אתו לבהכ"נ וילמדהו אורחות חיים לישב באימה וביראה ולא יניחנו לזוז ממקומו ויזרזהו לענות אמן וקדיש וקדושה עי"ש בסוף עניני תפילה וקה"ת. ועיין בתנא דבי אליהו ח"א פי"ג גודל העונש שיש להאב שמניח את בנו לענות דברים של הבל ותפלות בבהכ"נ". עד כאן דברי המשנה ברורה.
וישנה תשובה מעניינת בענין של גאב"ד אונגוור, הגאון רבי מנשה הקטן (קליין) זצ"ל, בענין זה. ואלו דברי קדשו:
תינוקות שמפריעין בביה"מ אי מותר להביאם
ובדבר שאלתו עוד אם להביא תינוקות לביהמ"ד ולביה"נ אע"פ שהם מפריעים ומבטלים אבותיהם מתפילה, והביא ראי' מחגיגה ג' טף למה באים ליתן שכר למביאיהן וכתבו בתוס' מכאן סמכו להביא קטנים לביהכ"נ, ובמסכת סופרים פי"ח ה"ו סיים והן לקבל שכר ופי' בנחלת יעקב שם דעי"ז יכנס יראה בלבבם בגדלותם ועי"כ יקבלו שכר וממילא בדידן נמי כיון שיכנס יראה בלבבם ויכנס אהבה לבא לביהכ"נ להתפלל מוטב שיביאו אותם לביהכ"נ הגם שיפריעו.
והנה גדולה מזו מצינו מהא דתנן ר' יהושע אשרי יולדתו ופי' דבשעת עיבורה היתה נכנסת לביהמ"ד ולאחר שנולד הכניסה מטתו כדי שיכנסו דברי תורה באזניו מיד והרי שהוא ענין גדול לקטן מה שעושין בשבילו בקטנותו, ועי' ש"ע הגרש"ז דאפילו נט"י מי שנוטל ידי התינוק משעת מילה ואילך קדוש יאמר לו.
ומיהו לדידן כבר כתב רבינו הגדול השל"ה הקדוש הביאו המג"א א"ח סימן קכ"ד סקי"א אהא שכתב הרמ"א וילמד בניו הקטנים שיענו אמן כי מיד שהתינוק עונה אמן יש לו חלק לעוה"ב. כתב המג"א וצריך שיחנכם שיעמדו באימה וביראה, ואותן שרצים ושבים בבית הכנסת בשחוק מוטב שלא להביאם ע"ש. ובאמת כי אין סתירה להנ"ל דהתם כתבו הטעם שילמדו ויכנס יראה בלבבם בגדלותם. אמנם זה אם מראים לו אימת ביהכ"נ ומלמדים אותו ע"כ גם כי יזקין לא יסור ממנו אבל אם עושים ההיפוך שבא לביהכ"נ ועושה שם משחקים ורצים ושבים כמו במקום משחק יותר מבביתם ששם אינם רוצים להפוך הבית אבל בביהכ"נ אין משגיחים עליהם א"כ אדרבה יצא שכרו בהפסדו שלומד עצמו לבזות ביהכ"נ בגדלותו ואזי שתי רעות, חדא שמבלבל את אביו ומבטלו מלכוין בתפלתו ומבטל אחרים מלהתפלל והו"ל ח"ו בכלל מחטיא את הרבים. והשנית שלומד עצמו לבזות ביהכ"נ בגדלותו ולהקל בכבודה. והרבה יש להזהר בזה, כי כמו שמצוה להביאו לביהכ"נ הוא מצוה לחנכו שמה.
גם צריך לראות שיהי' נקי הקטן עכ"פ שאל"כ יש חשש בברכות התפלה, עי' מג"א סימן פ"א סק"א בשם רש"ל דאין נכון לקרות ק"ש אצל תינוק דסתם תינוק מטפח באשפה, והוא ז"ל נתן טעם מפני שאין מקנחין עצמם וצואה בפי טבעת אפילו הוא מכוסה אסור כמ"ש סימן ע"ו ס"ה. והגם שהאחרונים השיגו עליו דזה דוקא לאותו אדם אבל לאחר שרי דלאחר הוי כצואה מכוסה ועי' רש"י יומא דף למ"ד צואה במקומה אסור זה לקרות ק"ש עכ"ל. ודייקו ז"ל דוקא זה אסור ואחר מותר ועי' פמ"ג ולב"ש שם וא"ר ושאר אחרונים, מ"מ לכתחילה ודאי צריך להזהר. ומה שהביא סתירה בדברי הח"ס שבתו"מ פ' בא עה"פ יהי כן ה' עמכם כתב דעוסק בתורה ותפילה לא טוב להיות יחד עם הטף והילדים כי הם מבלבלים ומבטלין מהכוונה ויותר נוח להיות בלעדם וכו',
ובדרשות ח"ס ח"א לפ' וילך ש"ש תקפ"ט הביא גמרא חגיגה הנ"ל דאברהם אבינו ע"ה רצה לתקן גם בני דורו אע"ג שזה היה מצער לו שלא הי' יכול לעבוד בעצמו, וגם הביאו הקטנים במקום הקדוש וביום הקדוש הרי שצריך להביא הקטנים ונמצא דבריו סותרים, ולאחר הסליחה מכ"ת לפענ"ד אין כאן סתירה בשביל הא אלא דבפ' בא כתב הח"ס המציאות דבאמת טוב יותר להתפלל ולעסוק בתורה בלי בלבול הקטנים, מ"מ למען הקטנים אנחנו עושין כאאע"ה וז"פ.
ומיהו לדידן כבר כתב רבינו הגדול השל"ה הקדוש הביאו המג"א א"ח סימן קכ"ד סקי"א אהא שכתב הרמ"א וילמד בניו הקטנים שיענו אמן כי מיד שהתינוק עונה אמן יש לו חלק לעוה"ב. כתב המג"א וצריך שיחנכם שיעמדו באימה וביראה, ואותן שרצים ושבים בבית הכנסת בשחוק מוטב שלא להביאם ע"ש. ובאמת כי אין סתירה להנ"ל דהתם כתבו הטעם שילמדו ויכנס יראה בלבבם בגדלותם. אמנם זה אם מראים לו אימת ביהכ"נ ומלמדים אותו ע"כ גם כי יזקין לא יסור ממנו אבל אם עושים ההיפוך שבא לביהכ"נ ועושה שם משחקים ורצים ושבים כמו במקום משחק יותר מבביתם ששם אינם רוצים להפוך הבית אבל בביהכ"נ אין משגיחים עליהם א"כ אדרבה יצא שכרו בהפסדו שלומד עצמו לבזות ביהכ"נ בגדלותו ואזי שתי רעות, חדא שמבלבל את אביו ומבטלו מלכוין בתפלתו ומבטל אחרים מלהתפלל והו"ל ח"ו בכלל מחטיא את הרבים. והשנית שלומד עצמו לבזות ביהכ"נ בגדלותו ולהקל בכבודה. והרבה יש להזהר בזה, כי כמו שמצוה להביאו לביהכ"נ הוא מצוה לחנכו שמה.
גם צריך לראות שיהי' נקי הקטן עכ"פ שאל"כ יש חשש בברכות התפלה, עי' מג"א סימן פ"א סק"א בשם רש"ל דאין נכון לקרות ק"ש אצל תינוק דסתם תינוק מטפח באשפה, והוא ז"ל נתן טעם מפני שאין מקנחין עצמם וצואה בפי טבעת אפילו הוא מכוסה אסור כמ"ש סימן ע"ו ס"ה. והגם שהאחרונים השיגו עליו דזה דוקא לאותו אדם אבל לאחר שרי דלאחר הוי כצואה מכוסה ועי' רש"י יומא דף למ"ד צואה במקומה אסור זה לקרות ק"ש עכ"ל. ודייקו ז"ל דוקא זה אסור ואחר מותר ועי' פמ"ג ולב"ש שם וא"ר ושאר אחרונים, מ"מ לכתחילה ודאי צריך להזהר. ומה שהביא סתירה בדברי הח"ס שבתו"מ פ' בא עה"פ יהי כן ה' עמכם כתב דעוסק בתורה ותפילה לא טוב להיות יחד עם הטף והילדים כי הם מבלבלים ומבטלין מהכוונה ויותר נוח להיות בלעדם וכו',
ובדרשות ח"ס ח"א לפ' וילך ש"ש תקפ"ט הביא גמרא חגיגה הנ"ל דאברהם אבינו ע"ה רצה לתקן גם בני דורו אע"ג שזה היה מצער לו שלא הי' יכול לעבוד בעצמו, וגם הביאו הקטנים במקום הקדוש וביום הקדוש הרי שצריך להביא הקטנים ונמצא דבריו סותרים, ולאחר הסליחה מכ"ת לפענ"ד אין כאן סתירה בשביל הא אלא דבפ' בא כתב הח"ס המציאות דבאמת טוב יותר להתפלל ולעסוק בתורה בלי בלבול הקטנים, מ"מ למען הקטנים אנחנו עושין כאאע"ה וז"פ.
