לזכות שמחה בן נעכא גיטל
לרפואת הרב אברהם יוסף בן ר' משה חיים
A mitzva has kedusha. When one does a mitzva the light of Hashem shines upon him or her. Even though now we don't feel the sublime pleasure of this light - one day we will. Goyim also fulfill mitzvos, as we find in the gemara that a Goy fulfilled the mitzva of Kibbud Av in a most impressive fashion, to the point that he became the paradigm for the fulfillment of this mitzva. Nevertheless, his fulfillment was because his intellect dictated that it was the right thing to do. We fulfill mitzvos because Hashem said and that imbues us with kedusha.
When we keep Shabbos we are not just enjoying a day off. Shabbos is the day when Hashem rested and we follow in His path and rest as well. That imbues us with a tremendous amount of kedusha because the pasuk explicitly tells us that Hashem kept this mitzva as opposed to, say, tefillin where the gemara teaches that Hashem wears tefilllin but it is not explicit in the pasuk. Hashem, כביכול, keep all of his mitzvos "אשר קדשנו במצותיו" - they are HIS mitzvos. The Zohar Hakadosh teaches that all of the Torah is an "עצה" how to get close to Hashem. The word אנכי that opens the aseres hadibros is an acronym for אנא נפשי כתבית יהבית - I my soul wrote and gave. If you want to connect to Hashem's soul, then mitzvos are the only way!
Dip in the mikva of the Kohen Gadol of Lublin!!
ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק ויקרא
פרשת בחקותי
[א] אם בחוקותי תלכו. מה כתיב למעלה (סוף
פרשת בהר) את שבתותי תשמורו וגו' עיין בבעל הטורים. אך הענין דאיתא במכילתא (בשלח
ויסע א') שם שם לו חק ומשפט וגו' חק זה שבת ומשפט זה כיבוד אב וכמו שאמרו בסנהדרין
(נ"ו ב). והנה כיבוד אב ואם נקרא משפט מפני שהיא מצוה שכלית. ושכן מצינו
(בראשית רבה ס"ה, ט"ז) אמר רבי שמעון בן גמליאל כל ימי הייתי משמש את
אבא ולא שמשתי אותו אחד ממאה ששימש עשו את אביו, וכן בגמרא (קידושין ל"א א)
צאו וראו מה עשה נכרי אחד לאביו באשקלון וכו' ובודאי לא באו לספר בשבחן שהרי מצינו
(ערכין י"ד א) שאסור לומר כמה נאה עכו"ם זה אך אין זה שבחן רק שהם עושין
מפני שהשכל מחייבן לכבד אב ואם שהביאוהו לידי עולם הזה וכל תאוותיו וחמדותיו יקר
בעיניהם. לכן אף האומות קיבלוהו, וכמו שאמרו (פסיקתא פרשה כ"ג וכן הוא בגמרא
קידושין שם) יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך בשעה שאמר אנכי וכו' אמרו
לכבוד עצמו הוא דורש כיון שאמר כבד את אביך וכו' חזרו והודו למאמרות הראשונות,
ומטעם זה דרשו משפט על כיבוד אב ואם שהיא מצוה שכלית שאף האומות מודים לזה. אך למה
דרשו חק על שבת והוא על פי מה שאמרו במדרש רבה (פרשה זו ל"ה, ג' - ד') בשר
ודם גוזר גזירה וכו' מקיימה על ידי אחרים אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן גוזר גזירה
הוא מקיימה תחילה וכו' בחוקותי תלכו חוקים שבהם חקקתי שמים וארץ וכו' והיינו שה'
יתברך מורה לילך בדרכיו והנהגותיו שהם המדות והם כלל הדברי תורה שבהם ברא עולמו,
וה' יתברך מקיים המצוות תחילה, ואף שדרשו בגמרא (ברכות ו' א) מנין שהקב"ה
מניח תפילין וכן (שם ז' א) מנין שהקב"ה מתפלל וכו' הוא רק מדרשא אתא אבל בשבת
כתב בפירוש כי ששת ימים עשה ה' וגו' וינח ביום השביעי על כן ברך וגו', והיינו מפני
שנח ביום השבת צוה לילך בדרכיו, ולכן נקרא שבת סתם חק וזה שנדרש במכילתא חק זה שבת
ומשפט זה כיבוד אב ואם.
ושם נאמר (שמות ט"ו, כ"ב) וילכו
שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים ודרשו (בבא קמא פ"ב א) אין מים אלא תורה וכו'
ובזוה"ק (ח"ב ס' א) מקשה וכי מאן יהיב להו אורייתא הכא והא עד כאן לא
אתיהיבת להון אורייתא אמר רבי אלעזר וכו' ואוליפנא דקודשא בריך הוא תורה איקרי
ואין מים אלא תורה ואין תורה אלא קודשא בריך הוא וכו' והיינו שאחר שהיה להם התגלות
על הים דאיתא (מכילתא בשלח השירה ג' וזוה"ק ח"ב נ"ה ב) ראתה שפחה
על הים מה שלא ראה יחזקאל ואחר כך נעלם מהם אותו האור וזה וילכו שלושת ימים בלא
מים וכשבאו למרה הורה להם חק ומשפט היינו שעל ידי שישמרו חוקיו ומשפטיו של הקדוש
ברוך הוא שבהם ברא עולמו כמו שאמרו במדרש (בראשית רבה א', א') התורה אומרת אני
הייתי כלי אומנתו של הקדוש ברוך הוא וכו' על ידי זה יזכו לההארה כמקדם, ואף
שהאומות גם כן עושים משפט כיבוד אב ואם אך הם עושים רק מצד שהשכל מחייבם והישראל
אפילו המשפטים עושה רק לשם שמים מצד מצות ה' וזה מכניס בו קדושה, כמו שאנו מברכין
בכל מצוה אשר קדשנו במצוותיו שבכל מצוה משיג קדושה וכן מצינו (קידושין שם) כי הוה
שמע קל כרעא דאימיה אמר איקום מקמי שכינה דאתיא, והיינו שמצד המצוה שורה בו קדושה
כמו שנאמר (במדבר ל"ה, ל"ד) השוכן בתוך בני ישראל וזה שכינה. ועל זה
נאמר כאשר צוך במרה לקיים מטעם מצות ה'. וזה שאמר הכתוב (תהלים קמ"ז,
י"ט) מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום
וגו' והיינו שלישראל מופיע קדושה בין מהחוקים בין מהמשפטים מפני שעושה אותם מחמת
ציווי ה' יתברך. וכל התורה היא עצות איך לבוא לההכרה דאנכי ה' אלהיך וכמו שמובא
(זוהר ח"ב פ"ב ב) תרי"ג זיני עיטא יהיב אורייתא לבר נש וכו' מה
שאין כן באומות העולם ומשפטים אף שמקיימין אותם בל ידעום לא יתנו בהם ידיעה והכרה
באור ה' ומאמר אנכי, מה שאין כן בישראל מופיע בהם אור בין מהחוקים בין מהמשפטים,
וזה הסמיכות שבתותי תשמורו בחוקותי תלכו:
