לזכות ר' שמואל בנימין בן תשנה רחל לאה וכל ב"ב היקרים
The Rambam writes [Meilah 5-14] that there is מעילה on the בגדי כהונה that wore out.
"כתנות כהונה שבלו מועלין בהן כשאר קדשים. והחדשים הואיל וניתנו ליהנות בהן אין מועלין בהן".
The משנה למלך asks that we have a rule that whenever a mitzva was already performed - נעשית מצותן - then there is no longer מעילה. So how is there מעילה on the used בגדי כהונה after they were already used for their mitzva??
He then suggests that since we have the pasuk of "והניחם שם" that tells us to store away the used בגדי כהן גדול [Yoma 12], we learn that there is an איסור מעילה and from there we can extract that there is also an איסור מעילה on the בגדי כהן הדיוט. But this answer doesn't hold water because the Rambam paskens that we may use the used בגדי כהן הדיוט as wicks for the שמחת בית השואבה and if he equated בגדי כהן גדול to בגדי כהן הדיוט then he would have permitted the בגדי כהן גדול to be used as well - and he doesn't. [Only the Yerushalmi equates the two but the Rambam doesn't pasken that way].
Here are the words of the משנה למלך:
בגדי כהונה שבלו מועלין בהם כשאר קדשים. אני תמיה בדין זה טובא דהא קי"ל
דכל דבר שנעשה בו מצותו שוב אין מועלין בו וכדאיתא בפ' כל שעה (דף כ"ו) ובכמה דוכתי, וכי תימא שאני בגדי כהונה דכיון דרחמנא אמר בבגדי כ"ג והניחם שם ואמרינן בפ' קמא דיומא (דף י"ב) דטעונים גניזה וכיון דאשמעינן קרא בבגדי כ"ג דאף שנעשה בהם מצותם שיש בהם מעילה מינה ילפינן נמי לבגדי כהן הדיוט שאף שנעשה בהם מצותם שיש בהם מעילה, הא ליתא דא"כ יהיו טעונים בגדי כהן הדיוט גניזה דומיא דבגדי כ"ג שטעונים גניזה ואילו בפרק החליל (דף נ"א) תנן מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהם מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין, וכי תימא דלעולם דטעונים גניזה לפי שיש בהם דין מעילה אף שנעשו בהם מצותם אלא דשאני שמחת בית השואבה דלכבוד הקרבן היו עושין וכצורך קרבן חשיב וכמ"ש התוס' בפ"ב דשבת (דף כ"א) ד"ה שמחת, הא ליתא דא"כ גם מבלאי בגדי כ"ג יעשו פתילות לקודש ולשמחת בית השואבה ואילו מדברי רבינו פ"ח מהל' כלי המקדש הל' ה' והל' ו' נראה דס"ל דלא היו עושין פתילות כי אם מבגדי כהן הדיוט אבל מבגדי כ"ג לא והטעם ע"כ הוא משום דרחמנא אמר והניחם שם שיהיו טעונים גניזה ואפי' למנורה לא היו עושין מהם פתילות ואע"ג דהאי קרא בבגדי לבן משתעי קרא מ"מ ס"ל דכל בגדי כ"ג דין אחד יש להם אבל בגדי כהן הדיוט לא ילפינן מיניה וא"כ כיון דלא ילפינן בגדי כהן הדיוט מבגדי כ"ג מנא לן דבגדי כהן הדיוט יהיה בהם מעילה מאחר שנעשה בהם מצותן. הן אמת דבירושלמי פ' החליל הלכה ג' מצאתי תני מבלאי מכנסי כ"ג היו מדליקין את הנרות שבפנים ומבלאי מכנסי כהן הדיוט היו מדליקין את הנרות שבחוץ. וכפי דברי הירושלמי הללו ניחא דלעולם דין בגדי כהן הדיוט ובגדי כ"ג שוין הם בדינם וטעונים גניזה אלא דלצורך מצוה התירו אלא דבגדי כ"ג שקדושתם יתירא יחדו אותם למנורה ובגדי כהן הדיוט יחדו לשמחת בית השואבה אך לרבינו דס"ל דמבגדי כ"ג לא היו עושין פתילות קשה מה שהקשיתי והדבר אצלי צריך תלמוד:
Maybe the following approach can work to answer this question:
Tosfos in Kiddushin [נ"ד. ד"ה בכתונת] write that even though בגדי כהונה have the קדושה of כלי שרת which means that they don't become חולין after מעילה and thus one can be מועל repeatedly [יש מועל אחר מועל], nevertheless as long as they have not been inaugurated for עבודה, they still don't have קדושת כלי שרת and merely have קדושת בדק הבית [see there].
According to this, even AFTER the inauguration of the בגדי כהונה they will have a dual קדושה a] קדושת כלי שרת which is a קדושת הגוף and b] קדושת בדק הבית which makes them ממון הקדש. That would mean that as far as מעילה is concerned there are also two types of מעילה when benefiting from בגדי כהונה - One, they are קדשי מזבח because that category includes כלי שרת and two, they are קדשי בדק הבית. The Mishna in Meilah [15] says that if one is מועל less that a שוה פרוטה on both קדשי מזבח and קדשי בדק הבית they combine to constitute an איסור. This is because there are two separate sources in the Medrash for the two types of מעילה, so the Mishna has to teach that they combine to form a shiur.
According to the foregoing, we can say that the דין that there is no מעילה if נעשית מצותן applies only to the קדושה of כלי שרת. But as far as the קדושה of ממון הקדש is concerned there is no דין of נעשית מצותן אין בהן מעילה because after all is said and done - it remains ממון הקדש so how does נעשית מצותן remove the איסור מעילה??!
Continuing with this line of thought it would appear that even if we say that there is a דין of נעשית מצותו and there is no longer a דין מעילה on the קדושת כלי שרת nevertheless there will be a דין מעילה due to the דין of קדושת בדק הבית as there was before these בגדים were inaugurated for the עבודה [as the Tosfos in Kiddushin said]. So that is what the Rambam meant when he said that there is מעילה for the בגדי כהונה. According to this, after מעילה the בגדי כהונה become חולין as קדשי בדק הבית even though they had a דין of קדושת כלי שרת where they don't become חולין [because יש מועל אחר מועל] but since נעשית מצוותן they no longer have קדושת כלי שרת and are only left with קדושת בדק הבית where they do become חולין after מעילה.
Now we can understand why we only used the בגדי כהן הדיוט as wicks for the שמחת בית השואבה and not the בגדי כהן גדול. The בגדי כהן הדיוט still had קדושת בדק הבית which may be used לצורך הקדש such as to light a fire for the שמחת בית השואבה. But the בגדי כהן גדול retained their קדשות כלי שרת as evidenced by the לימוד of והניחם שם which teaches us that they must be respectfully stored away. Since they still have קדושת כלי שרת we may not use them for another purpose such as wicks. But the בגדי כהן הדיוט don't retain their קדושת כלי שרת after נעשית מצותן as we see from the fact that there is no לימוד of והניחם שם so we are free to use them for wicks.
[עפ"ד הגאון ר' בערל פוברסקי שליט"א]
ועי' עוד בשער המלך, משנת יעקב עבודה עמ' שנ"ד, ספר זכרון עץ ארז מ' רט"ז, שארית יוסף ח"ב סי' י"א.
