לרפואת ר' דוד העניך מרדכי בן פרידה שמחה
רפאל חיים דב בן ריסה שושנה
בתוך שח"י
Why is it so hard to just nullify oneself to Hashem? A person who is trying to get stronger in his [or her] avoda feels that the whole world is moving forward, while he has left his family and friends in order to become בטל to Hashem? The answer very often is a lack of Emunah! Meaning, he doesn't see to Whom he is being מבטל himself and doesn't feel the reality of Hashem's presence. That is why the avodah is so HEAVY!
The moment a person FEELS the מציאות השם his heart and soul strive very powerfully to cling to and nullify himself to Hashem.
This means that the Avoda of a person is to FEEL THE מציאות of Hashem and that the earth is FILLED with his presence. It has to be a single minded journey. He can't think about what people are saying and the like. just the goal of feeling מציאות השם.
צריכים לדעת כי סיבת הכבדות שמרגישים בזמן שהאדם רוצה לעבוד בביטול עצמותו לה', ולא לדאוג לתועלת עצמו, שהאדם בא לידי מצב כאילו כל העולם נשאר לעמוד על עמדו ורק הוא כאילו נעדר עכשיו מהעולם הזה ועוזב את משפחתו וחבריו למען התבטלות לה', היא רק סיבה פשוטה והיא נקראת "חסרון האמונה". זאת אומרת שהוא לא רואה אל מי הוא מתבטל היינו שאינו מרגיש את מציאות ה' זה גורם לו את הכבדות משא"כ בזמן שהוא מתחיל להרגיש את מציאות ה' תכף נפשו כוספת להבטל ולהתחבר לשורש ולהכלל בו כנר בפני האבוקה בלי שום דעת ושכל אלא שזה בא לו מצד הטבע כמו נר שהוא בטל בפני אבוקה.
לפי זה יוצא שעיקר עבודת האדם היא רק לבוא לידי הרגשת מציאות ה' היינו שירגיש את מציאות ה' שמלא כל הארץ כבודו וזו תהיה כל עבודתו היינו שכל המרץ שהוא נותן בעבודה הוא בכדי להגיע לזה ולא לשום דברים אחרים ולא יתבלבל שהוא צריך להשיג משהו אלא רק דבר אחד חסר לאדם היינו בחינת אמונה בה' ולא לחשוב על שום דבר, כלומר שכל השכר שהוא רוצה תמורת עבודתו שיהיה שיזכה לאמונת ה'. [הרב ברוך אשלג זצ"ל]
