Here is a recent elucidation of The Rav's Reish Millin.
And the following is a story regarding the sefer.
בחודש פברואר 1980 זכיתי לנכוח בהרצאה מרתקת של שלום ב"בית מאיר" בירושלים. את ההרצאה ניתן לשמוע כאן*. בחלק הראשון של ההקלטה, מהדקה ה-15 בערך, דיבר שלום רבות על הקשר בינו לבין הרב קוק וציין ש"הכיר את הרב קוק", וגם בינו לבין תלמידו הגדול של הרב קוק, הרב דוד כהן ("הרב הנזיר"). שלום טען שעל אף כל הערכתו הגדולה לראי"ה, הוא לא יכול לראות את עצמו תלמידו. הוא ציין במיוחד שלדעתו הרב ראה בציונות "תנועה משיחית", משא"כ שלום עצמו. אחר כך אמר שלום משפט שתפס אותי לשנים רבות. בדקה ה-26 הזכיר שלום את הספר הקבלי על האותיות העבריות "ראש מילין", שחיבר הרב קוק כששימש רב בלונדון ב-1917. שלום הודה שלא כמו הספרים האחרים מאת הרב קוק, את הספר הזה הוא לא הצליח להבין. ואז הוא הוסיף, בשם "מגידי אמת" (והדגיש שוב שמדובר ב"מגידי אמת") שהרב בעצמו אמר פעם, שאע"פ שהבין את הספר כשחיבר אותו, הוא כבר אינו מבין את מה שכתוב בו! כפי שכבר הזכרתי, שנים רבות הסתובבתי עם התעלומה הזאת; מה זה אומר שפעם הבין וכבר אינו מבין? האם באמת התכוון לכך או שיש כאן רמז למשהו אחר? ומי הם "מגידי האמת" שסיפרו על כך לשלום?
פתרון חלקי לתעלומה
עשרות שנים אחר כך זכיתי להתחיל את עבודתי באוסף גרשם שלום בספרייה הלאומית. ראיתי ששלום אסף את כל ספרי הרב קוק ואת ספרי תלמידיו. הוא סידר אותם ליד המקובלים הספרדים של ירושלים מאותה התקופה. כמעט כולם עומדים על מדף פתוח, אבל את ראש מילין מצאתי נעול עם שאר הספרים הנדירים (אכן כל העותקים במהדורה הראשונה נחשבים ספרים נדירים).
מה שמיוחד בעותק הפרטי של שלום הוא מה ששלום רשם בכתב ידו בעמוד מול דף השער. אבל לפני שנגלה את הכתוב שם, עלינו להזכיר עוד דמות מפתח בסיפור שלנו.
הרב פרופ' שאול ליברמן ידוע כגדול חוקרי התלמוד והספרות הרבנית במאה ה-20. על החברות רבת השנים בינו לבין שלום ניתן לקרוא במאמרו של עמיתי מאוסף שלום יובל דה-מלאך, קוסמות מילין, שפרסמנו לא מזמן. על מערכת היחסים המיוחדת והחברותא בין הרב קוק לרב ליברמן כבר נכתב הרבה ואין צורך לחזור על הדברים כאן.
אינו מבין אף מילה ממה שכתב
וכך כתב שלום בעותק ראש מילין שלו:
"על ספר זה אמר המחבר אל ידידי שאול ליברמן, זמן מועט לפני מותו [של הרב קוק], כאשר נתן לו טופס במתנה, כי עתה אינו מבין אף מילה ממה שכתב בו, אף על פי שידע כוונת הדברים כאשר כתב אותם. כך שמעתי מפיו [של הרב ליברמן] בתשכ"ו [1966]".
מתברר שבביטוי "מגידי אמת" ששלום ציטט בהרצאתו ב-1980, התכוון שלום לדברים ששמע מפי הרבי שאול ליברמן ב-1966. בזה הצלחנו לפענח חלק מהתעלומה. אבל פרשתנו עדיין עטופה מעט מסתורין: האם הרב קוק באמת לא הבין את מה שכתב 18 שנים לפני מותו? ואם לא, מה הייתה הכוונה האמיתית של דבריו אל חברו הצעיר רבי שאול? האם בשלב המסירה מהרב ליברמן לפרופ' שלום משהו לא הובן נכון? והאם באמת לא הבין שלום כלל את ספר ראש מילין, או שמא גם כאן כוונה נסתרת? הרי באותו משפט שלום מצהיר שאת שאר ספרי הרב קוק הוא כן מבין. מעניין לציין שבהרצאתו, כמה דקות לפני כן, אמר שלום שהוא אינו מצליח להבין מה הייתה כוונת הרב הנזיר בספרו קול הנבואה אע"פ שכשהם היו סטודנטים ביחד בשוויץ בזמן מלחמת העולם הראשונה, הרב הצעיר כתב כעשרה דפים על קבלה בגרמנית, ושלום כן הבין אותם. האם כל הדברים האלה הם כפשוטם, או שמא יש כאן דברים בגו?
