There was a beautiful event in honor of י"ט כסלו for Hesder boys filled with divrei Torah, eating and dancing.
People from that world are probably not aware of the Rebbe's view of this תקופה as אתחלתא דגאולה - a core דתי לאומי belief.
כן, אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו. אמנם לא מהיום התחילה הופעה זו, רק מאז התחיל הקץ המגולה (סנהדרין צח ע"א) להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא, התחילה אתחלתא זו.
– אגרות הראי"ה חלק ג' עמוד קנה
Who is right?
Hashem knows!!:-)!!!
ב"ה, י"ט אלול, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו בו שואל אם יש כבר אתחלתא דגאולה או לא.
ולפלא השאלה בדבר הפשוט ונפסק בהלכה ע"י המורה הגדול הוא הרמב"ם סוף הלכות מלכים מיוסד על כמה כתובים בתורה ובנביאים ורז"ל, שיעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה (והוא דוקא) ויקבץ נדחי ישראל, עיי"ש, ובהלכות תשובה סוף פרק ט', ונמצאים עתה בגלות חשך כפול ומכופל עוד יותר מדורות שלפנינו, כיון שכמה מגדולי ישראל הלכות למנוחות וכו' ולא די בהחשך מצד עצמו, הנה נתקיים גם החזון דשמים חשך לאור ואור לחשך.
ויהי רצון אשר תחת שאלות בענינים האמורים, ינצל את זמנו להתמדה ושקידה לימוד תורתנו הק' בנגלה ובחסידות ויוסיף בהידור בקיום המצות, שכל פעולה כזו מוסיפה אור בעולם ומעט אור דוחה אפילו הרבה חשך ומקרב עי"ז קץ הגלות המר.
בטח יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא בכל יום, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.
בברכה לכוח"ט,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
----
ב"ה, י"ד כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מא' וישלח בהנוגע למה שקרא במכ"ע אשר כתבתי לרב פלוני, ותמה על זה... והנה בכלל מנהגי ע"פ מה שראיתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לענות לכל השואלים, ובפרט לבני תורה, ובפרט כשיש להבטיח (באווארענען) עי"ז טעות הרבים, ואולי גם מקום לאיזה תיקון... ראיתי בו פרק המדבר ע"ד המאורעות דשנים האחרונות, והעיקר בנוגע לארץ ישראל וקוראים לזה אתחלתא דגאולה, מצאתי כאן הזדמנות לעורר את המחבר לחדול מלומר את זה, כיון שלדעתי עי"ז דוחין את הקץ ח"ו, נוסף ע"ז שהדברים ע"ד אתחלתא דגאולה בזמן זה מביאים לקולא בקיום התומ"צ...
בכלל ע"פ המנהג, אין דרכי להדפיס מכתבים כאלו ולהכנס בשקו"ט עם המפלגות השונות, ובפרט עם הרבנים באה"ק ת"ו, שביניהם גם חרדים, אשר תועים בפירוש המאורעות דשנים אלו, ד' יכפר בעדם, ומפרשים המצב כאתחלתא דגאולה... ויה"ר מהשי"ת, אשר כאו"א מאתנו יזכה למלאות חלקו - ולצאת בעצמו מן החשך כפול ומכופל ע"י - שיעורר לאחרים לצאת מטעותם, ובפרט אלו השמים חשך לאור ואור לחשך, היינו שמשתדלים לפרש ענין ההצלה של בנ"י ע"י הקב"ה - באופן בלתי מתאים, ומהם גם כאלו המפרשים בענין כחי ועצם ידי כו'... שכתבתי לעיל, שעי"ז באה גילוי הדיעה שנמצאים אנו עדיין בחשך כפול ומכופל, ובמילא אין ישראל נגאלין אלא בתשובה ובהוספה בדרך התורה והמצוה.
בקשר עם חג הגאולה הבע"ל - מוסג"פ החוברת שנכתבה בשעתו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אף שמטעמים לא פרסם שמו עלי'.
בברכה,
מ. שניאורסאהן
----
ב"ה, למחרת ל"ג בעומר, ה'תש"ל
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
מו"ה חיים יהודא שי' פלדי
שלום וברכה!
....
כמדומה כבר הבעתי ת"ח ושביעת רצון מרובה ממאמרו שהדפיס ע"ד הטעות המצערת והמבהילה אשר קוראים לגלות מר וחושך כפול ומכופל בשם אתחלתא דגאולה וכו'. וכמדובר כמה פעמים, ובפרט כשרואים התוצאות מזה וכו'. וזכות הרבים מסייעת לכל אחד המוחה נגד זה. וכמובן אין מקום לנפילת רוח שהמחאה אינה מתקבלת באופן שצריכה להתקבל, אף שתקותי שבכל אופן עושה רושם, ומי עמד בסוד הוי' לידע התוצאות. וכמובן שאין זה פוטר מלמחות עוה"פ ועוה"פ, ובפרט על פי המדובר ומבואר כמה פעמים אודות רציניות הענין וההיזק וכו' וכו'. ואין להאריך בדבר המצער.
בברכת הצלחה בכל עניניו ומתוך בריאות הנכונה ושמחה וטוב לבב,
מ. שניאורסאהן
----
[טו"ב כסלו, ה'תשכ"ט]
נ.ב. נתקבל מכתבו כנ"ל ומצו"ב העתק המענה שלי להרב לוינגר שי' שפנה (גם) אל כת"ר בזה.
וככתוב במכתבי, ספק גדול הי' אצלי האם לכתוב את הנ"ל, וגם לאחרי פתרון הספק – בא הכתוב בקיצור נמרץ.
באריכות קצת יותר – דברתי בזה עם הוו"ח וכו' מהר"י שי' עלינסון. ואחת מכוונותי בזה היתה (וכפי שבקשתיו), שימסור דברי לכת"ר, שמטעמים מובנים לא רציתי להעלותם על הכתב כל זמן שיש ברירה למנוע סכנה, ר"ל, לנפשות – בדרכים אחרים.
אל בינת כת"ר אשען, כפי שאמרתי גם למר עלינסון, האם למסור תוכן מכתבי לאלו שפנו לכת"ר בנוגע לחברון וכיו"ב, וכן גם על דבר תוכן שיחתי עם מר עלינסון, אף שבכל אופן ביקשתי למסור הדברים למר ח.מ. שפּירא שי', כיון שעל פי הידיעות הוא מראשי האומרים והמארגנים את המצדדים להחזרת שטחים, עכ"פ בחלקם, שזה מסכן לא רק הבטחון על הגבול, כ"א הבטחון בכל אה"ק ת"ו בדרך הטבע, וד"ל. [ו"החכמה" דהלחץ על אנשי הצבא והבטחון שלא לומר דעתם גלוי' בזה ובכל התוקף – איני מבינה כלל]. ובפרט שאין כל תועלת וריוח בהחזרת שטחים, שהרי פיהם דיבר שוא, כפי שראו בעבר בנוגע לכל הבטחות של שלום וכו'. ובל' רש"י מספרי בהעלותך (ט, י) בשבוע שעבר: הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, והאריכו חכמינו ז"ל בכל הגוונים דחסד לאומים חטאת. וברור הוא שלא ירויחו מאומה על ידי החזרת שטחים, וכפי שראו בעבר ואפילו בעבר "הקרוב" כשחזרו לפני י"ב שנה מתעלת סואץ וכולי וכולי וד"ל. ובפרט בשנה אחרונה שבכל פעם שמתגבר פרסום הדעת ע"ד החזרת שטחים וצדקה לעכו"ם וכולי – מתגבר גל החבלנות ועד להוספת חלל בפו"מ וקרבן באה"ק ת"ו, הי"ד, וכפי שראו במוחש.
על דרך כתבי בהעתק מכתבי המצורף, גם בזה יש להאריך כו"כ – אלא אלו הם הענינים שהשתיקה יפה להם. ואין כדאי שהכתב יכתוב בגנותן של ישראל – מכ"ש וק"ו שאין לדבר בגנותן של ישראל.
ונפלא הדבר עד כמה צודקין דברי חכמינו ז"ל על כל צעד ושעל, שאמרו כל המוסיף גורע, שעפי"ז מובן הקשר דשני הציוויים לא תוסיפו ולא תגרעו בכתוב אחד ובחדא מחתא (ואתחנן ד, ב; ראה יג, א), שדוקא אלו וואָס קאָכן זיך שבתקופתנו זו נתוספה מצוה (עלי' לאה"ק ת"ו, ודוקא במנין תרי"ג, דלא כדעת הרמב"ם), ויש מוסיפין דאך ורק בה תלוי קיום כל התומ"צ וקיום עם ישראל וקיום אה"ק ת"ו, ובמילא [מותר לנסוע בספינות בחילול שבת בפרהסיא וכו' ש]הכל נדחה מפני מצוה זו, [על אחת כו"כ איסורים קלים יותר], והוסיפו ענין על ענין להכריז בפומבי דעתה הוא באמצע דאתחלתא דגאולה, היפך פס"ד מפורש ברמב"ם [שבודאי ידע ע"ד הירושלמי ומהיסוד להרמב"ן שיה"ש והסוגיות בסנהדרין ובכ"מ וכולי] – הרי דוקא ביניהם רבו אלו הרוצים להחזיר השטחים, או חלקם, וכו' וכו'.
ואין רצוני להאריך בזה, כיון שיראתי לנגוע במהלך מחשבת כת"ר [וכפי ששמעתי פעם מידידנו שליט"א – שבפגישותיו עם אנשים משתדל למצוא את המחבר וצד השוה שביניהם והמאחד אותם – ולא להדגיש ולחטט אחר המפריד והמבדיל ועכ"פ המחלק ביניהם. ופשיטא שכן הוא בנוגע ליחסינו – שלי ושל כת"ר, ותקותי שזהו כמים הפנים לפנים]. וגם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה – הכרזת "אתחלתא דגאולה" – ענין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"ק ת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד.
והביאור הוא על דרך שראו בכל פעם שקם משיח שקר והסית ומשך את מישהו אחריו – נסתיים הדבר בקרבנות ר"ל. על דרך זה הוא גם בנוגע להרעיון שהגאולה כבר התחילה. [ואף שהמצב נסי והצלה וגדולה של מליונים מישראל, אבל – אין זה הגאולה מהגלות הרביעי, ואדרבה – על פי כל הסימנים זהו – ירידה למטה יותר בחושך הכפול ומכופל דגלות זה, דאומרים לחושך אור וכו']. ועונש המר הוא – דנפל עוד חלל בישראל ועוד קרבן באה"ק ת"ו ועוד, הי"ד.
"דרך אגב" קבלתי ידיעה במענה על הטענה שלי ע"ד הסכנה הנשקפת ע"י ויתור על איזה שטח כפי שהארכתי בזה, ונמסרו דברי על ידי מקור נאמן בשליחותו ע"ע – וכפי הידיעה הגיעו עד לדיבור בזה בין אנשי הממשלה; והמענה בזה הי' שאין משגיחין בטענה וראי'. . . הבאה מאיש שאפילו פעם אחת לא ביקר באה"ק ת"ו. אף שכמובן טענתי היתה שזה מסכן מליונים מבני ישראל הנמצאים באה"ק ת"ו ואינו ענין שידונו אודותי וכולי כ"א בהיסמך על הכלל קבל את האמת ממי שאמרו.
ועד"ז בנוגע לאתחלתא דגאולה. על טענתי שהרי פס"ד גלוי הוא ברמב"ם, והרמב"ם בודאי ידוע הי' לו הכתוב בכל מקומות הנ"ל – הי' המענה שהעתיקו פירוש מעוד איש אחד וביאור מעוד איש אחד, מבלי להגיב ולהזכיר כלל את הרמב"ם. ומענה זה בא גם מכאלו שיודעים שפס"ד הלכה למעשה הוא בספרי הפוסקים – ולא במדרשי חכמינו ז"ל ואפילו לא בסוגיות חמורות שבש"ס – לאחרי שנפסק הדין ברור בבתראי ובפוסקים אשר לאורם נלך עד ביאת משיח צדקנו.
דרך אגב, טענה וראי' מוזרה קבלתי – שיש כמה מקומות שכתוב שם או שמובן שם שזהו אתחלתא דגאולה וכו' – אף שהפירוש שם אינו שייך כלל לעניננו! והוא על דרך הסיפור באיכה רבה (א, נא) שבעת חורבן ביהמ"ק, געתה פרתו של יהודי ואמר ערבי שעתה חרב ביהמ"ק, ותיכף ומיד געתה פרתו פעם שנית ואמר עתה נולד מושיען וגואלן של ישראל, ז"א אתחלתא דגאולה. ופשיטא שלא עד"ז השקו"ט דידן.
ויתרה מזה, ידוע מאמרו הנפלא של רבנו הזקן שלפני נשמות הגבוהות כמו רשב"י לא נחרב הבית כלל (פלח הרמון, ר"פ שמות ע' ז), ובודאי ידע אדה"ז שרשב"י נסתתר במערה י"ג שנה מפני גזרות מלכות רומי. – ובחנה אריאל תולדות (מז, ב) כותב: תנאים ואמוראים וצדיקים הגדולים.
ולחשיבות הענין הנני חוזר עוה"פ: לכאורה וואָס אַרט (מיר) אַז אידן ריידן זיך איין, אַז די גאולה האָט זיך שוין אָנגעהויבן, עס ווערט דאָך פריילעכער אויפן האַרצן; וגודל ענין שמחת בנ"י מבואר הוא, ובפרט על פי תורת החסידות, אלא שכנ"ל – עונשו חמור וכו' וד"ל.
----
