הכתב והקבלה במדבר כ"ד:ד'
מחזה שדי – שדי יש דעות שונות בביאור שם זה, יש שפירשוהו מגזרת די, אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה, והשי״ן שמושית נגזרת ממלת אשר, ובא בפת״ח כמו בשגם הוא בשר, עד שקמתי דבורה; וי״מ אותו מגזרת שודד שהוא מנצח מערכות שמים ביכלתו הגדולה, והשי״ן שרשית; ורז״ל (ב״ר פמ״ו סי׳ ב׳) פליגי בזה, י״א אני הוא אל שדי אני הוא שאמרתי לעולמי די שאלולי שאמרתי להם די עד עכשיו היו נמתחים והולכים, וי״א אני הוא שאין העולם ומלואו כדי לאלהותי, עקילוס תרגם בלשון יווני לשון נצחי ובלתי נכון להפסד, יעו״ש. הנה אלה יפרשוהו משרש די ואלה יפרשוהו משרש שודד, כי בעבור שהוא נצחי ובלתי נפסד הוא משדד המערכות חלושי הכח ומעותדים להפסד, ורי״א ר״פ וארא טען על זה כי אין ראוי לכנותו ית׳ בתואר בלתי נאות שהוא תאר למעול וחומץ, בשלום שודד יביאנו. גם מנצח אין ראוי אליו ית׳, כי אין אחד מבריותיו עושה עמו מלחמה לשיאמר עליו שהוא מנצח אותם, ובמקץ (מ״ג י״ד) הרכיב רש״י שני הפירושים יחד, שפי׳ שדי בנתינת רחמיו וכדי היכולת בידו; ויש מבעלי לשון שפי׳ מענין שדים ורחם, והמכוון בו לפי״ז אל המכלכל כל, והיא ג״כ דעת רז״ל כי אמרו במכדרשב״י פ׳ פקודי (ד׳ רנ״ו ע״ב) כדין שדים נכונו ואתמלין מכל טוב לספקא ולאתזנא כולא וכו׳ ואתמלין מגו רחימו עלאה כדין אקרא וכו׳ ואל שדי, ובהאי אסתפק כל עלמא כד אתברי וכו׳. כדין אמר לעלמא די הא ספוקא לאתזנא מניה עלמא ולאתקיימא. וכן מצאתי בשם הגאון רבינו סעדי, שתרגם שדי בלשון ערב אלכפי ר״ל המספיק, ולפי״ז יש לתרגמו (דער אללגניגענדע), וכן הרב המקובל ר״י גיקטיליא בס׳ שערי אורה כתב, שדי ממנו נמשך הכח והשלמות והשפע וכו׳, עד שיאמר די, ולפיכך ארז״ל (בחגיגה) שדי שבו אמרתי לעולמי די, ואף על פי שמשמע ממה שאמרו שם שהיה העולם מרחיב עצמו והולך עד שאמר לו די, העיקר הפנימי הוא כי במדת אל שדי הוא נותן מזון לכל בריה ובריה ומשלח ברכותיו עד שיבלו שפתותיהם מלומר די, וכל הברכות והטובות למלאות צורך כל בריה על ידי אל שדי הם, כאמרו ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך.
המחבר מסכם ומארגן את הדעות השונות על שורש ומשמעות השם **"שדי"** (או "אל שדי"), תוך התייחסות למקורות חז"ל, פרשנים, קבלה ועוד. הנה סיכום, הסבר ורחבת הדברים בצורה מסודרת:
### 1. **הפירושים העיקריים משורש "די" (מספיק, די לו/להם)**
רוב הפרשנים רואים את "שדי" כנגזר מלשון **"די"** – מספיקות, שלמות, הגבלה או סיפוק:
- **"אני הוא שיש די באלהותי לכל בריה"** – יש די בכוחי האלוקי לספק את כל הצורך של כל נברא (דעה נפוצה, מובאת גם ברש"י על בראשית י"ז א).
- **חז"ל (בראשית רבה פמ"ו, ב)**: שתי דעות –
- "אני הוא שאמרתי לעולמי די" – בעת הבריאה, העולם (או הרקיע) היה מתרחב והולך ללא גבול, עד שה' אמר "די!" והגביל אותו (כדי שיהיה עולם מסודר ומוגבל).
- "אני הוא שאין העולם ומלואו כדי לאלהותי" – העולם כולו אינו מספיק לכבודו/אלהותו.
- **רב סעדיה גאון** תרגם לערבית **"אלכפי"** (המספיק), ובגרמנית מודרנית זה מתורגם כ-**"Der Allgenügende"** (הכל-מספיק, או "המספק את הכל").
- **בעלי הקבלה** (כמו ר' יוסף ג'יקטיליא בספר "שערי אורה"): השם "שדי" מסמל את הכוח שממנו נמשך **שלמות, שפע והאצלה** לבריאה, עד שנאמר "די" – כלומר, השפע מגיע עד רמה שבה הנבראים "מתמלאים" ואומרים "מספיק!". זהו השם שמספק מזון, ברכה וקיום לכל בריה.
- **הכתב והקבלה** מדגיש את הפן הפנימי: אף שהמדרש מדבר על "גערה" בעולם שיתרחב, העיקר הוא **השפע האינסופי** דרך מדת "אל שדי" – ה' נותן מזון וברכות עד שהבריות "יבלו שפתותיהם מלומר די" (כלומר, הם שבעים כל כך עד שאינם יכולים לבקש יותר). זה מתקשר לפסוקים כמו "ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך" (בראשית מ"ג י"ד, מ"ח ג).
### 2. **הפירושים משורש "שודד" (ניצחון, כיבוש, הרס)**
- חלק מפרשים "שדי" מלשון **שודד** – מנצח, כובש, משמיד.
- **משמעות**: ה' הוא **המנצח** את מערכות השמים (הכוחות הטבעיים, הכוכבים וכו') ביכולתו הגדולה. הוא "משדד" (שובר/מנצח) את הכוחות החלשים והמתים (המערכות שעתידות להיפסד).
- **אונקלוס** (תרגום ארמי) תרגם זאת במובן **"נצחי ובלתי נכחד"** (או "בלתי נפסד").
- **הכתב והקבלה** מקשר: דווקא משום שה' **נצחי ובלתי נפסד**, הוא יכול "לשדד" (לנצח/להכניע) את הכוחות החלשים והמותנים להפסד.
### 3. **ביקורת והשגות על פירוש "שודד"**
- **ר' יצחק אבא מארי** (ר"פ וארא, כנראה ר' יצחק אבא מארי מהעיר מרשייה או דומה) טען: לא ראוי לכנות את ה' בתואר "שודד" – כי זה מילה שלילית, כמו "שודד" (גנב, חומץ, מעול). גם "מנצח" לא מתאים, כי אין מי ש"נלחם" נגד ה' – אין מלחמה אמיתית מולו.
- לכן, פירוש "שודד" פחות מקובל אצל חלק מהפרשנים.
### 4. **שילוב הפירושים (כמו ברש"י על בראשית מ"ג י"ד)**
- רש"י (במקומות מסוימים) משלב: "שדי" = **נתינת רחמים** + **כדי היכולת** (מספיק בכוחו לתת רחמים וברכה).
### 5. **פירוש נוסף: משורש "שדים" (רחם, הנקה, כלכלה)**
- חלק מבעלי הלשון (וכן בקבלה, בזוהר פרשת פקודי): "שדי" קשור ל**"שדים"** (שדיים – חזה, רחם, מקור ההנקה).
- משמעות: ה' הוא **המכלכל** (המזין, המספק) את כל הבריאה כמו אם שמניקה את ילדיה.
- **זוהר** (פקודי, דף רנ"ו ע"ב): מתאר את "אל שדי" כמי שממלא את העולם בטוב, מספק ומזין מכל טוב, מרחמי עלאה (רחמים עליונים), עד שהעולם אומר "די" – מספיק.
### סיכום כללי ומסר עמוק
השם **"אל שדי"** (המופיע הרבה אצל האבות) מציין את ה' כמי ש:
- **מגביל ומספיק** – צמצם את הבריאה כדי שתהיה קיימת ("די!"), ומספק את כל הצורך לכל נברא.
- **נותן שפע אינסופי** – עד שהבריות שבעות ואומרות "די".
- **מנצח את הכוחות החלשים** (במובן חיובי: כוח עליון על כל המערכות).
- **מכלכל ומזין** כמו אם (רחמים ופרנסה).
בקבלה, "אל שדי" קשור לספירת **יסוד** – המקשר בין העליונים לתחתונים, ממשיך שפע ומגביל אותו כדי שיתקבל בעולם.
הפירושים משלימים זה את זה: ה' הוא **המספיק**, **המזין**, **המנצח** ו**המגביל** – הכל כדי שהבריאה תתקיים בשלמות ובברכה.
זהו אחד השמות המרכזיים שבהם ה' מתגלה לאבות (לא כמו שם הוי"ה שמתגלה יותר למשה), ומדגיש **הבטחה, פרנסה, ריבוי וברכה** (כמו "אני אל שדי...").
