זה היה עכשיו בבין הזמנים. התפללתי במנין מאוחר יותר וכאשר קיפלתי את התפילין נתקלו עיני ב"טלית זעקל" [תיק טלית ותפילין] של יהודי מהשכונה שעמד לצידי. הניגוד שבין מראה הטלית זעקל שלו לשלי היה זועק. שלי ישן חסר תואר, ממורט כזה. שלו יפה עם ברק סלסולי זהב מרשימים ואותיות רקומות בוהקות. [מקווה שלא נכשלתי ב''לא תחמוד"]. אבל בעצם למה זה כך? חלפה מחשבה בליבי: הוא הרי בן גילי מצב ה'טלית זעקל' שלו ושלי אמור להיות זהה, לא? ואז נזכרתי - למעשה הוא נשוי בזיוו"ש ופרחה לה הקנאה.
וזה, כך טוענים הזקנים בעלי הניסיון, הסוף של כל מחשבת קנאה אודות "הדשא של השכן".
