בקריאה כזו הנפש מתרוממת קידוש הגברא על ידי טיהור האישיות והתעלותה לדרגה גבוהה ואינו
זקוק ללימוד, אף הקריאה החיצונית משיגה תכלית זו. העובדה שבעקבותיה אין הקורא מחכים או
מתמלא ידע אינה שוללת את ערכה, וכבר עמדו על כך רבותינו במדרש משל למלך שנתן דלי
מנוקב לעבדיו ואמר להם מלאו מים בדלי זה שוטים אמרו מה אנו שואבים פקחים אומרים על
.כל פנים ננקה את הדלי
והוא הדין לגבי תורה שהקישה ישעיהו למים "הוי כל צמא לכו למים האדם" המשולל תורה הוא
?בגדר צמא משהו חסר לו הוא רוצה לשתות ומרגיש את צער הנפש המשתוקקת מה מספק אותו
.הקריאה דיה
בני ישראל שנגאלו ממצרים ועמדו על הים וחזו מחזה ש-די נלאו ללכת במדבר שלשה ימים בלי
מים בלי תורה והתחילו להתאונן עד שניסו את ה' איך אפשר הדבר כי אותם אנשים אשר
אמרו 'זה א-לי ואנוהו' ילונו על משה לאחר ג' ימים? התשובה היא כי היו צמאים לדברי תורה
כי לא קלטו קול תורה ולא היו שלמים באישיותם אפילו גילוי שכינה אינו יכול לשמש כתחליף
לדברי תורה לכן עמדו נביאים שבתוכם שאע"פ שנפגשים היו עם השכינה תדיר הבינו כי עיקר
.העיקרים היא הקריאה בדברי תורה והתקינו קריאה בתורה שבכתב
תקנת משה באה לאפשר לישראל לשבור צמאם ולהתעטר בדברי תורה ולהיות יודעי שמו ע"י
קריאה אף אם היא נטולת הבנה ולימוד המחייב של קריאת התורה הוא לא מצות לימוד כי אם
.מצות קידוש הגברא על ידי תלמוד תורה
'וזה מה שהוסיף הרמב"ם על לשון הברייתא וכתב 'שלא ישהו שלשה ימים בלי שמיעת תורה
תקנתו התמקדה בקריאה ושמיעת הדברים ולא בהבנתם, קידוש הגברא הוא העיקר.
מתוך שעורים]
[לזכר אבא מרי ז"ל ח"א עמ' קפד ואילך
The idea is very beautiful but I did a computer search and have been unable to find the מדרש that Rav Soloveitchik quoted. Can you locate it?
