Tosfos [ד"ה ורבי יהודה מכשיר בקטן] ask why the רבנן rule that a קטן may not be מוציא a גדול in the reading of the megilla which is a חיוב דרבנן. With respect to ברכת המזון we know that a קטן may be מוציא a גדול who ate a shiur di-rabonon [i.e. he wasn't completely satisfied because he ate a smaller amount of food such as a כזית or a כביצה] because a קטן who is מחויב מדרבנן may be מוציא a גדול who is מחויב מדרבנן. Why then is the reading of the megilla different and the רבנן say that a קטן may NOT be מוציא a gadol?
Answer Tosfos - וי"ל שאני ברכת המזון שהיא חומרא יתירתא יותר מדאורייתא ובקל נפטרים ממנה כדאמרינן לקמן והם החמירו על עצמם עד כזית עד כביצה
Tosfos explain that ברכת המזון is fundamentally different than the reading of the megilla because מדאורייתא one is only obligated to bentch if he was fully satisfied and it is only a rabbinic stringency that requires one to bentch if he ate a כזית or כביצה. Thus, a קטן may be מוציא a gadol on a מדרבנן level.
BY GOLLY!!! Every מצוה מדרבנן is an extra stringency and מדורייתא one is not מחויב and yet a קטן may not be מוציא a גדול - so why is bentching different??
Meaning that after the answer - we are left with the question....
I would love to discuss this more but the responsibilities of life and Yeshivas Nefesh Yochanan beckon:-). I will let my intelligent, learned readers ponder the issue and reach their own conclusions.