.....As for the obvious proof from Psachim 2a, the true conclusion of a mevakesh emes, in my opinion, is this:
Choshech is not a physical metzius but a he'edar ohr. However...
Spiritual reality is determined not by the degree of matter or chemical content, but by perception. Once a condition exists which can be 'nitfas' in re'iyah and/or daas, it has a metzius in the spiritual sense. Consequently, choshech is a metzius in daas (or in "the machshavah of briah") and as such can have its own malach who can be summoned before H-m and given assignments...
It reminded me of the following passage in the Sefer Zikaron published in his memory. He deals with the seeming contradiction between Chazal who believed in the existence of demons and the Rambam who seemingly did not. This is what he wrote. [I will not translate, mainly because it is almost Shabbos and I have 50,000 things to do. But it is worth learning the original]:
במאמרי חז"ל מצינו כמה פעמים ענינים מורים על מציאותם של שדים. ומהלך הסברה בזה הוא דידוע מאמר אדר"נ פל"א שכל מה שיש בעולם יש באדם. והוא הדין לאידך גיסא. והנה באדם נמצא במוח כוח הדמיון, שבכוח זה האדם מצייר לעצמו מציאות שאינה מצויה בכלל העולם. וה"ז מציאות רק בכוח המדמה. ומכיון שישנו כוח כזה באדם, בודאי שנמצא דוגמתו בריה בעולם. הבריות הללו הם הם הנקראים שדים. כלומר, שהם מציאות-בלתי-מציאות. והנה באמרנו על איזה ענין שאין זה אלא דמיון, כונתנו שאין דבר כזה במציאות. אבל מי שעסקו הוא בכוחות הנפש של האדם, בודאי שבשעה שהוא חוקר את הנעשה במוחו של אדם, בודאי שבשבילו הדמיון הזה הוא מציאות גמורה. ולהכי שפיר כתב הר"מ (פיה"מ ע"ז ד) דשדים אינם במציאות כלל. ואין זה סותר כלל וכלל לכל המאמרים המורים על מציאותם של שדים.
