"הייתי בוואקו, טקסס, והתכוננתי ללכת שם למקווה. והנה נעצרת לידי לימוזינה גדולה. איש יוצא ממנה עם cowboy hat גדול על ראשו, ועם שרשראות על צווארו. הוא נראה כל-כך לא יהודי. האיש מתחיל ללכת לכיוון המקווה, ואני שואל אותו: "מי אתה?" הוא אומר לי: "אני רוצה שתדע מי אני. אתה בוודאי רוצה לדעת מה אני עושה פה – ברור שמי שהולך למקווה צריך גם לשמור שבת. ובכן, אני בא מכפר קטן ליד ויז'ניץ. משם נסעה משפחתי לאמריקה.
"בשבת, לפני שנסענו, לקח אותנו אבא לרבי הקדוש, ישראל ויז'ניצר. היו שם מאות רבות של חסידים, אולי אלפים. אבא אמר, שאולי ירמסו אותי, חס וחלילה. ולכן בסוף התפילה, שם אותי מתחת לשולחן קרוב לרבי – הוא אמר ששם לפחות אהיה בטוח. הרבי ידע שאני יושב שם, ונתן לי חלה ודג. כל הזמן הוא דאג לי.
"בשבת, לפני שנסענו, לקח אותנו אבא לרבי הקדוש, ישראל ויז'ניצר. היו שם מאות רבות של חסידים, אולי אלפים. אבא אמר, שאולי ירמסו אותי, חס וחלילה. ולכן בסוף התפילה, שם אותי מתחת לשולחן קרוב לרבי – הוא אמר ששם לפחות אהיה בטוח. הרבי ידע שאני יושב שם, ונתן לי חלה ודג. כל הזמן הוא דאג לי.
ואז התחיל הרבי לדבר דברי תורה. לא הבנתי מה שהוא אמר, ואולם לפתע הרגשתי שמשהו מיוחד קורה. ראיתי שהרבי קם ממקומו וממש בכה. הרבי אמר: 'יהודים, אני רוצה שתקשיבו לי. לפעמים יהודי רוצה לעשות מצווה ואז בא היצר הרע ואומר: מה, אתה משוגע? עכשיו אתה עושה מצוות, אבל אתה יודע שחטאת לפני-כן, ואני יודע מה אתה מתכוון לעשות אחר-כך. את מי אתה מרמה עכשיו, כשאתה עושה מצווה?'
"הרבי החל לזעוק, 'יהודים, אִמרו ליצר הרע בשמי, בבקשה תן לי מנוחה לרגע. לא איכפת לי מה אעשה אחר-כך, עכשיו אני רוצה לעבוד את השם'. הוא ישב במקומו, והניח את ידו הקדושה מתחת לשולחן על ראשי, ואמר לי: 'אתה שומע מה אני אומר? אני מבקש שלא תשכח לעולם'.
"הזר אומר לי: 'אני רוצה שתדע, אני כאן בטקסס, בדרך-כלל אני לא שומר שבת... אבל לפעמים אני ממש רוצה לעשות משהו קדוש. אחר הצהריים הזה, הייתה לי הרגשה, אני לא יודע למה, שאני צריך ללכת למקווה. קול קטן לוחש לי: "אתה משוגע, אינך שומר שבת, למה אתה הולך למקווה?" אבל אני הולך בשביל הרגע האחד הזה'."